גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המתווה נבחר, השאלות נשארו: האם אל על תולאם, לכמה זמן ואיך תשרוד עד ההנפקה?

לאחר חודשים ארוכים נבחר מתווה לחילוץ חברת התעופה, שכולל הלוואת מדינה, הנפקה ודילול הבעלים, אבל הערפל סביבה עדיין רב: מי יהיו הבעלים החדשים, מי מתעניין ברכישתה ומה יהיה גורל העובדים שהחל”ת שלהם מסתיים בקרוב? • בינתיים, הציבור אוהב את המתווה והזניק את המניה

מטוס של אל על ממריא משדה תעופה בן גוריון / צילום: Ariel Schalit, Associated Press
מטוס של אל על ממריא משדה תעופה בן גוריון / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

אחרי חודשים של דיונים ופגישות אין סוף בין האוצר ובין הנהלת אל על, הודיעה החברה כי בחרה במתווה הסיוע שהציע לה משרד האוצר: הלוואה של 250 מיליון דולר בערבות מדינה (בשיעור של 75%), וגיוס הון באמצעות הנפקה לציבור של מניות החברה בהיקף של 150 מיליון דולר, אותן מתחייבת לרכוש המדינה במידה והציבור לא יקנה.

בינתיים הציבור בבורסה כנראה אוהב את המתווה, שעשוי להבטיח את המשך קיומה של החברה, ומניית אל על זינקה היום ב-24%. שווי השוק של החברה עומד לאחר העליות היום על כ-300 מיליון שקל. החוב הבנקאי של אל על הוא כ-1.3 מיליארד דולר. זאת מעבר לחוב של כ-400 מיליון דולר לספקים ולקוחות. אל על צריכה לפרוע הלוואות בהיקף של כ-140 מיליון דולר בשנה הקרובה.

המתווה השני שאל על דחתה היה להלוואה של 400 מיליון שקל מבנקים מלווים בערבות מדינה של 82.5%. יחד עם הנפקה של 44 מיליון דולר על ידי חברת כנפיים, שנדרשה להזרים הון של כ-150 מיליון שקל על ידי משרד האוצר כתנאי למתווה הזה.

המתווה שבו בחרה אל על ידלל את בעלי המניות ולכן ההחלטה לא התקבלה בקלות. חברת כנפיים שבשליטת משפחת בורוביץ'-מוזס, תרד בהחזקותיה מ-38% כיום ל-14%. תמי בורוביץ' עצמה לא נכחה בדיון המכריע של הדירקטוריון לבחירת המתווה.

גם אחרי בחירת המתווה עומדים ותלויים לא מעט סימני שאלה לנוכח תרחישים אפשריים במסגרתו והכיוון של הלאמת החברה 16 שנים אחרי שהופרטה, תרחיש שאיננו ודאי על אף שהוא מסתמן כתרחיש הריאלי יותר.

תרחיש 1: הלאמה, ועדיף לזמן קצר

במקרה שבו הציבור לא ירכוש מניות כלל, המדינה תחזיק ב-61% ממניות אל על, אותן היא תקנה במחיר המסוכם במתווה והתקף לשער הממוצע בחודש מאי 2020. במקרה של הלאמה, כלומר שהמדינה תחזיק ביותר מ-50% ממניות החברה, היא תצטרך לפעול לפי חוק החברות הממשלתיות. כדי שיתממש החזון של משרד האוצר לפיו אל על תנוהל על ידי נאמן חיצוני, תידרש חקיקה שתחריג את אל על כחברה מולאמת, כדי שהיא תפעל במנגנון ייחודי. המטרה של מינוי נאמן בתצורה הזו היא לעשות מעקף ל"חוליים" של חברה ממשלתית על כל המשתמע מכך. גם לסוגיה הזו יש מי שמביע סקפטיות שאכן ניתן להפריד לחלוטין את המדינה מניהול חברה פעילה, שכחברה מולאמת תהיה דומה לרפאל או לתעשייה האווירית.

הרעיון של הלאמה מעורר לא מעט התנגדויות והוא כבר הוכח ככישלון בכל הנוגע ליכולת המדינה לנהל חברת תעופה. המדינה לא מסתירה את כוונתה להחזיק במניות החברה כמה שפחות וכי היא תעדיף למצוא רוכש. לשם כך ימונה נאמן זמני שזהותו נחשפה ב"גלובס" - יו"ר התעשייה האווירית הראל לוקר הוא שמיועד לתפקיד הנאמן למניות חברת התעופה והוא צפוי להחזיק במניות לתקופת ביניים בניסיון לקדם עסקה למכירת החברה. לוקר ישמש כ"נאמן עיוור" כאשר תוגש בקשה להיתר שליטה על ידי קונה פוטנציאלי, אליו נגיע בהמשך.

תרחיש 2: הציבור והמוסדיים יקנו

תרחיש קיצוני אחר הוא שהמדינה לא תידרש לקנות את מניות אל על משום שהציבור, כולל המוסדיים, יקנו את המניות וייתרו את הליך ההלאמה. גם במקרה שבו הציבור ירכוש את רוב המניות והמדינה תקנה יתרה שתשקף לה החזקה הקטנה מ-50% ממניות החברה, אל על לא תולאם. במקרה כזה נשאלת שאלת גרעין השליטה.

הנפקה תדלל את מניות הבעלים בכל מתווה, כלומר גם היא תסתיים בהלאמה וגם אם בתרחיש שרבים סבורים שהוא דמיוני, שבו הציבור ירכוש את רוב המניות. גם בעלי השליטה הנוכחיים יכולים לרכוש את המניות שיונפקו.

האם קונה יכול לרכוש מניות ולהעביר לידיו את השליטה בחברה?

אם יבוא משקיע שירצה לרכוש מניות המשקפות יותר מ-5% מהשליטה בחברה, הוא יידרש לאישור מיוחד מהמדינה המחזיקה במניית זהב בחברה. יש לזכור כי ההנפקה תתבצע בעוד מספר חודשים ולכן קשה לחזות איך ייראה השוק ואיך ייראה הענף - האם בסימן התאוששות או רגרסיה.

תרחיש 3: ללא גרעין שליטה

האם אל על יכולה תהפוך להיות חברה ללא גרעין שליטה, בדומה לטבע או לפז ובהתאם למגמה של יותר ויותר חברות בורסאיות?

אל על, בדומה לצים ולכיל היא חברה בסטטוס מיוחד לאור אותה מניית זהב שבידי המדינה, הקובעת כי החברה חייבת בבעל שליטה, ולכן כדי שהיא תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה, תידרש חקיקה. מניית הזהב משמעותה שהמדינה רואה באל על נכס אסטרטגי והיא קובעת כי מנהלי יהיו ישראלים וכך גם שני שליש מהדירקטורים.

האם קיים תרחיש שבו אל על תקבל הלוואה בערבות מדינה בהיקף של 250 מיליון דולר ואז תוותר על הנפקה? התשובה היא לא. הבנק המלווה יסכים להעמיד לאל על הלוואה בערבות מדינה של 75% רק בכפוף להנפקה שתחזק את הון החברה. חלק מסכום ההלוואה אף יועמד לחברה רק בסמוך למועד ההנפקה.

איך אל על תשרוד עד ההנפקה?

פה מתעוררת שאלה נוספת - מנכ"ל אל על גונן אוסישקין אמר בוועדת הכלכלה השבוע כי 95% מעובדי החברה נמצאים בחל"ת וכי לחברה "נגמר הכסף". מכאן שאל על, שכל 45 מטוסיה עומדים על הקרקע כיום, חייבת כסף באופן מיידי כדי לשרוד. הליך הנפקה צפוי לקחת כשלושה חודשים ועל כך תידרש הלוואת גישור כנגד התחייבות המדינה להזרים כסף בעתיד, או תרחיש שבו המדינה היא זו שתלווה את לאל על את הכסף לחודשים הללו.

במקרה של הלאמה דה-פקטו, המדינה כאמור תשאף למכור את השליטה בחברה כמה שיותר מהר. ויש מי שכנראה מחכה לרגע הזה. איש עסקים ישראלי שלא מעוניין להיחשף רוצה לרכוש את החברה AS IS. הקונה מודע למצבה העגום של החברה, לחוב העצום הרובץ עליה ולמינוף הגבוה שלה, וגם ענף התעופה שנקלע למשבר העמוק בתולדותיו, לא מרתיע את מי שנציגיו טוענים כי מניעיו ציוניים. הקונה פנה לתא"ל במיל' ראם עמינח בכדי שיסגור עבורו את העסקה. הקונה ממתין ככל הידוע להנפקה ולאפשרות לרכישת החברה אחרי שהיא תועבר לנאמן הזמני, לוקר.

ההזרמה תפתור את הבעיות?

האם הזרמת 400 מיליון דולר לאל על תאפשר לה לצאת מהמשבר אליו נקלעה? השמיים סגורים ואין מתווה או אופק לפעילות החברה. יתרה מכך, התיירים הישראלים אינם רצויים גם במדינות השכנות שמדרגות את ישראל כ"מדינה אדומה" לאור נתוני התחלואה. כל עוד אל על לא יכולה למכור כרטיסים, אין לה צפי להכנסות למעט מפעילות המטען שהיא מבצעת ושהולכת וקטנה כאשר חברות תעופה זרות מגבירות את פעילותן בטיסות לישראל.

אל על אמנם תכניס לקופתה עוד כסף חוץ מתוכנית הסיוע של המדינה - היא כבר דיווחה על עסקאות שהמתינו למתווה הסיוע לרבות עסקאות "מכירה וחכירה מחדש" של שלושה ממטוסיה לחברה אמריקאית, עסקה שתניב לה 67 מיליון דולר.

אלא מול אלה, לאל על יש מצבת חובות אדירה לנושיה הפיננסיים ובנוסף היא חייבת לציבור הנוסעים שטיסותיהם בוטלו סכום עצום של כמיליארד שקל.

מדובר בחוב שאל על התחייבה לא אחת כי תחזיר אחרי שיתקבל סיוע. אל על בונה על זה שהיא תצליח להשאיר חלק מהכספים אצלה, כלומר דרך הצעה של שוברים למימוש בטיסות עתידיות במקום החזר כספי.

חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO, המייעץ לאל על במשבר הקורונה, אמר ל"גלובס" כי "אל על, בדומה לרוב חברות התעופה בעולם, נדרשת לסיוע של המדינה כדי לצלוח את משבר הקורונה. המתווה נועד לאפשר לאל על לצאת מהמשבר כחברה יעילה וגמישה יותר, ברמת יעילות דומה למקובל בענף. חלק גדול מהסיוע של המדינה חוזר ישירות לציבור באמצעות החזרים ללקוחות שקנו כרטיסים מראש בהיקף של מעל 300 מיליון דולר".

מי יממן את החל"ת החל מאוגוסט?

מכשול נוסף בדרך להשלמת מתווה החילוץ הוא ועדי העובדים - אל על כבר ניסחה את תוכנית ההתייעלות, לפיה היא תפטר כ-2,000 מעובדיה והיא תידרש להגיע להסכם עם ארבעת ועדי העובדים שלה (עם אחד כבר הושג הסכם), בהם ועד הטייסים שהביע תמיכה במסלול הסיוע שבו בחרה החברה.

כיום 95% מתוך 6,360 עובדי אל על מצויים בחל"ת. המדינה הודיעה כי תממן את החל"ת לזכאים עד לאמצע חודש אוגוסט - אבל מה יהיה אז? התעופה הישראלית לא צפויה לחזור, וגם אם כן, במימדים קטנים. אל על לא תוכל להחזיר את העובדים למצב שבו היא אינה פעילה ויידרש פתרון מול המדינה לסוגיה זו.

חלק נוסף בהתייעלות הצפויה של החברה כולל הסכמים עם הנושים של אל על, כלומר מחכירי המטוסים וגופי המימון הבינלאומיים. לאור תנאי השוק הצליחה אל על להגיע לדחיית תשלומי חוב, אבל היא לוקחת בחשבון כי יהיה עליה לפרוע את כל ההתחייבויות שלה לנושים הללו בעתיד. 

עוד כתבות

דודי אמסלם. הכריז על ביטול נבחרת הדירקטורים / צילום: שלומי יוסף

נציבות שירות המדינה לשר אמסלם: לא ניתן למנות מנהל קבוע לרשות החברות בגלל הבחירות

נציב שירות המדינה הפרופ' דניאל הרשקוביץ קיבל את המלצת ועדת החריגים שלא להמשיך בהליכים לבחירת מנהל רשות חברות ממשלתיות קבוע בשל תקופת הבחירות ● "הוועדה סבורה כי יש להמליץ בפני השר לשקול את הטלת התפקיד על עובד מדינה מתאים בעת הזו"

יעקב בליטשטיין / צילום: כדיה לוי

עוד מינוי זמני: קובי בליטשטיין מונה למ"מ מנכ"ל משרד האוצר

בליטשטיין משמש כיום בראש מטה התשתיות הלאומיות במשרד האוצר, וימשיך לכהן בשני התפקידים במקביל ● המינוי מגיע לאחר שנציבות שרות המדינה קבעה כי בעת הזו לא ניתן למנות מנכ"ל קבע מחוץ לעובדי שירות המדינה

קרחונים בנורבגיה ממעוף הציפור / צילום: Reuters, Natalie Thomas

הקרח בעולם נמס מהר מאי פעם, אומרים מדעני האקלים

מחקר מראה כי כדור הארץ איבד בעשורים האחרונים שכבת קרח בעובי מאה מטר ששטחה מקביל לשטחה של בריטניה

בית הארחה של כנסייה ברמלה / צילום: Shutterstock

כנסייה היא לא עסק: לא תשלם על היטל השבחה על מכירת קרקע

הכנסייה האנגליקנית ברמלה מכרה קרקע והתבקשה לשלם היטל השבחה • הכנסייה טענה כי היא עוסקת רק בפעילויות דת וצדקה ולא בפעילות בעלת גוון עסקי ומסחרי, ולכן היא פטורה מהיטל • מה קבע השופט?

איך יחשבו את העשירונים לקבלת המענק? / צילום: Shutterstock, Montholz

בדקנו והסתבכנו: מי יהיה זכאי לקבל מענק מזומן לפי התוכנית של הליכוד?

ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כ"ץ הבטיחו לחלק לכל אזרח שנמצא בעשירון השביעי ומטה 750 שקל ● אבל מסתבר שהחישוב לא קל כמו שהוא נשמע

פרויקט ג'רוזלם ספיריט / הדמיה: הדמיות: VIEWPOINT

שלמה אליהו מכר ב-140 מיליון שקל את הנכס האחרון שלו בירושלים

אליהו יקבל 140 מיליון שקל תמורת 17 דירות יוקרה, שטחי מסחר וחניון שממוקמים במתחם היוקרתי "ירושלים של זהב"

כץ אייל - כצלה  איטליז מעדנייה בצומת כפר סבא, מרכז שרונה / צילום: עינת לברון

ההנפקה המתוכננת של "קמעונאי און-ליין" נחשפת בעקבות סכסוך בין בעלי המניות

בחברה, הפועלת בתחום ההזמנות באינטרנט של מזון טרי, יש כמה משקיעים בולטים משוק ההון ● המשקיע דותן גלעד טוען כי בעלי החברה, האחים ירון ושי אלקיים, הוציאו כספים ממנה וניצלו לרעה את מעמדם בה ● קמעונאי און-ליין: "הטענות שקריות, הזויות ונובעות ממניעים פסולים"

מחקר רשות התחרות: לווי משכנתאות רבים מפסידים עשרות אלפי שקלים / אילוסטרציה: Shutterstock, Serhii Krot

מחקר רשות התחרות: לווי משכנתאות רבים מפסידים עשרות אלפי שקלים

המחקר מצביע על כך שבעוד מסלולי המשכנתאות בישראל מגוונים יחסית למדינות אחרות בעולם, השקיפות היא מהנמוכות ● בין היתר, אחת התוצאות היא שבמקרים רבים נוטלי המשכנתאות לא עורכים בדיקות והתמקחויות מול הבנקים, ומפסידים כסף רב

ראש הממשלה בנימין נתניהו בפגישה עם ראשי המועצות הערביות / צילום: קובי גדעון-לע"מ

בפעם השלישית ב-10 ימים: נתניהו נפגש שוב עם ראשי רשויות מהחברה הערבית

בפגישה נכחו הפעם 12 ראשי רשויות בדואים והשתתפו גם השר לביטחון פנים אמיר אוחנה, המפכ"ל רנ"צ יעקב שבתאי, יו"ר השלטון המקומי חיים ביבס, ראש עיריית דימונה בני ביטון ובכירים נוספים

נתב"ג בימי קורונה / צילום: מיכל רז חיימוביץ'

בצל סגירת השמיים: הוארך הבידוד במלוניות לשבים מ-5 מדינות

עדת השרים לקורונה אישרה את המלצת משרד הבריאות להאריך את חובת הבידוד במלונית לשבים מדרום אפריקה, זמביה, ברזיל ואיחוד האמירויות ב-14 ימים נוספים, החל מיום חמישי הקרוב ● אל ארבעתן מצטרפת גם פורטוגל

בנימין נתניהו - דיון במליאת הכנסת / צילום: דוברות הכנסת

המחוזי: נדחו בקשות נתניהו לדחייה, משפטו יימשך כמתוכנן

לטענת סנגורי נתניהו, על הפרקליטות להוסיף לכתב האישום את שלושת התאגידים הקשורים בתיקי האלפים כנאשמים נוספים בתיק ● ביהמ"ש פסק כי הואיל ובינתיים אין כתב אישום נגד התאגידים, ממילא אין מה לצרף אותם לכתב האישום ● שלב ההוכחות במשפט צפוי להתחיל ב-8 בפברואר

שאול מרידור / צילום: איל יצהר

"כל דבריי היו אמת": שאול מרידור משיב אש להאשמות ישראל כ"ץ

לאחר ששר האוצר ישראל כ"ץ שלח מכתב התראה לשאול מרידור במסגרתו טען כי דבריו של מרידור עולים לכדי לשון הרע, מרידור מאיים: "אם תגיש נגדי תביעת דיבה, אחשוף בביהמ"ש התנהלות משחיתה ופסולה שלך במשרד האוצר"

בנימין נתניהו וישראל כץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ, אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות

נתניהו וכץ הבטיחו "דמי אבטלה לעצמאים", אבל התכוונו שתמשכו כספים מהפנסיה שלכם

בתוכנית הכלכלית שהוצגה השבוע תחת הכותרת "דמי אבטלה לעצמאים", נכתב כי הם יינתנו "לכל עצמאי שירצה בכך" ● בדיקת גלובס מעלה כי הכוונה הייתה לאפשר לעצמאים למשוך כספים שהפקידו לקרן הפנסיה ● למה הבטיחו כ"ץ ונתניהו הטבה שהם בעצמם מודים כי לא התכוונו לתת?

הבורסה בניו יורק - וול סטריט / צילום: תמר מצפי

מדדי וול סטריט נחלשו ב-0.1%1; גיים סטופ זינקה בעוד 90%

הנפט העולמי התקדם והאמריקאי נחלש ● מניית יצרנית תחליפי הבשר ביונד מיט זינקה 18% בעקבות שיתוף פעולה עם ענקית המזון פפסיקו ● מדד דאקס עלה 1.7%, פוטסי 100 התקדם ב-0.2% וקאק 40 הוסיף 0.9% ● בנק UBS פרסם דוחות טובים לרבעון הרביעי של 2020

מנת חיסון לקורונה של אסטרהזנקה / צילום: Reuters, Jason Cairnduff

התקשורת בגרמניה דיווחה בטעות על יעילות מופחתת, ומניית אסטרהזנקה עולה

מקורות בממשלת גרמניה מסרו כי החיסון לקורונה של חברת אסטרהזנקה יעיל רק ב-8% מהמקרים בהגנה על מבוגרים מעל גיל 65 ● הדיווחים הוכחשו על ידי החברה ובינתיים הבהיר משרד הבריאות הגרמני כי "אינו יכול לאמת את הדיווחים על כך שהחיסונים של אסטרהזנקה פחות יעילים"

שורטים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

המשקיעים הקטנים שמביאים עליות גדולות: מה הקפיץ מניות כמו בלקברי וגיים סטופ?

שיתוף הפעולה עם אמזון או יישוב מחלוקת עם פייסבוק, או אולי סגירת פוזיציות שורט בשוק? ● בלקברי לא לבד: יצרנית משחקי המחשב והווידיאו גיים סטופ נהנית גם מהסגרים וההישארות בבית, אך מאבקי שורטיסטים סייעו למניה לזנק ב-250% מתחילת השנה

ג'וזפה קונטה, ראש ממשלת איטליה / צילום: רויטרס

איטליה: "התפטרות טקטית" של ראש הממשלה ג'וזפה קונטה

ראש ממשלת איטליה צפוי לקבל מנדט מחודש מהנשיא להקמת קואליציה, אחרי שסיעה קטנה בראשות מתיאו רנצי פרשה מהממשלה לפני כשבועיים

מרכז לוגיסטי של חברת דיפלומט באיירפורט סיטי / צילום: בר - אל

דיפלומט מתקרבת לבורסה: יבואנית מוצרי הצריכה מכוונת לשווי של כמיליארד שקל

החברה, שמעוניינת לגייס כרבע מיליארד שקל, מייבאת בין היתר מוצרים של היינץ ושוקולדים של מילקה, מארס ולואקר, קפה ג'ייקובס, חטיף פרינגלס וטונה סטארקיסט

אתר קוויק / צילום: צילום מסך

מסתמן: חברת הקמעונאות המקוונת קוויק תיאלץ להפחית במחיר ההנפקה

על פי ההערכות, השווי של קוויק יהיה נמוך בעשרות אחוזים משווי בטווח של 400-500 מיליון שקל שלפיו התכוונו להנפיק תחילה

סדרה טהרן / צילום: כאן 11

סערת הפקת טהרן: "מי ניסה או ניסתה לטייח את המידע האמיתי"

לפי התקנות, בהפקות מקור קנויות קיימת חובה על התאגיד לדאוג כי 75% מהמשתתפים בהפקה יהיו תושבי ישראל ● כעת טוען ארגון אקט כי בניגוד לדיווחי התאגיד - בהפקת הסדרה "טהרן" לקחו חלק בעיקר אנשי צוות יוונים ● כאן: "התאגיד מקפיד וימשיך להקפיד על קיום החוק בכל הפקותיו"