ניידות היא אחד העורקים החיוניים של הכלכלה שלנו, אלמנט שבין היתר מחבר בין חברות ומביא שרשראות אספקה לחיים. הניידות היא גם ליבת משבר הקורונה שכן הסגרים הביאו לקיפאון של חיי היומיום. כללי העבודה מהבית פירושם פחות נסיעות, מסעדות סגורות פירושן פחות יציאה מהבית על מנת לאכול בחוץ, והמיתון הכלכלי פירושו רשתות אספקה פחות עמוסות.
נוסף על כך, צורות מסוימות של ניידות קשורות בסיכון גבוה יותר לזיהומים, כמו המון המתקהל בחללים סגורים, דוגמת מטוסים, אוטובוסים או רכבות. מדדי הניידות הם גם המפתח בהערכת קצב ההתאוששות. דרכים, תחבורה ציבורית או תנועה אווירית מצויות במעקב צמוד בימינו, בניסיון להעריך את הפעילות הכלכלית ועד כמה היא מנורמלת.
יחד עם זאת, הניידות שלנו עוברת תהליך של שינוי מבני כבר כמה שנים, אשר מונפה על ידי מגמות חברתיות וטכנולוגיות שונות. משבר הקורונה הפך לזרז רב עוצמה לשינוי זה, ולכן יש ויכוח נרחב באשר לאופן בו העולם שאחרי ישתנה לעומת העבר. במחקר זה ננסה להעריך היכן וכיצד המשבר ישנה לטווח ארוך את הדרך בה אנו מתנועעים בעולם.
דפוסי ניידות: שינויים זמניים או מתמשכים ?
יותר משלושה חודשים אל תוך המשבר נראה כי תמונת הניידות היא מורכבת. התנועה בכבישים מצביעה על הנורמליזציה המהירה ביותר, כאשר גודש התנועה מהווה שוב אתגר יומיומי ברוב המרכזים העירוניים בעולם. במקביל, השימוש בתחבורה ציבורית חוזר לעצמו לאט יותר, והתנועה האווירית נותרת בדיכוי, אם כי קיימת שונות בין ניידות אווירית פנים-ארצית וניידות בינלאומית, כלומר טיסות ארוכות, כאשר בניידות הפנים-ארצית ההתאוששות מהירה יותר.
בצד השני של הספקטרום ישנה, למשל, רכיבה על אופניים, פעילות שבה פורחות המכירות וישנן עדויות אנקדוטליות לעלייה משמעותית בכמות האופניים על הכבישים. מגמות אלה הן תוצאה של שלושה אלמנטים שונים: התאוששות הפעילות הכלכלית; שינוי זמני בהרגלים מפחד של הדבקה או בשל הרצון לנהוג באחריות על מנת להגביל את מימדי המגיפה; ולבסוף, שינוי שעלול להפוך לקבוע באופן בו אנשים או משקי בית מארגנים את חייהם מבחינה כלכלית וחברתית. רק האלמנט האחרון מביא לשינוי מבני ומגדיר כיצד העולם שאחרי הקורונה עשוי להיראות שונה מבעבר. הרגלים וצרכים חברתיים הם גורמים חזקים ורבי השפעה. על רקע זה, מלבד השינוי שיחול במציאות של נסיעות עסקיות, איננו צופים השפעה מתמשכת על דפוסי הניידות.
ניידות חשמלית: שקיעתו של העידן החדש ?
עסקי הרכב חטפו מכות קשות במיוחד בחודשים האחרונים. המשבר שיבש שרשראות אספקה והביא לסגירת סוכנויות, בעוד שהצרכנים, על רקע אי הוודאות הכלכלית ואובדן ההכנסה, צמצמו את ההוצאות. מכוניות הן האמצעי המועדף להתניידות ברחבי העולם ולכן סקטור הרכב שולט בתחומי התחבורה הרחבים יותר. האתגרים המחזוריים עקפו את האתגרים המבניים. שוק הרכב מצוי במיתון עולמי כבר למעלה משנתיים, כיוון שהמכירות נפלו משיאי 2017 ברקע ההצפה בהיצעים בשוק הסיני, באירופה ובארצות הברית. יתרה מכך, המעבר הטכנולוגי למכוניות היברידיות וחשמליות וכניסת מתחרים חדשים שונים מביאים לצרכי השקעה גבוהים, לעודפי ייצור וכתוצאה מהם לבעיות ברווחיות.
בעוד שמשבר הקורונה לא עשוי להביא לשינוי בר-קיימא לדפוסי ניידות, מדדי הגירוי בעקבותיו צפויים להריץ מהר קדימה את המאסה של שוק המכוניות החשמליות. יש לנו השקפה קונסטרוקטיבית על ההשקעה ב"ניידות עתידית" בגלל תחזית הצמיחה של המכוניות החשמליות ומכיוון שהערכות השווי צריכות להראות מגמה מתמשכת של "העדפה לנושאים ירוקים".
הניידות ושוק הנפט קשורים זה בזה. הביקוש העולמי לנפט קרס בשני שליש מהרמות הנורמליות בתחילת אפריל, על רקע הההקפאה המנדטורית של הניידות. כיום, למרות ריבאונד חזק בשימוש בדלק בכבישים, הביקוש לנפט העולמי נותר מתחת ל-95% מהרמות לפני המשבר. משבר הקורונה מותיר אחריו שתי מסקנות עיקריות לשוק הנפט: הראשונה היא מחירי השיא של הביקושים לנפט - מכוניות נוסעים מהוות בערך שליש מהביקוש. השימוש בדלק בכבישים, כולל משאיות, מייצג רק קצת מעל למחצית הביקוש לנפט. האצת תהליכי החישמול מרמזת על כך שהשימוש בדלק בכבישים ייכנס לתהליך ירידה מוקדם מן הצפוי. הרוח המנשבת מהמעבר למכוניות חשמליות והיעילות בצריכת הדלק יתחילו לקזז את הרוח הגבית לביקושי לנפט כתוצאה מצמיחת האוכלוסייה ויצירת עושר.
לסיכום, משבר הקורונה מאיץ את הדינמיקה התחרותית בעסקי הנפט, עם השלכות בשני כיוונים: ראשית, חברות הנפט הפרטיות צריכות לעבור ליזמות בתחומים אחרים, כמו אנרגיה נקייה, בכדי לספק צמיחה ולהשביע את רצון המשקיעים. עם זאת, אספקת נפט עדיין תאפשר תזרים מזומנים יציב הקרובות. שנית, מדינות הנפט וחברות הנפט שבבעלותן נמצאות תחת לחץ מוגבר להתאים את הכלכלות והחוזים החברתיים שלהן לסביבה של הכנסות נמוכות מפטרו-דולר לצמיתות. בסופו של דבר, זהו שינוי ממשאבים לטכנולוגיה ומהיצרנים אל המשתמשים, הנושא בחובו השפעה גיאופוליטית ומעלה את הסיכון לרעידות משנה.
* הכותב הוא נורברט רוקר, ראש תחום המאקרו ומחקר הדור הבא, בנק יוליוס בר