גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביל גייטס: חוששים מהקורונה? משבר האקלים גרוע בהרבה

"עד כמה שנוראית המגפה הזו, שינויים אקלימיים עשויי ם להיות גרועים יותר", כתב גייטס בבלוג שלו השבוע ● "עד 2060 שינויי האקלים יכולים להיות קטלניים באותה מידה כמו הקורונה, ועד 2100 הם יכולים להיות קטלניים פי חמישה"

ביל גייטס / צילום: שאטרסטוק
ביל גייטס / צילום: שאטרסטוק

חמש שנים אחורנית, ניסה ביל גייטס להזהיר את האנושות מפני מגפה שעלולה לטרוף את הקלפים ולהכניס את הכלכלות ומערכות הבריאות לסחרור, בזמן שהיא גובה את חייהם של אזרחים רבים במדינות ברחבי העולם. הוא הפציר לממשלות להיערך להתמודדות עם פגיעה משבר בריאותי רחב היקף, אך מעטים השתהו וניסו להקשיב לדבריו.

במאי האחרון, כשהסגרים ברחבי העולם הובילו לפגיעה בכלכלות ומדינות רבות ספרו את מתיהן, הכה גייטס על חטא והכריז: "הלוואי שהייתי עושה יותר כדי להפנות את תשומת הלב לסכנה הזו. אני מרגיש נורא", בזמן שהעביר דרך קרן ביל ומלינדה גייטס 309 מיליון דולר לחיפוש אחרי חיסונים ותרופות לקורונה וכן לסיוע בהעברת ציוד רפואי למדינות עניות.

כעת, מבקש גייטס מהאנושות להקשיב לו, כשהוא מזהיר מפני משבר שלדבריו עלול להיות עוצמתי והרסני הרבה יותר מהקורונה: משבר האקלים. "עד כמה שנוראית המגפה הזו, שינויים אקלימיים עשויים להיות גרועים יותר", כתב גייטס בבלוג שלו השבוע. "אם אתם רוצים להבין את הנזק ששינויי האקלים יגרמו, התבוננו בקורונה ותמתחו את הכאב על פני תקופת זמן ארוכה הרבה יותר. אובדן החיים והסבל הכלכלי שנגרם על ידי מגיפה זו, עומדים בקנה אחד עם מה שיקרה באופן קבוע אם לא נחתוך את פליטות הפחמן בעולם".

גייטס ניסה להמחיש את גודל האיום של משבר האקלים באמצעות מתי הקורונה ברחבי העולם. "נכון לשבוע שעבר, ידוע כי יותר מ-600,000 אנשים מתו כתוצאה מקורונה ברחבי העולם", הסביר גייטס. "על בסיס שנתי, זהו שיעור התמותה של 14 לכל 100,000 איש . איך זה לעומת שינויי אקלים? במהלך 40 השנים הבאות צפויה עליית הטמפרטורות העולמיות להעלות את שיעורי התמותה העולמיים באותה כמות - 14 מקרי מוות ל-100,000. בסוף המאה, אם צמיחת הפליטות תישאר גבוהה, שינויי האקלים עשויים להיות אחראיים ל-73 מקרי מוות נוספים לכל 100,000 איש. בתרחיש פליטות נמוך יותר, שיעור התמותה יורד ל-10 לכל 100,000".

במילים אחרות, הסביר גייטס, "עד 2060 שינויי האקלים יכולים להיות קטלניים באותה מידה כמו הקורונה, ועד 2100 הם יכולים להיות קטלניים פי חמישה". גייטס מסביר את הנזק הכלכלי הגלום בהזנחת הטיפול במשבר האקלימי; "מודלים אחרונים מראים כי עלות שינויי האקלים בשנת 2030 עשויה להיות בערך אחוז מהתמ"ג של אמריקה בשנה. בינתיים, הערכות עדכניות למחיר הקורונה לארה"ב השנה נע בין 7 אחוז ל-10 אחוז מהתמ"ג. אם אנו מניחים שמשבר דומה תרחש אחת לעשר שנים, מדובר בעלות שנתית ממוצעת של 0.7 אחוז לאחוז מהתמ"ג - שווה ערך לנזק כתוצאה משינויי האקלים".

גייטס קורא למנהיגים ללמוד את לקחי משבר הקורונה, וליישמם במהירות במאבק במשבר האקלים, כדי למנוע את התוצאה הגרועה ביותר האפשרית. "מקדמי הבריאות בעולם אמרו במשך שנים שמגיפה כמעט בלתי נמנעת. העולם לא עשה מספיק כדי להתכונן, וכעת אנו מנסים לפצות על הזמן האבוד. זהו סיפור המהווה תמרור אזהרה עבורנו מפני שינויי אקלים, והוא מצביע על גישה טובה יותר בה אנחנו צריכים לנקוט", כתב גייטס. "אם נתחיל כעת, נשתמש בכוחם של מדע וחדשנות, ונבטיח שפתרונות יפעלו עבור העניים ביותר, נוכל להימנע מטעויות משבר הקורונה, במאבק שלנו בשינויי האקלים".

לדבריו, ישנם שלושה צעדים שעל האנושות לבצע מיד כדי לבלום את המשבר האקלימי המאיים על הכלכלה, הבריאות, רווחת בני האדם ובתי הגידול של המינים הביולוגים, אשר רבים מהם נמצאים על סף הכחדה:

  1. תנו למדע ולחדשנות להוביל את הדרך - הירידה הקטנה יחסית בפליטות השנה מבהירה דבר אחד: איננו יכולים להגיע לאפס פליטות פשוט - או אפילו לרוב - על ידי הפחתת טיסות ושימוש ברכב. כמובן שהפחתה היא דבר טוב, למי שיכול להרשות לעצמו לעשות את זה, כמוני. אני מאמין שאנשים רבים ישתמשו בטכנולוגיה כדי להחליף נסיעות עסקיות מסוימות גם לאחר סיום המגיפה. אך בסך הכל, העולם משתמש בהרבה יותר אנרגיה. אז בדיוק כפי שאנחנו זקוקים לבדיקות, טיפולים וחיסונים חדשים לנגיף הקורונה, אנו זקוקים לכלים חדשים למאבק בשינויי אקלים: דרכים עם אפס פחמן לייצור חשמל, ייצור מוצרים, גידול אוכל, וקירור או חימום בניינים, הנעת סחורות ואנשים ברחבי העולם. כל תגובה מקיפה לשינויי אקלים תצטרך להשתמש בתחומים רבים ושונים. לשם כך נצטרך ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, מדעי המדינה, כלכלה, הנדסה ומדעים אחרים.
  2. לוודא שהפתרונות ברי קיימא גם עבור מדינות עניות - אנחנו עדיין לא יודעים מה תהיה ההשפעה של הקורונה על האנשים העניים בעולם, אך אני מודאג שעד שזה ייגמר, הם היו הנפגעים העיקריים. כך גם בשינויי אקלים - הם ייגעו באופן הכי קשה באנשים העניים בעולם. על פי מחקר שפורסם לאחרונה, למרות ששינוי האקלים יביא לעליית שיעור התמותה הכללי ברחבי העולם, יותר מכל מקום אחר, שינויים אקלימיים יגדילו את שיעורי המוות באופן דרמטי במדינות עניות בסמוך לקו המשווה או מתחת לו, שם מזג האוויר יחמיר ויהפוך בלתי צפוי עוד יותר. דווקא המדינות העניות יותר, תורמות הכי פחות להתחממות הגלובלית ולפליטות. על המדינות התורמות ביותר לבעיה זו, מוטלת האחריות לנסות ולפתור אותה. מקורות אנרגיה נקיה צריכים להיות זולים מספיק כדי שמדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית יוכלו לקנות אותם. ממשלות, ממציאים, ויזמים ברחבי העולם צריכים להתמקד בהפיכת טכנולוגיות ירוקות לזולות מספיק שמדינות מתפתחות לא רק ירצו אותן, אלא יוכלו להרשות לעצמן.
  3. להתחיל עכשיו, מיד - בשונה מנגיף הקורונה, לו אני מעריך כי יימצא חיסון בשנה הבא, אין תיקון לשינויי האקלים. ייקח לנו עשרות שנים לפתח ולקדם את ההמצאות להן אנחנו זקוקים בתחום האנרגיה הנקייה. עלינו ליצור תוכנית להימנעות מפני אסון אקלימי - להשתמש בכלי איפוס הפחמן העומדים לרשותנו כעת, לפתח את החידושים שאנחנו זקוקים להם, ולעזור לעניים ביותר להסתגל לעליית הטמפרטורה שכבר נותנת את אותותיה במדינותיהם. כמה ממשלות ומשקיעים פרטיים מבצעים מימון ומיישמים מדיניות כדי לעזור לנו להגיע לאפס פליטות, אבל אנחנו זקוקים לרבים נוספים שייצטרפו. אנחנו צריכים לפעול באותה תחושת דחיפות שיש לנו כלפי משבר הקורונה.

עוד כתבות

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

חופית באטה, חוקרת בינה מלאכותית ב-AI21 / צילום: יונתן בלום

היא התגייסה ליחידת מודיעין, צוללת עם כרישים ועובדת בתחום הכי חם בעולם

היא שובצה במודיעין אך התעקשה להתגייס לקרבי, שימשה אלגוריתמאית במובילאיי ויש לה תואר במתמטיקה ● כיום חופית באטה היא חוקרת ב-AI21 Labs, שנתמכת בידי ענקיות הטכנולוגיה ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס

טסלה מודל S ''פלייד'' / צילום: יח''צ

טסלה פספסה את התחזיות ורשמה את הירידה החדה ביותר בהכנסות מאז 2012

למרות שפספסה את התחזיות המוקדמות בשורת הרווח וההכנסות, מניית טסלה מזנקת במסחר המאוחר ● האנליסטים בוול סטריט חזו כי החברה תציג ירידה בהכנסות ברבעון הנוכחי לאחר שורה של חדשות רעות

אפל. החברה המבטיחה של 2024? / צילום: Shutterstock

"תהיה הפתעת השנה": זו המניה המומלצת ביותר של בנק אוף אמריקה

המכירות נופלות, היא לא נמצאת בשוק הבינה המלאכותית, ומתחילת השנה מנייתה איבדה 10.7% ● למרות הכול, בבנק אוף אמריקה מאמינים שענקית הטכנולוגיה אפל צפויה להתאושש בחצי השני של השנה

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: רס"ל במיל' סאלם אלכרישאת נפל בצפון הרצועה

אלכרישאת, גשש בן 42 מאבו רובייעה, נפל בקרב בעזה ● דובר צה"ל לעזתים שבבית לאהייא: "עזבו את האזור מיד" ● צה"ל תקף בדרום לבנון; רקטות שוגרו למרחב מרגליות שבאצבע הגליל ● שני בכירי חיזבאללה חוסלו בדרום לבנון בתגובה על הפלת הכטב"ם הישראלי אתמול ● לפחות שתי מטרות יורטו בשמי נהריה ● כל העדכונים

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק קפץ ב-1.5% ● אירופה ננעלה במגמה חיובית ● נעילה מעורבת באסיה, מדד ההנג סנג זינק בכ-1.9% ● מחירי הנפט עלו ● הביטקוין עומד על כ-66.27 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1% ● מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור בארה"ב ירד והוביל לירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

וול סטריט ג'ורנל: כך תיראה הפעולה הישראלית ברפיח

בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי ישראל נערכת לפעולה ברפיח ומפנה אזרחים לקראת מבצע צבאי ● עפ"י ההערכות, מבצע הפינוי צפוי להימשך כשבועיים עד שלושה שבועות ויתבצע בתיאום עם ארה"ב, והלחימה תיארך כשישה שבועות

מייסדי קרן פיקצ'ר קפיטל מימין לשמאל: ראקש לונקאר, דן אמיגה, מיקי בודאי ומייק פיי./ צילומים: עמרי אראל, קייט רני, MKJ photography, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המהלך שהפתיע את ענף הסייבר: מנכ"ל איילנד ינהל במקביל גם קרן השקעות

מייק פיי, מנכ"ל איילנד, הספקית הגדולה ביותר של פתרונות סייבר לתחום הדפדפנים, מצטרף כשותף מנהל בקרן ההון סיכון פיקצ'ר קפיטל ● המהלך עשוי ליצור, לכאורה, ניגוד עניינים בין עסקאות השקעה או שותפות בתוך איילנד לבין עסקאות שתערוך הקרן ● "אני מכבד ומקיים את חובות הנאמנות שלי כמנכ"ל איילנד", אומר פיי

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: Shutterstock

להפסיק לרוץ על הגלגל. מה יקרה לכם אם תרוויחו פחות

המעבר למשרה עם משכורת נמוכה יותר, כרוך בדרך-כלל בקיצוץ בהוצאות ● יחד עם זאת, הוא עשוי להגיע עם עלייה ניכרת בזמן הפנוי ובאיזון בין העבודה והחיים

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כאב הראש החדש של האחים אמיר בשופרסל

‎בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, נטען כי האחים יוסי ושלומי אמיר ביקשו לרכוש את השליטה בשופרסל באופן שיפטור אותם מלשלם לציבור את מלא פרמיית השליטה, כדי לא להיקלע לתחרות על השליטה בחברה ● התובעים מעריכים את הנזק לבעלי המניות מהציבור בסכום הנע בין 146-232 מיליון שקל

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

ראש אמ''ן, אלוף אהרון חליוה / צילום: דובר צה''ל

ראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה הודיע על פרישה מצה"ל

חליוה הודיע היום על פרישה, חצי שנה אחרי המחדל המודיעיני העמוק של ה-7 באוקטובר ● במכתב שחיבר לרמטכ"ל, כתב כי "אגף המודיעין בפיקודי לא עמד במשימה עליה אנו אמונים. לעד אשא עמי את הכאב האיום של המלחמה"

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / חומרים: אתרי החברות, Shutterstock

תוספים וטריקים: כך קונים ברשת חכם ובזול

היקף הרכישות של ישראלים באונליין נמצא בעלייה מתמדת, אבל רבים לא מכירים את הכלים שמאפשרים לחסוך בתשלום ● מתוספים שמשתלם להתקין בדפדפן ועד שיחה עם צ'אטבוט

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

דיזנגוף סנטר / צילום: גיא חמוי

מעל 3 מיליון שקל בדקה: זינוק בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד

לפי נתוני חברת שב"א, בין השעות 8:00-14:00 הוציאו הישראלים סכום של 735 מיליון שקל • מדובר בזינוק של 14% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד • בשנה שעברה בשעות אלה נרשמו הוצאות בכרטיסי אשראי בסכום כולל של 645 מיליון שקל • ומה הייתה הדקה העמוסה ביותר היום?