גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקרב על משק החלב: מגדלי הבקר רוצים לטרפד את ההסכם

יו”ר התאחדות מגדלי הבקר, ליאור שמחה, מתנגד לסיכומים מול משרדי האוצר והחקלאות, שכללו בין היתר תקציב של חצי מיליארד שקל להקמת רפתות גדולות • שמחה ל”גלובס”: "עם הסכם כזה, שוק החלב היה נגמר"

רפת פרות / צילום:  איל יצהר
רפת פרות / צילום: איל יצהר

השיחות בנוגע להסכם שיסדיר את משק החלב צפויות להתחדש בקרוב, והתאחדות מגדלי הבקר מתכוונת לסגת מההסכמות אליהן הגיעה במסגרת הסכם מול משרדי האוצר והחקלאות, ולטרפד את ההסכם במתכונתו הנוכחית. יו"ר ההתאחדות, ליאור שמחה, אמר ל"גלובס" כי הוא מתכוון להילחם בהסכם הקיים, ולסגת מההסכמות שקודמו בתפקידו הגיע אליהן מול משרדי הממשלה.

לדברי שמחה, "המציאות הוכיחה שאם היינו הולכים להסכם הזה, שוק החלב היה נגמר. גם ככה הענף ניצב על כרעי תרנגולת. איננו יכולים ליישם את ההסכם כלשונו. צריך ליישם הסכם חדש, אשר מצד אחד לא שוחק את מחיר המטרה, ומהצד השני מגביל את היבוא רק למילוי של חוסר, ללא יבוא של תחרות".

ליאור שמחה, התאחדות מגדלי הבקר / צילום: ראובן קופיצ'ינסקי

הרווח נחתך ב-30%

בעוד שבועות ספורים צפויים להתחיל הדיונים בנוגע להסכם שיסדיר את ענף החלב לשנים הבאות. ההסכם עוסק ביבוא מוצרי חלב, מחיר מטרה (מחיר החלב הגולמי), השנים שבהן הוא יהיה בתוקף ומענקים לרפתנים. זאת לאחר שההסכם שהסדיר את הענף הסתיים, וההסכם שנחתם במקומו באוקטובר 2018 לא הספיק לעבור כחקיקה בכנסת לפני פירוק הממשלה, ומאז לא שב לסדר היום בשל חוסר היציבות הפוליטי וממשלות המעבר.

לפני כחודש וחצי אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת את המשך ההסכם לחצי שנה, עם אפשרות להארכה בחצי שנה נוספת. כלומר, לענף נותרה שנה להסדיר מתווה מחודש.

בהתאחדות מגדלי הבקר טוענים כעת כי 2019 הייתה "השנה הגרועה ביותר למשק יצרני החלב מאז ראשית שנות האלפיים". לפי נתוני ההתאחדות, בעוד שהמחירים של מוצרי החלב עלו, רווחי הרפתנים נחתכו בכ-30% לעומת 2018, ולפחות 20% מהרפתות עברו למצב של אי רווחיות או הפסד. חלק גדול מהן נמצאות בערבה ובבקעה, והן נמצאות בסכנת סגירה". שמחה גם מתקומם לראות יבואניות מזון דוגמת ויליפוד, שנכנסו בשנים האחרונות לשוק החלב ומשפרות בו את הרווחיות שלהן: "היבואנים חוגגים עם שיפור אדיר ברווח הנקי, והתעשייה המקומית קורסת".

כעת מבקש שמחה לאפס את המשא ומתן, ולחזור לנקודה שבה הוא התחיל מ מול משרדי האוצר והחקלאות לפני למעלה משנתיים. המשימה הזו צפויה להיות מורכבת, שכן רוב השחקנים הרלוונטיים הספיקו להתחלף, וביניהם יו"ר ההתאחדות בעצמו, המנכ"ל הטרי של מועצת החלב איציק שניידר, שר האוצר ישראל כ"ץ, שר החקלאות אלון שוסטר ומנכ"לי משרדיהם. כך, כל אחד מהשחקנים צפוי לנסות ולהתבצר בעמדותיו, כדי להוכיח את נאמנותו לציבור שהוא מייצג.

משמעות ההסכם קריטית עבור השחקנים השונים בענף - הרפתות וכן המחלבות הגדולות, וביניהן תנובה, שטראוס, טרה וגד - שכן הוא אמור לספק להם ודאות כיצד הענף ייראה. בהתאחדות הבקר יוצאים כעת נגד ההפחתה המדורגת למחיר המטרה בגובה 23 אגורות על פני כחמש שנים, שעליה חתם יו"ר ההתאחדות הקודם.

אותו הסכם גם כלל תוכנית התייעלות מואצת לענף הבקר לחלב, כשהמשמעות היא קונסולידציה או סגירה של רפתות קטנות. לצורך כך אמור היה להיות מוקצה תקציב של כחצי מיליארד שקל לעידוד הקמת רפתות גדולות, והרחבה וייעול של הקיימות.

פחות-רפתות

מנגנון ייקור אוטומטי

סוגיה משמעותית נוספת עבור המחלבות נוגעת לכך שההסכם אינו כולל מענה לדרישה של תנובה וטרה בעתירתן לבג"ץ, כי המחיר לצרכן של מוצרי החלב יעודכן באופן אוטומטי אחת לשנה, ללא צורך בחתימה פוליטית. ב-2018 ניהלו שתי המחלבות הללו מאבק מול שר האוצר דאז משה כחלון, לאחר שזה סירב לחתום על עליית מחירי מוצרי החלב שנמצאים בפיקוח ממשלתי, וביניהם חלב, גבינה צהובה וחמאה, על אף שחומר הגלם שאותו רוכשות המחלבות מהרפתנים התייקר.

הקשר בין השניים מבוסס על נוסחה קבועה אך כזו שדורשת חתימה פוליטית, אולם כחלון סירב לחתום על הייקור. בג"ץ איחד בין העתירות של המחלבות, ולבסוף אילץ את שר האוצר לחתום על עליית המחיר. זוהי הסיבה המרכזית לכך שהמחלבות התעקשו שההסכם יכלול מנגנון ייקור אוטומטי.

משמעות ההסכם אמורה להיות קריטית גם עבור ציבור הצרכנים בישראל, שכן היא אמורה להגדיל באופן ניכר את ייבוא מוצרי החלב בישראל, שנחשבים ליקרים ביחס לעולם - באוצר קיוו לייצר תחרות שתביא להוזלה משמעותית של מחירי החלב בישראל, ותגיע בסופו של יום לכיס של הצרכן. טענתם הייתה כי בתום תקופת ההסכם צפויים מחירי החלב הגולמי להיות "דומים לאלה הנהוגים באירופה", אך ב-2018 מוצרי החלב בישראל עדיין היו יקרים יותר בפער של 25%-40% ממדינות ה-OECD.

עוד כתבות

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?