גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חל"ת, אבל גמיש: מומחים מציעים פתרון לזינוק באבטלה

"גלובס" פנה לשורת מומחים בשוק העבודה כדי לבחון מה צריך לעשות כדי להחזיר את שוק העבודה למסלול ולמנוע גל נוסף של פיטורים • המודל המועדף עליהם הוא העסקה חלקית והשלמת שכר מהמדינה

שלט סגירה על חלון הראווה של חנות קטנה בתל אביב. בעקבות הסגר הרבה עסקים הגיעו לידי פשיטת רגל / צילום: איל יצהר, גלובס
שלט סגירה על חלון הראווה של חנות קטנה בתל אביב. בעקבות הסגר הרבה עסקים הגיעו לידי פשיטת רגל / צילום: איל יצהר, גלובס

שיעור האבטלה בישראל עומד לפי הנתונים הרשמיים על כמעט 21% - פי שלושה מאירופה ויותר מפי 1.5 מארה"ב. מדובר על 850 אלף איש, מספר שצפוי לגדול עם הטלת מגבלות חדשות לנוכח ההתפרצות המחודשת של קורונה בישראל. 

צריך לסייג את ההשוואה, בגלל שונות בין שיטות המדידה, אבל ברור למדי שהטיפול בישראל באבטלה הגואה אינו מיטבי. לעומת אירופה אופן הטיפול בישראל שונה לחלוטין, כשההבדל העיקרי הוא בקשר שבין מקומות העבודה לעובדים. בישראל הייתה הוצאה גורפת לחופשה ללא תשלום (חל"ת) וחיתוך חד של הקשר בין המועסקים למעסיקים. לעומת זאת, במודל הגרמני, שאומץ לאחר מכן במרבית מדינות האיחוד האירופי, העיקרון הוא הפוך - שימור הקשר הזה: העובדים מועסקים במשרה חלקית, והממשלה משלימה את שכרו של העובד עבור המעסיק.

ישראל וארהב בחרו בדמי אבטלה

מתחילת המשבר מציעים מומחים למשרד האוצר לאמץ גרסה של המודל הגרמני. אבל נראה שבאוצר חוששים מאוד מניצול לרעה של הכספים שיקבלו המעסיקים מהממשלה, חשש שמבוסס על רמאויות כאלה שנעשו גם בגרמניה. כרגע נראה שהאוצר נוטה לכיוון של חל"ת גמיש.

לדברי ד"ר אביחי ליפשיץ ממכון אהרון ובית ספר טיומקין לכלכלה במרכז הבינתחומי, בגרמניה לא המציאו את הגלגל עם פרוץ הקורונה אלא השתמשו במנגנון קיים. זו הסיבה שהוא סלחן כלפי הבחירה הישראלית בכלי החל"ת, אף שלדבריו בזמן שחלף היו יכולים למצוא מנגנון טוב יותר. "בגרמניה חברה שרצתה לקבל פיצוי הייתה צריכה להראות פגיעה, ופה הרשו לחברות לעשות את הסיבוב על העובדים ולהוציא לחל"ת בלי שהן היו צריכות להראות פגיעה, ולכן אפילו בנקים, חברות ביטוח וחברות מזון עשו זאת", אמר.

מה היתרונות של מודל שמשאיר את העובדים בחצי או רבע משרה בעבודה?
"ברור שבנאדם שעובד אפילו בחצי משרה, כמעט כל כישורי העבודה שלו יישארו. עדיף לך כמעסיק לחלק את שעות העבודה שנשארו לכל העובדים וכך יהיה יותר קל להעלות את התפקוד שלהם כשהביקושים יעלו. הרבה יותר קל להעלות אחוזי משרה מאשר להחזיר אנשים מהבית ובטח מלשכור עובדים חדשים ולשאת בעלויות החיפוש וההכשרה שלהם".

ד"ר אבי שניידר, סגן דיקן בית הספר למדעי ההתנהגות ופסיכולוגיה במכללה למינהל, מעלה נקודה שיש לה השפעה על הביצועים ועל התפוקות של העובד. "אני שואל מה הדבר הכי חשוב שאדם מקבל ממקום עבודתו. התשובה היא לא שכר, אלא זהות. כשאתה מסתכל על החל"ת בהקשר החברתי זה יצר מצב של ללכת עם ולהרגיש בלי. כשאתה בחל"ת אנשים עדיין מגדירים את עצמם כחלק מהארגון. מצד שני מהרגע שאתה מפסיק לעבוד בפועל אתה מפסיק את האינטראקציות החברתיות, מפסיק לפגוש את הקולגות, מפסיק למלא את יומך ולאט לאט המרכיב של הזהות נשחק. זה עוד יותר מורכב בארגונים שלא כל הארגון יצא לחל"ת כי אז נוצרו שני מעמדות: האנשים שהם חשובים ונשארו והאנשים הפחות חשובים שהוצאו לחל"ת וספק אם יוחזרו".

איך פותרים את ההבדל בין שני סוגי העובדים?
"הורדת אחוזי משרה לכלל העובדים ולא הוצאה לחל"ת יכולה לתת פתרון לבעיה הזו. אם צריכים לחסוך 30% מכוח העבודה אז מורידים במקום 30% משעות העבודה. בסופו של דבר, כשמדברים על אבטלה מדברים לא רק על בעיה כלכלית אלא גם על בעיה חברתית, רגשית ובריאותית. בעיית היום שאחרי של הערך העצמי של העובד והיכולת שלו לחזור לשוק העבודה. בהורדת אחוזי המשרה חלק גדול מהבעיות האלה נפתרות".

זינוק באבטלה

גמישות לצד מתן ודאות

חוקרי מכון אהרון הציעו לממשלה מודל של חל"ת גמיש, הדומה למודל הגרמני. הכוונה היא שאם המעסיק זקוק למחצית משעות העבודה הוא יכול להוציא את העובדים לחצי משרה או חלק מהם לשלושת רבעי משרה ואחרים לרבע משרה, לשלם הם על חלקיות המשרה ואת שאר התשלום תשלם הממשלה. החוקרים מציעים לשלם את ההפרש ישירות לעובדים ולא למעסיקים כמו במודל הגרמני.

לדברי ליפשיץ, המנגנון הזה יאפשר התאמה טובה יותר בין כוח העבודה לבין הביקושים. "אם יש לך ארבעה עובדים ואת רוצה לוותר על עובד וחצי, אין לך גמישות, את חייבת בחל"ת לוותר על שניים, שזה אולי יותר מדי בשבילך. מודל החל"ת הגמיש מאפשר לך להעסיק לפי הצורך".

מכשול עיקרי למנגנון הזה הוא חוסר היכולת של מעסיקים לדווח לביטוח לאומי על עבודה לפי שעות אלא רק לפי משרה מלאה, אבל לדבריו ההתאמה הזו אפשרית לביצוע. ליפשיץ מוסיף, כי "מכשול נוסף הוא המחיר. להוציא לרבע חל"ת זה יותר יקר מלהוציא לחל"ת עבור המדינה, אבל זה יותר יעיל וישאיר את המצב במשק יותר טוב לקראת התאוששות".

עוד נקודה שעליה מדבר ליפשיץ היא ודאות: "היה מחדל כשהכריזו על מענק למעסיקים על החזרה מחל"ת, ואז התחיל המו"מ על מי מקבל מה. צריך להציג תוכנית סדורה וסגורה שכל אחד מהמעסיקים יחליט באותו רגע מה לקחת".

ד"ר לאה אחדות סבורה שגם הוודאות עבור העובדים היא קריטית. "לאנשים אין מושג מה הם הולכים לקבל, האם כדאי להם לחפש עבודה או להישאר באבטלה כי אם משהו לא יסתדר הם לא יוכלו לקבל שוב אבטלה. מה יקרה אם הם יתחילו לעבוד ויהיה גל שני? האם יוכלו לקבל שוב אבטלה? כל המדינה מתנהלת בטלאי על טלאי והכול סמוך לתפוגה של הוראה הקודמת הכול ברגע האחרון. גם ככה המשבר הזה יש לו אי ודאות חסרת תקדים. מדיניות הממשלה צריכה לצמצם את אי הוודאות הזו", אמרה אחדות.

אחדות גם סבורה כי על המדינה לעשות חשיבה מחדש על ביטוח האבטלה בימי משבר ולעשות בו שינויים והתאמות לתקופת המשבר. 

מודלים חלופיים והפרדה ענפית

ד"ר גל זהר, מנהל יחידת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה, מציג ניתוח של נתוני האבטלה באירופה שמראה כי מדיניות של שימור עובדים אכן השאירה יותר אנשים בשוק העבודה. עם זאת הוא טוען כי בקרוב התהליכים יהיו הפוכים: בישראל נראה ירידה בשיעור האבטלה ובמדינות אירופה נראה עלייה.

"אנחנו נמצאים בין שתי גישות, זו של ארה"ב שהיא יותר דומה לשלנו וזו של אירופה. בארה"ב עודדו אנשים לצאת לאבטלה באמצעות מתן 110% משכר העבודה. בין 40% ל-60% מהאנשים - ההכנסה שלהם גדלה. המדינה העניקה 600 דולר לשבוע בממוצע לכל עובד. הרציונל היה להגדיל את הצריכה. הבעיה הגדולה בשיטה האמריקאית היא שההנחה שהאנשים יחזרו מהמשבר, אבל חלק גדול לא יוכל לחזור. גם אצלנו חלק גדול מהאנשים יתקשה לחזור לשוק העבודה, במיוחד צעירים, אוכלוסיות בשכר נמוך, עובדים מהחברה החרדית ומהחברה הערבית".

לדברי זהר, במשרדי האוצר והכלכלה מנהלים דיונים על מודלים חלופיים לחל"ת כמו שימור עובדים. "לכולם ברור שצריך למצוא את הדרך לשמר את העובדים, עובדים על זה כבר הרבה זמן כי חשבו שהגל השני יגיע רק במהלך החורף".

איזו בעיה יכול להיות במודל של שימור עובדים?
"מחקרים על שנות המשבר הקודם 2008 ו-2009 הראו שזה עוזר מאוד לשמר את העובדים במקומות עבודה וזה פחות אפקטיבי במצבי שגרה. זה משאיר אנשים בצורה מלאכותית במקומות העבודה. זה פחות אפקטיבי גם בענפים שנשארים סגורים לזמן ארוך, כמו בתיירות. בעולם יש מודלים שיצרו הפרדה בין ענפים שונים - אנשים יצאו לשימור עובדים, ומתיירות יצאו לאבטלה כי זה תהליך ארוך ומודלים של שימור עובדים לא יעזרו".

גם אחדות טוענת שיש לעשות הפרדה ענפית. "היום את סוגרת מסעדה, אז מה תגידי לבעלים, תעסיקו עובדים? לא תמיד המערכת יכולה לעבוד היא תלויה ביכולת של המעסיק לפתח תשתית של העבודה. לא צריך לדאוג לבנקים, כן אפשר להשאיר עובדים במשרה חלקית בבנק או להגיד לו תספוג את ההוצאות ותשתדל לא לפטר. אני לא מרגישה שיש לנו מודל אחד שמתאים. יש צורך בגמישות ולפתח כמה מודלים ולהתאים אותם לכל ענף". 

באוצר כבר לא מתעקשים על המודל המקורי | עמירם ברקת

האפשרות לצאת לחל"ת גמיש עשויה להיות אחת הבשורות העיקריות בתוכנית הכלכלית ששר האוצר ישראל כ"ץ צפוי להציג לראש הממשלה. מדובר בתוכנית שאמורה להעניק ודאות לשכירים ולעצמאים החוששים מפני פיטורים ופשיטות רגל, לצד צעדים לעידוד התעסוקה ולהחזרת עובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת לשוק העבודה.

האפשרות לצאת לחל"ת גמיש נדחתה עד כה על ידי אנשי אגף התקציבים באוצר שחוששים מפני ניצול לרעה של המודל על ידי מעסיקים, שיעסיקו עובדים באופן מלא אך ידווחו עליהם כמועסקים חלקית. ואולם בימים האחרונים מתחדדת ההבנה באוצר כי היתרונות של החל"ת הגמיש עולים על חסרונותיו, בעיקר לנוכח ההערכה שגם הסגרים שהמדינה תיאלץ להטיל בחודשים הקרובים יהיו גמישים ולא יותירו בפני העובדים אלא ברירה בין עבודה חלקית או אבטלה.

באוצר מציינים עם זאת כי הצלחת המהלך תהיה מותנית בצעדים לתמרוץ המעסיקים לקלוט עובדים, כדי שלא יבחרו בפתרון הקל יחסית של הוצאת העובדים לחל"ת. באשר לחשש מניצול לרעה של החל"ת הדינמי טוענים תומכי הרעיון כי גם את מודל החל"ת הקלאסי ניתן לנצל לרעה.

באוצר לא שוקלים בשלב זה אימוץ של המודל הגרמני משום שהוא נתפס כקשה מאד ליישום.

עוד כתבות

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו