גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שלוש הערות על הפגנות ואלימות: שום דבר לא מתרחש סתם

באמירה ש"כולם אשמים" באותה מידה באלימות שנעשתה השבוע נגד המפגינים בת"א, יש בעייתיות ● אלימות לא צצה יש מאין וכדי למגר אותה צריך לאתר את שורשיה וסיבותיה ● ככל מפגן של תוקפנות, גם האלימות השבוע נגד המפגינים לא קרתה במקרה, היא צמחה על קרקע פורייה

ההפגנה בת"א, השבוע / צילום: Associated Press
ההפגנה בת"א, השבוע / צילום: Associated Press

1.

הגינויים למתקפה האלימה שחוו המפגינים נגד הממשלה באמצע השבוע בתל אביב, היו מקיר אל קיר. וטוב שכך. כולם הזהירו, שיש לעצור את האלימות, ובצדק. לצד גינויי האלימות החשובים, צצה ועלתה הקריאה שלא לנסות למצוא אשמים לאלימות ולא להתווכח על מי מהצדדים אשם יותר מהאחר.

מו"לית "גלובס", אלונה בר און, היטיבה לנסח את הרעיון הזה כשצייצה בטוויטר: "הגינוי צריך להיות מופנה ביחס ל'כל הצדדים' ול'כל הצורות', בלי להמשיך ולהסביר איזה צד אלים יותר, איזה צד דמוקרטי יותר, ואיזה צד מתחשב יותר. הוויכוח על מי אשם יותר מהשני, לא ישנה כלום כשמישהו חס וחלילה יירצח. לכולנו יש זכות לדעת אבל גם לאחריות".

אני מבין היטב ומכבד את הניסיון של בר און ושל אחרים, שלא להטיל את האשמה למתקפה של קבוצת בריונים, על מחנה מסוים. יש ברעיון הזה אלמנט של ממלכתיות, של קבלת אחריות, כמו גם ניסיון ראוי להימנע מהמשך הוויכוח הבלתי נגמר, ולעיתים אלים, בין המחנות השונים בחברה הישראלית.

אבל באמירה שכולם צריכים לקבל את אותה אחריות למקרה; שכולם אשמים באלימות באותה מידה, יש גם בעייתיות.

הבעייתיות היא, שאלימות לא צצה יש מאין. אלימות לא קורית במקרה. כדי למגר אותה צריך לאתר את שורשי האלימות, לחפש את הסיבות לה, ולטפל בהן. כבכל מפגן של אלימות, גם התוקפנות השבוע נגד המפגינים בתל אביב לא הגיעה יש מאין. היא צמחה על קרקע פורייה של התרת דמם.

כשראש הממשלה בנימין נתניהו כינה ישראלים נורמטיביים שיצאו לממש את זכותם להפגין נגדו, "אנרכיסטים"; כשהוא הפיץ שקרים בסגנון "שהם מפיצי מחלות"; כאשר השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה, קרא למשטרה לנהוג במפגינים ביד קשה - המסר שהם העבירו לציבור מעריציהם היה, שנכון וראוי להתייחס למפגינים ביד קשה.
במבחן התוצאה, היו מי שפירשו את הקריאה לנקוט יד קשה נגד המפגינים (שבכלל הופנתה למשטרה), כמתן לגיטימציה להחזיק באותה יד אלה, או תרסיס פלפל, כדי שתהיה קשה אפילו יותר.

אני חושב שנתניהו, אוחנה, או מישהו אחר, לא רצו שהמפגינים נגדם יוכו עד זוב דם, כפי שקרה; אבל לפחות במידה מסוימת, הם נושאים באחריות למתקפה על המפגינים. וודאי שהאחריות שלהם גדולה יותר משל אחרים. וכדי שהאלימות נגד מפגינים לא תחזור בעתיד, על "הקברניטים" להבין זאת ולהיזהר יותר בדבריהם.

2.

עוד קודם לאירועי האלימות בתל אביב, נסעתי במוצאי שבת, לירושלים, לבלפור, כדי לראות בעיניים על מה כולם מדברים, על מה כולם מתווכחים, כדי לפגוש את ה"אנרכיסטים", כפי שמכנה אותם נתניהו. לפגוש את מאות ואלפי הישראלים שמפגינים כבר שבועות מול ביתו.

חנינו ברחוב סמוך, וטיפסנו ברחוב עזה, בואך בלפור. ליד קפה יהושע, מוסד ירושלמי מוכר, התווכחה קבוצה של צעירים עם אישה מבוגרת, תושבת המקום. "אל תקללו, רק אל תקללו", היא אמרה להם. "למה אתם נגד ראש הממשלה?" היא שאלה. והם ענו לה: "אנחנו לא נגד, אנחנו בעד. אנחנו בעד שראש הממשלה ילך". "זה בסדר", אמרה הקשישה. "רק אל תהיו נגד, אל תקללו".

הם אמנם הבטיחו לה לא לקלל, אבל אני בספק אם עמדו בהבטחה. שמעתי קללות לא מעטות בהפגנה בבלפור, אבל אנרכיסטים לא מצאתי שם. המפגינים שאני ראיתי ושאיתם דיברתי היו, למיטב הכרתי, צעירים ישראלים נורמטיביים. את חלקם אני מכיר באופן אישי. אנשים שיצאו מבתיהם ממקומות שונים בארץ, ועלו לירושלים כדי לצעוק את כאבם ואת תסכולם.

יכול להיות שבתוך אלפי המפגינים יש קבוצות מיעוט שנוטות לאנרכיזם או לקיצוניות אחרת, ואותן צריך להוקיע; אבל לפי מה שראו עיניי, הרוב המוחלט של המפגינים הם ישראלים בוגרי צבא, שומרי חוק, שבסך הכול רוצים לממש את זכותם למחות נגד השלטון.

3.

ב-10 בפברואר 1983, ימי מלחמת לבנון הראשונה, בשעות אחר הצהריים, קיימה תנועת "שלום עכשיו" הפגנה ותהלוכה בירושלים. התהלוכה החלה בכיכר ציון, והסתיימה בהפגנה ברחבת משרד ראש הממשלה דאז, מנחם בגין. סיום ההפגנה היה מר נורא. יונה אברושמי, השליך רימון אל המפגינים, ואחד מהם - אמיל גרינצווייג - נפגע ומת. אברושמי הועמד לדין, הורשע ברצח ונשלח למאסר.

במלאת ה"שלושים" לפטירתו של גרינצוייג ז"ל, ביקש "הוועד נגד המלחמה בלבנון" לקיים תהלוכה שתעבור באותו מסלול שבו נתקיימו ההפגנה והתהלוכה שבסיומה נפגע ונהרג גרינצווייג. מטרת התהלוכה הייתה למחות "נגד האלימות והיעדר חופש הביטוי". אולם המשטרה סירבה לאפשר את התהלוכה. מפקד המחוזי הדרומי במשטרה דאז, נימק את הסירוב בכך ש"סמיכות האירועים והאווירה שנוצרה לאחר קיום הפגנת ‘שלום עכשיו', מעוררות חשש רציני לפגיעה חמורה בסדר הציבורי ובביטחון הציבור, במהלך קיום ההפגנה זו במועדה, במסלול ובהיקף שבהם מבקשים לערוך אותה".

עם זאת, המשטרה ציינה כי היא מוכנה לאפשר למפגינים לקיים אסיפה מול משרד רה"מ.
המפגינים לא השלימו עם ההחלטה ועתרו לבג"ץ, בבקשה שיורה למשטרה לאפשר את התהלוכה בכל זאת. בדיון שנערך, עמדה המשטרה על סירובה. היא נימקה את הסירוב בכך שקיים "חשש רציני לפגיעה חמורה בסדר הציבורי ובביטחון הציבור". לדעתה, חשש זה נותר קיים, גם לאחר שיוקצו הכוחות הדרושים לאבטחת ההפגנה והתהלוכה.
משביקשו שופטי בג"ץ לברר - על מה מתבסס החשש הזה, נאמר להם על ידי המשטרה כי החשש הוא "פרי של הערכת האירועים אשר התרחשו בעת ההפגנה והתהלוכה הראשונה, חודש קודם לכן".

לאחר שדנו בטענות הצדדים, החליטו שופטי בג"ץ להתערב ולהורות למשטרה לאפשר את קיום התהלוכה. הם פסקו, כי אין די בחששות ובהערכות (לפגיעה חמורה בסדר הציבורי) כדי להביא לביטול התהלוכה, אלא "אלה צריכים להיות מבוססים על עובדות, והם צריכים להצביע על ‘ודאות קרובה".

השופטים ציינו, כי בעניין התהלוכה המבוקשת העובדות היחידות שהביאה המשטרה היו אירועי העבר. "אלה יוצרים חשש, אך לא מעבר לכך. אין בהם כדי ליצור ‘ודאות קרובה'. בהערכה סבירה של ‘חכם מראש', אין בעובדות אלה כדי להקים אפשרות ממשית של סכנה, והן אינן יוצאות מגדר הערכות וספקולציות. באלה לא די. מפקד משטרה סביר לא יכול היה להגיע למסקנה, כי על פי מערכת העובדות הידועה לו קיימת ודאות או אפשרות, שהן קרובות או ממשיות, לפגיעה בביטחון הציבור".

את המסר ששלח בג"ץ באותו מקרה בדבר החשיבות לאפשר לציבור לממש את זכות המחאה, צריכה המשטרה לזכור גם היום.

ולסיום, כדאי לזכור דבר נוסף - כי למרות האלימות שחוו המפגינים נגד הממשלה השבוע בתל אביב, ולמרות הסערה הציבורית שבה אנחנו נתונים, כבר היינו, לצערנו, במקומות נמוכים וקשים הרבה יותר. למשל, רצח גרינצווייג; למשל, רצח ראש הממשלה יצחק רבין ב-1995. השסעים היו אז עצומים, והקושי גדול.

ולמרות זאת, ידענו להתרומם מהם ולהמשיך לקיים כאן חברה שהיא בסך הכול משגשגת ודמוקרטית. אני מאמין שכך יהיה גם הפעם. 

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש