גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אין טעם באיכוני השב"כ ללא המחקר האנושי

בעבודתו השוטפת, השימוש באיכוני השב"כ נעשה בנוסף לאיסוף מידע, ניתוחו והצלבתו עם נתונים נוספים ● כדי להשתמש בנתוני האיכון באופן יעיל - בלחימה בטרור כמו גם בהתמודדות עם מגפה - אין לראות בהם תחליף לפעילות מחקרית רחבה

איכון סלולרי / אילוסטרציה: שאטרסטוק
איכון סלולרי / אילוסטרציה: שאטרסטוק

בעקבות האצת הנדבקים בקורונה בארץ, אזרחים רבים קיבלו הודעת טקסט, או מכירים מישהו שקיבל, הודעה המורה לו להיכנס לבידוד על-סמך איכוני השב"כ. הדיון הציבורי על האיכונים מלווה את המאבק בקורונה מתחילתו, והוויכוח על נחיצותו מוצדק: האם נכון להשתמש בכלי כה פוגעני, המיועד למלחמה בטרור, כדי לאתר פחות משלושה מכל עשרה חולים; והאם מוצדק לחשוף שיטות פעולה חשאיות של השב"כ, ולגרום לו נזק תדמיתי.

הרתיחה החריפה עם תחילת "הגל השני" של הקורונה. לפי נתוני משרד הבריאות שנמסרו לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, נשלחו תוך שבועיים כ-126 אלף הודעות על-סמך איכוני השב"כ. זוהי כמות שמכניסה עיר לבידוד. הבעיה היא, שמנתוני משרד הבריאות עולה כי כ-34 אלף אזרחים עירערו על ההודעות; כ-58% מהערעורים התקבלו, והאזרחים שוחררו מהבידוד. כלומר, מדובר בקרוב ל-20% של שגיאות.

או אז התעוררו השאלות: איך ייתכן שהכלי של השב"כ כל-כך מזייף? והאם גם בשימושים האחרים שלו, שמיועדים למלחמה בטרור, יש כל-כך הרבה אזהרות שווא וטעויות (המכונות "פולס פוזיטיב")?

התשובה לכך, היא שכלי האיסוף המשוכללים של השב"כ אכן כוללים את היכולות לנתח נתוני מיקום (איכונים) ומידע דיגיטלי אחר (כמו היסטוריית שיחות והודעות). אבל במצב רגיל מה שנאסף איננו עומד בפני עצמו. כאשר משתמשים בנתונים לקבלת החלטות, הם עוברים תהליכים נוספים של סינון אנושי, מחקר ובחינה נוספת.

המשמעות היא, שישנה כאן אזהרה עקרונית לגבי מגבלות השימוש בנתונים גולמיים על-ידי מערכת הביטחון לצורך קבלת החלטות המובילות לפעולה. בעשור וחצי האחרונים השתכללו מאוד יכולות איסוף הנתונים (דאטה). שביל "פירורי הלחם" הדיגיטלי שמותיר אחריו כל אדם הוא כמעט אינסופי. מכשיר הטלפון הסלולרי מרובה החיישנים, הפעילות ברשת וברשתות החברתיות, ההיסטוריה הרפואית הממוחשבת, מצלמות הרחוב שרושתו בעולמנו ועוד - כולם הפכו למקורות לאיסוף נתונים המשמשים גם להשגת מודיעין ולסיכול טרור.

עם זאת, בארגוני הביטחון מוטמעת ההבנה שלפיה "מטרה" איננה מפגש מקרי בין יכולת "איסופית" כלשהי לבין האויב, אלא היא, בראש ובראשונה, תוצר של תהליך בעל אופי מחקרי מובהק. את אמצעי האיסוף צריך לכוון, את הנתונים צריך לעבד, ואת האויב צריך "להפליל". כדי לעשות את כל אלו דרושה היכרות עמוקה עם ושל האויב, ומחקר על מעגלים רחבים יותר מנתוני התקשורת. כלומר, נתונים ומידע לבדם אינם מאפשרים לרוב להגיע להבנה שמאפשרת פעולה שהיא תוצר מובהק של ניתוח, הערכה ושיפוט.

שימוש יעיל בשב"כ להתמודדות עם המגפה היה אמור להיות בדרך הבאה: משרד הבריאות יעביר לשב"כ מספרי טלפון של חולים מאומתים; השב"כ יחזיר נתונים של אזרחים שבאו במגע עם החולים; משרד הבריאות יבצע חקירה אפידמיולוגית נוספת של הנתונים האלה, ויברור מתוכם את מי שכנראה באמת צריכים להיכנס לבידוד. הבעיה היא, שמשרד הבריאות ראה כנראה בשב"כ כלי חלופי לחקירות אנושיות, והעביר את הנתונים הגולמיים שקיבל מהשב"כ, באמצעות הודעות להיכנס לבידוד. כך נוצר אחוז השגיאה הצורם.

ניתן היה לומר, אולי, שהנזק אינו כה גדול, כי מדובר "רק" בבידוד, ונכון לשלם את מחיר הטעות בגלל החשש מהדבקה המונית. אבל יותר ויותר מתבררים הנזקים, הישירים והעקיפים, של הודעות הבידוד הנרחבות, ובראשם הפגיעה באמון הציבור, ברווחתו ובפרנסתו.

הלקח שניתן ללמוד מפרשיית האיכונים הלא מדויקים רחב הרבה יותר מהטיפול-מאבק בקורונה. ברור שהטכנולוגיה מסייעת לנו לדעת דברים. אך מתברר שהזרם העצום של הנתונים כשלעצמו ,אינו מוביל בהכרח לשיפור יכולות הפעולה שלנו. כדי להשתמש בנתונים באופן יעיל - בלחימה ובסיכול טרור, בהתמודדות עם מגפה, בייעול שוקי בנקאות וביטוח, ברפואה מותאמת אישית ועוד - חובה להתגבר על הפיתוי לראות בהם תחליף לפעילות מחקרית ולבחינה רחבה יותר. 

ד"ר שוורץ אלטשולר היא עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה; תא"ל (מיל') ברון הוא סגן ראש המכון לביטחון לאומי למחקר, ושימש כראש חטיבת המחקר באמ"ן

*** גילוי מלא: ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר השתתפה בחיבור הקוד האתי של 'גלובס'

עוד כתבות

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו