גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בתי המשפט עלו על הטריק של עורכי הדין להתחמק מאגרות בהגשת תובענות ייצוגיות

מאז מאי 2018, מועד הטלת האגרות על הגשת תובענות ייצוגיות, החלו התובעים לחפש דרכים יצירתיות כדי להימנע מתשלום • אחת מהן היא לכרוך עילות שונות נגד אותה משיבה לתובענה אחת • שתי פסיקות שניתנו באחרונה הבהירו שהפרקטיקה הזו הגיעה לסוף דרכה

עורך דין בבית משפט / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק
עורך דין בבית משפט / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

האם בתי המשפט הביאו לקיצו של טריק "המיזמים המשותפים" בתובענות ייצוגיות, שבמסגרתו מתאחדים מספר תובעים בעלי עילות שונות, ומגישים יחדיו בקשה לאישור תובענה ייצוגית? שני פסקי דין שהתקבלו בחודשים האחרונים מסמנים את הסלידה של בתי המשפט מהפרקטיקה האמורה, וחושפים את המניע המרכזי להיוולדה - הרצון לחסוך באגרה.

מאז מאי 2018, אז הוטלו אגרות על מגישי בקשות לאישור תובענות ייצוגיות, חלו תמורות משמעותיות בתחום התובענות הייצוגיות. כפי שניתחנו מספר פעמים ב"גלובס" במרוצת החודשים האחרונים, בנוסף לירידה התלולה של 44% שחלה במספר בקשות האישור שמוגשות לבית המשפט, צמחו להן פרקטיקות נוספות בקרב עורכי הדין המגישים בקשות לאישור תובענות ייצוגיות. אחת מהן, למשל, נוגעת לזינוק העצום במספר בקשות האישור הפטורות מאגרה, כמו למשל בקשות בענייני נגישות ואנשים עם מוגבלויות. מספרן של בקשות אלה היה 1.4% בלבד מסך בקשות האישור שהוגשו לפני הטלת האגרות, ובשנה שלאחר הטלתן כבר עמד על 30% מסך בקשות האישור המוגשות, ואף הגיע לשיא של 42% מסך הבקשות המוגשות בעיצומו של משבר הקורונה.

תמורה בולטת נוספת שחלה בשוק התובענות הייצוגיות נוגעת לרצונם של מגישי בקשות אישור לחסוך עד כמה שניתן בהוצאות האגרה שכל מי שמגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית בעניין צרכני נדרש כעת לשלם - 8,000 שקל לבקשה לאישור תביעה ייצוגית שמוגשת בביהמ"ש השלום (עד 2.5 מיליון שקל); ו-16,000 שקל עבור בקשה לאישור תביעה ייצוגית שמוגשת בביהמ"ש המחוזי.

אחד מה"טריקים" שמצאו עורכי הדין ובעלי הדין בהקשר זה הוא לאחד מספר עילות שאינן קשורות באמת זו לזו - למעט העובדה שהן מופנות, במרבית המקרים, נגד אותה משיבה.

אלא שכעת נראה כי האפשרות להשתמש בפרקטיקה שנויה במחלוקת זו נחסמה הלכה למעשה: בשתי החלטות שהתקבלו לאחרונה בבתי המשפט המחוזי והשלום, הבהירו השופטים כי אין מקום להשלים עם פרקטיקה שבמסגרתה מספר מבקשים מתאחדים יחדיו ומגישים בקשה אחת, כשברור שהמטרה העיקרית שלהם היא חיסכון בתשלום האגרה.

הרפורמה בתביעות ייצוגיות

מקרה ראשון: 3 מבקשים, 3 עילות, סופר-פארם אחת

לפני מספר שבועות, נשיא בית משפט השלום בחיפה, השופט אינאס סלאמה, דחה על הסף בקשה לייצוגית נגד סופר-פארם. זאת, לאחר שמצא כי במסגרת הבקשה אוחדו להן למעשה שלוש תביעות בנושאים שונים לתוך תובענה אחת - אך ורק כדי לחסוך בתשלום אגרה.

במרכז בקשת האישור נגד סופר-פארם, שסולקה על הסף, ניצבו שלושה מבקשים בעלי שלוש עילות שונות בתכלית: בעוד המבקש הראשון טען כי סופר-פארם ייחסה סגולות מרפא למוצרי או תוספי מזון, המבקש השני טען להפרה בעניין אי סימון מחירים, ואילו המבקש השלישי טען להפרת החובה לסימון המחיר הממוצע בחו"ל בצמוד למחיר מוצרים בחנות האינטרנט של הרשת.

עו"ד ערן זך ממשרד יגאל ארנון ושות', אשר ייצג את סופר-פארם בהליך, הגיש בקשה לסילוק הבקשה על הסף, בטענה כי זו הוגשה בחוסר תום לב. בתי המשפט נזהרים לסלק על הסף בקשות לאישור תובענות ייצוגית, מכיוון שבכל מקרה כדי לנהל תביעה ייצוגית יש ראשית לאשרה, ולכן הידרשות לבקשת סילוק, הנחשבת לשלב מקדמי בתיק, מוסיפה למעשה שלב מקדמי שני במספר, באופן שמסרבל את ניהול ההליך.

עו"ד ערן זך / צילום: יורם רשף

ואולם במקרה של סופר-פארם, קיבל כאמור סלאמה את בקשת הסילוק, על אף שזו הוגשה עוד בטרם נוהל השלב הראשון בהליך. בהחלטתו, הסביר נשיא השלום בחיפה כי אין כל ספק שמדובר בשלושה מבקשים שונים ובשלוש עילות שונות, המתבססות על מקרים שאירעו בתאריכים שונים וללא קשר ממשי ביניהם - למעט זהות המשיבה. ביהמ"ש אף השתכנע כי מטרת החיבור בין המבקשים היה הרצון לצמצם בעלויות האגרה.

בין יתר הנסיבות שהובילו את סלאמה לפסיקה החריגה, הוזכרה העובדה כי בטרם הגשת בקשת האישור המאוחדת, נשלחו לסופר-פארם שלוש פניות מוקדמות שונות על ידי כל אחד מהמבקשים. פניות אלה, הסביר הנשיא, נשלחו בתאריכים שונים, וכללו עילות שונות.

סיבה נוספת שהובילה לדחייתה של הבקשה על הסף, נגעה לכך שהקבוצה הייצוגית הנטענת בבקשה חולקה מראש לשלוש קבוצות שונות, ללא הגדרה של שאלה משותפת אמיתית אחת - בניגוד למה שמורה חוק תובענות ייצוגיות. אך לא רק הרכבן של שלוש תתי הקבוצות היה שונה, אלא שגם הנזק לכל אחת מהן כומת בנפרד. "הגדרת השאלה המשותפת כ'הפרת חוקי הגנת הצרכן' היא הגדרה כללית ורחבה יתר על המידה", קבע סלאמה, ומכאן הסיק כי אין מנוס מלקבוע ש"לא קיימת שאלה משותפת לשלוש תתי הקבוצות".

ביחס למניע שהוביל לאיחוד המלאכותי של שלוש העילות לכדי בקשה אחת, כתב סלאמה: "בהיעדר תגובה עניינית מצד המבקשים בנושא זה, מצאתי לקבל את טענת סופר-פארם, שלפיה בנסיבות אלו יש לקבוע כי צירוף שלושת המבקשים לבקשת אישור אחת נעשה במטרה לחסוך את תשלום האגרה המתחייבת בגין הגשת שלוש בקשות אישור נפרדות, בהליכים נפרדים".

השופט אינאס סלאמה / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מקרה שני: 2 מבקשות, 2 עילות, תנובה ורמי לוי

היו גם מי שביקשו לקחת את ה"טריק" של איחוד עילות לכדי בקשה אחת צעד אחד נוסף - וקיוו שיוכלו להגיש בקשת אישור מאוחדת, אפילו כשמדובר בשתי משיבות שונות.

בבקשת אישור שסולקה על הסף לפני מספר חודשים על ידי שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, דורון חסדאי, טענו שתי מבקשות גם נגד תנובה על כך שהפחיתה את שיעור הסידן במעדן "פרילי", וגם נגד המותג הפרטי של רמי לוי אשר יוצג על ידי עו"ד רונית סיטון זלקינד ממשרד מ.פירון, שהקטין את אריזות הקפה הטורקי שמשווק ברשת.

השופט דורון חסדאי / צילום: אלון רון

המבקשות ניסו להסביר לחסדאי כי יש מקום לדון בבקשה שכאמור כללה שני עניינים שונים לחלוטין כדי "לראות את התמונה בכללותה", ואף טענו כי מתקיים בעניינם התנאי של "שאלה משותפת" שהחוק מורה עליו, שכן מדובר בעניין עקרוני הנוגע ל"אריזות מוצרים, הרכבם, מהותם, משקלם ומחירם ליחידת מידה".

חסדאי דחה מכול וכול את הטיעון היצירתי הזה, כשקבע כי לו היה מקבל אותו, זה "היה מוביל לכך שלמעשה ניתן היה לאחד את הדיון בבקשות דנן עם תיקים רבים אחרים". עוד קבע חסדאי, כי "אפיון כללי זה, שאין להסכים עמו, יכול לשמש כ'מקרה בחינה' לבאות, במובן זה שמספר רב של תובענות ייצוגיות, של מבקשים שונים כנגד משיבות שונות, היו מוגשות באכסניה אחת תוך נימוק שהשאלות המשפטיות או העובדתיות משותפות".

מכאן, הגיע חסדאי למסקנה כי יש לסלק על הסף את הבקשה "מחמת העדר תשלום אגרה כמתחייב, וזאת בשים לב לעובדה כי מדובר למעשה בשתי תובענות ייצוגיות שאוחדו יחדיו באופן מלאכותי".

כעת, כך נראה, ייאלצו עורכי הדין והמבקשים בתובענות ייצוגיות למצוא "טריק" אחר כדי לחסוך בעלויות האגרה. 

עוד כתבות

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה ירדה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה - או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לארה"ב, וכיצד תושפע הפעילות בישראל?

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה