גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם בוצעה "רפורמה" בחברת חשמל או שעובדי החברה עשו "סיבוב" על המדינה?

שנתיים לאחר אישור הרפורמה במשק החשמל זה זמן טוב לשאול: האם ההישג המוגבל מאוד של ממשלת ישראל מצדיק עלות של 7 מיליארד שקל על חשבון הציבור הישראלי? • התשובה טמונה ככל הנראה בכיוון שאליו מתפתח תחום החשמל בעשורים הקרובים: אגירת החשמל

תחנת אלון תבור / צילום: יוסי זמיר, חברת החשמל
תחנת אלון תבור / צילום: יוסי זמיר, חברת החשמל

לפני כשנתיים אושרה בממשלה הרפורמה בחברת חשמל בעלות של כ-7 מיליארד שקל על חשבון כולנו - צרכני החשמל. ועד עובדי החברה השיג תוספות משמעותיות לפנסיה, מענקים חד פעמיים, הבטחה על שמירת מונופול החשמל בהולכה ובחלוקה, אישור על הקמת שתי תחנות חדשות ומונופול על התקנת מונים חכמים.

בשביל להבין מה יצא לנו, הצרכנים, מהרפורמה, צריך ללכת אחורה עד לשנת 1996. בשנה זו אושר חוק משק החשמל במסגרתו עוגן מבנה השוק התחרותי אותו רצתה המדינה להשיג: תחרות מלאה בתחום הייצור (תחנות כוח פרטיות), תחרות אזורית בתחום החלוקה (פיצול אזורי של תחום החלוקה) ושמירה על מונופול חברת החשמל רק בתחום ההולכה. מבנה תחרותי זה היה אמור להפחית לנו - הצרכנים - את עלות החשמל, באמצעות חברה עצמאית שתנהל את המערכת ("חברת ניהול המערכת") ותחליט על הפעלת יחידות הייצור משיקולי טובת הצרכן.

העשור לאחר חקיקת החוק (עד שנת 2007) התאפיין בכיפופי ידיים בין חברת החשמל למדינה ובאי יכולת לקדם את המבנה התחרותי אליו שאפה המדינה. מונופול החשמל המשיך לפעול בחוסר יעילות, עם מנגנוני שכר גבוהים ומכרזי רכש בזבזניים שהובילו בקצה גם לשחיתות במכרזים (תזכורת: פרשת השופט לשעבר דן כהן) . רשות החשמל בעידוד משרד האוצר, החלה בצעד חשוב של הכרה נורמטיבית בעלויות ולא של הכרה אוטומטית בעלויות המנופחות של חברת חשמל. כתוצאה מכך, הגיעה חברת החשמל למצב פיננסי רעוע ולאי יכולת לממן את ההשקעות הנדרשות בתשתיות החשמל.

לאור הפיגור בהקמת אותן תשתיות, ומצבה הפיננסי הרעוע של החברה, הוחלט בממשלה שלא כדאי לשלם על "כאילו" רפורמה ורצוי ואפשרי לפתוח בכוח את המשק לתחרות, תחילה בתחום הייצור. הממשלה אישרה לחברת החשמל להקים עוד יכולת ייצור במסגרת "תוכנית חירום", אולם במקביל שמה סוף למונופול של החברה בתחום הייצור ונתנה אור ירוק לחברות פרטיות להקים תחנות ייצור חשמל חדשות.

וכך, במהלך עשר השנים האחרונות הוקמו מספר תחנות כח פרטיות גדולות ("דליה", OPC, דוראד, ועוד) ומתקנים קטנים רבים לייצור חשמל בין היתר מאנרגיה מתחדשת, שכדאיותם הכלכלית השתנתה ללא היכר בעשור האחרון. תהליכים אלו הובילו לכך שבמועד אישור הרפורמה, למעלה מ-40% (!) מייצור החשמל כבר עבר לשוק הפרטי, על פי מדדים רבים, ביעילות גבוהה משמעותית מתחנות חברת חשמל ובהיקף עובדים מצומצם. זאת על אף שחברת חשמל המשיכה לנסות ולתקוע מקלות בשילוב השוק הפרטי, מה שגרר התערבות ואכיפה של רשות התחרות.

אחד המכשולים בקידום שוק תחרותי היה שליטת עובדי חברת חשמל על מרכז השליטה המרכזי על המערכת. הפיכת מרכז זה לעצמאי ומנותק מחברת החשמל הוא שלב חשוב בהפיכת המערכת לעצמאית, תחרותית ויעילה.

מה אם כן הושג ברפורמה? תחום הייצור עבר, כפי שתואר, לתחרות פרטית ולכן אין הישג בתחום זה, הממשלה ויתרה על כוונתה לפיצול אזורי של חברת חשמל ואף השאירה את תחום התקנת המונים החכמים בשליטת החברה. התייעלות ופרישת עובדים נעשית כל כמה שנים וגם כאן לצערנו הבשורה אינה משמעותית. ההישג העיקרי של הרפורמה הוא ניתוק מערכת השליטה המרכזית מחברת חשמל . השאלה היא האם ההישג המוגבל של הממשלה ברפורמה מצדיק עלות של 7 מיליארד שקל על חשבון הציבור? התשובה טמונה ככל הנראה בכיוון אליו מתפתח תחום החשמל בעשורים הקרובים.

על פי מרבית ההערכות תחום אגירת החשמל צפוי להיות מרכזי בהרכב ההשקעות בעשורים הקרובים. ללא אגירה יש צורך בהקמת תחנות ייצור שיצליחו לספק את הצריכה בזמנים של שיא הביקוש. אגירת חשמל תאפשר להחליק את הייצור ולהקטין את הגידול הנדרש ביכולת הייצור. ההתקדמות הטכנולוגית בתחום, צפויה להוביל לכדאיות בהקמת מתקני אגירת חשמל רבים.

בשונה ממדינות אחרות המתבססות על אנרגיה מתחדשת כגון הידרו ורוח, במדינת ישראל הצפויה להתבסס באופן משמעותי על אנרגיה סולארית, תפקיד אגירת חשמל הוא מרכזי עוד יותר. תחום זה צפוי לפעול עם חידושים טכנולוגיים משמעותיים בשנים הקרובות והוא בעל מאפיינים ברורים בהם הוכח כי לחברת חשמל חסרון יחסי כמו יעילות טכנולוגית, יכולת רכש יצירתי, וחוסר יעילות בניהול כוח אדם טכנולוגי . תחום זה הוא למעשה תחליפי להקמת תחנות ייצור חדשות ואמור להיות מבוצע על ידי שוק תחרותי שיאפשר להגיע ליעילות גבוהה ולהפחתת עלות החשמל לצרכן.

בתחום זה נמצא גם המבחן האמיתי של משרדי האוצר והאנרגיה : במידה ויתאפשר לחברת חשמל להיות שחקן בתחום אגירת החשמל, ניתן יהיה לסכם את הרפורמה ככישלון, וצריך יהיה ללמוד איך קרה שהוועד עשה "סיבוב" של 7 מיליארד שקל עלינו הציבור בגיבוי המדינה. רק אם תחום האגירה ייפתח לתחרות וינוהל על ידי חברת ניהול מערכת עצמאית, ניתן יהיה בהסתכלות ארוכת טווח, להצדיק את המחיר ששילמו הצרכנים עבור הרפורמה.

התקופה הקרובה היא קריטית, תכנון תשתית החשמל מתחיל להפנים את פוטנציאל האגירה. אין לי ספק שמתכנני חברת חשמל ינסו להשפיע ולעצב את תכנון השוק באופן שיצדיק ככל האפשר את מעורבותם בתחום. רק מודעות צרכנים ומעורבות חזקה של משרד האנרגיה ורשות החשמל לטובת הציבור עשויים לוודא קיום תחרות בתחום ולמנוע טעויות עם מחיר עתידי גבוה לצרכני החשמל. 

הכותב הוא חבר סגל בבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. בשנים 2007-2011 במסגרת תפקידי כמנהל רשות החברות הממשלתיות וראש אגף תקציבים ניהלתי את המו"מ עם חברת חשמל מטעם הממשלה.

עוד כתבות

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר