ד"ר אמיר ירון / צילום: יונתן בלום
ההחלטה של בנק ישראל לרכוש איגרות חוב קונצרניות בהיקף של עד 15 מיליארד שקל בשוק המשני הפתיעה את המשקיעים והביאה עימה תהיות והרמת גבות. במהלך זה חותר בנק ישראל להגביר את הממסר בין המהלכים להפחתת התשואות בשוק החוב הממשלתי לתשואות בשוק החוב הקונצרני. בבנק המרכזי של ישראל הגיעו למסקנה, כי נשק הריבית מוצה, וכי מוטב להגדיל התערבות בשוק החוב מאשר להסתכן בעולם לא ידוע של ריביות שליליות.
שוק החוב הקונצרני, ודאי בתחום הדירוגים הגבוהים יחסית של A מינוס ומעלה, שם בחר הבנק המרכזי להתערב, מתפקד היטב בימים אלו, ולפיכך לכאורה לא נדרשת הייתה התערבות של הבנק המרכזי בעת הנוכחית.
"לכאורה" אמרתי, שכן ההתפתחויות השליליות בזירה הבריאותית עלולות להביא אותנו לסגר מלא שני בעתיד הנראה לעין. סגר שכזה הוא מבחן לחץ עצום נוסף לסקטור העסקי וצפוי שהוא יקבל ביטוי בעלייה במד הלחץ בשווקים ופדיונות חוזרים וגדולים בשוק הקונצרני.
גם אם נצליח לדלג מעל איום הסגר כפועל יוצא מגל שני, אזי החורף הקרב ובא מגביר את ההסתברות לשיבושים קשים לאורך זמן בפעילות הכלכלית.
המציאות הכלכלית העגומה, בצוותא עם סיר הלחץ התקשורתי המעצים את הפאניקה, הביאו בגל הראשון של הקורונה לפדיונות ענק בתעשיית קרנות הנאמנות, למכירת חיסול של תיקי השקעות ולמימוש גורף של תיקי ניירות ערך של לקוחות פרטיים בבנקים.
המכירות הלא סלקטיביות גרמו הפסדי ענק לציבור הרחב, שאת חלקם היה ניתן למנוע לו בנק ישראל היה מתערב בשוק הקונצרני. בגל הראשון של הקורונה פעל בנק ישראל בשוק החוב הממשלתי, ונתן מענה לבעיית הנזילות בשוק זה באמצעות השקת תוכנית הרחבה כמותית בהיקף של 50 מיליארד שקל. תוכנית זו הביאה עימה ידיים חזקות לשוק זה, אולם השוק הקונצרני ושוק המניות נותרו ללא ידיים חזקות המספקות נזילות במקרי קיצון, וההפסדים הכבדים נערמו.
הקצאה של 15 מיליארד שקל לרכישת אג"ח חברות מאותתת למשקיעים כי נוסף שחקן חזק עם כיסים עמוקים גם בשוק הקונצרני המקומי, והוא אינו משקיע אופורטוניסטי כמו משקיעים מוסדיים, קרנות גידור ומשקיעים מתוחכמים.
עצם ההצהרה עצמה בעת הנוכחית, עוד בטרם נרכשה האג"ח הראשונה, מייצרת ודאות טובה יותר באפיק הקונצרני, ומקטינה את פוטנציאל הנזק המיותר למשקיעים בתרחיש ריאלי של עלייה במפלס הפחד.
כולם בשוק ההון מבינים כי לבנק ישראל יש יכולות להגדיל באופן מהותי את התערבותו בשוק הקונצרני, לגוון את אסטרטגיות הפעולה במורד סולם הדירוג ואף לפעול ישירות בשוק הראשוני, ולפיכך יחשבו פעמיים בטרם ימכרו אג"ח קונצרניות מכל הבא ליד.
ההתערבות של בנק ישראל בשוק החוב הקונצרני היא לא מהלך נטול תופעות לוואי, ולפיכך טבעי שהוא זוכה לביקורת מחוגים כלכליים במקומות אחרים בעולם שבהם רוכש בנק מרכזי אג"ח קונצרניות.
ראשית, בתרחיש קיצוני עשוי הבנק המרכזי לרשום הפסדי אשראי גדולים ולפיכך מדובר במהלך מסוכן.
בנוסף, המשקיעים בעולם התרגלו אומנם לכך שהבנק מרכזי מעוות את תשואות החוב הממשלתי באמצעות מכבסת המילים שקרויה הרחבה כמותית, ואולם בהתערבות בשוק הקונצרני הוא מעוות את תמחור הסיכון של הפירמות ומקלקל עוד יותר את המכניזם של השוק החופשי.
העובדה שהבנק המרכזי רוכש חוב בדירוגים גבוהים ותומך בכך בחברות החזקות במשק, בעוד החברות בדירוגים הנמוכים אינן זוכות להיכלל בתוכנית הרכישות, מגבירה את הביקורת על הבנק המרכזי ככזה שעוזר לחזקים ומנציח את חולשת החלשים.
ואולם למרות הביקורת, סגולות התרופה עולות על תופעות הלוואי המוכרות. לתפישתי, עצם ההתערבות של הבנק המרכזי בסביבת דירוגי החוב הגבוהים תורמת להפחתת עלויות המימון של החברות בדירוגים הנמוכים, שכן כל עולם התשואות משתנה וראינו עדות לכך לא פעם בעבר בשוקי חוב מעבר לים.
כמו כן, הצהרת הכוונות של הבנק המרכזי ויישור הקו שלו עם בנקים מרכזיים בולטים נוספים שמה על השולחן אופציה של רכישה עתידית של חוב בדירוגים נמוכים כפי שמתרחש בארה"ב לעת הצורך.
בכל האמור באפליה של העסקים הקטנים והבינוניים אשר אינם יכולים לגייס אג"ח וצמאים למימון, ולפיכך אינם נהנים מהתמיכה בשוק החוב הקונצרני, אזי הדרך לסייע להם היא באמצעות עידוד ותמיכה מסיבית במערכת הבנקאית וקרנות אשראי על מנת שאלו יעניקו אשראי זול לחברות יעד אלו.
בעצם ההתמקדות של בנק ישראל בחברות סולבנטיות הוא גם חומק בהצלחה משדה המוקשים של חילוץ טייקונים כושלים, שכן הוא מפנה מקורות מימון לחברות בריאות נפגעות קורונה.
בעולם עולה שוב ושוב הטענה כי המהלכים של הבנקים המרכזיים מגבירים את האי-שוויון בכלכלה העולמית, שכן הם תומכים בעשירים ובאמידים שלהם תיקי ניירות ערך, בעוד שהציבור נטול העושר הפיננסי לא נהנה מתוכניות אלו.
לתפישתי תמיכה עקיפה במעמד הביניים ובעשירונים העליונים תומכת בכלכלת ישראל ואינה צריכה לבוא על חשבון סיוע מסיבי לשכבות החלשות באמצעות פרישת רשת סוציאלית משודרגת, אשר תסייע למרבית החברה הישראלית לצלוח בבריאות כלכלית את קללת הקורונה.
התערבות בנק ישראל בשוק החוב הקונצרני מתרחשת בנסיבות קיצון ולא משיקולי השקעה טהורים, וטוב היה עושה בנק ישראל לו היה משקיע בחוב ובמניות של חברות ישראליות גם בימים כתיקונם, ממש כפי שהוא עושה זאת זה שנים בחברות זרות. כל שקל שבנק ישראל משקיע בחברה ישראלית מייצר מקומות עבודה ומצביע על אמון הבנק בכלכלת ישראל. מדובר בהתנהלות מקובלת של בנקים זרים אחרים אשר פסחה על ההתנהלות של בנק ישראל בניהול ההשקעות.
המשבר הנוכחי יצר הזדמנות עבור בנק ישראל לתבל את תיק ההשקעות שלו בנכסים כחול לבן ומתברר כי כאשר בנק ישראל רוצה, אזי החשש מקניית נכסים שקליים שתביא לייסוף השקל לא עוצר אותו.
הכותב הוא יועץ כלכלי, דירקטור וחבר ועדות השקעה בגופים מוסדיים. כותב המאמר ו/או החברה עשויים להחזיק או לסחור בני"ע המצוינים בכתוב. האמור בכתבה אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם