מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: Alex Brandon, AP
סקוט קופר, השותף המנהל של קרן ההון סיכון אנדריסן הורוביץ', צייץ בתחילת השבוע: "השתיקה מהקהילה העסקית ומהעיתונאים ביחס ליכולת של הממשל לשתק פעילות של חברה בן לילה, היא שתיקה רועמת. טיקטוק תהיה הראשונה בהתקפה ארוכה על המסחר, ולא רק בארה"ב - כל מדינה יכולה להשתמש בתקדים כדי להצדיק פעולות עתידיות". זאת לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר לעיתונאים שטסו איתו ב"איירפורס 1" כי הממשל מתכוון לאסור את פעילות טיקטוק בארה"ב.
מאז המשיכו האירועים להתגלגל במהירות - מיקרוסופט הקפיאה את המגעים לרכישת חלק מפעילות טיקטוק, אך שיחה של המנכ"ל סאטיה נאדלה עם טראמפ החזירה אותם למסלולם; בסוף השבוע טראמפ חתם על צו נשיאותי נגד בייטדאנס וטנסנט, החברות האם של טיקטוק ו-WeChat (בהתאמה), שאמור לפגוע בהן מבחינה כלכלית (הפרשנות לצו לא ברורה עד הסוף).
לקבלת הסיכום השבועי במייל
נחזור לציוץ של קופר, שמזהיר מפני מתקפה על העולם העסקי. קשה להגיד שהוא טועה - היחס של טראמפ והממשל האמריקאי לעסקה הזאת מעוררים חששות כי הם מפרשים באופן מרחיק לכת את סוגיות הביטחון הלאומי במטרה לפגוע בסין, תוך פגיעה בעקרונות השוק החופשי שכל כך מזוהים עם ארה"ב. יסמין יבלונקו פרסמה על כך כתבה בסוף השבוע.
בניגוד לוואווי, שמייצרת ציוד תקשורת, לא בטוח כלל שטיקטוק מצריכה טיפול דומה רק בגלל היכולת שלה לאסוף דאטה על הצעירים האמריקאים. וגם אם כן, הממשל האמריקאי ידע שמיקרוסופט מנהלת משא ומתן, שאמור להסתיים עד אמצע ספטמבר - ועדיין פועל נגד טיקטוק בכל הכוח.
אחד היתרונות של סין וענקיות הטכנולוגיה שלה הוא החיבור בין הממשל לענקיות. בשוק חופשי כמו בארה"ב, שבו יש למשל חשיבות להגבלים עסקיים ותחרותיות, הממשל יכול לפגוע בענקיות האמריקאיות ולמעשה לפגוע בכוחן בתחרות מול החברות הסיניות. אבל הממשל האמריקאי גם לא יכול להתנהל כאילו כל עקרונות השוק העסקי לא קיימים.
נראה כי ככל שמלחמת הסחר מתקדמת, ארה"ב מתחילה לאמץ יותר גינונים שמקובלים בממשל הסיני. דוגמה קטנה, אך מפתיעה עד הזויה, היא הרצון של טראמפ שהממשל האמריקאי יגזור קופון מהעסקה רק מכיוון שהוא זה שמחזיק ביכולת לאשר או לדחות את עצם קיומה. אין צורך אפילו להסביר למה זה לא הגיוני.
לכתבה המלאה של יסמין יבלונקו
הערה שלי: הטענה לגבי פגיעה בביטחון הלאומי מזכירה את השימוש שנעשה בישראל בצרכי הביטחון, שלא פעם הוא כסות לצעדים פסולים (ביהודה ושומרון, ביחס לחברה הערבית, בדיונים בדלתיים סגורות בבתי משפט, ביחס לסוגיות של יצוא טכנולוגיה ועוד ועוד). זה מצמצם משמעותית את הטלת הספק במהלך, מכיוון שפגיעה בביטחון מאחדת כמעט באופן אוטומטי את האזרחים כנגד מטרה מסוימת. במקרה כזה הם גם מוכנים להגמיש את העקרונות שלהם כדי לא לסכן את עצמם ואת משפחתם וחבריהם (למשל הם מוכנים לקבל שישפילו אזרחים מהחברה הערבית בנתב"ג).
בארה"ב זה קצת שונה כי לא מדובר באנשים פרטים אלא בחברות עסקיות, אבל נראה שאנשים מוכנים שעקרונות השוק החופשי ייפגעו כדי לפגוע בסין. הבעיה ששימוש מוגזם בצרכי הביטחון היא דבר שמתמכרים אליו. מי כמונו יודע. בסוף ארה"ב עלולה לגלות שלמלחמת הסחר יש מחיר גבוה - השוק החופשי שלה.
זינוק בהוצאות השיווק: איך Wix מנסה לנצל את משבר הקורונה
ביום חמישי פרסמה Wix את הדוחות הכספיים שלה. המניה אמנם נפלה ב-5% מאז הדוחות, אך מתחילת השנה היא זינקה בכ-140% והגיע כבר לשווי של יותר מ-16 מיליארד דולר (כעת שוויה עומד על 15 מיליארד דולר). מאחורי הזינוק עומד משבר הקורונה ששלח עסקים רבים להקים אתרים. ב-Wix משקיעים רבות כדי לנצל את ההזדמנות הזאת וההוצאות שלהם על רכישת לקוחות חדשים קפצו ב-90% לעומת הרבעון המקביל. בשיחת הוועידה עם האנליסטים ציינו מנהלי החברה כי למרות הגידול בהוצאות, היעילות שלהן לא נפגעה.
איך המודל שלהם עובד? ברבעון האחרון הם הוציאו 75 מיליון דולר על שיווק. 38 מיליון דולר כבר חזרו לחברה מהלקוחות, וב-Wix מציינים שבעתיד הם יקבלו מאותם לקוחות 570 מיליון דולר, כלומר פי 7.5 יותר ממה שהוציאו (זאת על פי ניתוח של התנהגות משתמשי Wix עד היום). נתון מדהים נוסף הוא כמה Wix תכניס מכל הלקוחות שלה בשמונה השנים הקרובות - 7.9 מיליארד דולר (שוב, הערכה). כלומר, בלי לרכוש לקוחות חדשים, החברה תשיג ממוצע של מיליארד דולר בשנה - יותר ממה שקיבלה מהלקוחות בשנה שעברה (791 מיליון דולר).
ועוד הערה: אני ממשיך לשמוע את גישת ה"איך חברה שלא מרוויחה שווה כל כך הרבה". אז אני אסביר משהו שאני מניח שכבר הסברתי בעבר: Wix לא מרוויחה בגישה החשבונאית, אבל היא לא שורפת מזומנים. למעשה, בשנה שעברה נכנסו לקופת המזומנים שלה 127 מיליון דולר (תזרים מזומנים חופשי) ובשנה שלפני כן 102 מיליון דולר. הסיבה שהחברה רושמת הפסדים היא שחלק גדול מהלקוחות משלמים שנה מראש. החברה משתמשת בכסף הזה להוצאות שלה (שיווק ומכירות, מחקר ופיתוח וכו'), אבל לפי חוקי החשבונאות היא יכולה להכיר בהכנסות האלו בחלקים, לפי הרבעון המתאים. שיעור תזרים המזומנים החופשי ביחס לכסף שנכנס לה לחשבון (הגבייה שלה) עמד בשנה שעברה על 16%. ברבעון הקרוב - כנראה בשל הוצאות גבוהות על שיווק - הוא יעמוד על 6%-7%. אז הרווח לא גבוה, אבל אי אפשר להגיד שאין רווח.
הנתונים שמראים: ענקיות ההייטק התנתקו מהכלכלה
שני אירועים שהתרחשו בשבוע שעבר - שימוע בקונגרס ופרסום דוחות כספיים - העלו פעם נוספת את אחת השאלות החשובות בשנים האחרונות בעולם העסקי, הפוליטי והטכנולוגי - האם חמש ענקיות הטכנולוגיה חזקות וגדולות מדי? האם הן התנתקו מהכלכלה המסורתית? יש לכך שלל תשובות, רובן לא כל כך פשוטות להוכחה. קשה להוכיח, למשל, שהענקיות חונקות חדשנות. נתונים משוק ההון אמנם לא מראים את הבעיה במלואה, אך הם מראים את עצם קיומה, בכך שהם משקפים את הניתוק בין הענקיות לשאר הכלכלה, דווקא בתקופה של משבר היסטורי.
מדד S&P 500 נחשב למדד שמייצג את הכלכלה האמריקאית, וסוג של ברומטר למצב הכלכלה העולמית כולה. מתחילת השנה הוא רשם תשואה של 2%, אך השקעה בחמש הענקיות לבדן הייתה מניבה תשואה של מעל 40%. מילא זה היה נגמר בכך - המשקל של חמש החברות הגדולות במדד הוא הגדול מזה עשרות שנים ועומד על יותר מ-20%. זה אולי אומר שהוא משקף את מצב הכלכלה פחות טוב מאשר בעבר, אבל הוא בוודאי משקף את הריכוזיות בה.
האם הזינוק במניות הענקיות קשור לקורונה? הכנסות חמש הענקיות יצמחו השנה על פי התחזיות ב-14%, לעומת 12% בשנה שעברה וחלקן מתמודדות עם קשיים, למשל פגיעה בשוק הפרסום. אחרות נהנות מגידול בפעילויות שלא בהכרח קשורות באופן ישיר לתהליכי הדיגיטציה, כמו מכירות סמארטפונים. אז מה ההסבר? המשקיעים סבורים שהענקיות, שזרועות התמנון שלהן שלוחות לאזורים רבים בעולם הדיגיטלי, ימצאו את הדרך להרוויח מכך יותר מכולם. כשרוב הכלכלה העולמית במשבר וחמש חברות פורחות יותר מכולם, כנראה שצריך לדאוג.
עוד דברים מעניינים:
● תחום הדאטה סנטר בישראל מתחמם: לאחר שמיקרוסופט ואורקל החלו להקים כאן מרכזי נתונים, גם אמזון - החברה המובילה בשוק הענן העולמי - ניצבת לפני מהלך דומה. אמזון, או יותר נכון AWS, עומדת להקים פה שלושה דאטה סנטרים בהספק של 16 מגה וואט כל אחד. AWS עומדת לצאת למכרז שבו תקבל הצעות להקמת המכרז, ובמקביל מנהלת מגעים עם עזריאלי, חברת הנדל"ן המניב, שכבר עומדת על סף רכישת קרקעות. לידיעה הבלעדית שפרסמנו בתחילת השבוע
● במסגרת החזרה שלנו לסטארט-אפים המבטיחים של "גלובס" ב-2019, כדי לבדוק מה קורה איתם בתקופת המשבר, ריאיינתי את תום ליבנה, מנכ"ל חברת התמלול ורביט. הוא סיפר בראיון לפודקאסט "רוד שואו" למה המשקיעים נרתעו בהתחלה, מדוע אינו מעוניין שיוטיוב תהיה לקוחה בולטת ואיך מגיעים להובלת סטארט-אפ מבטיח אחרי שירות בצנחנים (כנראה שנתקלנו אחד בשני בבא"ח צנחנים) ולימודים לא טכנולוגיים.
● יש לכם עסק עצמאי קטן של יותר משני עובדים? נקלעתם למשבר בעקבות מגפת הקורונה? פייסבוק תשמח לסייע לכם, אבל היי - רק בתנאי שהעסק שלכם ממוקם בגוש דן. העמדה שלי לגבי זה: כשאתה הופך לתאגיד באופי שלך, ויש כל מיני "חוקים" כאלו שאסור להפר - נראה שאתה מתחיל להיות בבעיה.
● התכתבויות פנימיות בהן מהנדסים במיקרוסופט סין דנים ביניהם על שעות העבודה בחברה הפכו ויראליות ברשת הסינית בימים האחרונים. בהתכתבויות מתלוננים מהנדסים ותיקים במשרדי מיקרוסופט בעיר סוג'ואו במזרח סין כי עמיתיהם החדשים, שהועסקו בעבר בחברות סיניות כמו וואווי ועליבאבא, הביאו איתם תרבות רעילה של עבודה מסביב לשעון. מה הם עשו עם זה? פיתחו פיצ'ר שבודק מדי יום אלו עובדים מחוברים למערכת החברה בשעות הלילה המאוחרת ושולח להם אזהרה המורה להם להפסיק לעבוד. מתי בישראל? כנראה שלעולם לא.
● לפני כמה שנים החליטו בג'נרל אלקטריק (GE) לשים דגש על מעבר לתוכנה. בחברה רצו להיות אלו שמחברים את עולם התעשייה לאינטרנט, אך משהו השתבש בדרך. המנכ"ל אז ג'ף אימלט הסתנוור מהרעיונות לדיגיטציה, מיליארדרים ירדו לטימיון, וכאשר הבעיות העמיקו, המנהלים הבינו שלא ניתן לחזור לאחור. הכל התחיל ממצגת אחת בעייתית. כתבה מצוינת של "וול סטריט ג'ורנל", שחייבים לקרוא.
● מסיבות רבות משתתפים, כניסה בהזמנה אישית בלבד והתחככות באנשי הון־סיכון, יזמים וכוכבי הוליווד. האם קלאב האוס תכבוש גם את ההמונים? כתבה של לירז כהן מרדכי על הרשת החברתית למוזמנים בלבד, שמאחוריה עומדת קרן ההון סיכון אנדריסן הורוביץ
● (חוב משבוע שעבר): אחרי ההצלחה ב-WeWork והנפילה המהדהדת, כך נראים החיים החדשים של אדם נוימן: השקעה בתחבורה שיתופית, מעורבות ב-15 סטארט-אפים, סיוע לחברו ג'ראד קושנר וחלומות למצוא את הדבר הבא בתחום המגורים. בדרך הוא גם הספיק לפלרטט עם מגורים בישראל רק כדי לחזור לניו יורק. כתבה של הדס מגן.
● בזכות הבינה המלאכותית: למה לא צריך לפחד שהרובוטים ייקחו לנו את העבודה, ולמה מהנדסים צריכים ללמוד אמנות
● חקירות אפידמיולוגיות בטלפונים אישיים: כך החוקרים עלולים לסכן את פרטיות החולים
● מכרז הדור החמישי יוצא לדרך עם משתתפת מפתיעה. איך יושפעו הצרכנים? ובמקביל, פלאפון הכריזה על הקמת רשת דור חמישי עם שירות מסחרי מיידי
● מניית אינטל לא מתאוששת, ואורי ברקוביץ' חושב שענקית השבבים דווקא עשויה ללכת בכיוון חיובי
● מגפת הקורונה שסגרה מאות מיליוני אנשים בבתים הובילה לפריצת בתחום משחקי המחשב והמובייל, שעוד לפני כן הציג שיעורי צמיחה גבוהים. אחת הנהנות העיקריות מהכיוון הזה היא חברת אקטיוויז'ן בליזארד. המלצת השקעה של סרגיי וסצ'ונוק מאופנהיימר.
מה בתעשייה:
מינוי
● יצחק (קיקי) אוחיון ינהל את פעילות NI בישראל, לאחר הרכישה של אופטימל פלוס ב-365 מיליון דולר.
גיוסי הון
● חברת Yotpo (יוטפו), המפתחת מערכות לניהול קשרי לקוחות עבור משווקים באתרי סחר מקוון, הודיעה על השלמת סבב גיוס הון חמישי בהיקף של 75 מיליון דולר (סך הכל גייסה החברה 176 מיליון דולר עד כה). החברה הוקמה ב-2011 על ידי תומר תגרין ועומרי כהן. את סבב הגיוס הובילה קרן בסמר והשתתפו בו גם הקרנות Access, ורטקס והאנקו ונצ'רס של אלון ליפשיץ. לידיעה המלאה.
● חברת Silverfort, המפתחת פלטפורמת אותנטיקציה המאפשרת להגן על גישה ואימות לכל מערכת אירגונית, הודיעה על גיוס של 30 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה 41.5 מיליון דולר). החברה הוקמה בשנת 2016 על ידי הד קובץ, ירון קסנר ומתן פטאל. את סבב הגיוס הובילה הקרן האמריקאית Aspect Ventures והשתתפו בו סיטי ונצ'רס, מאור איוונסטמנט והמשקיעים הקיימים בחברה - TLV פרטנרס, סטייג'וואן ו-Singtel Innov8.
● חברת ZenCity, שמפתחת פלטפורמה לקבלת החלטות מבוססת נתונים ברשויות מקומיות, גייסה 13.5 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה 20 מיליון דולר עד כה). החברה הוקמה ב-2015 על ידי איל פדר-לוי יחד עם עידו עברי. את סבב הגיוס הובילה קרן TLV פרטנרס, והשתתפו בו גם סיילספורס ונצ'רס, וכן המשקיעות הקיימות בחברה, הקרנות ורטקס, קיינן פרטנרס, M12 של מיקרוסופט, ו-i3 אקוויטי פרטנרס. לידיעה המלאה.
● הסטארט-אפ אפרוב (Approve) גייס 5 מיליון דולר בסבב גיוס ראשון. הסטארט-אפ הוקם ב-2019 על ידי בר וינקלר, שלומי אמסלם ועמית מיטלמן. את סבב הגיוס הובילה קרן אלף והשתתפו בו גם אנג'לים, בהם מייסדים מחברות כמו איירון סורס, פאנדבוקס, סייסנס, Cloudendure ועוד. הסטארט-אפ מפתח מוצר שעוזר לחברות לנהל ולייעל את תהליך הרכש בארגון בעזרת אוטומטציה.
● קרן ויולה צמיחה הובילה השקעה בחברה הקנדית Thriver (לשעבר Platterz), שהוקמה ב-2015 על ידי הישראלים לשעבר ערן הניג וישי ווקסמן. בסבב הגיוס השתתפו גם הקרנות ורטקס, יוניון טק, ג'רני ונצ'רס, FJ Lab והמשקיעות הקיימות, הקרנות אלף ו-Altair Capital. החברה מפתחת פלטפורמה טכנולוגית המסייעת לארגונים בשיפור וחיזוק התרבות הארגונית שלהם עם מיקוד סביב נושא הקולינריה במקום העבודה.