גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשבר ייחודי ולכן דורש ניתוח שונה ופתרון מקורי

אנחנו חייבים להפנים כי המצב אינו קצר מועד, וחיוני לחשוב במונחי טווח ארוך ולספק אופק להקטנת אי הוודאות • הפתרונות הנחוצים שונים מהגישות המקובלות

הפגנה מול בית ראש הממשלה בירושלים / צילום: בר לביא, גלובס
הפגנה מול בית ראש הממשלה בירושלים / צילום: בר לביא, גלובס

ככל שמגפת הקורונה הולכת ומתמשכת, כולנו מפנימים יותר את עומק המשבר חסר התקדים שאליו נקלענו. משבר חריג וחריף שמחייב כלים ייחודים לא שגרתיים להתמודדות איתו; כלים שמחייבים חשיבה וניתוחים מיוחדים ומקוריים.

גישה שמרנית והמשך החשיבה הכלכלית-חברתית, שהייתה מקובלת עד השבר, תנציח ותעמיק את הפגיעה במשק ובחברה. ברור שגם אובדן שליטה וצעדים פזיזים ללא חשיבה אסטרטגית, בלחץ המצב, יעמיקו את הפגיעה במשק ובחברה.

התובנה היא שהמצב הבעייתי אינו קצר מועד, וחיוני לחשוב במונחי טווח ארוך (לא של שבועות-חודשים), ולספק אופק להקטנת אי-הוודאות, שמאפיינת את המכלול הכלכלי-בריאותי שבו אנו נמצאים.

התכנון האסטרטגי צריך להתבסס על מדיניות-אסטרגטגיה דו-שלבית: השלב הראשון - התקופה שלפני מציאת חיסון לנגיף; והשני - התקופה שלאחר מכן. הדו-שלביות חיונית כי מה שמתאים לשלב הראשון, שבו מממוקדים כעת, אינו מתאים לשלב השני, ולהיפך.

עד למציאת החיסון, המדיניות צריכה להתמקד בסיוע לאוכלוסיות שנפגעו ונטולות אמצעים להתמודדות עם המכה: מובטלים, עצמאים ובעלי עסקים קטנים. צריך לספק אמצעי קיום מינימליים סבירים, ומחויבות לקיימם. גם אם זה ייצור תמריצים שליליים, הם משניים.

כאן נקטה הממשלה צעד נכון, והומניטרי כשהאריכה את תקופת הזכאות לדמי אבטלה עד אמצע 2021 ואת הפיצוי לעצמאים ולעסקים הקטנים, אף שלגביהם יש מקום לשיפור-ייעול הפיצוי. הצעד ראוי ביסודו כי תפקיד הממשלה לספק ביטוח לזעזוע שכנגדו לא ניתן היה לבטחו. הניסיון לטפל כעת באי ביקוש במשק, נועד לכישלון משום שבמצבי פנדמיה, התנהגות הציבור מנטרלת את ההשפעות הפועלות בתנאים רגילים. למדנו זאת מחו"ל. הפגיעות הכלכליות שספגו שבדיה ונורבגיה דומות בעוצמתן, אף שהמדיניות שננקטה בשתיהן הייתה שונה.

מה עוד חייבים לעשות בשלב הזה? הממשלה חייבת לתת קדימויות לשלושה תחומים חיוניים: בתחום הבריאות - חיוני להיערך מידית לחורף. אנו זקוקים ליותר צוותים רפואיים, ליותר מתקנים (אפילו זמניים - אהלים) - לטיפולים, לציוד רפואי שחסר, ולבידודים.

בתחום החינוך - חייבים להיערך מידית לפתיחת שנת הלימודים. על מערכת החינוך לתפקד בקפסולות, בכיתות קטנות; נדרשים יותר מורים ויותר מתקנים כדי להפעיל פרונטלית את כל המערכת, מהגן ועד י"ב. יש שפע של מבנים שניתן לנצלם.

ותחום הרווחה - סבל האוכלוסיות הזקוקות לעזרה ולסיוע מיוחדים, גדל ויגדל! חייבים לשקם ולתקצב כראוי את המערכת להקטנת המצוקות.

התחום הנוסף שבו על הממשלה לפעול הוא ההכשרות המקצועיות. שוק העבודה-תעסוקה למובטלים של היום יהיה שונה לגמרי אחרי מציאת החיסון. הכיוונים המסתמנים הם עבודה מרחוק/מהבית, וצורך להשלים מיומנויות כלליות הנדרשות בענפים שונים. חשוב לפתח כישורים מיוחדים בתחום האוריינות הדיגיטלית, שליטה במחשבים, וכישורים לתפקוד עצמאי, בסיוע-תמיכת מרכזי שירות מקוונים.

לזה נדרש ידע בשפה האנגלית, החיוני לשליטה במחשוב. בכל מקרה, חשוב לשתף את המגזר העסקי בתכנון ובהפעלת ההכשרות המקצועיות.

בנוסף, חייבים להכין תוכנית כלכלית רחבת ממדים שתופעל לאחר שיימצא חיסון. יעדיה יהיו החזרת המשק לתעסוקה מלאה, האצת מסלולי צמיחה ושיפור הפריון. מדובר בצעדים גם לשיפור הביקוש המצרפי בתחומי הצריכה הפרטית וההשקעות. השקעות בתשתיות המשק, ובייצוא שיתאושש לאחר מציאת החיסון, ובחזרה לנורמליזציה ושיפור של הסחר העולמי.

על התוכנית לכלול את החזרת המשק לאיזון: ירידת החוב הציבורי יחסית לתוצר, עם הצבת יעד ארוך טווח למשקל החוב.

מה לא חייבים לעשות בשלב הזה? היות שהמצב שנוצר והצעדים המומלצים לעיל יוצרים גירעון ממשלתי משמעותי, רצוי לתת לו מסגרת כוללת, של כ-20% מהתוצר, כדי להביא לביטוי את הקדימויות והמענה לצרכים. אך לא להיכנס לפניקה. פיסקלית, מצבנו שפיר, והחוב הציבורי נמוך יחסית. לכן המהלכים המוצעים מתאפשרים. ניסיון לטפל בגירעון, בהוצאות ו/או במיסוי לפני שנמצא חיסון, יחמיר את השפל ואת סבל האוכלוסייה. 

הכותב מכהן כמשנה לנשיא לעניינים אקדמיים במרכז הבינתחומי; היה חבר בוועדה המוניטרית של בנק ישראל. פיתח את מדד מלניק המאבחן בזמן אמת את רמת הפעילות ואת התפניות בפעילות המשקית בישראל

עוד כתבות

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

מה מקור המילה דרדלה ואיזו מערכת הגנה אווירית של ישראל העליונה ביותר?

באיזה שנה הוקם סניף מקדונלד'ס הכשר הראשון, לאיזו מדינה הגבול הארוך ביותר עם צרפת ולמה שחקן ה-NBA החטיא השבוע זריקת עונשין בכוונה? • הטריוויה השבועית

לקסוס LBX / צילום: יח''צ

ב-200 אלף שקל תקבלו רכב עם סטטוס יוקרתי. ומה לגבי הביצועים?

לקרוס–אובר הקומפקטי ביותר שהשיקה לקסוס יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי. השאלה אם מיתוג הפרימיום יחפה על הפשרות בשימושיות

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

סלט קרעי לחם ב''נעה אפייה מקומית'' / צילום: חיים יוסף

רגע לפני שנפרדים מהחמץ: מסעדה מעולה בהרי ירושלים שמנסה לחבר את כל המנות ללחם

"נעה אפייה מקומית" של אלדד שמואלי רק התחילה לרוץ והשף גויס למילואים ● עכשיו היא מתרוממת, והקו המנחה: מנות שהולכות טוב עם לחם, והלחם מצוין

חיים ילין / צילום: פרטי

"אני לא מוצא את עצמי בתל אביב": חיים ילין לא מפסיק להתגעגע הביתה

הוא היה בממ"ד 12 שעות רצופות, שמע את הערבית, ראה את המלחמה ● אבל איכשהו זה המקום היחיד שעדיין נותן לחיים ילין כוח: "אני נמשך לשם כמו מגנט" ● פרויקט מיוחד 

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

מאחורי הציפייה לאירועים שליליים / צילום: Shutterstock

מדעי האימה: מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מחכים לטיל איראני, או אפילו לזריקה

לא נרדמתם בציפייה לטילים האיראניים? מחקרים שעוסקים בציפייה לאירועים שליליים מגלים מה מתרחש במוח בזמן המתנה מורטת עצבים, מה הקשר בין ציפייה לזריקה להתנהגות כלכלית לא רציונלית, וגם איך מתמודדים עם תחושת האימה וחוסר השליטה

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית