בנימין נתניהו / צילום: טל שחר, ידיעות אחרונות
מה ודאי יותר מהמוות? בניגוד לדיווחים המבלבלים על מספר המובטלים, שניתחנו כאן בשבוע שעבר, לשאלה אם אדם נפטר אמורה להיות תשובה סטטיסטית פשוטה: כן או לא. לכן רבים נאחזים במניין המתים הכללי כמגדלור של ידיעה בתקופת הקורונה, שבה כמעט כל העובדות שנויות במחלוקת.
לכן עמדנו נבוכים מול סתירה בין ממצא שפרסמנו אנחנו ובין דיווח הפוך לחלוטין ב"חדשות 12" ממש באותו יום. ומעשה שהיה כך היה. ראש הממשלה צייץ לפני שבועיים שישראל היא אחת המדינות הבודדות שבימי הקורונה לא נרשמה בהן תמותה עודפת, כלומר לא נפטרו יותר אנשים מאשר בשנה ממוצעת. הוא התבסס על גרף מהעיתון "פייננשל טיימס" - אלא שהגרף הגיע רק עד אמצע אפריל. אנחנו בדקנו נתונים מהחודשים הבאים, וסיכמנו שבתקופה החסרה "שיעור התמותה העודפת היה 10% בערך".
והנה, כעבור כמה שעות הציג דני קושמרו ב"אולפן שישי" דיווח מפתיע: למרות הקורונה, בחודש יוני נפטרו בישראל רק 2,982 איש - "הנתון הנמוך ביותר של פטירות ביוני בחמש השנים האחרונות - ירידה של 10%". האם קושמרו טעה? האם אנחנו טעינו?
אז עשינו בדק בית. יצאנו ללמוד איך מיוצרים נתוני התמותה, והגענו למסקנה שכולנו חטאנו: הטענות על תמותה חריגה למעלה או למטה נבעו כנראה משימוש בלתי זהיר בנתונים.
איך מתים באים לעולם?
כדי למות רשמית לא מספיק לאבד דופק. בין הנשימה האחרונה שאדם נושם ועד שהוא מופיע בדיווחים הסטטיסטיים מתנהל תהליך מורכב, שהצומת העיקרית בו הוא שינוי הססטוס במרשם האוכלוסין. מרשם האוכלוסין הוא קובץ עצום שבו מוקדשת רשומה לכל מי שהחזיק אי-פעם במספר זהות ישראלי. אחד השדות במאגר הזה מציין אם הוא חי או מת.
אופי מרשם האוכלוסין מגביל כל דיווח סטטיסטי שמתבסס עליו: מאחר שהוא כולל רק בעלי מספר זהות ישראלי, אין בו תושבים זרים, מבקשי מקלט וקבוצות נוספות. מות אזרח זר מטופל בשגרירות שלו, ונעדר מסטטיסטיקות התמותה. מנגד, אזרחים ישראלים שמתגוררים בחו"ל כלולים בו.
גופים כמו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) ומשרד הבריאות מקבלים את רישומי התמותה ממרשם האוכלוסין כדי להכין דוחות לציבור. רשות האוכלוסין, שמנהלת את המאגר, לא מפרסמת לציבור עדכוני תמותה שוטפים. אף על פי כן, דוברת הרשות סבין חדד מסרה לנו שבתקופת הקורונה הם נענו לעתים לגופי תקשורת שרצו מידע טרי. כך התגלגלו נתוני התמותה גם ל"אולפן שישי".
הבעיה היא שככל שהמידע טרי, כך הוא עלול להיות חלקי. הנה מה שצריך לקרות מרגע המוות ועד לרישום במאגר. תחילה רופא מאשר את המוות במסמך בשם "הודעת פטירה". כעת ההודעה צריכה למצוא את דרכה לרשות האוכלוסין שתוציא תעודת פטירה רשמית. כשהמוות קורה בבית חולים, הצוות מעדכן את הרשות כמעט אוטומטית. כשהוא קורה במקום אחר, ההודעה מגיעה קודם למשרד הבריאות, דרך הלשכות האזוריות, או שהמשפחה פונה בעצמה לקבל תעודת פטירה. "ככל שיש יותר מתווכים, זה לוקח יותר זמן", מסבירה חדד. רק עם תעודת הפטירה, המוות מעודכן במאגר.
בלמ"ס דוגמים מדי שבוע את מרשם האוכלוסין ומתחילים בתהליך דקדקני של הכנת סטטיסטיקות התמותה. בין השאר, מנכים ישראלים שסטטוס המחיה שלהם התחלף תוך כדי שהייה בחו"ל, כדי להשאיר רק פטירות שהתרחשו בישראל. את הממצאים הם חושפים בכוונה רק אחרי כמה שבועות - כי הדיווחים המוקדמים לא מלאים.
הדיווחים על המוות היו מוקדמים מדי
פעיל חופש המידע גיא זומר בדק עם אנשי למ"ס כמה זמן לוקח לנתוני התמותה להתייצב. לצורך הניסוי, הציגו למרשם האוכלוסין שאילתה אחידה, "כמה אנשים הלכו לעולמם במאי 2020", בכמה מועדים שונים. כשבדקו את הנתון ב-1 ביוני, התשובה הייתה 2,469. כשחזרו כעבור שבוע, המספר קפץ ל-3,354. וגם זה לא היה סוף פסוק. המסקנה הייתה שכדי לקבל נתון קרוב לאמת חייבים להמתין לפחות שבועיים-שלושה. מתים ממשיכים לטפטף אחר כך, אבל במספרים קטנים.
הזמן שעובר עד שנתוני התמותה מתייצבים מסביר כנראה למה דיווחו ב"אולפן שישי" על פחות מ-3,000 פטירות בחודש יוני. בינתיים נוספו למרשם יותר מ-300 מתים בחודש ההוא. דיווחים מוקדמים ממרשם האוכלוסין תמיד יהיו דיווחי-חסר.
הממצא של "המשרוקית", מנגד - זה שדיבר על תמותה עודפת בין אפריל ליוני - לא התבסס על נתוני למ"ס. המספרים שלנו נלקחו מאותו מקור ששימש את אנשי "פייננשל טיימס" להכנת הגרף שנתניהו שיתף: הדוחות האפידמיולוגיים שמשרד הבריאות מפרסם באינטרנט מדי שבוע. הדוחות האלה מוקדשים בעיקר לסיכום מדוקדק של מקרי ההידבקות באינספור תחלואים, אבל כוללים עדכון גם על מספר הנפטרים הכולל.
כשמציירים את עקומת התמותה של משרד הבריאות מול זו של למ"ס, מגלים שני דברים. האחד - המספרים שונים לגמרי. השני - בעוד שהעקומה של למ"ס אחידה יחסית, זו של משרד הבריאות תזזיתית מאוד, מלאה עמקים והרים.
גיא גדול אחד נפער סביב אפריל, ושתי גבעות מתרוממות במאי וביוני. בשבועות מסוימים, המספרים ב-2020 גבוהים ב-20% מהממוצע בשנים קודמות. מאז תחילת השנה, העמקים וההרים פחות יותר מתקזזים: קודם תמותת-חסר ואחר כך תמותה עודפת.
השאלה היא אם התנודות האלה קרו במציאות, או שוב נובעות מתהליך איסוף הנתונים. לצערנו, עד סגירת הגיליון לא הצלחנו לקבל ממשרד הבריאות הסבר איך הם סופרים מתים ולמה הם מגיעים לתוצאות שונות מלמ"ס. אולי זה קשור לעובדה שהמשרד יכול להיעזר לא רק בעדכונים ממרשם האוכלוסין אלא גם במידע ישיר מבתי החולים.
בניכוי העיוותים, לא נרשמה תמותה חריגה
נעמה רותם, ראש תחום בריאות בלמ"ס, לא מתרגשת מההבדל המוזר בין סדרות הנתונים, ומשערת שיש להם בעיקר סיבות טכניות. ראשית, הנתונים השבועיים בהכרח שונים כי בלמ"ס משתמשים ב"שבוע בינלאומי" שמתחיל ביום שני. שנית, ייתכן שבמשרד הבריאות לא מנכים פטירות בחו"ל. אבל גורם שלישי ומהותי יותר הוא שהדוחות האפידמיולוגיים מתפרסמים כמעט בזמן אמת, לפני הדיווחים השלמים יותר של למ"ס.
העובדה הזאת עלולה להניב תנודות מדומות שייעלמו בדיווחים מאוחרים יותר. שיא הסגר נפל במקרה על חופשת הפסח, וייתכן שברשות האוכלוסין ובמשרד הבריאות לא הספיקו לרשום את כל המתים סמוך למותם. זומר מזכיר גם שקשישים שנטו למות בבתי אבות לא תמיד פונו בסגר לבתי חולים, שמדווחים על פטירות מוקדם יותר. בתיעוד המתוקן של למ"ס העקום הזה נעשה קרוב יותר למישור.
בשורה התחתונה, בלמ"ס לא חושבים היום ששיעורי התמותה מאז תחילת גל הקורונה היו חריגים. כשמשרטטים את שיעור התמותה ל-1,000 נפש - כדי לבטל את השפעת הגידול באוכלוסייה - העקומה בחודשים האחרונים דווקא קרובה לממוצע. למעשה, לפי ניתוח שהציג פרופ’ דרור פייטלסון בבלוג שלו באתר "דה-מרקר", 2020 ממילא נפתחה ברגל ימין: החורף החולף היה, בהפרש קל, אחד משני החורפים דלי התמותה במילניום הנוכחי.
לקריאה נוספת:
"התמותה העודפת התחילה בדיוק כשהגרף של נתניהו נגמר" - המשרוקית של גלובס, 17.7.2020
"למרות הקורונה: מספר המתים בישראל ביוני - הנמוך ב-5 השנים האחרונות" - חדשות 12, 17.7.2020
"מעקב קורונה: הנתונים המעודכנים עם פתיחת הסגר במדינות העולם" - פייננשל טיימס
דוחות אפידמיולוגיים שבועיים ותקופתיים - משרד הבריאות
תמותה ותוחלת חיים - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה