אורי גלבוע, מנכ"ל סייברוואן (משמאל), והדירקטור גיל שרצקי / צילום: איל יצהר, גלובס
בתחילת חודש יוני האחרון הונפקה חברת סייברוואן בבורסה בת"א, באחת מהנפקות ה-IPO הראשונות לאחר פרוץ משבר הקורונה (והנפקה ראשונה זה זמן רב של חברת טכנולוגיה בבורסה המקומית).
המגפה עצמה לא פגעה משמעותית בפעילות החברה, שפיתחה טכנולוגיה למניעת היסח הדעת מהטלפון הסלולרי בזמן נהיגה, והיא אף מגייסת עובדים בתקופה לא קלה בשוק התעסוקה. אבל הקורונה נוכחת בשיחה עם אנשי סייברוואן: המנכ"ל אורי גלבוע, והדירקטור גיל שרצקי, סמנכ"ל פיתוח עסקי ומנהל הפעילות הבינלאומית בחברת איתוראן, בעלת מניות בולטת בסייברוואן.
בשלב מסוים, כששרצקי (ממשפחת בעלי השליטה באיתוראן) מבקש להסביר עד כמה גדול השוק שאליו פונה סייברוואן - שפיתחה מערכת למניעת היסח הדעת בנהיגה כתוצאה משימוש בטלפון סלולרי - הוא אומר: "אנחנו רואים כמה כסף משקיעים עכשיו בעולם כדי להגיע לחיסון לקורונה, וישקיעו כל סכום כדי שחיסון כזה יגיע לשוק שלושה חודשים מוקדם יותר.
"אז הקורונה היא בעיה גדולה, ויש לה יחסי ציבור גדולים יותר מתאונות דרכים, אבל יש יותר מתים משימוש בסלולר בנהיגה מאשר מקורונה", הוא אומר. בסייברוואן מקווים ומאמינים שהממשלות (בארץ ובעולם) יבינו את הבעיה ויפעלו, והרגולציה שתושת תקפיץ את החברה לליגה אחרת.
"לא הפרופיל של מנכ"ל סטארט-אפ"
סייברוואן הוקמה ב-2014 וגייסה טרם ההנפקה 10 מיליון דולר. בהנפקה בת"א היא גייסה עוד 26 מיליון שקל לפי שווי של 87 מיליון שקל "לפני הכסף". החברה נסחרת כיום בשווי של 110 מיליון שקל לאחר שהניבה תשואה של 10% מאז ההנפקה לפני כחודשיים.
גלבוע הגיע לנהל את החברה לפני פחות משנה, לאחר שכיהן בתפקידי ניהול בחברות מתעשיית הרכב, אך גם בג'יימס ריצ'רדסון ובקבוצת נגב שנרכשה על-ידי קרן ויולה. "אני לא בדיוק הפרופיל של מנכ"ל חברת סטארט-אפ", הוא אומר. "נכון שניהלתי חברות של מאות או אלפי אנשים, וסייברוואן היא חברה קטנה, אבל גם אני וגם המשקיעים בחברה רואים בה פוטנציאל לחברת ענק".
לדברי גלבוע, "החברה הוקמה תחת החזון של מוצר טכנולוגי מציל חיים, במטרה להתמודד עם הבעיה מספר אחת בתאונות הדרכים - הסחת דעת הנגרמת מהטלפון הסלולרי. זו בעיה טכנולוגית מורכבת מאוד. סייברוואן מזהה למעשה את הסיגנלים של הטלפונים שבתוך חלל הרכב, ובשלב הבא, עם החומרה והתוכנה של המערכת, מצליחה להבחין בין טלפון באזור הנהג ובין טלפונים באזור הנוסעים. אורך הגל הוא 20 ס"מ, ולמיטב ידיעתנו אין עוד פתרון טכנולוגי בעולם או דרכים אחרות לזהות מהו הטלפון של הנהג".
ברגע שהטלפון שבסביבת הנהג מזוהה, המערכת מונעת מאפליקציות מסוימות לעבוד, ללא צורך בפעולה אקטיבית של הנהג. על כך אומר גלבוע: "אנחנו מדברים על התמכרות. אנשים עושים יותר ויותר פעולות עם הטלפון, לכן פתרון אפקטיבי הוא כזה שלא יבקש מהנהג להגביל את עצמו. יש צורך להוריד פעם אחת אפליקציה, אבל מרגע שהמערכת הותקנה ופועלת, היא מתחברת ומכניסה לבד את הטלפון למצב מוגן, בעוד שאם הטלפון נמצא באזור של הנוסע - הוא יכול לפעול.
"אנחנו מבינים שמכיוון שמדובר בהתמכרות, אנחנו צריכים טכנולוגיה שתעזור לנו להגביל את עצמנו, אחרת הרי היינו מכבים את הטלפון כשאנחנו נכנסים לאוטו, כי כולנו מבינים את הסכנה בלענות לווטסאפ בנהיגה - אבל קשה לנו להימנע מזה".
לדברי גלבוע, בארה"ב הוגדרו שלושה מאפיינים לפתרון טכנולוגי יעיל: אין צורך בשיתוף פעולה מצד הנהג; יכולת להבחין בין נהג לנוסע; ושיהיה פתרון דינמי וסלקטיבי - כלומר, שיוכל לחסום אפליקציות מסוימות, ואם הטלפון זז, לשחרר אותן בהתאם. "אין פתרון שיודע לתת מענה לשלושת המאפיינים, למעט סייברוואן", הוא אומר.
שרצקי: "מהזווית של איתוראן אני יכול לומר שלא סתם הגענו לסייברוואן. איתוראן משווקת פתרונות לשיפור התנהגות הנהג, בין אם לחברות ביטוח או לציי רכב. יש לנו גם שיתופי פעולה עם אור ירוק ואיחוד הצלה, ואנחנו מזהים הרבה דגמים של נהיגה מסוכנת. ראינו את הבעיה הגדולה של תאונות דרכים בשל שימוש בסלולר.
"ראינו גם הרבה פתרונות שתלויים בנהג, ממערכות שתלויות בנהג שצריך להעביר את הטלפון למצב נהיגה, ועד אפליקציות של גיימיפיקציה שנותנות נקודות אם משתמשים פחות בטלפון. זה נחמד, אבל זה לא נותן פתרון הרמטי. זה כמו לשים קופסת סיגריות על השולחן ליד אדם שרוצה להפסיק לעשן, ולראות איך הוא מתמודד. סייברוואן היחידה שמצאנו שנותנת את הפתרון. אני מגיע מחברה טכנולוגית, ואני רואה שיש בסייברוואן מוצר מורכב מאוד, עם חסמי כניסה גבוהים, וקשה מאוד לייצר פתרון ברמה הזאת".
למה איתוראן השקיעה בחברה, ולא רכשה אותה?
שרצקי: "את רוב הפתרונות איתוראן מפתחת אין-האוס, ואסטרטגיית ההשקעה שלנו היא להשקיע בהחזקה משמעותית, כי אנחנו לא קרן הון סיכון, אבל כן להיות מסוגלים לתת לחברה תמריץ לרוץ באופן עצמאי. אנחנו מאמינים שלסטארט-אפ יש אנרגיות לעשות דברים שבחברות גדולות יקחו יותר זמן".
גלבוע: "אני גם לא בטוח שסייברוואן רצו למכור. יש פה הבנה של הפוטנציאל שיכול להיות".
הפוטנציאל האמיתי יגיע, כאמור, אם וכאשר תיכנס לתוקף רגולציה המחייבת שימוש במערכת למניעת היסח דעת סלולרי בנהיגה. לפי מצגת החברה לקראת ההנפקה, פוטנציאל השוק הכספי הכולל במקרה כזה יגיע ל-70 מיליארד דולר, והרגולציה מוגדרת כ"Game Changer".
"לפתרון בעיית היסח הדעת יש שני מרכיבים: טכנולוגיה שאינה תלויה בנהג, אך לפתרון הרמטי צריך גם רגולציה", אומר גלבוע. רגולציה כזו יכולה להיות דרישה להתקנת מערכת ברכב כבד, למשל, לצורך קבלת רישיון רכב, או רגולציה מעודדת שתיתן הנחה בביטוח למי שמתקין.
"התהליכים ארוכים", אומר גלבוע. "אנחנו מאמינים ויודעים שהעולם הולך לשם. באיחוד האירופי הוציאו טיוטת חוק שמדברת על חובת התקנה מ-2022 כבר בשלב הייצור. כרגע, אין משהו מחייב בעולם, אבל יש הבנה שזו הדרך להתמודד.
"גם בישראל, הרשות לבטיחות בדרכים מינתה ועדה שפרסמה המלצות לחייב כלי רכב כבדים בהתקנת מערכת שתמנע מנהג להשתמש באפליקציות מסוכנות. אנחנו קראנו למשרד התחבורה לפעול בכיוון. עד אז, אנחנו פשוט פונים לציי רכב, ששם יש מעין רגולציה פנימית: המנהלים של חברות ההובלות הגדולות וקציני הבטיחות של ציי הרכב, למשל, מבינים את החשיבות הכלכלית. יש לנו גם פיילוטים עם צה"ל ועם המשטרה. אנחנו מפתחים מוצר לאוטובוסים ומקווים לצאת איתו עד סוף השנה; כל חברות התחבורה הציבורית מחכות".
החברה גם דיווחה לבורסה כי התקשרה בהסכם עם חברה שתסייע לה להיכנס לציי רכב בינלאומיים, וכמה ציי רכב כבר הביעו עניין להיכנס לפיילוט.
מה לגבי לקוחות פרטיים?
"אנחנו B2B, לא בנויים כרגע ל-B2C. המעגל יורחב ללקוחות פרטיים כשחברות הביטוח ייכנסו לעניין ויוכלו להציע פוליסות דיפרנציאליות. שוב, חשיבות הרגולציה פה היא קריטית. אנחנו כחברה עסקית מוצאים את הדרך ללקוחות שרואים את הערך הכלכלי, אבל כדי לפתור את הבעיה ולחסוך חיי אדם, חייבת להיות רגולציה. בלי 'אח גדול' שיחייב - לא נוכל לפתור, ואני מאמין שהעולם הולך לשם".
יש עם מי לדבר במשרד התחבורה?
"בהחלט, יש לנו שם פגישות עתידיות, השרה החדשה (מירי רגב) הצהירה שהיא רוצה להפוך כל אבן כדי למצוא פתרונות טכנולוגיים להילחם בתאונות דרכים, ואנחנו מאמינים ומקווים שזה מה שיקרה".
לפני ההנפקה אמרתם שבארה"ב, 25% מהתאונות נגרמות בגלל שימוש בטלפון הנייד, מה הנתונים בישראל?
גלבוע: "יש המון מחקרים והנתונים נעים בין 25% ל-70%. שוחחתי עם ראש אגף התנועה במשטרה שהעריך שלפחות 70%. אין נתונים מדויקים, אבל 25% הוא בוודאי מספר מינימלי".
שרצקי: "יש גם תאונות קטנות שנגרמות משימוש בסלולרי, שפחות שמים לב אליהן כי אין נפגעים, אבל הן מייצרות פקקים למשל".
כלומר העלות למשק היא גם הנזק הישיר של התאונות וגם נזק עקיף כמו פקקים.
גלבוע: "ההוצאה הישירה בגין תאונת דרכים היא מספיק גדולה שלא צריך להסתכל גם על הנזק העקיף כדי להבין. כל פצוע, כל משאית שנעצרה עם כל הסחורה".
שרצקי: "הבעיה לא תלך ותשתפר. בדורות הבאים של הנהגים, היסח הדעת גבוה יותר, כי אצלם אין כמעט שימוש בשיחה - הכל ווטסאפ ורשתות חברתיות, ששם היסח הדעת גדול יותר".
איך הקורונה משפיעה על הפעילות שלכם?
גלבוע: "חלק מאבני הדרך שדיברנו עליהם, פיילוטים באירופה ובארה"ב, מתעכבות - כי כמו הרבה עסקים אנחנו לא יכולים כרגע לצאת מפה. זו ההשפעה המיידית היחידה. זה ממקד אותנו בשוק הישראלי. כשיש התפרצויות זה קצת מפריע לנו, אנחנו עושים פגישות עם חברות רכב בזום, אבל במצב יציב אנחנו יכולים לפעול בהתאם לתוכניות".
כיום מועסקים בחברה 24 עובדים ויש לה מספר קבלני משנה, אך גלבוע מדגיש שהחברה "בתהליך התרחבות. יש לנו מפת דרכים מאוד מאתגרת, ואנחנו מתכננים לגייס לפחות עוד עשרה עובדים בחודשים הקרובים".
בסייברוואן מקווים שהשוק הישראלי, שוק הבטא, יהפוך לדוגמה לכל העולם. "בגלל שפה קמה הטכנולוגיה, ובאמצעות הרגולציה יכולה להיווצר פה פריצת דרך ולהוות דוגמה לפתרון עולמי של הבעיה", אומר גלבוע. "כולנו פה עושים עסקים, אני ניהלתי חברות, אבל זו הפעם הראשונה שאני מנהל חברה שיכולה להיות גם עסק מדהים, וגם לעשות טוב לאנושות. אם משרד התחבורה יתגייס, נוכל להוציא מפה משהו מדהים, ואני אהיה הכי מאושר".
"חברה שנסחרת בישראל, זה נותן לה קרדיט מול הרגולטור"
סייברוואן מצטרפת בימים אלה למדד טק-עילית, ובחברה מצפים שהדבר יגדיל את החשיפה והסחירות.
הרבה חברות טכנולוגיה ישראליות מסתכלות על הנפקה באוסטרליה, בקנדה וכדומה. למה בחרתם בבורסה בת"א?
גלבוע: "אנחנו סטארט-אפ ישראלי, פועלים בשוק המקומי ומכירים את שוק ההון והרגולציה, כך שזה היה טבעי מאוד. לא היה שום יתרון מבחינתנו ללכת לאוסטרליה או לכל מקום אחר. השוק הישראלי הוא 'שוק בטא' ענק מבחינתנו, עם נגישות לחברות בינלאומיות, ציי רכב כבדים, תחבורה ציבורית - כל המרכיבים שאנחנו פונים אליהם".
שרצקי: "לחברה כמו סייברוואן חשובה התמיכה של הרגולטור. חברה שנסחרת בישראל, זה נותן לה קרדיט מול הרגולטור, ויכולת להיות שקופה מול הרגולטורים העיקריים".
בהקשר זה נזכיר, שאיתוראן דווקא נמחקה ממסחר בבורסה ב-2016, ונסחרת כיום רק בנאסד"ק.
הגעתם להנפקה עם הערת "עסק חי" ועם גירעון של 19.8 מיליון שקל בהון. זה היה מצב של "או הנפקה או קשיי תזרים"?
גלבוע: "כל חברת סטארט-אפ בשלבים האלה חיה ככה - מגייסת ומוציאה, שורפת ומגייסת. זו הערה טכנית".
שרצקי: "המשקיעים הקיימים בחברה, לאורך הדרך עד המוצר, המשיכו להזרים כספים כדי לתת ודאות. ברגע שהגענו למוצר, רק אז יצאנו למהלך של הנפקה, משום שנכון יותר לחברה כזו להיסחר בשביל השקיפות מול הרגולציה. המשקיעים הוותיקים השקיעו גם בהנפקה".
איך היה לעשות רוד שואו להנפקה בתקופת קורונה?
גלבוע: "למזלנו, השיא של הרוד שואו היה בתקופת ההפוגה, אז 40% מהפגישות היו בזום ו-60% פנים אל פנים. זה בהחלט מאתגר. התחלנו את התהליך ממש לפני הקורונה והמשכנו בימים לא רגילים, אבל היה שיתוף פעולה מלא מצד הבורסה ומכל המעורבים - עו"ד, רו"ח וכו'".
סייברוואן (SaverOne)
עיסוק: פיתוח טכנולוגיה למניעת היסח הדעת מהטלפון הסלולרי בזמן נהיגה • שנת הקמה: 2014 ● מיקום: פתח תקווה ● מנכ"ל: אורי גלבוע ● יו"ר: יעקב טננבוים ● יזמים: עמי גור ויוסי כהן ● מספר עובדים: 24 ● בעלי מניות בולטים: איתוראן 11.2%, UMI 8.5%, יעקב טננבוים 5.3%, רונן ויסברג 5.2% ● שווי שוק: 110 מיליון שקל