הפגנת התושבים. "הוותמ"ל דורסת הכול ממילא" / צילום: Avinary production
חוק הוותמ"ל נחקק בשנת 2014 כהוראת שעה לזמן מוגבל. המטרה הייתה "קידום יעיל ומהיר של תוכניות בנייה לדיור ביחס למתחמי קרקע, שהוכרזו על ידי הממשלה כמתחמים מועדפים לדיור, זאת במסגרת הליך תכנוני מיוחד הנותן עדיפות ברורה לפיתוח באדמות מדינה". לשם כך ניתנו לוועדה מרבית הסמכויות שלהמועצה הארצית לתכנון ולבנייה וכן סמכות לאשר תוכניות שהוראותיהן גוברות על הוראות הקבועות בתוכניות מתאר ארציות אחרות, עם סייגים אחדים.
לפי דו"ח פעילות הוותמ"ל לשנת 2019, הוועדה אישרה לאורך השנים 66 תוכניות מפורטות שהוסיפו, על הנייר, כ-226 אלף יח"ד. עד לאחרונה עמד בראשה סגן ראש אגף התקציבים, אריאל יוצר, שבימים האחרונים פרש ועבר לתפקיד בכיר בחברת ישראמקו, גם המתכננת הראשית של הוועדה, דקלה פרסיקו, עזבה את תפקידה. לשניהם טרם מונו מחליפים קבועים. לאור העובדה שתוקף הוראת השעה לפעילות הוועדה מסתיימת בימים אלה, פועל שר הפנים אריה דרעי נמרצות לקידום חקיקה שתאריך את פעילות הוועדה למשך ארבע שנים. זאת תוך שינוי באופיה.
הביקורת, והשינוי שחל בוותמ"ל
לאורך השנים פעילות הוועדה לוותה בביקורת נוקבת על כך שהיא עוקפת את הליכי התכנון המסורתיים ובכך איכות התכנון נפגעת, ועל כך שהיא איננה דמוקרטית, היות שהיא מצמצמת אפשרות להתנגד לתוכניות. הוועדה אף הקימה עליה את אנשי הקיבוצים והמושבים, שתוכניות רבות שעברו תחת ידי הוועדה, נגסו בשטחיהם. בימים האחרונים הופץ תזכיר החוק שמלמד כי הביקורת, לפחות בחלקה, הצליחה להביא לשינוי משמעותי במיקוד של הוועדה שאיפותיה כעת הרבה יותר מצומצמות.
הנושאים שבהם הוועדה תדון מוגבלים להתחדשות עירונית מתחמית (פינוי בינוי)-רק במתחמים שבהם יש יותר מ-100 יח"ד; הגדלת היצע הקרקע המתוכננת למגזר הערבי שסובל ממחסור בתיכנון תשתיות ומגורים; הגדלת היצע יח"ד למגזר החרדי מאופיינת בצורה מאד ברורה: הוועדה תאפשר הרחבה של שכונות קיימות שמחציתן חרדית ובלבד שהתוכניות מכילות יותר מ-500 יח"ד, והקמה של שכונות חדשות ובלבד שיש בהן לפחות 1,000 יח"ד; בהתייחס להקמת שכונות לכלל האוכלוסייה - בסמכות הוועדה לטפל בתוכניות שיש בהן מינימום 2,500 יח"ד. בכל מקרה, כמות השכונות האלה לא לעלה על 10 בשנה; סמכויות הוועדה יורחבו גם לטיפול במתחמים שנמצאים בסמיכות לתחנות תחבורה ציבורית (רק"ל, מטרו), כשהכוונה היא לייצר ציפוף אורבני ופיתוח משמעותיים.
האם השינויים המשמעותיים בפעילות העתידית של הוועדה הביאו את אנשי כחול לבן להתנגד? בשיחה שקיימנו עם שר החקלאות אלון שוסטר, שהתבטא לא אחת נגד המשך פעילות הוועדה, הוא מסביר כי "הוותמ"ל זה סוג של תקנות לשעת חירום, עוקף בג"ץ, עוקף דרך המלך. להמשיך את הוותמ"ל זה לעשות חוקי התגברות כנגד בית המשפט העליון. יש במדינת ישראל מוסדות תכנון. אנחנו התאהבנו בשיטה הדורסנית, הגרזנית, שלא מתחשבת ולא נותנת לציבור להשהות רגע את הדיון ולראות את מכלול השיקולים. הוותמ"ל טוב רק לשעת משבר. הזמן הזה חלף", פתח שוסטר בטון חריף, שהלך והתרכך בהמשך, כששאלנו מדוע אם כך במפלגתו לא יעצרו את החקיקה שתמשיך את קיום הוועדה לארבע שנים נוספות. "ביקשנו שיהיה צוות של מנכ"לי משרדים, חקלאות, הגנת סביבה, פנים, שיכון ובינוי, ראש הממשלה, שיעסקו בתוכניות המקודמות. לפי חוק הוותמ"ל החדש מדובר ב-10 תוכניות בשנה. יכול להיות שבקדנציה, יקודמו 40-30 תוכניות שידרסו בחוסר הוגנות את היכולת של הציבור ואנשי המקצוע להגיב על תוכניות. אנחנו מבקשים שהפוליטיקאים יצטרכו לתת אישור על זה. תיקון נוסף שהצענו, ביחד עם מרכז המועצות האזוריות וגופים נוספים במרחב הכפרי, הוא לא לקחת משום ישוב יותר מ-30% מהשטחים החקלאיים והמרחב הפתוח של כל ישוב. באופן תאורטי, כל אחת מ-10 התוכניות המקודמות בשנה יכולה לקרוע את הצורה לישובים החקלאיים".
ח"כ מיקי חיימוביץ' הוסיפה כי "העמדה המקורית של כחול לבן הייתה שלא צריך להמשיך את תוקף הוותמ"ל, אבל, אנחנו חיים במציאות פוליטית ובהסכם הקואליציוני שבין ש"ס והליכוד הופיע סעיף שהוותמ"ל יוארך. הבנו את הסוגיה. אנחנו חושבים שניתן להשתמש בוותמ"ל אם זה בהיבט של התחדשות עירונית, או ביחס לפתרון מצוקה של המגזרים הערבי והחרדי. יחד עם זאת הוותמ"ל צריך להיות הרבה יותר מרוסן ממה שהוא היה בעבר".
מדו"ח הוותמ"ל ב-2019 רואים ש-70% מהפעילות מתייחס להתחדשות עירונית. איזה סכנה יש מהוועדה בתצורה החדשה שלה? חוק הוותמ"ל הנוכחי מתרכז רק בערים ומתמקד באוכלוסיות מוחלשות והתחדשות עירונית.
"בוודאי שאני לא מתנגדת להתחדשות עירונית, אבל שים לב לסעיף בחוק החדש שמאפשר לוותמ"ל לקדם תוכניות מתחמים מועדפים לדיור בהיקף של 2,500 יח"ד. השאלה היא על איזה שטחים זה יכול להיות. אנחנו חושבים שאסור שזה יהיה על שטחים חקלאיים. יש מקומות, כמו כפר סירקין, שעומדים לאבד לגמרי את השטחים החקלאיים שלהם ואת הצביון הכפרי. אלה אנשים שמתפרנסים מחקלאות", השיבה חיימוביץ'.