עו"ד ליאת בן ארי / צילום: שלומי יוסף
המשנה לפרקליט המדינה עו"ד ליאת בן ארי הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים את תגובתה לטענות עורכי דינם של בני הזוג אלוביץ', שתמליל חקירה מתוקן ודרמטי הוסתר מהם באופן מכוון.
המדובר בשיחה בין אור אלוביץ' לחוקרת סיוון סבן, במסגרתה לטענת סנגורי אלוביץ', החוקרת התערבה בשאלת ייצוגו של שאול אלוביץ' כדי לשכנעו להפוך לעד מדינה.
בתגובה נכתב כי "אין כל בסיס לטענות בדבר הסתרת חומרי חקירה מפניהם או פעולה מכוונת שנועדה למנוע מהם עיון בחומרים. נהפוך הוא - מטענותיהם עולה דווקא שכל חומרי החקירה נמסרו לעיונם, שהרי רק כך יכלו באי כוחם לאתר פערים בין התיעוד והתמלול".
עוד נכתב כי "במהלך השבוע שקדם לדיון, סייעו נציגי המאשימה לבאי כוחו של נאשמים 2-3 לאתר את התמליל, והם אף אלה שהפנו אותם לתיעוד הקולי הקיים בחומר שבידי באי כוח הנאשמים, על מנת שב"כ הנאשמים יוכלו לוודא שקובץ התמלול אכן מתייחס לאותה שיחה בין הנחקר לחוקרת. ברור שהתנהלות זאת אינה עולה בקנה אחד עם טענות הנאשם לניסיון הסתרה".
עוד כתבה ליאת בן ארי כי "כאשר נערך תיעוד קולי או חזותי של פעולת חקירה, תיעוד זה הוא ראיית המקור בעלת המשקל, והוא בגדר 'חומר חקירה'. תמלול של תיעוד זה, אינו אלא עיבוד של ראיית מקור זאת, וככזה משקלו לעולם פחות מן התיעוד עצמו, ובכל מקום שבו קיימת סתירה בין האמור בתיעוד לבין התמלול, או כאשר התמלול חסר, המקור שעליו יש להתבסס הוא התיעוד עצמו".
ליאת בן ארי הוסיפה כי "עיון בתמלול שהועבר לעיונם של הנאשמים מעלה שהוא חסר במספר מקומות לעומת התיעוד הקולי של השיחה, ולא רק במקומות אליהם הפנתה ב"כ נאשמת 3, אלא שכאמור, חוסרים אלה אינם נובעים מניסיון הסתרה של האמור בהקלטה, טענה שממילא אינה ברורה לאור העובדה שההקלטה נמסרה לנאשמים, אלא מהשמטות של המתמלל אשר כפי הנראה לא הבין מילים ומשפטים ששמע".
יש לציין כי הפרקליטות בתגובתה לא התייחסה לשאלה מדוע לא העבירה לידי הסנגורים את התמלול המתוקן, למרות שהיה בידיהם.
"תגובת המאשימה היא הוכחה מוחצת לנכונות כל הטענות"
מיכל רוזן וז'ק חן המייצגים את בני הזוג אלוביץ', השיבו לטענות הפרקליטות כי לא הוסתר מהם כל חומר חקירה, וכי לא בוצע תרגיל חקירה פסול במסגרתו פעלו החוקרים כדי להחליף את ייצוג שאול אלוביץ' על מנת שיחתום על הסכם עד מדינה.
בתשובה נכתב כי "תגובת המאשימה היא הוכחה מוחצת לנכונות כל טענות החתומים מטה. למקרא התשובה ברור שעיקר חסר מן הספר. מה פשוט יותר מלומר באופן ברור וגלוי בבית המשפט מתי למדה המאשימה על הפער בין הקלטת לתמליל שהועבר להגנה, האם נערך על ידה תמליל מתוקן של ההקלטה, מדוע לא הועבר להגנה ומה עמד בפני היועץ המשפטי לממשלה בספטמבר 2019".
עוד נכתב בתשובה כי "ביום ה', 23/7/20, פורסמה בעיתון 'גלובס' כתבה בנושא מאת הכתב אבישי גרינצייג. בגוף הכתבה מביא הכתב מפי 'גורמים משפטיים' בין היתר: 'אמנם היועץ המשפטי לממשלה עצמו לא שמע את ההקלטה והתבסס על התמלולים מהמשטרה ומהפרקליטות, אולם כאשר שלח את המכתב לחימי כבר עמד בפניו התמלול המתוקן שהוכן בפרקליטות לאחר שהפרשה התפוצצה בתקשורת'. יתירה מזו, אם לא היה תמליל מתוקן שעמד בפני הפרקליטות והיועמ"ש, ואלה שמעו את הקלטת השיחה עצמה ועמדו על הפערים בינה לבין התמלול שנמסר להגנה - חובה היה עליהם להורות על תמלול מתוקן של ההקלטה ולמסור אותו להגנה".
לדברי רוזן וחן , "אין חולק על כך שלא נמסרה להגנה מלוא התמונה שהייתה ידועה לפרקליטות לאחר שקיימה בדיקה בעניין כבר בחודש ספטמבר 2019 ולפני שחומר החקירה הועבר להגנה. גם אם נניח שהדבר נעשה בטעות ומבלי משים, קשה לקבל שתמונה מלאה כזו גם לא גולתה להגנה כאשר פנתה במפורש ביחס לתמליל ולקלטת".
הסנגורים דוחים את טענת הפרקליטות כי כי היוזמה להתערבות "במרחב הייצוג" של הנאשם הייתה בכלל של בנו. "מההקלטה, להבדיל מהתמליל החסר שנמסר להגנה, עולה שהיוזמה לעריכת מפגש בין אור אלוביץ' לבין אביו, כדי שיתערב במרחב הייצוג של האב הייתה של המשטרה. תגובתה של המאשימה היא מיתממת בלשון המעטה. שהרי עובדה שאינה במחלוקת עוד ונחשפה כתוצאה מההאזנה לקלטת והוקראה לבית המשפט במהלך הדיון, היא שלאחר שאור אלוביץ' מעלה את הקושי לקדם אפשרות לשיח עם אביו בעודו מיוצג ע"י הח"מ (ז'ק חן, א"ג), מציעה החוקרת לאור אלוביץ' להיפגש עם אביו כדי לדבר על 'הנושא הזה': 'אתה רוצה הזדמנות לדבר עם שאול כדי לדבר על הנושא הזה?'. החוקרת ממשיכה להפציר בו לקיים מפגש כזה גם לאחר שהוא אומר שאינו מסוגל".
הסנגורים דוחים את טענת הפרקליטות בכותבם כי "נשווה בנפשינו שאור אלוביץ' היה אומר לחוקרת המשטרה שכדי להביא את אביו לחתום על הסכם עד מדינה צריך שהוא יכה אותו נמרצות. האם יכולה הייתה המאשימה לרחוץ בניקיון כפיה בטענה המיתממת שהוא זה שהעלה את הרעיון?!".
לאור כל זאת נטען כי אירוע זה הוא הוכחה לכך שההגנה אינה יכולה להסתמך על התמלילים שנמסרו לה בחומר החקירה, על התיעוד שנעשה על ידי החוקרים לתיאור פעולות החקירה, ועל רשימת חומר החקירה שאינה משקפת את תוכן המסמכים.
"היועץ המשפטי לממשלה רואה בחומרה את העובדה שחומר ראיות מתיק זה פורסם בתקשורת"
בתוך כך היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הגיב בסוף השבוע לעתירה בבג"ץ של בני הזוג אלוביץ' בדרישה לחקור שני אירועים פליליים לטענתם של הדלפת חומרי חקירה.
בתגובתו לבג"ץ, באמצעות נחי בן אור ויונתן נד"ב, מבקש מנדלבליט לדחות את העתירה על הסף.
בעתירה של שאול ואיריס אלוביץ' באמצעות עוה"ד מיכל רוזן וז'ק חן נתקפה החלטת מנדלבליט שלא לפתוח בחקירה לאיתור המדליפים שהעבירו לערוץ 13 תדרוכים מגמתיים אודות רישום עד המדינה שלמה פילבר וכן הדלפת הקלטות שיחות של ישועה עם שאול ואיריס אלוביץ' שהיו בידי ישועה ופורסמו בתכנית "המקור" של ערוץ 13.
רוזן וחן טענו בעתירה כי בנוגע להדלפת השיחות, הרי שעקב תקלה טכנית של הפרקליטות החומרים הועברו באופן פגום לסנגורים, וממילא ברור כי החומר הודלף או על ידי גורמים במערכת אכיפת החוק או על ידי אילן ישועה עצמו.
מצב זה נדיר יחסית, ובו לכאורה ברור כי הגורם שהדליף ראיה הוא עד תביעה שהוזהר על כך בחקירתו או גורמים במשטרה ובפרקליטות.
בתגובה לבג"ץ טען מנדלבליט כי "החלטה על פתיחה בחקירה בעניין תחייב החשדת רבים, וחקירתם באזהרה של חשודים פוטנציאליים רבים, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם מידת העניין הציבורי שבגילוי האמת במקרה זה. זאת גם בשים לב לשיקול הפגיעה או פוטנציאל הפגיעה באינטרסים חיוניים הנובעים מטיבו של המידע".
מנדלבליט מתמודד עם הטענה כי הדלפת הקלטות השיחות בוצעה או על ידי ישועה עצמו או על ידי הפרקליטות. לדבריו "יש לציין כי מדובר בהקלטות שבוצעו עוד בטרם נפתחה חקירה, וכמובן שלא על ידי גורמי החקירה. משכך, וכאן עיקר, השליטה של רשויות האכיפה בהקלטות אלה מוגבלת, ובכלל זה, עקרונית, לא ניתן לשלול אפשרות שההקלטות הופצו למאן דהוא לפני שבכלל נפתחה החקירה, ובשל כך מעגל הנחקרים הפוטנציאליים מתרחב עוד יותר".
כלומר, לטענת מנדלבליט ייתכן שהשיחות שפורסמו ביוני 2020, הועברו על ידי ישועה לגורם אחר עוד לפני שנפתחה החקירה הפלילית בפרשה ביוני 2017.
עוד כתב היועמ"ש כי בהחלטתו זו "אין כדי לגרוע מכך שהיועץ המשפטי לממשלה רואה בחומרה את העובדה שחומר ראיות מתיק זה פורסם בתקשורת. לפיכך, היועץ המשפטי לממשלה רואה לנכון לשוב ולהדגיש את החומרה שישנה במסירת חומר ראיות, או חומר שאסור בפרסום בכלל, שלא כדין, ואין לראות בהחלטתו דנן שלא לפתוח בחקירה פלילית, לנוכח כלל הנימוקים שפורטו לעיל, כדי לשלול פתיחה בחקירה בעתיד במקרה שיצדיק זאת, בהתאם לשיקולים המפורטים בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה".
מנדלבליט הוסיף כי לגישתו "אין בפרסומים השונים כדי להשפיע על הוגנות ההליך המשפטי עצמו, שכידוע לעושים במלאכה הוא הליך יסודי, מעמיק, עמוס פרטים וראיות, וכאשר כל צד יכול במסגרתו לנסות ולהזם או לפגוע במשקל ראיות הצד השני. ומכל מקום, המקום לבירור טענות כאלה או אחרות בנוגע להשלכות אפשריות של פרסומים שונים על העניינים הפליליים, הוא במסגרת ההליך הפלילי בפני בית המשפט הדן בתיק, ולא בעתירה לבית משפט נכבד זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק".