שלט "להשכרה" מונח על רצפת עסק שסגר. המשבר הכלכלי גרם לעסקים רבים לפשוט רגל / צילום: כדיה לוי, גלובס
הקבינט הכלכלי, שכלל את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר ישראל כ"ץ, שר הביטחון בני גנץ ושר הכלכלה עמיר פרץ, השיק את תוכנית המענקים ש"נשלפה" ע"י נתניהו וכ"ץ. התוכנית מצטרפת לשתי תוכניות קודמות, האחת יצאה לפועל והשנייה נמצאת בשלבי חקיקה.
התוכנית הראשונה, שהסתכמה ב-100 מיליארד שקל, כללה ארבעה סוגי מענקים: פעימה ראשונה לעצמאים, פעימה שנייה לעצמאים ובעלי שליטה בחברות, השתתפות בהוצאות קבועות לעסקים גדולים ומענק עידוד תעסוקה למעסיקים שהחזירו עובדים מחל"ת.
התוכנית השנייה, שהסתכמה ב-80 מיליארד שקל, כללה אף היא ארבעה סוגי מענקים: "מענק מידי" למי שקיבל מענק בפעימה השנייה; "מענק סוציאלי" לעצמאים ובעלי שליטה בחברות מעטים שישתלם בשבעה תשלומים דו-חודשיים; מענק לעסקים שישתלם בשבעה תשלומים דו-חודשיים ופטור מארנונה לעסקים.
התוכנית השלישית שהוכרזה תחילה ע"י נתניהו וכ"ץ כללה מענק חד פעמי שנקבע לפי גודל המשפחה כדלקמן: 750 שקל לרווק; 2,000 שקל למשפחה עם ילד; 2,500 שקל למשפחה עם 2 ילדים ו-3,000 שקל למשפחה מעל 2 ילדים. בעקבות הלחץ שהפעילה כחול לבן, נערכו 2 שינויים בתוכנית: א. הוחרגו שכירים במגזר הציבורי שמשתכרים מעל 30,000 שקל לחודש ושכירים ועצמאים במגזר הפרטי שמשתכרים מעל 53,333 שקל לחודש (ההחרגה חסכה 0.5 מיליארד שקל). ב. הסכום שנחסך יוענק למקבלי קצבת סיעוד, נכות, הבטחת הכנסה וכו', וכל אחד מהם יקבל 750 שקלים נוספים.
התוכנית השלישית לעיל לוקה בלא מעט חסרונות: ראשית, חלק הארי שלה, בסך 5.5 מיליארד שקל, יחולק באופן שרירותי ללא התחשבות בנזקקותו של המקבל, ורק 0.5 מיליארד שקל יחולק לנזקקים האמיתיים. אף על פי כן, בעיתונות פורסם כי "הקבינט הכלכלי החליט על תוכנית מענקים דיפרנציאלית, וכי המענקים יחולקו בחלוקה דיפרנציאלית התואמת את מצבו הכלכלי של כל אזרח". האומנם? פרסום פופוליסטי מאין כמותו.
שנית, התוכנית השרירותית יצאה לדרך בשליפה מהמותן, ללא רציונל או הגיון כלכלי כלשהו.
שלישית, המניע העיקרי שעמד מאחוריה והולידה הוא גלי המחאה והתסיסה החברתית ששטפו את הרשתות החברתיות והרחובות, וקראו תיגר כנגד מדיניות הממשלה הכושלת במאבקה במשבר הכלכלי. מכאן, עסקינן בתגובה היסטרית לתסיסה המתפשטת כאש בשדה קוצים.
רביעית, ובדומה לשתי קודמותיה, התוכנית לא מתייחסת למקורות תקציביים למימון עלותה שנאמדת ב-6 מיליארד שקל.
חמישית, היא הושקה בניגוד לעמדה המקצועית של בכירי האוצר ובנק ישראל. לבסוף, אין היא פותרת מהשורש את תחלואי הכלכלה הישראלית המשוועים לריפוי, כמו אבטלה גואה, הצמיחה הכלכלית השלילית, יחס חוב-תוצר מפלצתי, יחס גירעון דו-ספרתי ותוצר מצטמק בשיעורים מחפירים. בעיות אקוטיות כאלה לא נפתרות באמצעות צ'ק לכל אזרח, שמחולק ע"י סנטה קלאוס בדמותו של נתניהו, או באמצעות הפרחת כותרות פופוליסטיות בעיתונות כמו "תוכנית מענקים דיפרנציאלית" כביכול
כותרות פופוליסטיות אלה, יחד עם ה"תוכניות הכלכליות" שצצות חדשות לבקרים, מעידות על תעודת עניות ואוזלת יד של הממשלה בהתמודדותה עם אחד המשברים הכלכליים החמורים ביותר במאה השנים האחרונות.
הכותב הוא מנחה ותיק באוניברסיטה הפתוחה, בעל משרד רואי חשבון ודוקטורנט למשפטים