משרדי לייטריקס. תפחית השנה בגיוס הג'וניורים (למצולמים אין קשר לכתבה) / צילום: איל יצהר, גלובס
כבכל שנה, בחודשים האחרונים עשרות בוגרי בוטקאמפים (מחנות תכנות) יצאו לשוק העבודה עם התקווה להשתלב בתפקידים טכנולוגיים בתעשיית ההייטק. מחנות התכנות כוללים כשלושה חודשי לימוד אינטנסיביים והכנה לשוק העבודה, תוך שיתוף פעולה עם חברות הייטק שונות. אך השנה רבים מהבוגרים גילו שהחברות שהביעו עניין בהעסקתם בתחילת המסלול, צמצמו והקפיאו בינתיים את תהליכי הגיוס של עובדים חסרי ניסיון - והם נותרו בלי תעסוקה.
ערב משבר הקורונה היו 18 אלף משרות טכנולוגיות פתוחות בהייטק הישראלי והיה מחסור גדול בעובדי פיתוח. יוזמות רבות של המגזר הפרטי והציבורי פעלו לשילוב עובדים ללא ניסיון קודם בתעשייה כדי לפתור את המחסור, להרחיב את מעגלי התעסוקה בהייטק וכך לשפר את מצבם הכלכלי והחברתי של העובדים, שיוכלו ליהנות משכר גבוה.
אולם המשבר הבריאותי והכלכלי במדינות רבות בעולם, ובראשן ארה"ב, עלול להפוך את החלום הזה לרחוק מתמיד. נכון שתעשיית הטכנולוגיה שומרת על יציבותה היחסית בהשוואה לתעשיות אחרות, אך המשבר פוגע בהכנסות, לפחות של חלק מהחברות - והפגיעה עוד עלולה לגדול. גם הקפאת הטיסות מקשה על חברות לצמוח. לכך מתווסף גם החשש מפני קושי לגייס הון, דבר שיוביל באופן מיידי לפגיעה בגיוסי עובדים. הדבר ניכר בנתונים כבר עכשיו - הביקוש לעובדים חסרי ניסיון בתפקידים טכנולוגיים נמצא בשפל.
דגש על בוגרי מכללות
בשנים האחרונות משקיעים רשות החדשנות, עמותת סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC) וגופים נוספים זמן ומשאבים רבים בהכשרת עובדים טכנולוגיים לתעשיית ההייטק, כדי להתגבר על המחסור בעובדים בתעשייה. החל מחיזוק לימודי מקצועות ההייטק בבתי הספר, דרך עידוד לימודי מדעי המחשב באקדמיה ועד להכשרות והסבות של מבוגרים במחנות תכנות ובקורסים שונים. גם כעת, למרות הירידה בביקושים, ההכשרות ממשיכות ביתר שאת, אך לא ברור אם לבוגרי ההכשרות יהיה היכן להשתלב בעבודה.
"עם הקורונה, בכל המשק וגם בהייטק מדווחים על פיטורים, הקפאות של גיוסים, הפחתות שכר, צמצום אחוזי משרה ועוד. כל זה פוגע בעיקר במשרות הג'וניור. עם זאת, חברות הייטק ממשיכות לגייס בייחוד בתפקידים טכנולוגיים", אומרת פטריסיה להי אנגל, ממלאת מקום ראש הזירה החברתית ציבורית ברשות החדשנות. "השוק היום הוא שוק של מעסיקים והחברות לא לוקחות סיכונים ומעדיפות להעסיק 'more of the same', אבל ההייטק הוא עדיין הקטר של הכלכלה הישראלית, ואם לא נשכיל להכשיר את מועסקי העתיד, לא נאפשר להייטק להתאושש".
תוכנית חדשה של רשות החדשנות, המספקת סבסוד להכשרת מתמחים חסרי ניסיון בתוך חברות הייטק, הושקה בסוף השנה שעברה. להי אנגל: "אנחנו רוצים לתמרץ את החברות לייצר את ההכשרות הנדרשות כדי ליצור את הדור הבא של ההייטק הישראלי. במסגרת זה בנינו את מסלול הג'וניורים, שהרעיון מאחוריו הוא לספק מסלול התמחות להייטק, כולל בנייה של תוכניות התמחות תמורת מענקים לחברות ההייטק עצמן".
"התוכניות מיועדות לבוגרי המכללות והאוניברסיטאות, עם דגש על בוגרי המכללות. המתמחים צריכים להיות בלי רקע בכלל בעבודות פיתוח, והרשות נותנת עדיפות לשילוב אוכלוסיות בתת יצוג", היא מוסיפה. התוכנית הושקה במתכונת פיילוט בסוף השנה שעברה ומיועדת לחברות הייטק המעסיקות עד 1,000 עובדים בישראל. התוכנית מספקת לחברות מענק של עד 50 אלף שקלים על כל מתמחה שתעסיק לתקופה של חצי שנת התמחות, בשכר התחלתי שאינו נמוך מ-15 אלף שקל. בשלב זה, הרשות מאפשרת לכל חברה לשכור 2-10 מתמחים הזכאים למענק.
התוכנית חדשה מכדי לאמוד את הצלחתה, אך לדברי להי אנגל יש כבר אינדיקציה חיובית: "מבין הבקשות שקיבלנו בסבב הראשון, 50% מהחברות לא העסיקו כלל ג'וניורים לפני התוכנית, 40% העסיקו 1-3 ורק 10% העסיקו 4 ומעלה. סך הכל, למעט החברות שהעסיקו בהיקף משמעותי יותר (ובקשותיהן נדחו), מדובר ב-22 חברות שביחד העסיקו 16 ג'וניורים בלבד לפני התוכנית והעידו על רצון להגדיל פי 6 - להעסיק 100 ג'וניורים בעקבות התוכנית. זהו בדיוק השינוי שאנחנו מבקשים לחולל בתעשייה. לשמחתנו, מבין 11 החברות שזכו במחזור הראשון, כולן העידו על רצון להמשיך בתוכניות הגיוס ואמרו כי הסיוע הכספי משמעותי לכך בתקופה זו".
הבוטקאמפים, שמספקים גם הם בוגרים לתעשייה, נתמכים על ידי הרשות מאז סוף 2018. הבוטקאמפים נמשכים כ-4-7 חודשים והם כוללים יום לימוד אינטנסיבי מהבוקר עד הערב, ומשימות לתרגול עצמי בבית, ולכן לא ניתן להחזיק בעבודה במקביל ללימודים בתוכניות אלה. הם עולים כ-25 אלף שקל בממוצע, כאשר חלק מהתוכניות מאפשרות לשלם את הסכום במודל של שיתוף הכנסה. כלומר, במקום לשלם את הסכום מראש, ניתן לשלמו רק לאחר שהבוגר מצא עבודה והתחיל להשתכר משכורת הייטק.
בישראל פועלות כ-20 תוכניות כאלה, ורשות החדשנות תומכת ב-7 מתוכן, אותן בחרה בהליך תחרותי בסוף 2018. הן מייצרות כמה מאות בודדות של בוגרים בשנה, ויש כיום בישראל 2,500 בוגרים בלבד. השנה צפויים להיות מוכשרים ומושמים 320 בוגרים. לתוכניות הנתמכות, רשות החדשנות מספקת מענקים של כ-7,500 שקלים לכל בוגר, תוך התנייה בעמידת מסגרת הלימוד ביעדים וכן מספקת מענקי השמה על בוגרים שמצאו עבודה בשכר של יותר מ-14 אלף שקל על ל-15 חודשים ממועד סיום הקורס.
"הביקוש לבוטקאמפ הוכפל"
לפי נתוני רשות החדשנות, התוכניות הללו נחשבות להצלחה יחסית, עם אחוז ההשמות שעמד על 76% נכון לדצמבר 2019. אך מאז הקורונה, שיעור ההשמה של תוכניות הבוטקאמפ ירד ל-64%. כך למשל, הבוטקאמפים של ITC, הפועלים במסגרת רשות החדשנות ומכשירים בעיקר עולים חדשים, חוו ירידה של עשרות אחוזים בהשמות של בוגריהם.
"בעבר, היו לנו נתוני השמה של 80%-90%. כיום, 60% מהתלמידים שלנו שסיימו לימודים במארס, מתוך קורס של כ-100 תלמידים, מצאו עבודה בהייטק בישראל בתפקידי פיתוח, ורואים שהחברות מורידות את השכר. הג'וניורים אצלנו שמצאו עבודה - השכר שלהם נמוך משמעותית ב-20%-30% משכרם לפני המשבר", אומר יהוידע מנדאל, מנכ"ל ITC.
עם זאת, מנדאל אופטימי וסבור שהביקוש לבוגרי הבוטקאמפ יחזור לעלות. "אנחנו עובדים עם כמאה ומשהו חברות, ויש חברות שהפסיקו לגייס, בעיקר בתחומי התיירות והתחבורה. מצד שני, אנחנו רואים שיש עכשיו חברות צומחות שמגייסות הרבה יותר. יש גם יותר ביקוש לבוטקאמפ, ברמה של כמעט פי שניים. יש לנו הרבה שפים, מדריכי צלילה ומדריכי טיולים שפתאום רוצים להיות מתכנתים. אפילו יש רב שבא אלינו. עכשיו אנחנו עובדים על לפתח עוד חברות בעולמות התומכים וכבר סגרנו מעל 50 פרויקטים מעשיים עם חברות בתחומים כמו סייבר, פינטק ועבודה מרחוק, במטרה לגייס את התלמידים שיסיימו את המחזורים הבאים".
אמנם קשה לצפות מה יהיה מצב גיוסי העובדים בתעשייה בעוד כמה חודשים, אך לפחות על פי הנתונים של חודש מאי, לא בטוח שיהיה להם איפה לעבוד. לפי נתוני חברת ההשמה GotFriends, חלה באותו חודש ירידה של 80% בביקוש לעובדים חסרי ניסיון במשרות פיתוח בהשוואה לחודשים ינואר ופברואר השנה. מנגד, תהליכי הגיוס של עובדים במשרות הייטק בכלל ירדו בשיעור של 30% בלבד. זאת, בהתבסס על 2,200 תהליכי גיוס שביצעה החברה בחודש מאי עבור 500 חברות שונות.
במקביל, נתוני GotFriends מראים כי חלה עלייה של 40% במספר המועמדים המגישים קורות חיים למשרות. העלייה חלה הן בעובדים מנוסים והן בחסרי ניסיון בשיעור זהה. לכן, חברות רבות איתן שוחח "גלובס" בשבועות האחרונים, מספרות כי הן מתמקדות בגיוס טאלנטים ועובדים מנוסים בתפקידי מפתח. למעשה, חברות שהתקשו לגייס עובדים מבוקשים בעבר , מנצלות את המשבר כדי לגייס עובדים מחברות במצוקה, שהוציאו לחל"ת או פיטרו את העובדים שלהן.
הקורונה מחזקת טרנדים קיימים
"יש פה כשל שוק שהתעשייה לא יכולה לפתור בעצמה. השקעת המשאבים האדירה שנעשית על ידי המדינה בחינוך טכנולוגי, מייצרת הרבה מאוד ג'וניורים ללא ניסיון שלא יוכלו להתקבל בתעשייה, ולכן אנחנו קוראים להסטת חלק מהמשאבים הקיימים להכשרות, או בקורסים, שאני פחות מאמין בהם, או לסבסוד של הכשרות ג'וניורים בקרב חברות בתעשייה", אומר רונן ניר, משקיע הון סיכון מקרן ויולה ונצ'רס.
"הקורונה לא יוצרת מציאות יש מאין אלא מחזקת טרנדים קיימים. הנתונים של השנה שעברה מדברים על זה שבמקצועות הטכנולוגיים ההתפלגות היא ש-70% מהמשרות הפתוחות דורשות נסיון של 2.5-5 שנים, ורק 23% דורשות 0-2.5 שנות ניסיון. אם כבר קודם היה קשה לשלב ג'וניורים בתעשייה, הבעיה עכשיו חזקה עוד יותר", אומר ניר.
"היכולת שלנו לקלוט אנשים צעירים ולהכשיר אותם, היא בעיה מבנית בתעשייה. הרי בסטארט-אפ עובד נשאר בממוצע שלוש שנים, ולא משתלם להשקיע בו שנה של הדרכה. לכן רוב הג'וניורים מתחילים את חייהם בארגונים הגדולים, בחברות הבינלאומיות או בחברות ישראליות בוגרות, כמו צ'ק פוינט ו-Wix", הוא מוסיף. "בתקופה שהיו גיוסים היסטריים, לפעמים לא הייתה ברירה, והיו חייבים לגייס ג'וניורים ולהתאמץ ולהכשיר אותם. היום יש אנשים מוכשרים בתעשייה שיצאו לחל"ת או פוטרו ממקומות אחרים, ולכן תקופת הקורונה היא זמן מעולה עבור החברות להעסקה דווקא של עובדים מנוסים".
אחת החברות שהפחיתה את המשרות הפתוחות שהיא מציעה לחסרי ניסיון, היא לייטריקס, חד קרן הפועל מירושלים ומונה כ-360 עובדים. החברה חוותה בשנים האחרונות צמיחה של מאות אחוזים בכוח האדם שלה. בתוך תעשיית ההייטק התחרותית, שסובלת ממחסור בכוח אדם, הדבר התאפשר, בין היתר, בזכות אסטרטגיית גיוס הג'וניורים שפיתחה, הכוללת מערך הכשרה משוכלל בתוך החברה. בשנה שעברה, לייטריקס גייסה כ-20 עובדים ללא ניסיון לשורותיה דרך תוכנית ההכשרה שלה, אך השנה תגייס רק ארבעה.
"אסטרטגיית הגדילה שלנו תמיד התבססה על הכנסה של ג'וניורים. זה קשור גם לקירבה שלנו לאוניברסיטה העברית, וגם כי שיתפנו פעולה עם כל יוזמה שהייתה בשטח, כמו בוטקאמפים", מספרת נטע גבע, מנהלת משאבי האנוש של לייטריקס. "משרות פיתוח דורשות המון הכשרה, וגם הבוגר הכי חכם ומוכשר, צריך לפחות חצי שנה של הכשרה כדי להתחיל להראות ערך. מה שאיפשר לנו לקלוט את האנשים האלה בצורה מאוד טובה, היה שבנינו מערך מאוד רציני של הכשרות וליווי של הג'וניורים בחצי השנה הראשונה.
"אנחנו מאוד מאמינים בלקחת ג'וניורים ולדחוף אותם קדימה כשזה נעשה במשרדים, והם יכולים לראות, להיות נוכחים ולשאול שאלות. ברגע שכל אחד נמצא בבית שלו, אחד הדברים היותר מורכבים הוא ליצור את כל המפגשים הלא-מתוכננים, ולאפשר לעובד לשאול שאלות. כל זה נעלם, ואנחנו פשוט לא יודעים איך ייראה התהליך", אומרת גבע. "לכן השנה נגייס קבוצה קטנה בהרבה ונשקיע בה מאוד, כי אנחנו לא רוצים לקחת הימור.
"הצד השני של התמונה הוא השוק. השוק השתנה, וכיום הוא מוצף בהרבה קורות חיים, ופונים אלינו גם סניורים (עובדים בכירים עם ניסיון) בסדר גודל גדול מבעבר. במקומות שבעבר היה לנו קשה לגייס אנשים מאוד חזקים, היום פחות קשה. בתור חברה ירושלמית, היצע הטאלנטים שאיתו אנחנו עובדים הוא קצת יותר מוגבל, והיה לנו מאוד קשה בעבר להביא אנשים מתל אביב, אבל עם האפשרות לעבוד מהבית, זה מאפשר לנו להגיע אליהם", מספרת גבע. לכן, כמו חברות אחרות, גם לייטריקס בוחרת להתמקד בגיוס עובדים מנוסים שהפכו לזמינים בשל פיטורים והוצאה לחל"ת, לצד המשך גיוס ג'וניורים בהיקף קטן מבעבר, עד שתנאי השוק החדשים יתבהרו.
"הדרישות עולות כל הזמן"
"אני חושב שבאמת יש פה בעיה אמיתית שהייתה נכונה לפני הקורונה, קיבלה האצה מאוד משמעותית בקורונה ותישאר אחרי הקורונה", אומר שחר בר-אור, מנכ"ל ווסטרן דיגיטל ישראל. "גם לפני הקורונה היה יותר קשה לעובדים לא מנוסים להשתלב מאשר לאנשים מנוסים, ויש תקופת התמחות בה נדרש יותר מאמץ וצריך לחשוב בצורה יצירתית איך מגשרים על הפער".
"השינוי צריך להיות שהג'וניור יגיע עם ידע יותר רלוונטי למשרה הספציפית וכדי להתמודד עם זה, הקמנו בוטקאמפ בתוך החברה לחרדיות, יחד עם קמאטק. הוא כולל 25 נשים חרדיות בוגרות סמינרים שלומדות אצלנו, ולומדות את התכנים הרלוונטיים לנו, לאפל ולאמזון - ואותן חברות גם מגייסות את העובדות מהבוטקאמפ. לכן הסיכוי של אותן נשים להתקבל לעבוד גבוה יותר מאשר ג'וניורים שלא למדו את התכנים האלו".
לדברי בר-אור, בייחוד בתקופה הנוכחית, כדי להיקלט בתעשיית ההייטק, זה קריטי להגיע עם ידע רלוונטי. "הממשלה צריכה לסבסד תוכניות הכשרה, ומעסיקים צריכים להנגיש את התכנים שלהם לכלל הציבור, וגם הג'וניורים צריכים להבין שזה שהם קיבלו תואר זה לא מספיק. ההייטק הוא שוק תובעני והדרישות עולות כל הזמן, והם צריכים לעמוד בקצב.
"הנושא של תיק עבודות מקובל בענפים אחרים, ובעולם התוכנה הדבר הזה מתחיל להיות יותר מקובל. אם אתה סטודנט, תתחיל לעבוד תוך כדי לימודים. ככה אחרי הלימודים תוכל כבר להראות תיק עבודות. גם אם אתה לא עובד, תתחיל לבנות תיק עבודות, תיקח פרויקטים ותתחיל להראות שעבדת ושמת את הקוד שלך בגיט, אתה יכול להראות שאתה מכיר כבר בעיות אמיתיות".
להיכנס לתעשייה בדלת האחורית
"החלום של ההייטק לא מוגבל רק לפיתוח, ואני חושבת שזה משהו שאנשים לפעמים מפספסים", אומרת נטע גבע, מנהלת משאבי האנוש של לייטריקס. "אפשר להגיע להייטק בעוד המון תפקידים, כמו שיווק דיגיטלי ומודיעין עסקי. אלה תחומים בהם עקומת הלמידה יותר מהירה ויותר קל להכנס לעניינים מאשר בפיתוח, ולכן חד משמעית יותר קל להכניס בתחומים האלה ג'וניורים".
היא מספרת שהחברה מעסיקה מעצבים רבים בוגרי בצלאל, ושתוכנית ההתמחויות שהחברה מפעילה עבור מעצבים ללא נסיון תעסוקתי קודם לא נפגעה בתקופת הקורונה. מרבית חברות ההייטק הישראליות נוהגות להעביר את ההנהלה יחד עם הפעילות העסקית לארה"ב, שם נמצא השוק המשמעותי אליו הן פונות. לייטריקס היא דוגמה לחד קרן ישראלי מזן חדש, שמעסיק עובדים בתפקידים מגוונים בישראל.
"כשאנחנו מסתכלים על חלק מהיוניקורנים הכי גדולים שקמו בישראל בעשור האחרון, כמו וויקס, מאנדיי, איירון סורס, איטורו ולייטריקס, המטה שלהם ממוקם בישראל", אומר רונן ניר, שותף בקרן ויולה ונצ'רס. "למה הן נמצאות בישראל ולא אוטומטית עוברות לארה"ב? התשובה היא שהן מתבססות על שיווק דיגיטלי ומכירות מישראל. זה משאיר את ההנהלה בישראל ויוצר פה מעגלי תעסוקה הרבה יותר רחבים".
עדיין, מדובר בזן נדיר יחסית של חברות בהייטק הישראלי - נתוני דוח ההון האנושי האחרון של רשות החדשנות הראו כי חלה עלייה במשקל העובדים הטכנולוגיים בחברות הייטק בישראל בשנים האחרונות. עיקר העלייה מגיעה מהחברות הרב לאומיות שמפעילות בישראל מרכזי פיתוח, פעמים רבות ללא פעילות עסקית, והגדילו את פעילותן. בעת עריכת הסקר, רשות החדשנות מצאה כי 7 מכל 10 עובדים בהייטק הם עובדים טכנולוגיים.
ניר סבור שדווקא המשרות הלא טכנולוגיות, ששיעורן יורד בשנים האחרונות, יצמחו בעקבות הקורונה. "אנחנו חושבים שהקורונה רק תעצים את הדבר הזה. הסיבה היא, שגם אם מנכ"ל רוצה לעבור לארה"ב, יש מגבלות נסיעה שמעודדים ואפילו מכריחים את החברות לפתח אמצעי שיווק דיגיטליים. זה אומר שאולי לראשונה נוכל לשבור את הפרדיגמה שרק מי שלמד 5 יחידות מתמטיקה ושירת ב-8200 יכול להשתלב בהייטק, ולהצמיח פה תעשייה הרבה יותר מגוונת ורחבה".
מדובר בהזדמנות, אך כזו שעלולה אולי להתפספס ללא תמיכה ממשלתית מתאימה. לדברי ניר, "חוק המו"פ נותן תמריצים מהמדינה לפעילות טכנולוגית בעיקרה, אבל איפה האמצעים לפרויקטים לא טכנולוגיים, השקעה בתשתיות תקשורת, ובלימודי אנגלית?".