מיקי חיימוביץ', יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
תקנות לפקודת היערות, שמסדירות כיצד לחייב קבלנים שמבקשים לכרות עצים בחלופת נטיעות חדשות, מתעכבות במשך שמונה שנים, בזמן שהעצים הבוגרים בישראל הולכים ומתמעטים. אם לא די בכך, בזמן שעצים נכרתים על ידי עבריינים שלא כדין, 56% מהקנסות על כריתת עצים לא נגבו ולא הועברו מעולם למרכז לגביית קנסות. על כל עברייני כריתת העצים, ברחבי ישראל ממונים 2 פקחים ארציים בלבד, לאחר שהניסיון להגדיל את מספר הפקחים העלה חרס. כך עולה מדיון שהתקיים השבוע בדיון ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ מיקי חיימוביץ', על הגנת עצים ועבודת פקידי היערות.
גרטה טונברג וג'ורג' מונביו על חשיבותם של יערות
חיימוביץ' סיפרה בדיון על כך שבזמן שההתחממות הגלובלית מאיצה, כריתת עצים בישראל הפכה להיות מכת מדינה, בזמן שתושבים אשר בעריהם מתבצעות כריתות, לא מצליחים לזכות בקשב מצד המדינה, בזמן שלעצים ישנן תועלות אינהרנטיות בבריאות הפיזית והנפשית של בני האדם, ובהפחתת הטמפרטורה בערים (צל מוריד את הטמפרטורה באזורו בכ-4 מעלות). "במשך שנה וחצי אני מוצפת בפניות אזרחים המנהלים מאבקים מקומיים נגד כריתה של עצים בוגרים. בשם הרצון לפתור את משבר הדיור, העצים הם הראשונים לשלם את המחיר", סיפרה חיימוביץ'.
ב-5 השנים האחרונות נכרתו בישראל מספר לפחות 375 אלף עצים. למרות הוראות פקידת היערות, עצים נכרתים ללא הצדקה נראית לעין, ובנוסף - "בזמן תוכניות פיתוח שבהליך גיבושן מקבלי החלטות לא לוקחים בחשבון את הצורך לשמור על עצים ותיקים, לעיתים בני עשרות ומאות שנים", כך לפי מחקר מיוחד של מרכז המידע והמחקר של הכנסת.
חשוב לציין כי עצים צעירים אינם בשום אופן תחליף לעצים בוגרים, שתועלתם למערכת האקולוגית ולבני האדם גבוהה לאין שיעור. לא אחת, לאחר שנכרתים עצים בוגרים, נשתלים מעטים אחרים - צעירים, שלא תמיד נקלטים בקרקע ותועלתם מוגבלת מאוד. יתר על כן, במקרים רבים נשתלים עצי דקל, זולים לתחזוקה אך בעלי תועלת אקולוגית כמעט אפסית. בנוסף, יכולתם של עצים אלו לספק צל או לספוג פליטות פחמן וזיהום עירוני הינה מוגבלת מאוד.
בדיון הוסבר כי לאחר שהוצא הפיקוח על כריתת עצים בקק"ל, האכיפה עברה לסיירת הירוקה - העמוסה ודלת המשאבים וכוח האדם בין כה, כאשר זו פועלת בעיקר מחוץ לערים. על הטיפול בנושא, מופקדים שני פקחים יעודיים בלבד, הנדרשים לבצע את עבודתם ברחבי ישראל ובמצב שבו העצים הולכים ומתמעטים. "שני פקחים על כל המדינה, זאת בדיחה", אמרה חיימוביץ'. ארז ברקאי, מנהל אגף יער אילנות במשרד החקלאות, הסביר שהניסיון להגדיל את כמות הפקחים לא צלח, שכן לשם כך נדרשים תקציבים.
ד"ר יהודה טרואן, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת שחקר את מצב העצים בישראל בסוף שנת 2019, הציג בדיון את ממצאי מחקרו והסביר; "עצים אינם מוגנים מפגיעה והשחתה בישראל. זה לא נחשב כריתה. פעילים מתלוננים על כך שיש תופעה של גיזום אגרסיבי שפוגע קשות בעץ, וזה לא אסור בחוק, גם אם הגיזום הלא מקצועי הורג את העצים. אין רגולציה בתחום הזה, והתחום פרוץ. אין בו הסמכה פורמלית מחייבת. כריתה מוגדרת כגדיעת עץ בבסיסו, חיתוך גזע מרכזי וכל פעולה שעלולה לגרום למות העץ. המדיניות היום היא להמעיט בהעתקות עצים בגלל העלות - חצי מיליון שקל לעץ, ולתעדף כריתה על פני העתקה (כ-15% מסך הכריתות מסתיימות בהעתקה, ש' א')".
טרואן הסביר כי שנת 2014 התאפיינה בכריתה מוגברת של עצים, שנכון לשעה זו אין לה כל הסבר, וגם פקיד היערות לא יודע להסבירה. ב-2015 נרשמה ירידה בכריתות, לאחר שהגדרת עץ בוגר בחוק השתנתה, באופן שעצים שב-2014 חייבו אישור כריתה, בשנת 2015 היה אפשר לכרות ללא אישור. כלומר, ההחמרה בחוק הופחתה. אם לא די בכך, פקיד היערות הוסיף וציין כי בפעמים רבות, הוותמל מתקדם עם תוכניות לפני שפקיד היערות חוו את דעתו בעניין הכריתות, ולא תמיד ניתן לחזור מכך אחורנית. "לצערי הרב, הרבה פעמים הוותמל התקדם מאוד, ולפני האישור נזכר שיש צורך בחוות דעת שלנו. איפה שיכולנו, החזרנו את הגלגל לאחור. בעבר, הגענו למצב שלמרות שהחוק מחייב חוות דעת של פקיד היערות, אושרו תוכניות מבלי זה. אני לא יודע למה הוותמ"ל עובד כך".
בזמן שעצים נכרתים - העבריינים חומקים בקלות מאחריות ומענישה
מה קורה כאשר יזמים כורתים עץ? יזמים מחויבים לשתול עצים שווי ערך לעץ שנכרת, להם ערך נופי. אפשרות נוספת היא לתת פיצוי כספי, העובר לתקציב נטיעות. ואמנם - הדבר לא הוסדר בתקנות במשך 8 שנים. "הנהלת המשרד הקודמת פסלה את התקנות שהוכנו", אמר פקיד היערות. זאת, לאחר שהתהליך היה צריך להתרחש במשך חצי שנה. לאחר שהתקנות שהוכנו נזרקו לפח על ידי הנהלת המשרד, כעת עובדים על תקנות חדשות. יו"ר הוועדה, ח"כ חיימוביץ', דרשה מפקיד היערות לדווח לוועדה על התקדמות בנושא בתוך חודש לכל היותר, כך שבתוך לא יותר מחצי שנה, יובאו התקנות לאישור הוועדה וסגת גרירת הרגליים תיפסק מקץ 8 שנים שבהן הנושא הוזנח.
האם עבריינים הכורתים עצים נושאים בעונש? הקנס הממוצע על כריתת עץ הוא 15,000 שקל, אך 56% מהקנסות לא נגבו מעולם, וכלל לא הועברו למרכז לגביית קנסות. כלומר, בזמן שעצים נכרתים - העבריינים חומקים בקלות מאחריות ומענישה. זאת, כאשר בין כה לא בכל המקרים מחליט פקיד היערות להטיל קנס. תגובתו של פקיד היערות, ארז ברקאי לכך משרטטת את קלות הדעת בהתייחסותה של המדינה לעצים; "אין אפשרות להעביר למרכז לגביית קנסות ללא אישור מסירה כדין. כשנשלח קנס בדואר רשום, המערכת אומרת במקרים רבים שהכתובת לא נכונה, ואז אין לנו אפשרות לגבות".
למרות שבישראל יש פקיד יערות שמתוקף תפקידו אמון על הגנת עצים מפני כריתה, אין מערך ניהול מידע טכנולוגי מתקדם, או כמעט כלל. הנתונים נאספים ידנית, אין מערכת לניהול ושליטה ברישיונות הכריתה. "לכל פקיד יערות יש על המחשב שלו מערכת שלא מחוברת למשרד. אנחנו לא רואים אונליין מה קורה. ביקשנו להחליף אותה, אבל לא התקבל לכך תקציב", אמר ארז ברקאי, פקיד היערות. לא ידוע מה נכרת, לא ידוע מהן הבקשות שהוגשו, לא ידוע כמה ערעורים הוגשו על ידי אזרחים נגד כריתת עצים, וכמה מן הערעורים התקבלו. שקיפות - אין, וגם פקיד היערות עצמו מתקשה לנטר את הנעשה.
מה מפריד בין ניהול מידע באופן ממוחשב כמקובל במדינות מערביות ובין המקובל בישראל? לפי ברקאי, סכום של 350,000 שקל הוא מה שחסר על מנת שתהיה מערכת ניהול ומידע לרישיונות כריתה. בפברואר צוות המחשוב של המשרד איפיין מחדש את תכלול כלל הצרכים, והגיע לסכום של 2.5 מיליון שקל, אך תקציב עדיין לא נמצא. על כך, שאלה ח"כ חיימוביץ; "אתה רוצה שנעשה לכם גיוס המונים? זה מרגיש כמו מזימה לאומית לכרות כמה שיותר עצים. אין מילים".
פרופ' יפעת הולצמן גזית, חוקרת הגנה על עצים, מסבירה עד כמה הניהול איננו שקוף, ולא מאפשר לאזרח לעקוב אחר כריתות העצים באזורו, למרות שהעצים נדרשים ביותר במארג העירוני והאנושי; "היום כל מה שצריך לעשות כדי לקבל רישיון כריתה זה לשלם 37 שקל. חייבים להקשות על קבלת רישיון כזה. אתר משרד החקלאות, שבו אמור כל אדם למצוא אם יש עץ בסביבתו שמיועד לכריתה בלתי אפשרי. מנגנון החיפוש שם לא סביר. איך אדם אמור לדעת שעומדים לכרות עץ? 6 שנים מאז חוקק החוק של אופיר פינס זה לא עובד".
בזמן שהטמפרטורה עולה וכדור הארץ המתחמם, העיריות הן אלו אשר ניצבות בחזית המאבק במשבר האקלים. הבטון והאספלט סופחים את החום, ומעלים את הטמפרטורה בסביבתם, בזמן שמיעוט העצים לא מצליח להגן על התושבים, לא כל שכן לווסת את ההתחממות הגלובלית או לספוג את פליטות הפחמן בערים המזוהמות. "עצים במרחב העירוני הם הצלה. עיריות רבות בעולם נוטעות באופן יזום חורשות עצים על חשבון בניה - אותה הן מבטלות", אמר שר הפנים לשעבר ומנהל פורום רשויות החוף, אופיר פז פינס. "העיריות צריכות לשנות את הדיסקט, וכך וועדות התכנון. יש הרבה עבודה בנושא. פקיד היערות לא יכול לעמוד מול היזמים והכוחות העירוניים. זה לא כוחות. אין שום דרך שבה פקיד היערות יכול להיות אפקטיבית כיום. התפקיד שלו צריך להיות מעוגן סטטוטורית, כמו מהנדס העיר".
ח"כ לשעבר ד"ר דב חנין, מי שעומד מאחורי חוק אוויר נקי וחוקים סביבתיים רבים, אשר בתקופתו בכנסת נחשב לאחד מחברי הכנסת המחויבים ביותר לסביבה ולמאבק במשבר האקלים, השתתף בדיון והסביר על הפער בין ההצהרות היפות לביצועים הכושלים. "ברמת ההצהרות, אנחנו בסדר גמור. ברמת המדיניות המוצהרת בעיריות, קורים דברים מאוד יפים. המסמך של עיריית תל אביב הוא יפה מאוד. אבל שימו לב לפער האדיר: בעיריית תל אביב יפו עצמה נכרתים עצים בוגרים באופן סיטונאי. העצים מתים בתב"ע ובתמ"א. כל יזם שרוצה לקדם תמ"א, כורת עצים באופן אינפלציוני סביב המגרש, לפעמים גם אצל השכנים, בלי שום צורך. אני רוצה להביע הערכה לאזרחים מקבוצות ההגנה על העצים. בזכותכם עצים נשמרים בארץ הזו, למרות הכשל הנורא של המערכת הממשלית".
חנין הצטרף להצעתו של פינס, וטען כי יש צורך בעת הזו לשנות באופן אינהרנטי את החקיקה. "אין לנו מזמן יערות, הלוואי שהיו לנו יערות שצריך היה להגן עליהם. יש לנו עצים, וצריך לייצר נציבות הגנה על עצים. אם זה לא עובד בעירייה, צריך לעשות את זה בוועדה המחוזית, ולאפשר לנציג הזה לעצור תוכניות כריתה, גם אם זה מעכב תוכניות בנייה. אנחנו נמצאים במציאות של משבר אקלים ומבינים שכל עץ יקר לנו. אנחנו צריכים מערכת שונה לחלוטין של קריטריונים. זה חייב להיות העיקרון".
מכשיר טבעי למאבק בהתחממות הגלובלית
עד כמה חשוב לשמור על העצים הבוגרים בעת הזו? דוח מקיף של השירות המטאורולוגי מ-2019 קובע כי המגמות הקיימות מלמדות שעלית הטמפרטורה החזויה בישראל תהיה אף מעל הממוצע העולמי, והיא צפויה להיות של 2 מעלות בקירוב בעונת הקיץ עד שנת 2050. משמע שהחיים בישראל, במיוחד בקיץ, עתידים להיות קשים, ובמקומות רבים אף בלתי נסבלים. עוד לפני שניגשים להתקין פאנלים סולריים על הגגות או לרכוש מכונית חשמלית, קיים 'מכשיר' טבעי שבכוחו להיאבק כמעט בלא תקציב וטכנולוגיה בהתחממות הגלובלית: עצים.
בשל כך, במהלך החודשים הקרובים, מתחייבת ח"כ חיימוביץ' לקדם את נושא ההגנה על העצים ומתוך כך על האינטרסים של התושבים: אוויר נקי יותר, צל, ספיחת פחמן ושירות חסר תחליף למערכת האקולוגית והעירונית. במטרה להפחית את האיומים על העצים בישראל ולקדם נטיעה של עצים חדשים בערים - עד כדי יצירת יער עירוני, תקדם חיימוביץ' את הצעת החוק שכתב ארגון הסביבה אדם, טבע ודין.
בדברי ההסבר של הצעת החוק, מנמקים חיימוביץ' ואדם טבע ודין; "הצעד הפשוט ביותר לביצוע, אשר יכול להבטיח הן הסתגלות טובה יותר לשינוי האקלימי והן הפחתה מסוימת שלו, הינה תוספת של עצים במדינה והגברת ההגנה על עצים קיימים. פרט לתועלותיהם האחרות, משיפור הנוף ועד תרומה מוכחת לבריאות הפיזית והנפשית של מי שמתגורר בקרבתם, מחקרים לאורך השנים הוכיחו כי עצים מורידים את הטמפרטורה בשטח שהם מצלים עליו, וזאת בכמה מעלות יחסית לסביבה, ובאופן יעיל יותר גם מאמצעי הצללה אחרים. כמו כן, העצים הם סופחי פחמן, ובכך הם תורמים למיתון הליכי שינוי האקלים שגורם הריכוז הגדל והולך של פחמן באטמוספירה".
הצעת החוק כוללת מספר דרכי התמודדות ואסדרה מחודשת של התחום; שיתוף הציבור ומעורבותו במקרים בהם יש כוונה לפגוע בעצים, וזאת ע"י סימון העצים שמבוקש לכרות אותם, הצבת הודעה ברורה בשטח המיידעת את האזרחים בנוגע לכוונה לפגוע בעץ, ויצירת מנגנון המאפשר התייחסות של הציבור לכך, לרבות האפשרות להגשת ערר, כדי שעמדתו תילקח בחשבון. בנוסף, כדי להבטיח את ההתאמה הנדרשת בין חוק התכנון והבניה לבין פקודת היערות, מוצע לתקן תיקון עקיף את סעיף 83ג לחוק התכנון והבניה, המסדיר את התכנון הנוגע לעצים, כך שיהיה ברור שגם בהליכי תכנון חלה חובה לקיים את הוראות פקודת היערות.
החוק המדובר אף שואף לקדם יצירה של 'יער עירוני' בערי ישראל;
"כיום רק אחוזים בודדים משטחם של רוב הישובים הגדולים בארץ מכוסה בעצים. כל אדם מכיר את ההבדל שבין הליכה בדרך חשופה לשמש לבין הליכה נעימה בדרך מוצלת", נכתב בהצעה. "לכן, ראוי ונכון שרוב השטח הציבורי בישובים העירוניים והגדולים יהיה מוצל, מה שגם יאפשר את הורדת הטמפרטורה בשטחים אלה וכנגזרת מכך את הנאת הציבור הרחב מהם גם בתקופות החמות יותר של השנה". לשם כך, מוצע לקבוע כי מדובר במטרה שתקודם במשך שני העשורים הקרובים, תוך ביצוע סקר עצים מקדים, אשר יקבע כמה עצים כבר יש בתחום הישוב, ובהמשך לכך יציע תכנית נטיעות רב שנתית כדי להביאו למצב שיתקיים בו יער עירוני. כדי לסייע בתוספת העצים הנדרשת, מוצע לחייב קודם כל נטיעת כמות מספקת של עצים בכל תכנית בניה חדשה, וכן מתן פיצוי חובה של נטיעת עצים חדשים בכל מקרה של הרשעה בעבירה של פגיעה בעצים.