ראש הממשלה בנימין נתניהו מציג תוכנית מענקים במשרד ראש הממשלה בירושלים / צילום: קובי גדעון, לע"מ
הבעיה של ממשלת ישראל לגבי הטיפול במשבר הקורונה, היא שיש לנו למה להשוות את מה שקורה כאן לעומת אחרים. אחרי הנאומים ומסיבות העיתונאים, יש נתונים. והם אכזריים. כאשר ישראל מסומנת כמדינה "אדומה", בזמן שרוב מדינות אירופה כבר "ירוקות", זה אומר שהממשלה כשלה. כאשר הגירעון גבוה יותר מרוב העולם, ולהערכות האוצר (הלא-רשמיות) הוא יחריף השנה לכ-15%, זה אומר שהממשלה כשלה.
אם אנחנו צפויים להיות במקום ראשון (!) בעולם בשיעור סגירת עסקים - יותר מארה"ב, יותר מאיטליה וספרד - אז הממשלה נכשלה באופן מחפיר.
יותר מכל אלה, כישלון ממשלת נתניהו מתבטא בנתוני האבטלה. שיעור האבטלה הממוצע באיחוד-האירופי הוא 6.7%. ובישראל, לפי נתוני שירות התעסוקה, האבטלה קפצה ל-21.4%, וכמעט חצי מהמובטלים הם צעירים עד גיל 34.
זהו מחדל מסוכן. כשמדובר בנתונים כלכליים, שיעור המועסקים במשק הוא חשוב ביותר. הצורך להחזרת עובדים למעגל העבודה הוא דחוף ביותר. אך זה לא קורה. בעיקר, כי איש אינו עובד בזה.
בסדרת פגישות עם ארגוני המעסיקים, ההסתדרות, מומחי תעסוקה ועם כלכלנים, יזמנו-יצרנו תוכנית יעילה שתוריד את האבטלה לשיעורים קרובים יותר לממוצע האירופי.
הטעות הראשונה והקריטית של הממשלה הייתה מתווה החל"ת. מודל עקום, שבו משלמים לאנשים שהוצאו לחופשה, כדי שלא יעבדו. זאת, במקום לעשות הכול כדי להחזיק אותם במעגל העבודה.
ובנוסף לכך שהמדינה מעודדת אבטלה, היא גם מקילה על מעסיקים לפטר את עובדיהם, מפני שהם יודעים שממילא תהיה לעובדים הכנסה קבועה עד יוני 2021. להצלת המצב, הצעד הדחוף ביותר הוא לעבור למודל אחר, נכון יותר.
מבין המודלים האלטרנטיביים שנבחנו, נמצא שהיעיל ביותר הוא "המודל הגרמני" - שכבר הוכיח את עצמו במשבר הכלכלי ב-2008 - של תעסוקה גמישה. לפי המודל הזה, אם מעסיק צריך את העובד רק למשרה חלקית, המעסיק ישלם לעובד עבור חלקיות המשרה, והמדינה תשלים את החסר ל-%80-100% משרה.
מדובר הן בשכר גבוה יותר לעובד ממה שיקבל בחל"ת היום, והן במניעת מפעלים לפלוט עובדים מיומנים. כך שזה מאפשר לעובד לשמור על שגרה ועל כבוד מקצועי. נציין, שהאבטלה בגרמניה היא היום 6.2%.
אחרי המעבר למודל היעיל יותר, על המדינה לנקוט עוד חמישה צעדים כדי להוריד בחדות את אחוזי האבטלה:
1. מיפוי כל מקומות העבודה הפנויים במשק. מהדוח האחרון של הלמ"ס שפורסם במרץ 2020, חסרים בישראל אלפי עובדי מכירות, מהנדסים, מפתחי תוכנה, נהגים, עובדי בנייה ותעשייה. כלומר, במקביל לשיעורי האבטלה הגבוהים יש מחסור בעובדים במקומות רבים. יש להקים גוף-על מתכלל-מתאם בין כולם, ויעסוק בהפניית ובהכשרת עובדים, וייצור תמריצים.
2. יצירת מנגנון הסבות והכשרות מקצועיות בהיקפים גדולים. בדומה למודל הדני (מודל ה"פלקסקיוריטי"), עובדים יעברו הסבות והכשרות בעודם מקבלים שכר מלא. התוכנית הטובה ביותר שהוצעה בנושא זה היא התוכנית של "הפורום הכלכלי חברתי" בהזמנת נשיאות המגזר העסקי. התוכנית מדברת על 580,000 עובדים שיעברו הכשרה והסבה.
3. השקעה מאסיבית בתשתיות ויצירת פרויקטי BOT/ PPP, תוך העדפת ספקים מקומיים. מדובר בהאצת פרויקטי תחבורה גדולים, אנרגיה ותקשורת, כגון: הקמת תחנות-כוח ירוקות, רכבת לקריית-שמונה, רכבת קלה חיפה-נצרת, הרחבת כביש 90, פריסה מואצת של סיבים אופטיים, האצת בניית שני בתי- חולים נוספים בדרום ובצפון: בבאר-שבע ובקריות.
4. יצירת מקומות עבודה ייעודיים למשבר הקורונה. גיוס של 2,500 חוקרים אפידמיולוגים ל-35 מרכזי מחקר (מופיע ב"תוכנית 8 הנקודות" שפרסמנו למלחמה בנגיף). במקביל, יגויסו להכשרה מקצועית עובדי מעבדות מקרב סטודנטים לכימיה ולביולוגיה.
5. גיוס כוח-אדם חיוני - בהשקעה של המדינה - לחיזוק החברה: תוספת צוותים רפואיים, תוספת מורים ויצירת תמריצים למורים מתחילים, שיפור איכות מעונות היום מגיל לידה עד שלוש.
כל אלה צריכים לקרות מהר. התאוששות הכלכלה אינה אפשרית אם שיעורי האבטלה לא ירדו לכ-6%-8%. עם כל הכבוד למענקים, כלכלה מבוססת על השקעה, עבודה ופריון. הישראלים הם עם חרוץ. כך שבניגוד לפסימיות האופפת אותנו, אני אופטימי לגבי יכולתנו לצאת לדרך חדשה. האנרגיה והיצירתיות של הכלכלה הישראלית לא נעלמו. הן רק נקברו מתחת להררי הביורוקרטיה של ממשלה מנותקת ומנופחת. עם התוכנית הנכונה, נחזור לעבוד במהדורה משופרת ומשוכללת יותר מאשר בעבר.
ההיסטוריה מלמדת, שהתאוששות ממשברים מביאה להזדמנות ולהתחדשות ולצידן גם צמיחה ושגשוג. זה הזמן לעשות צעדים נכונים לניצול המשבר הזה - לזינוק.
הכותב הוא ראש האופוזיציה, יו"ר יש עתיד-תל"ם