גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כדי להתאים לאירופה: הממשלה תקדם תיקונים לחוק הגנת הפרטיות

התיקון נועד לצמצם את חובת רישום מאגרי המידע, שחלה כיום על כל מאגר מידע בישראל, ומבקש להכילה על מאגרים הכוללים מידע רגיש ולעדכן את הגדרתו של מאגר מידע כך שיתאים לעידן הדיגיטלי ויתייחס למאגרי מידע ממוחשבים

הגנת הפרטיות / צילום: שאטרסטוק
הגנת הפרטיות / צילום: שאטרסטוק

תזכיר הצעת חוק ממשלתית לתיקון חוק הגנת הפרטיות פורסם אמש (ה') על ידי משרד המשפטים, לאחר כעשור בו לא תוקנה חקיקת הפרטיות. התזכיר נועד לצמצם את חובת רישום מאגרי המידע, שחלה כיום על כל מאגר מידע בישראל, ומבקש להכילה על מאגרים הכוללים מידע רגיש. בנוסף, הוא מבקש לעדכן את הגדרתו של מאגר מידע כך שיתאים לעידן הדיגיטלי ויתייחס למאגרי מידע ממוחשבים, ויכלול הגדרות לעיבוד מידע והשימושים בו.

"במהלך השנים התעוררו ספקות לעניין האפקטיביות של הרישום ומידת הרלוונטיות של ההסדר למציאות הטכנולוגית הנוכחית ולהיקף הנרחב של מאגרי המידע הקיימים כיום", נכתב בתזכיר. "גם הניסיון שהצטבר ברשות להגנת הפרטיות מלמד על היעדר אפקטיביות של המתכונת הנוכחית של חובת הרישום. היכולת המעשית של הרשם לברר בירור מוקדם את מאפייני הפעילות הקונקרטית המתוארת באופן כללי בכל בקשת רישום מאגר, את הסיכונים שהפעילות מייצרת, ואת אופן ההתמודדות של הארגון עם סיכונים אלה היא נמוכה".

זהו התזכיר הראשון שהוגש לתיקון חוק הפרטיות שנקבע ב-1981, מאז שנת 2012, אז הוגש תזכיר שלא התגבש לכדי תיקון החוק עד היום. לפי התזכיר, בכוונת הממשלה לקדם את הצעת התיקון הנוכחית לצד שתי הצעות נוספות: ראשית, תיקון לחוק הגנת הפרטיות שהוגש לשולחן הכנסת ועבר בקריאה ראשונה ב-2018, המקנה לרשות הגנת הפרטיות סמכויות פיקוח ואכיפה. ההצעה, למרות שעברה בקריאה ראשונה, לא קודמה על ידי הממשלה עד היום. לפי התזכיר, המטרה היא להקנות לרשות הגנת הפרטיות סמכויות שיאפשרו לה לפעול להגנת הפרטיות גם מחוץ למסגרת של רישום מאגרים - וכך תהווה תיקון משלים להצעה הנוכחית שמבקשת לצמצם את חובת הרישום.

שנית, בהצעה נכתב כי משרד המשפטים מתכוון להגיש בחודשים הקרובים תזכיר נוסף, שצפוי להרחיב את הזכויות של אזרחים בכל הנוגע לפרטיות מידע, ואת האחריות הקבועה בחוק של מחזיק המידע. "דחיית הסדרתן של סוגיות אלה לתזכיר נוסף ונפרד נובעת מן המורכבות הרבה שלהן, ומחוסר הרצון לעכב את קידום שאר הצעות החוק הדחופות והבשלות שעל הפרק", נכתב. כיוון שהצעה זו טרם הושלמה, קשה לצפות כיצד תראה חקיקת הפרטיות לאחר השלמת המהלך.

התזכיר מגיע לאחר שבשנים האחרונות מעמדה של ישראל כמדינה בעלת תאימות עם האיחוד האירופי עומד בסכנה, כיוון שהחוקים הקיימים בישראל כיום הם מיושנים, ואינם תואמים את עקרונות הפרטיות המתקדמים הקבועים ב-GDPR (חקיקת הפרטיות של האיחוד האירופי). בימים אלה האיחוד בוחן מחדש את מעמדן של המדינות שהוכרו, ובהן ישראל. לפי מומחים במשפט וטכנולוגיה, סיכויי המדינה לצלוח את הבדיקה הם נמוכים, זאת בגלל חוקי הפרטיות המיושנים של ישראל, שורה של חוקים ותקנות מהשנים האחרונות הנוגדים עקרונות של פרטיות מידע כמו חוק המאגר הביומטרי וחוק נתוני האשראי, מדיניות ביטחון הפנים הישראלית ואיכוני השב"כ.

עד היום, הממשלה בחרה שלא לקדם חקיקה בתחום, אך כעת הגישה את התיקון לחוק תוך הכרה בכך שהמצב הקיים אינו תואם את הסטנדרטים הבינלאומיים ובייחוד את אלה של ה-GDPR: "התיקון יביא להתאמת ההגדרות הקבועות בחוק הנוגעות להגנה על מידע אישי ממוחשב [...] להסדרים מודרניים של הגנת מידע אישי במדינות מובילות בעולם ובמישור הבינלאומי, ובראשם רגולציית הגנת המידע של האיחוד האירופי", נכתב בתזכיר.

התזכיר צפוי לשפר היבטים מסוימים בהגנת הפרטיות בישראל אך לא את כולם. בין היתר, הוא לא נוגע בנקודה משמעותית שהיא החרגת כלל שירותי הביטחון והשיטור מחוקי הפרטיות במדינה. המצב הזה עשוי לחבל ביכולת של ישראל להתאים לדין האירופי, אם ללמוד מהחלטת בית הדין הגבוה של האיחוד לבטל את הסכם העברת המידע של אירופה עם ארה"ב. זאת, בעקבות גילויי אדוארד סנודן, שחשף שסוכנויות הביון בארה"ב יכולות לקבל בפועל גישה למידע שנשמר בשרתים בארה"ב, גם על אזרחים אירופאים.

עו"ד חיים רביה, מומחה להגנת הפרטיות ממשרד פרל כהן אמר: "זהו צעד בכיוון הנכון, נקווה שלא יתגלה כמעט מידי ומאוחר מידי. בצד היתרונות של התזכיר נמנה את הנכונות לשינוי אחרי שנים של קיפאון ואת עדכון ההגדרות בו, ובעיקר הגדרת "מידע". בצד הטוב פחות נמנה את ההיצמדות לחוק הישן במקום החלפתו כליל, השמירה על ההתייחסות למאגרי מידע וצמצום חלקי בלבד של חובת רישום המאגרים".

עו"ד דן חי, ראש פירמת דן חי ושות', ויו" ר הוועדה להגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין אמר: "פרסום תזכיר החוק הוא בשורה אמיתית המראה על כיוון מתגבש במשרד המשפטים לערוך שינויים נדרשים בחוק הגנת הפרטיות. הכיוון של צמצום חובת רישום המאגרים הוא כיוון טוב ונכון. זו בהחלט חובה שהייתה מתאימה ל-1996 כאשר תוקן באופן משמעותי לאחרונה חוק הגנת הפרטיות (חוק שחוקק ב-1981). אפשר להסכים או לא להסכים עם כל הרעיונות המגולמים בהצעה, אבל עצם העובדה שיצא תזכיר חוק, והנושא יעלה לשיח הציבורי, זו בשורה. הכול, כמובן, בתקווה שהפעם זה יתגבש לכדי הצעת חוק שתאושר בכנסת".

ד״ר תהילה שוורץ אלטשולר: "טוב שהשר ניסנקורן והדרג המקצועי במשרד המשפטים הפנימו את החשיבות וההכרחיות להציע חקיקת פרטיות מעודכנת למדינת ישראל. גם ההתפתחויות האחרונות באירופה מלמדות על הצורך הדחוף לבצע את התיקונים והם יחזקו את יכולתנו לסחור במידע עם אירופה ולהיות סטארט אפ ניישן במובן המהותי של המילה.

"בכל המדינות המתקדמות נחקקו בשנים האחרונות חוקים כאלה: תקנות הגנת המידע האירופיות, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, יפן, הודו, ואפילו בארצות הברית הצעות חוק פרטיות חדשות נמצאות על שולחנות הקונגרס והסנאט החל מהסתיו האחרון.

"אבל, עם כל השמחה צריך לומר בבירור: מדובר בתיקון חלקי ביותר, שעובד בשיטת הסלאמי. התזכיר שהונח משקף עבודה מהותית מועטה וחלק גדול של "העתק הדבק" מהצעות ארכאיות. התזכיר עצמו קובע כי "בחודשים הקרובים" יוגדר תיקון נוסף שירחיב עוד את ההסדרים, אבל החשש הוא כמובן שתיעשה חצי עבודה ונישאר קרחים מכאן ומכאן".

עו"ד אמיר זולטי, ראש תחום הגנת הפרטיות וההייטק במשרד ליפא מאיר אמר: "התזכיר הנוכחי רחוק מלהיות מהפכני ומוטב היה אילו הרשות היתה מציגה תזכיר מקיף המתמודד עם כל ההתפתחויות הגלובליות הנוגעות לאיסוף, שימור ועיבוד מידע, במקום לשחרר הצעות נקודתיות, שיצטרפו לעתיד לבוא לקודקס פרטיות. עם זאת יש להודות כי אין לקנא ברשות להגנת הפרטיות. היא נלחמת כרגע בכל החזיתות: מול חקיקת הקורונה ומתן ההרשאות לשב"כ ועדיין מעכלת את השלכות פסק הדין האירופי על יצוא מידע אישי לארה"ב. האינטרס האישי והלאומי הוא שלא נמצא את עצמנו במלחמת מאסף, מול הסרת הכרה בינלאומית ומול פגיעה שלטונית בלתי מידתית בפרטיות".

*** גילוי מלא: ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר השתתפה בחיבור הקוד האתי של "גלובס"

עוד כתבות

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים