שי ג'ינפינג, נשיא סין, ודונלד טראמפ, נשיא ארה"ב / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס
בסוף השבוע שעבר, בטיסה עם עיתונאים במטוס הנשיאותי "איירפורס 1", יצא נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בהצהרה: "אם טיקטוק תמשיך לעורר אצלנו דאגה, נאסור את פעילותה בארה"ב".
הבוקר, חתם טראמפ על צו נשיאותי להפסקת האינטרקציה עם טיקטוק ו-WeChat. כרגע נראה שמדובר רק באינטרקציות כלכליות, ולא בשימוש של אזרחים פרטיים באפליקציות. הצו ייכנס לפועל תוך 45 יום.
הפעולה הדרמטית הזאת, שהיא חלק ממאבק רחב ומתמשך בין ארה"ב לסין, תפסה את מיקרוסופט בהפתעה. במשך כמה שבועות מנהלת ענקית הטכנולוגיה משא ומתן לרכישת פעילות טיקטוק בארה"ב ובמדינות מערביות נוספות, מידיה של בייטדאנס הסינית, הבעלים של טיקטוק.
המשא ומתן בין הצדדים התנהל בידיעה של גורמי ממשל אמריקאים, שמביעים חששות מפני פגיעה של טיקטוק בביטחון הלאומי. במיקרוסופט לא הבינו איך ההצהרה מתיישבת עם רכישה פוטנציאלית, שדרושה אישור של הממשל. המשא ומתן חודש רק לאחר שיחת הבהרה בין מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה לטראמפ. "אמרתי לו שמה שלא יהיה המחיר, נתח משמעותי ביותר ממנו יצטרך להגיע למשרד האוצר האמריקאי, כי אנחנו אלה שמאפשרים את העסקה הזו", סיפר טראמפ על השיחה ביניהם.
הצהרותיו של טראמפ לגבי טיקטוק והחתימה על הצו הנשיאותי מתבצעים על בסיס רפורמה שערך בוועדת ההשקעות הזרות של ארה"ב (CFIUS). הרפורמה, שנועדה לשמש אותו ככלי במלחמה מול סין, מאפשרת לוועדה לבטל עסקאות השקעה ורכישה של חברות טכנולוגיה אם הן מספקות לגורמים זרים גישה לידע טכנולוגי אמריקאי או לתשתיות קריטיות. הוועדה יכולה גם לבטל רכישות רטרואקטיבית. כעת בוחנת הוועדה את המיזוג מ-2017 של טיקטוק עם מיוזיקלי, אפליקציה אמריקאית לשיתוף סרטונים מוזיקליים.
ועדיין, למרות הכיסוי המשפטי מאחורי המהלכים האלו, התפיסות שמציג טראמפ הן מרחיקות לכת - נשיא המדינה שמסמלת את עקרונות השוק החופשי, מתערב באופן חסר תקדים במשא ומתן בין שתי חברות פרטיות, ומעלה שאלות לגבי התהליכים שעוברת ארה"ב: האם היא עושה שימוש נרחב מדי בסוגיות של ביטחון לאומי לצרכיה המדיניים (ראו מסגרת), האם השלטון הופך להיות יותר ויותר מעורב וריכוזי, ואיפה עובר הגבול של השפעת הנשיא על העולם העסקי. ואולי, כך סבורים רבים, זאת בכלל הדרך היחידה להתמודד עם סין, שמתנהלת באופן דומה.
מלחמה מהסוג העסקי
יציאתו של ממשל טראמפ נגד פלטפורמת שיתוף הסרטונים הקצרים טיקטוק מתקיימת במסגרת המאבק בין סין וארה"ב. הן הטילו אחת על השנייה מכסים גבוהים, הקשו על קיומם של יחסי מסחר בין מדינתיים ועיכבו וביטלו עסקאות רכישה, בעיקר בתחום ההייטק. טיקטוק נקלעה גם היא למלחמת הסחר והנשיא ואנשיו יצאו לא פעם נגד האפליקציה ואף הודיעו שיאסרו לחלוטין על פעילותה בארה"ב.
טיקטוק מצאה את עצמה במרכזה של המלחמה, למרות המאמצים של המייסד שלה להימנע מכך. טיקטוק הושקה בסין ב-2016 תחת השם Douyin, והיא נמצאת בבעלות הסטארט-אפ הסיני בייטדאנס של היזם ז’נג יימינג, המחזיק גם באתר חדשות מוביל בסין. כיום, לטיקטוק יש יותר ממיליארד משתמשים, ובני נוער וצעירים בגילאי 16-24 מהווים כ-40% ממשתמשיה, לפי נתוני חברת המחקר Global Web Index ל-2019. עם העלייה בפופולריות שלה במערב, יימינג פעל להפריד את טיקטוק מהפלטפורמה הסינית, כדי להרגיע את חששות המשתמשים ובאחרונה אף מינה את האמריקאי קווין מאייר, לשעבר בכיר בדיסני, לנהל את הפעילות העצמאית.
אך למרות מאמציו של יימינג, האפליקציה הצעירה והפופולרית מצאה את עצמה במרכזה של מלחמת הסחר בין סין וארה"ב. לדברי עוה"ד תהילה לוי לאטי, שותפה ומנהלת מחלקת סין ומזרח אסיה במשרד עורכי הדין הבינלאומי סאליבן, "בסין הגישה היא שעד היום חברות הטכנולוגיה המובילות בעולם הן חברות אמריקאיות ועכשיו באה טיקטוק והפכה למעצמה טכנולוגית עולמית, והמערב והאמריקאים מפחדים לאבד את ההגמוניה. הם חוששים שטיקטוק תהיה רק ההתחלה, ולכן הם נוקטים בכל מיני צעדים ומתרצים אותם, כשבעצם החשש הוא מתחרות, וכמובן בעיני הסינים זו תחרות הוגנת".
המעמד של טיקטוק כרשת חברתית, הופך אותה לבעלת חשיבות מיוחדת בהקשר זה. לוי לאטי: "זו פעם ראשונה שיש להם משהו בתחום הרשתות החברתיות, וכרשת חברתית יש לה הרבה מאוד השפעה. גם אם הסינים יוותרו על הפעילות שלה בארה"ב והחברה תימכר שם למיקרוסופט, הם ימשיכו בהתפתחות של טיקטוק בעולם המערבי באיזורים שאינם ארה"ב. זו גם הסיבה שבמערב מאוד חוששים ממנה. הם חוששים שהיא יכולה להטמיע כל מיני דברים מהתרבות הסינית ולהשפיע על הצעירים שמשתמשים בה.
"כשמסתכלים על כל מה שקרה מאז שהתחילה מלחמת הסחר, ניתן לראות משחק שחמט עדין של צעד לפה וצעד לשם, וההסתכלות של סין היא תמיד לא לטווח הקצר אלא מאוד ארוכה. גם טיקטוק היא כלי משחק בלוח השחמט שבלב התחרות בין ארה"ב וסין".
במסגרת התחרות הזו, ההתערבות של סין בכלכלה לטובת התחרות עם ארה"ב אינה מפתיעה: מדובר במדינה עם משטר טוטליטרי, שבפועל אין בו הפרדה ממשית בין המגזר הפרטי והמגזר הציבורי. לעומת זאת, מבחינת ארה"ב, המעורבות של טראמפ בשוק הפרטי האמריקאי אינה מובנת מאליה.
לדברי לוי-לאטי, "טראמפ מתייחס למלחמה הזו כמו איש עסקים ועושה משא ומתן תוך שימוש בהרבה כוח, ויש בזה הרבה היגיון: אחד הנושאים שהוא העלה זה אי-ההוגנות בחוקים בסין כלפי חברות בבעלות זרה. בעקבות הלחץ, השנה נכנס לתוקף חוק ההשקעות החדש של סין, שאומר שחברה סינית בבעלות זרה תהיה תחת אותם חוקים כמו כל חברה סינית", היא אומרת. "כך גם היום, בסין פייסבוק ויוטיוב לא פועלות, כי הממשל הסיני אומר שהן לא עומדות במגבלות הסיניות, אז טראמפ בא ואומר שטיקטוק לא יכולה לפעול בארה"ב, כי היא לא עמדת במגבלות האמריקאיות. אם מסתכלים על מה שהיה בעבר, יכול להיות שסין תכנע ללחץ גם פה.
"ברור שההתנהלות של ארה"ב לפי הקריטריונים של סין היא נוגדת את מה שארה"ב רוצה לשקף, כי הרי היא מאמינה בחופש ולא מאמינה בצנזורה", היא מוסיפה. "אבל האווירה היא שבמשא ומתן כל האמצעים כשרים למטרה של לייצר תנאים יותר טובים לחברות האמריקאיות שפועלות בסין".
מאבק בסין או תחרות
נשאלת השאלה האם המאבק של ארה"ב בסין מצדיק אימוץ של צעדים כאלה, והאם מדובר בהתנהלות לגיטימית, או כזו שעומדת בניגוד רב מדי לעקרונות של ארה"ב. במערב נהוג לחשוב שהלגיטימציה הציבורית לצעדים כאלה מצד ארה"ב, נעוצה בכך שהיא מדינה ליברלית, דמוקרטית וקפיטליסטית הדוגלת בשוק חופשי. הצעדים האחרונים, שהשיא שלהם עד כה הוא הצהרתו של טראמפ על טיקטוק, מטילים צל על ההנחות הללו.
לדברי עו"ד יאיר גבע, מנהל מחלקת הייטק במשרד הרצוג פוקס נאמן, "מה שמעניין בטיקטוק, זה שכאן אמריקה בעצם הולכת נגד העקרונות שלה עצמה. אם עד היום הסינים נתפסו כמי שמשכפלים את הפלטפורמות האמריקאיות, כאן המייסד של טיקטוק, יזם סדרתי שכבר מכר כמה חברות, המציא משהו חדש ויצירתי שהוא לא העתק של פלטפורמה אמריקאית, ויש פה היפוך יוצרות בהקשר הזה. האמריקאים פתאום הופכים להיות הסינים והסינים לאמריקאים: הסינים ממציאים משהו חדש והאמריקאים תופסים אותו לעצמם".
היבט בעייתי של ההתנהלות האמריקאית ביחס לחברות סיניות, הוא הגבלת התחרות והאפשרויות בשוק האמריקאי, שכמובן הם עקרונות מרכזיים בכלכלת שוק חופשי. כך למשל, בחרם על וואווי, ממשל טראמפ פגע גם בחברה הסינית בכך שהגביל בפניה את השוק האמריקאי, אך גם באזרחי ארה"ב. הוא פגע בצרכנים האמריקאים מכיוון שהגביל את האפשרויות שלהם, ומנע מהם גישה לסמארטפונים זולים ואיכותיים מתוצרת סין. בנוסף, הוא פגע גם בחברות אמריקאיות כמו אינטל וקוואלקום, שהן שותפות אסטרטגיות שלה ומוכרות לה שבבים ורכיבים.
במקרים כאלה מדובר בפגיעה עקיפה של ממשלת ארה"ב בחופש הכלכלי האמריקאי או במדינות מערביות אחרות, שנבעה מהחרמה של חברה כזו או אחרת. במקרים אחרים, ארה"ב יצרה נזק כלכלי בשל כך שלא אישרה עסקת רכישה מסויימת, שהייתה פוגעת בביטחון הלאומי. החלטות כאלו הן לגיטימיות אם יש פגיעה מוחשית בביטחון הלאומי, אבל במקרה של טיקטוק טראמפ לוקח את זה צעד קדימה - הוא רוצה שהממשלה תגזור קופון מהעסקה, רק מכיוון שהיא זאת שמחזיקה ביכולת לאשר או לדחות את עצם קיומה.
סוגיה נוספת שעולה כאן היא שאלת חקירות ההגבלים העסקיים נגד ענקיות הטכנולוגיה. בימים אלו מתנהלות חקירות רבות בארה"ב ובאירופה כנגד הענקיות. אולם יש שסבורים כי הממשל האמריקאי צריך להימנע מפירוקן כדי לשמור על השליטה בעולם הטכנולוגיה בידיים אמריקאיות. כך למשל, בשימוע בשבוע שעבר ציין מייסד פייסבוק מארק צוקרברג ש"לפני עשור, רוב חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם היו אמריקאיות, והיום הן מסין". מיקרוסופט לא עומדת במוקד של החקירות, אבל אישור של רכישת טיקטוק על ידה רק יוביל לקונסולידציה נוספת בשוק. גם במקרה הזה, מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין תבוא על חשבון הצרכנים האמריקאיים והתחרותיות בשוק.
תקדים מסוכן?
מה המשמעות התקדימית של המהלכים של טראמפ? לפי סקוט קופר, שותף מנהל בקרן ההון סיכון אנדריסן הורביץ, מהקרנות המובילות בעולם, המהלך הזה צריך לעורר דאגה. בציוץ שפרסם השבוע כתב: "השתיקה מהקהילה העסקית ומהעיתונאים ביחס ליכולת של הממשל לשתק פעילות של חברה בן לילה, היא שתיקה רועמת. טיקטוק תהיה הראשונה בהתקפה ארוכה על המסחר, ולא רק בארה"ב - כל מדינה יכולה להשתמש בתקדים כדי להצדיק פעולות עתידיות". למעשה, הוא אומר, עוד מדינות מערביות עשויות לאמץ גישה זו.
החשש הזה אינו מנותק מהמציאות, וכבר היום מהלכים של ארה"ב מול סין מאומצים גם על ידי מדינות נוספות. כיום ארה"ב לוחצת על מדינות אירופה להחרים את החברה הסינית Nuctech, המייצרת מערכות סריקת כבודה למעברי גבול, בטענה שהיא אוספת מידע מסחרי פרטי. המקרה הבולט ביותר היה כשארה"ב הטילה חרם על וואווי הסינית תוך הפעלת לחץ על בנות בריתה להצטרף, מטעמים של ביטחון לאומי. בחודש שעבר וואווי הוחרמה גם בבריטניה, בעקבות הלחצים מארה"ב.
האם פרשת טיקטוק תשפיע על חברות ישראליות?
מאחורי המהלכים של ארה"ב נגד טיקטוק עומדת רפורמה בוועדת ההשקעות הזרות של ארה"ב (CFIUS), שמאפשרת לבטל עסקאות מיזוגים ורכישות בשל חששות לפגיעה בביטחון הלאומי של ארה"ב. החוק מכוחו פועלת הוועדה מגדיר 27 קטגוריות של טכנולוגיות שמחייבות בדיקה של הוועדה ואישורה, בהן ייצור נשק, כלי טייס, ואנרגיה - אך גם רכיבי תקשורת ומוליכים למחצה, הנפוצים בהייטק. בנוסף, תחומים טכנולוגיים כמו בינה מלאכותית, טכנולוגיות ביג דאטה, ביוטכנולוגיה ואוטומוטיב נחשבים לתחומים פורצי דרך, שסמכויות הוועדה חלות עליהן. טיקטוק היא יוצאת דופן כיוון שאינה נחקרת בשל הטכנולוגיה פורצת הדרך שלה, או בשל תשתיות קריטיות, אלא בשל הגישה שלה לנתונים על אזרחי ארה"ב.
לדברי גבע, "טיקטוק אוספת מידע של משתמשים כולל מיקום, כתובות IP, מזהים יחודיים של המכשיר, היסטוריית גלישה וחיפוש ועוגיות. זה לא יוצא דופן וכל רשת חברתית עושה את אותו הדבר. הממשל בא ואומר שעל בסיס הדאטה הזה, יש פה מערכת שיכולה לעקוב אחרי מאות מיליוני אמריקאים, לזהות איפה הם נמצאים, מה הם עושים ולאן הם גולשים.
"חברות ישראליות צריכות להיות עירניות להקצנה בעימות על טכנולוגיות והגמוניה בין ארה"ב לסין ולבחון ספציפית את החשיפה שלהן לביקורת אמריקאית במקרה והן מגייסות הון ומעניקות השפעה או אף שליטה לגופים מסין. בעקבות אירועי טיקטוק, ברור כי כמעט כל פעילות עשויות להיחשב לבעלת השלכות על הביטחון הלאומי האמריקאי", הוא אומר.