שלטי השכרה ומכירה בבניין בחדרה / צילום: תמר מצפי
ביום ראשון הקרוב צפויה ועדת השרים לענייני חקיקה, בראשות שר המשפטים אבי ניסנקורן, לדון בהצעת החוק הפרטית של ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת), לביטול תשלומי השכירות בעת הקורונה ושיפוי המשכירים על ידי המדינה. בין מציעי החוק גם ח"כ יעקב טסלר (יהדות התורה), משה אבוטבול (ש"ס) וח"כ תמר זנדברג (מרצ); נציין כי גם השרים יזהר שי, מיכאל ביטון ואלון שוסטר היו ממציעי החוק המקוריים, אך חתימתם הוסרה עם התפטרותם מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי.
לפי מגישי הצעת החוק, היא גובשה לאור הפגיעה הקשה בפרנסתם של מיליוני ישראלים בשל המגפה. הצעת החוק מציעה כי כל תשלומי שכר הדירה במשך תקופת החירום ו-60 יום לאחריה - יבוטלו, ואוצר המדינה יפצה את הנפגעים מכך. עוד קובעת ההצעה כי לא יפונו דיירים בכלל בכל תקופת החירום ו-60 הימים שלאחריה.
"התפשטות נגיף הקורונה החדש בעולם כולו הביאה לשיתוק הכלכלה הישראלית, ולחשש ממשי שתושבים רבים יעמדו במצב שבו אינם יכולים לשלם שכר דירה ומשכנתאות", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. "בעת הזו, חשוב במיוחד לא להפקיר אזרחים ללא קורת גג, בשעה ששהייה ממושכת בבתים אף מהווה אמצעי חיוני לשמירה על ריחוק חברתי, על בריאות הציבור וכן גם לניסיון מיגור וירוס הקורונה החדש. לפיכך, מוצע לקבוע הוראות השומטות את חובת תשלומי שכירויות, פרטיות וציבוריות, לצד הוראות הקובעות זכאות לפיצויים של הנפגעים משמיטת חובות זו. כמו כן, מוצע להקים קרן לפיצוי נפגעי משבר וירוס הקורונה החדש".
ח"כ כסיף, יוזם החוק, מסר: "התנהלות הממשלה בתקופת הקורונה גרמה למשבר כלכלי חריף שהשאיר שוכרים בחובות כבדים ובעלי דירות המתקיימים מנכסיהם מול שוקת שבורה. ישנם מאות אלפים אשר חוששים כעת לקורת הגג אשר מעל לראשם. הצעת החוק אמנם נראית מרחיקת לכת, אך מבחינה תקציבית היא אפשרית לחלוטין. אני שמח שחברי קואליציה ואף שרים חתמו על הצעת החוק, ומקווה כי הדבר יאפשר לקדם אותו למרות שמדובר בהצעת חוק פרטית".
על פי נתוני מכון המידע והמחקר של הכנסת, בישראל היו ב-2018 כ-731 אלף שוכרי דירות המשלמים שכר דירה ממוצע בגובה 3,307 שקל לחודש. בהערכה המתבססת על נתונים אלו, עלות משוערת של הצעת החוק לתקציב המדינה תעמוד על כ-2.41 מיליארד שקל בחודש.
הצעת חוק: אישור אוטומטי של הארכת הסכם שכירות בזמני חירום
הצעת חוק נוספת, שעוסקת בתחום השכירות, הונחה אף היא לאחרונה על שולחן הכנסת. הצעת החוק האמורה מציעה לערוך שינוי בחוק הקיים בכל הנוגע להארכת חוזה שכירות בדירות מגורים בתקופות חירום. מדובר בהצעת חוק אותה הגישו ח"כ ויו"ר ועדת הכספים משה גפני (יהדות התורה) וח"כ ויו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט יעקב אשר (יהדות התורה).
על פי הצעת החוק, שמגיעה כמו רבות אחרות על רקע משבר קורונה, מבקשים יוזמיה לטפל במקרה נקודתי שבו הסכם שכירות למגורים מגיע לקיצו אולם מצב חירום מונע מהשוכר לפנות את המושכר. במקרה כזה מוצע כי הסכם השכירות יוארך בצורה אוטומטית (באם השוכר ירצה בכך) באותם תנאים ובאותו שכר הדירה, לתקופה שתסתיים 30 יום מסיום ההכרזה על מצב חירום.
"תנאי החוזה, ובכלל זה שכר הדירה, בחוזה שהוארך כאמור יהיו זהים לתנאים שנקבעו בהסכם בין הצדדים. קביעה זו תמנע מחלוקת על גובה שכר הדירה בתקופת הארכת חוזה השכירות וגם תמנע הפקעת שערים תוך ניצול המצוקה הנגזרת ממצב החירום", כך בדברי ההסבר להצעת החוק.
עוד מגדירה הצעת החוק את אופי מקרי או תקופות החירום - הכרזה על מצב מיוחד בעורף על פי חוק ההתגוננות האזרחית; הכרזה על אירוע חירום אזרחי על פי פקודת המשטרה; קריאה לשירות מילואים בנסיבות חירום או קריאה לשירות מילואים במצב מיוחד על פי חוק שירות המילואים; הכרזה על מחלה מידבקת מסוכנת על פי פקודת בריאות העם.
בעוד הצעת החוק מגיעה לענות על צורך ממוקד וברור, יש גם מי שסבור שהעובדה שהיא לא לוקחת בחשבון גם את הראייה הרחבה יותר הופכת אותה לבעייתית. "הצעת חוק לא רואה את כל התמונה. מה עם התחייבות אחרת של השוכר או המשכיר, מה עם התחייבות שיש או אין לצד ג'. ויש עוד לא מעט דברים שאפשר לחשוב עליהם", כך אומר עו"ד אברהם ללום, חבר המועצה הארצית ויו"ר מנהל של פורום המקרקעין הארצי. "הצעה שתבקש תום לב משני הצדדים ותנסה להגיע לעמק השווה חשובה, אבל הצעת החוק כפי שהיא מנוסחת כעת לא יכולה לתרום אם כי לפגוע, גם אם העיקרון חיובי. יש כאן רצון לסייע לאזרח, אבל התוצאה הסופית עשויה דווקא לפגוע".