גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"צריך להכריז על פרויקטים לאומיים. זה יגרום לגירעון, אבל יעלה את הפריון"

להגדיל את אמון הציבור באמצעות שקיפות בנתונים ובתוכניות הממשלה, אבל גם באמצעות מינוי פרויקטור-על ● "גלובס" מארח הפעם את אלה אלקלעי ועו"ד דוד חודק בניסיון לסייע במציאת פתרונות יצירתיים לקורונה הכלכלית ● סוגרים את הוואקום, מדור יומי חדש 

הפגנת העצמאים על מתווה הסיוע הממשלתי  / צילום: שלומי יוסף, גלובס
הפגנת העצמאים על מתווה הסיוע הממשלתי / צילום: שלומי יוסף, גלובס

באיזה צעדים כלכליים יש לנקוט במהירות, איך אפשר לסייע לעסקים ומה יציל את שוק העבודה? המנהיגות הכלכלית של ישראל מתמהמהת, אבל רעיונות יצירתיים דווקא לא חסרים. בניסיון לסייע בסגירת הפער ומתוך רצון להעלות לדיון מגוון רחב של פתרונות, "גלובס" יפנה מדי יום למומחים בעלי רקע כלכלי, עסקי, חברתי או אקדמאי רלוונטי. רוצים לקחת חלק בשיח? פנו אלינו i-can-help@globes.co.il

"דמי אבטלה לשנה זה מהלך נכון שמייצר ודאות"

אלה אלקלעי, יו"ר IBI קרנות נאמנות 

אלה אלקלעי, יו"ר אי.בי.אי קרנות נאמנות / צילום: שלומי יוסף, גלובס

1. לשלוח לכולם צ'ק

"במדינות שונות במערב אירופה, שבהן מצליחים בינתיים יותר להעביר את הכסף למי שצריך, לא העבירו צ'קים לכולם בלי תמורה. הגישה שם הייתה 'נחלק עכשיו לכולם, ואחר כך נתקזז עם מי שלא חייב את הכסף'. זה הבדל דרמטי בגישה. אצלנו צריך לעבור מסלול מכשולים.

"מי שצריך את הכסף הוא מי שהכי קשה לו להגיע אליו, בגלל צינורות הבירוקרטיה. לכן צריך קודם כל לשלוח לכולם צ'ק, ולבסוף להתקזז סביב שומת המס שכל אחד משלם. ככה נדאג שהכסף יגיע ליעד, מה שלא קורה היום".

2. לשמור קרנות השתלמות לפנסיה

"אחד הרכיבים בתוכנית הכלכלית של נתניהו וכ"ץ הוא האפשרות לפדות את קרנות ההשתלמות. המדינה נותנת הטבות מיסוי כעידוד לחיסכון לטווח בינוני וארוך טווח, כדי שתהיה לרובנו כרית ביטחון משמעותית. לעודד אנשים לצרוך היום את המשאבים העתידיים שלהם זו דרך נוחה לגלגל אחריות, זו חשיבה לטווח הקצר. את קרנות ההשתלמות עדיף לשמור לגיל הפנסיה, ולא להמיר אותן כיום. התוצאה תהיה שהאנשים הכי חלשים יפדו אותן, וישלמו את המחיר בעתיד".

3. צוותי חשיבה לשוק העבודה

"בנוגע לדמי האבטלה, הוודאות שהממשלה נותנת כרגע למשך שנה היא מהלך נכון. זה מאפשר לאנשים לחשוב בצורה רגועה על העתיד שלהם, ולתכנן כמו שצריך. עם זאת, צריך להגדיל את צוותי החשיבה לגבי עתיד שוק העבודה. לא יכול להיות שרק אנשי האוצר מתכננים את העתיד של השוק. צריך לשלב אנשים משוק ההון, מהמגזר העסקי, מההייטק, וגם מתחומים שכרגע בלב הסערה, כמו התיירות.

"צריך צוות מקצועי שידאג לצד הביקוש, כדי שהצריכה הפרטית במשק, שאחראית לכ-50% מהתוצר, לא תיעלם בסבך הבירוקרטי המקשה על אנשים לקבל תמיכה וללכת איתה לחנות. דמי אבטלה בהיקף 75% מהשכר הממוצע במשק מבטיחים שאנשים לא יטבעו היום, אבל התרומה לצריכה הפרטית במשק כנראה זניחה.

"צריך גם צוות שידאג לצד ההיצע, כדי שחברות לא יפשטו רגל אלא ימשיכו לעבוד ולספק מוצרים ושירותים למשק. מענק בהיקף של 15% מההכנסות, לעסק שאיבד לפחות 40% מההכנסות, בלי להתייחס לרמת ההוצאות הקבועות, לא ימנע את מרבית פשיטות הרגל. הלוואות בערבות מדינה לעסקים שמצליחים לפלס לעצמם דרך בסבך העבות, כנראה שלא יתרמו לקיימות העתידית של מי שלא מצא גישה ישירה למזומן הנדרש".

4. לא לקבע משק לשנתיים

"חשוב להעביר תקציב. הכאוס שראינו במשרדי הממשלה במהלך שלוש מערכות בחירות לא יכול לחזור על עצמו בתקופה כזו. ככה אי אפשר לייצר המשכיות, ולגייס עובדים מקצועיים למשרדי הממשלה. אם זה לשנה או לשנתיים? לקבע את המשק לשנתיים עלול להיות בעייתי.

"לצד התקציב חייבים לצמצם את מספר משרדי הממשלה, ואת הבירוקרטיה שהם מייצרים. כפי שאמר ראש הממשלה רק בשבוע שעבר, הבירוקרטיה פה מטורפת, בכל דיון צריך נציגים מכל משרד, וקשה מאוד לאגד אותם לידי תוכנית אחת. אגב, עוד לפני הממשלה הגדולה הזו היינו מדורגים נמוך במדד עשיית העסקים (מדד בינלאומי שבוחן עד כמה קל לעשות עסקים בכל מדינה, ב"ל)".

"השוק זקוק להרבה ידיים עובדות, וצריך לעשות הכוונה"

עו"ד דוד חודק, ראש משרד גרוס GKH

עו"ד דוד חודק / צילום: איל יצהר

1. לרכוש את אמון הציבור

"הדבר הראשון שצריך לעשות זה קניית אמון הציבור. האמון הזה התערער מאוד, ורואים את זה בהתנהגות הציבור, כמו בהפגנות שהתרחשו בסוף השבוע. בכלכלה הציפיות מאוד מאוד חשובות. הממשלה מנסה לתת ודאות, כמו למשל מתן דמי אבטלה עד יוני 2021, אבל לדעתי בשלב הזה נוצר משבר אמון קשה וצריך צעדים יותר דרסטיים.

"איך פותרים את זה? קודם כל על ידי הגברת השקיפות של הנתונים ושל תוכניות הממשלה. יש יותר מדי אי בהירות. גם באשר לנתוני משרד הבריאות, וגם בנוגע לנתונים הכלכליים. יש כאן תחושה שהעסק הזה לכל הפחות לא מנוהל, והציבור מתנהל בהתאם, ולא לוקח את הממשלה ברצינות.

"צעד נוסף שיסייע מאוד לרכוש את אמון הציבור מחדש הוא מינוי פרויקטור-על. יש משרד בריאות, יש פיקוד העורף, יש מחלוקות לגבי סמכויות בתוך הממשלה. אם יהיה פרויקטור-על לנושא, ויפרסמו מראש תהליכים ותוכניות, תוך הגדרת סמכויות ותחומי האחריות, זה יתרום גם לפן הבריאותי וגם לפן הכלכלי".

2. קרן השקעות כמו בסינגפור

"חסרה הוכחת יכולת ביצוע. לא ברור, למשל, למה נתוני הביצוע של התוכניות הכלכליות, כפי שפורסם ב'גלובס', עומדים על כ-50% בלבד. צריך לתת את הכסף לציבור, גם במחיר שהחלוקה לא תמיד תהיה צודקת, וגם אם יהיו שינצלו את השיטה.

"תוכניות ההלוואות והמענקים הן טובות, בתנאי שהכסף באמת מגיע, וראינו שבגלל הבירוקרטיה וריבוי הזרועות של הממשלה זה לא קורה. אפשרות אחרת היא להקים קרן השקעות כמו שיש בסינגפור, ולמנות שם מנהלים מנוסים על בסיס מפתח מקצועי - אנשים רציניים עם חוזים אישיים, שיוכלו לפעול מהר. קרן כזו יכולה לשנע כסף ממקום למקום על בסיס המלצות של מומחים. אחרי שבע שנים הקרן תופרט, בדרך של מכירת הבעלות בה או מכירת הנכסים שיהיו בבעלותה, או שילוב של השניים".

3. לקצץ ולצמצם התחייבויות

"הממשלה חייבת לעשות קיצוצים בתקציבי השירות הציבורי. זה לא משנה אם זה יהיה בפנסיות התקציביות או במשהו אחר. זו אולי לא עת לפיטורים, אבל אפשר לצמצם התחייבויות.

"גם הכשרות והסבות צריכות להתקדם צעד קדימה. זה צריך להיעשות בשיתופי פעולה בין הממשלה למגזר הפרטי. השוק זקוק להרבה ידיים עובדות, וצריך לעשות הכוונה למקומות הנכונים. בתוכנית הכלכלית שפורסמה בסוף השבוע יש הרבה דיבורים, אבל התחושה היא שכושר הביצוע של הזרועות הממשלתיות הוא נמוך מאוד".

4. פרויקטים להמרצת המשק

"צריך להכריז על פרויקטים לאומיים. לדוגמה, להתחיל בפרויקט 'תעלת הימים' לייצור חשמל ולהתפלת מי ים. פרויקט נוסף הוא המטרו, שבינתיים מתקדם לאט. פרויקט שלישי, שאפשר להעסיק בו הרבה צעירים, הוא פיתוח שמורות הטבע והגנים הלאומיים. אלה פרויקטים שיסייעו להמרצת המשק ולחיזוק שוק התעסוקה. נכון, זה יגרום לגירעון, אבל גירעון כשלעצמו הוא לא בעיה. בסופו של דבר, הפרויקטים הללו יעלו את הפריון".

עוד כתבות

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51