גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חל"ת, אבל גמיש: מומחים מציעים פתרון לזינוק באבטלה

"גלובס" פנה לשורת מומחים בשוק העבודה כדי לבחון מה צריך לעשות כדי להחזיר את שוק העבודה למסלול ולמנוע גל נוסף של פיטורים • המודל המועדף עליהם הוא העסקה חלקית והשלמת שכר מהמדינה

שלט סגירה על חלון הראווה של חנות קטנה בתל אביב. בעקבות הסגר הרבה עסקים הגיעו לידי פשיטת רגל / צילום: איל יצהר, גלובס
שלט סגירה על חלון הראווה של חנות קטנה בתל אביב. בעקבות הסגר הרבה עסקים הגיעו לידי פשיטת רגל / צילום: איל יצהר, גלובס

שיעור האבטלה בישראל עומד לפי הנתונים הרשמיים על כמעט 21% - פי שלושה מאירופה ויותר מפי 1.5 מארה"ב. מדובר על 850 אלף איש, מספר שצפוי לגדול עם הטלת מגבלות חדשות לנוכח ההתפרצות המחודשת של קורונה בישראל. 

צריך לסייג את ההשוואה, בגלל שונות בין שיטות המדידה, אבל ברור למדי שהטיפול בישראל באבטלה הגואה אינו מיטבי. לעומת אירופה אופן הטיפול בישראל שונה לחלוטין, כשההבדל העיקרי הוא בקשר שבין מקומות העבודה לעובדים. בישראל הייתה הוצאה גורפת לחופשה ללא תשלום (חל"ת) וחיתוך חד של הקשר בין המועסקים למעסיקים. לעומת זאת, במודל הגרמני, שאומץ לאחר מכן במרבית מדינות האיחוד האירופי, העיקרון הוא הפוך - שימור הקשר הזה: העובדים מועסקים במשרה חלקית, והממשלה משלימה את שכרו של העובד עבור המעסיק.

ישראל וארהב בחרו בדמי אבטלה

מתחילת המשבר מציעים מומחים למשרד האוצר לאמץ גרסה של המודל הגרמני. אבל נראה שבאוצר חוששים מאוד מניצול לרעה של הכספים שיקבלו המעסיקים מהממשלה, חשש שמבוסס על רמאויות כאלה שנעשו גם בגרמניה. כרגע נראה שהאוצר נוטה לכיוון של חל"ת גמיש.

לדברי ד"ר אביחי ליפשיץ ממכון אהרון ובית ספר טיומקין לכלכלה במרכז הבינתחומי, בגרמניה לא המציאו את הגלגל עם פרוץ הקורונה אלא השתמשו במנגנון קיים. זו הסיבה שהוא סלחן כלפי הבחירה הישראלית בכלי החל"ת, אף שלדבריו בזמן שחלף היו יכולים למצוא מנגנון טוב יותר. "בגרמניה חברה שרצתה לקבל פיצוי הייתה צריכה להראות פגיעה, ופה הרשו לחברות לעשות את הסיבוב על העובדים ולהוציא לחל"ת בלי שהן היו צריכות להראות פגיעה, ולכן אפילו בנקים, חברות ביטוח וחברות מזון עשו זאת", אמר.

מה היתרונות של מודל שמשאיר את העובדים בחצי או רבע משרה בעבודה?
"ברור שבנאדם שעובד אפילו בחצי משרה, כמעט כל כישורי העבודה שלו יישארו. עדיף לך כמעסיק לחלק את שעות העבודה שנשארו לכל העובדים וכך יהיה יותר קל להעלות את התפקוד שלהם כשהביקושים יעלו. הרבה יותר קל להעלות אחוזי משרה מאשר להחזיר אנשים מהבית ובטח מלשכור עובדים חדשים ולשאת בעלויות החיפוש וההכשרה שלהם".

ד"ר אבי שניידר, סגן דיקן בית הספר למדעי ההתנהגות ופסיכולוגיה במכללה למינהל, מעלה נקודה שיש לה השפעה על הביצועים ועל התפוקות של העובד. "אני שואל מה הדבר הכי חשוב שאדם מקבל ממקום עבודתו. התשובה היא לא שכר, אלא זהות. כשאתה מסתכל על החל"ת בהקשר החברתי זה יצר מצב של ללכת עם ולהרגיש בלי. כשאתה בחל"ת אנשים עדיין מגדירים את עצמם כחלק מהארגון. מצד שני מהרגע שאתה מפסיק לעבוד בפועל אתה מפסיק את האינטראקציות החברתיות, מפסיק לפגוש את הקולגות, מפסיק למלא את יומך ולאט לאט המרכיב של הזהות נשחק. זה עוד יותר מורכב בארגונים שלא כל הארגון יצא לחל"ת כי אז נוצרו שני מעמדות: האנשים שהם חשובים ונשארו והאנשים הפחות חשובים שהוצאו לחל"ת וספק אם יוחזרו".

איך פותרים את ההבדל בין שני סוגי העובדים?
"הורדת אחוזי משרה לכלל העובדים ולא הוצאה לחל"ת יכולה לתת פתרון לבעיה הזו. אם צריכים לחסוך 30% מכוח העבודה אז מורידים במקום 30% משעות העבודה. בסופו של דבר, כשמדברים על אבטלה מדברים לא רק על בעיה כלכלית אלא גם על בעיה חברתית, רגשית ובריאותית. בעיית היום שאחרי של הערך העצמי של העובד והיכולת שלו לחזור לשוק העבודה. בהורדת אחוזי המשרה חלק גדול מהבעיות האלה נפתרות".

זינוק באבטלה

גמישות לצד מתן ודאות

חוקרי מכון אהרון הציעו לממשלה מודל של חל"ת גמיש, הדומה למודל הגרמני. הכוונה היא שאם המעסיק זקוק למחצית משעות העבודה הוא יכול להוציא את העובדים לחצי משרה או חלק מהם לשלושת רבעי משרה ואחרים לרבע משרה, לשלם הם על חלקיות המשרה ואת שאר התשלום תשלם הממשלה. החוקרים מציעים לשלם את ההפרש ישירות לעובדים ולא למעסיקים כמו במודל הגרמני.

לדברי ליפשיץ, המנגנון הזה יאפשר התאמה טובה יותר בין כוח העבודה לבין הביקושים. "אם יש לך ארבעה עובדים ואת רוצה לוותר על עובד וחצי, אין לך גמישות, את חייבת בחל"ת לוותר על שניים, שזה אולי יותר מדי בשבילך. מודל החל"ת הגמיש מאפשר לך להעסיק לפי הצורך".

מכשול עיקרי למנגנון הזה הוא חוסר היכולת של מעסיקים לדווח לביטוח לאומי על עבודה לפי שעות אלא רק לפי משרה מלאה, אבל לדבריו ההתאמה הזו אפשרית לביצוע. ליפשיץ מוסיף, כי "מכשול נוסף הוא המחיר. להוציא לרבע חל"ת זה יותר יקר מלהוציא לחל"ת עבור המדינה, אבל זה יותר יעיל וישאיר את המצב במשק יותר טוב לקראת התאוששות".

עוד נקודה שעליה מדבר ליפשיץ היא ודאות: "היה מחדל כשהכריזו על מענק למעסיקים על החזרה מחל"ת, ואז התחיל המו"מ על מי מקבל מה. צריך להציג תוכנית סדורה וסגורה שכל אחד מהמעסיקים יחליט באותו רגע מה לקחת".

ד"ר לאה אחדות סבורה שגם הוודאות עבור העובדים היא קריטית. "לאנשים אין מושג מה הם הולכים לקבל, האם כדאי להם לחפש עבודה או להישאר באבטלה כי אם משהו לא יסתדר הם לא יוכלו לקבל שוב אבטלה. מה יקרה אם הם יתחילו לעבוד ויהיה גל שני? האם יוכלו לקבל שוב אבטלה? כל המדינה מתנהלת בטלאי על טלאי והכול סמוך לתפוגה של הוראה הקודמת הכול ברגע האחרון. גם ככה המשבר הזה יש לו אי ודאות חסרת תקדים. מדיניות הממשלה צריכה לצמצם את אי הוודאות הזו", אמרה אחדות.

אחדות גם סבורה כי על המדינה לעשות חשיבה מחדש על ביטוח האבטלה בימי משבר ולעשות בו שינויים והתאמות לתקופת המשבר. 

מודלים חלופיים והפרדה ענפית

ד"ר גל זהר, מנהל יחידת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה, מציג ניתוח של נתוני האבטלה באירופה שמראה כי מדיניות של שימור עובדים אכן השאירה יותר אנשים בשוק העבודה. עם זאת הוא טוען כי בקרוב התהליכים יהיו הפוכים: בישראל נראה ירידה בשיעור האבטלה ובמדינות אירופה נראה עלייה.

"אנחנו נמצאים בין שתי גישות, זו של ארה"ב שהיא יותר דומה לשלנו וזו של אירופה. בארה"ב עודדו אנשים לצאת לאבטלה באמצעות מתן 110% משכר העבודה. בין 40% ל-60% מהאנשים - ההכנסה שלהם גדלה. המדינה העניקה 600 דולר לשבוע בממוצע לכל עובד. הרציונל היה להגדיל את הצריכה. הבעיה הגדולה בשיטה האמריקאית היא שההנחה שהאנשים יחזרו מהמשבר, אבל חלק גדול לא יוכל לחזור. גם אצלנו חלק גדול מהאנשים יתקשה לחזור לשוק העבודה, במיוחד צעירים, אוכלוסיות בשכר נמוך, עובדים מהחברה החרדית ומהחברה הערבית".

לדברי זהר, במשרדי האוצר והכלכלה מנהלים דיונים על מודלים חלופיים לחל"ת כמו שימור עובדים. "לכולם ברור שצריך למצוא את הדרך לשמר את העובדים, עובדים על זה כבר הרבה זמן כי חשבו שהגל השני יגיע רק במהלך החורף".

איזו בעיה יכול להיות במודל של שימור עובדים?
"מחקרים על שנות המשבר הקודם 2008 ו-2009 הראו שזה עוזר מאוד לשמר את העובדים במקומות עבודה וזה פחות אפקטיבי במצבי שגרה. זה משאיר אנשים בצורה מלאכותית במקומות העבודה. זה פחות אפקטיבי גם בענפים שנשארים סגורים לזמן ארוך, כמו בתיירות. בעולם יש מודלים שיצרו הפרדה בין ענפים שונים - אנשים יצאו לשימור עובדים, ומתיירות יצאו לאבטלה כי זה תהליך ארוך ומודלים של שימור עובדים לא יעזרו".

גם אחדות טוענת שיש לעשות הפרדה ענפית. "היום את סוגרת מסעדה, אז מה תגידי לבעלים, תעסיקו עובדים? לא תמיד המערכת יכולה לעבוד היא תלויה ביכולת של המעסיק לפתח תשתית של העבודה. לא צריך לדאוג לבנקים, כן אפשר להשאיר עובדים במשרה חלקית בבנק או להגיד לו תספוג את ההוצאות ותשתדל לא לפטר. אני לא מרגישה שיש לנו מודל אחד שמתאים. יש צורך בגמישות ולפתח כמה מודלים ולהתאים אותם לכל ענף". 

באוצר כבר לא מתעקשים על המודל המקורי | עמירם ברקת

האפשרות לצאת לחל"ת גמיש עשויה להיות אחת הבשורות העיקריות בתוכנית הכלכלית ששר האוצר ישראל כ"ץ צפוי להציג לראש הממשלה. מדובר בתוכנית שאמורה להעניק ודאות לשכירים ולעצמאים החוששים מפני פיטורים ופשיטות רגל, לצד צעדים לעידוד התעסוקה ולהחזרת עובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת לשוק העבודה.

האפשרות לצאת לחל"ת גמיש נדחתה עד כה על ידי אנשי אגף התקציבים באוצר שחוששים מפני ניצול לרעה של המודל על ידי מעסיקים, שיעסיקו עובדים באופן מלא אך ידווחו עליהם כמועסקים חלקית. ואולם בימים האחרונים מתחדדת ההבנה באוצר כי היתרונות של החל"ת הגמיש עולים על חסרונותיו, בעיקר לנוכח ההערכה שגם הסגרים שהמדינה תיאלץ להטיל בחודשים הקרובים יהיו גמישים ולא יותירו בפני העובדים אלא ברירה בין עבודה חלקית או אבטלה.

באוצר מציינים עם זאת כי הצלחת המהלך תהיה מותנית בצעדים לתמרוץ המעסיקים לקלוט עובדים, כדי שלא יבחרו בפתרון הקל יחסית של הוצאת העובדים לחל"ת. באשר לחשש מניצול לרעה של החל"ת הדינמי טוענים תומכי הרעיון כי גם את מודל החל"ת הקלאסי ניתן לנצל לרעה.

באוצר לא שוקלים בשלב זה אימוץ של המודל הגרמני משום שהוא נתפס כקשה מאד ליישום.

עוד כתבות

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל

העיצומים יתמקדו בתוכנית הטילים והכטב"מים האיראנית • בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" • גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים • שר החוץ האיראני נחת בניו יורק • מנהיגי הארגון הכלכלי הבין-לאומי (G7) גינו את המתקפה האיראנית על ישראל • עדכונים שוטפים 

אווטאר של חברה וירטואלית ב־Replika / צילום: מתוך אתר החברה

לא רק ChatGPT: שישה כלי AI שכדאי להכיר

בשוק יש היום שורה של צ'אטבוטים ייעודיים למשימות נקודתיות ● אלה יכולים לסייע הן בחיים האישיים והן בחיים המקצועיים - מכתיבת קורות חיים, דרך חבר וירטואלי ועד שיווק

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

מירב בן ארי, יש עתיד טוויטר, 23.5.21 / צילום: שלומי יוסף

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד אבשלום פלד הוא חריג? צללנו להיסטוריה ● המשרוקית של גלובס

חנן מור / צילום: אייל טואג

חנן מור מכר מניות ב-2 מיליון שקל, המניה נפלה ב-37%

המשקיעים של חברת הנדל"ן שנמצאת בהסדר חוב הרימו גבה כשראו את בעל השליטה לשעבר מוכר מניות, בהיקף של 78% ממחזור המסחר ביומיים, מה שהפיל את המניה ● ניתן להניח שמור היה מוכר עוד לולא עו"ד גינדס שביקש שיעצור

שירי הייסר ואסף גריס, מנכ''לים משותפים בראובני-פרידן

תקציב הפרסום של ישראכרט, בהיקף 25 מיליון שקל, עובר לראובני-פרידן

ב-12 השנים האחרונות טופל תקציב ישראכרט בקבוצת פובליסיס ● זהו התקציב הראשון בעידן המנכ"לים החדשים בראובני-פרידן, שירי הייסר ואסף גריס

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

התחזית האופטימית של ענקית השבבים מטייוואן: ההכנסות יזנקו פי 2

יצרנית השבבים TSMC הציגה דוחות רבעוניים חזקים ועקפה את תחזיות האנליסטים בשורת ההכנסות והרווח ● המומנטום החיובי צפוי להימשך כשעל פי ההערכות החברה צפוי להכפיל את הכנסותיה

קיבוץ כפר עזה. עלות שיקום הנזק מוערכת ביותר מ־5 מיליארד שקל / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

יותר מ־5 מיליארד שקל: ממדי הנזק בעוטף עזה נחשפים

נזקים ביישובי העוטף, שמוערכים במיליארדי שקלים, נחשפו בהצעת המחליטים של הממשלה שאושרה היום ● מספר דורשי העבודה זינק, והפגיעה בחקלאות מוערכת במאות מיליונים ●  שיקום הבתים טרם החל בשלב זה

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

שיגור כטב''ם איראני / צילום: Reuters, dpa via Reuters Connect

ישראל וארה"ב בוחנות נשק חדש נגד איום הכטב"מים האיראני

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ארה"ב וישראל בוחנות מערכות נשק מיקרו־גל ולייזר נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● בזמן שיירוט באמצעות כיפת ברזל, למשל, מוערך בכ־30 אלף דולר, עלות יירוט באמצעות לייזר היא זניחה

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

טיל בליסטי שנורה מאיראן בשבת ונפל בים המלח / צילום: N12

הממשלה נדרשת להחלטה לא פופולרית - הבלגה היא הדבר הנכון

ארה"ב שבה ומדגישה שהיא לא תהיה שותפה למהלך התקפי ישראלי נגד איראן, הגם שלישראל שמורה הזכות לפעול, ושארה"ב אף שתמשיך לסייע לה בהגנה ● אפשר לפעול. השאלה היא אם זה הדבר הנכון לעשות ● מבקרים יגידו שההמלצה להבליג היא חזרה על הטעויות שהובילו ל-7 באוקטובר, ולא כך ● הנסיבות השתנו מאז לטובה ולרעה ● דעה

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

מגמה חיובית בוול סטריט; טסלה יורדת ב-3%, TSMC ב-5%

דאו ג'ונס עולה ב-0.4% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● בגוגל פוטרו 30 עובדים שמחאו נגד מתן שירותים של החברה לישראל ● ירידה תלולה במכירות הבתים בארה"ב ● נטפליקס תפרסם הלילה את תוצאותיה הרבעוניות, מה מצפים האנליסטים?

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב