גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שתי דעות על הדילמה של אולפן שישי והסערה: האם ראיון עם רוצח ראוי לשידור?

ב"אולפן שישי" ראיין יגאל מוסקו את יונה אברושמי, שרצח פעיל שלום עכשיו בשנות השמונים ● הראיון עורר מחלוקת בעקבות דבריו הקשים של אברושמי והעלה שאלה האם ראיון שכזה בכלל צריך להיות משודר ● דוד ורטהיים ואבישי גרינצייג מציגים שתי דעות שונות

יונה אברושמי שרצח את המפגין בהפגנות שמול משרד ראש הממשלה ב-1983 / צילום: צילום מסך חדשות 12
יונה אברושמי שרצח את המפגין בהפגנות שמול משרד ראש הממשלה ב-1983 / צילום: צילום מסך חדשות 12

זכות הציבור לא לדעת: לא כל מעשה צריך לקבל במה בפריים טיים/ אבישי גרינצייג

זכות הציבור לדעת היא זכות חוקתית בישראל, כחלק מחופש הביטוי וחופש העיתונות. אולם כפי שאמרה העיתונאית סיון רהב-מאיר, יש גם זכות לציבור לא לדעת. לא כל דעה ולא כל מעשה צריכים לקבל במה בפריים טיים של התקשורת הישראלית, ואפילו לא בשולי השוליים של התקשורת. אנחנו לא אמורים להדהד כל הבל ואף גרוע מכך, רק כי הדבר ייצור באזז.

אני מנסה להבין מה האינטרס הציבורי בשמיעת דברי בלע של רוצח שפל ואת הניתוח שלו להפגנות היום. מעשה הרצח הנורא אירע לפני 37 שנה. הרוצח השתחרר לפני 10 שנים מהכלא, ומאז צלל את תהום הנשייה. אני מנסה להבין מה ההצדקה בהחזרתו מהמצולות כדי לומר דברי הסתה שיעוררו סערה, ולא מוצא.

אפשר גם לראיין גם את רוצח ראש הממשלה יגאל עמיר מתוך הכלא ולשאול אותו מה דעתו על ממשלת האחדות. אפשר לראיין את האנס הסדרתי בני סלע על הצעת החוק להחמיר בעונשם של עברייני מין. אפשר לראיין את מוחמד דף (או מה שנשאר ממנו) לכבוד אזכרת השלושים ליהודה וקסמן ז"ל.

השאלה היא למה. מה נרוויח מהפצת שנאה והסתה. אברושמי לא רלוונטי לאף אחד, ולא מעניין אף אחד. אף אחד לא עולה אליו לרגל, ולא נטען שיש לו השפעה על מישהו. אם רוצים להזהיר מרצח פוליטי, אפשר לעשות זאת גם בלי לתת לאדם עם דם על הידיים מיקרופון כדי להפיץ את משנתו, במיוחד אם על פי טענת עורך דינו, הוא איננו בקו הבריאות הנפשית. אין פה חשיפה של איזשהו גוף מחתרתי שפועל מתחת לרדאר, שמן הראוי לפרסם. אין פה תמרור אזהרה חדש שראוי להוקיע. מדובר באותו רוצח שפל, שביצע את מעשהו הנורא לפני כמעט 4 עשורים, ועכשיו בחדשות 12 החליטו לעשות לו 'הדרן', רק כדי זה מתכתב להם היטב עם ההפגנות בכיכר ציון וברחוב בלפור.

נקודה נוספת בכתבה של יגאל מוסקו שבעיניי הייתה מגוחכת בואכה שערורייתית, היא ההשוואה בין דברי אברושמי בחקירתו במשטרה על מפגיני שלום עכשיו לבין דברי נתניהו על המפגינים נגדו. מוסקו חיבר באופן מאולץ בין טענת נתניהו כי המפגינים מפיצים את מחלת הקורונה לבין דברי אברושמי שהמפגינים הם כמו חיידקים שצריכים להשמיד. מוסקו הציע את מרכולתו לאברושמי שהתלהב מההשוואה, אבל מדובר בהשוואה מופרכת ומטופשת. מפגיני בלפור אינם חיידקים ולא הושוו לחיידקים. הם אנשים כמוני וכמוכם שאם נתקהל באלפים וברבבות נדביק גם אנו את נגיף הקורונה. אפשר לאהוב את האמירה של נתניהו, ואפשר לסלוד ממנה, אבל מה בין זה לבין דבריו המחליאים של אברושמי? ליגאל מוסקו וחדשות 12 הפתרונים.

אבישי גרינצייג הוא כתב משפט ב"גלובס" 

יונה אברושמי שרצח את המפגין בהפגנות שמול משרד ראש הממשלה ב-1983 / צילום: צילום מסך חדשות 12

למרות החשש להסתה, חובה לשדר את המציאות המטורללת/ דוד ורטהיים

גם אם יש משהו בטענות נגד שידור הריאיון המהפנט עם רוצח אמיל גרינצווייג יונה אברושמי, התועלת במבט למציאות כמו שהיא גדולה מהנזק הטמון בו

איך שלא מסתכלים על זה, הריאיון עם יונה אברושמי ששודר ב"אולפן שישי" במסגרת כתבה שצעדה לאחור לעבר ההפגנה בה נרצח פעיל השמאל אמיל גרינצוויג ועוררה את השאלה האם רצח פוליטי של מפגינים יכול להתרחש שוב - היה מסמך עיתונאי מכונן. הכתבה, כצפוי, זכתה ללא מעט טענות, בעיקר משמאל, תחת הנימוק העיקר שמדובר בהסתה וכי "אסור לתת לרוצח כזה במה". אחרים, הסבירו כי דווקא העובדה שאברושמי חזר בו מהחרטה שהביע בעבר והובילה לשחרורו המוקדם, תוך כדי אמירות הקוראות למפגינים "חיידקים" ורומזות לכוחות מימין "להמשיך את העבודה" הן אלו שהיו צריכות להדליק נורה אדומה בחדר העריכה, ולצנזר את הדברים, או לכל הפחות להציגן באור מוגבל.

המעניין הוא שהריאיון הביא גם להתנגדות מימין. לא מעט אנשי תקשורת ימניים הסבירו בטוויטר כי מדובר היה בצעד פופוליסטי מכוון - חלק מ"מסע תקשורתי מוכר" - שמטרתו ציור הימין כאלים.

כך או אחרת, גם אלו וגם אלו ככל הנראה אינם מפנימים את יסוד עבודתה של העיתונות. חשוב לומר באופן ברור: המבחן היחיד התקף במקרים מעין אלו צריך להיות הערך הציבורי שיש בשידור. האם בכוחו להביא לשינוי? האם ראוי להציב תמרור אזהרה משקף מציאות בפני הציבור, כדי שיוכל לראות האם קיימת סכנה? האם העלאת הנושא לסדר היום עשויה למנוע רצח נוסף מסוג זה? האם שיח ציבורי בנושא יכול להועיל בהבנת היסודות של האופן בו לאמירות של פוליטיקאים קיים תרגום מידי לפעולה בקרב חלקים בציבור? האם חשיפת מוגבלות "החרטה" שהביע יכולה להביא לחשיבה מחודשת בפעם הבאה שוועדת החנינה תקל עם רוצח מסוג זה?

כאן גם יש להבין את הקונטקסט, אך לפני כן - להפנים יסוד נוסף: ראיון עיתונאי אינו בונוס שניתן בתמורה להתנהגות טובה, ומניעתו איננה פעולת תגמול על פעולה רעה. הדבר נכון גם באשר לשודד מיליונים, אנס או רוצח ראש מממשלה. הבנת האופן שבו פועל עבריין היא אחת הדרכים היחידות המוכחות שיכולות לסכל אותו. השאלה כמובן, כיצד הוא מוצג. אם אברושמי היה רץ לפוליטיקה או פותח עסק חדש, ייתכן והיה מקום לשקול האם לפרנס אותו במסע יח"צ ומתן לגיטימציה בתמורה לטראפיק או רייטינג. במסגרת כתבה כמו זו שהייתה, לא ממש נראה שבכך מדובר.

ומה באשר להסתה או ללגיטימציה שעלולים גורמים מסוימים לקבל מדבריו של אברושמי? מובן שאין נוסחה סדורה או ברורה למניעתן. השאלה שצריכה להישאל היא האם אלו לא מתקיימות גם בלעדי כתבות מסוג זה. בשני המקרים, יש לאלו תשובה אחת: הדין הפלילי. עשרות התלונות שהגיעו לרשות השנייה לאחר שידור הריאיון לוקות באי הבנה של תפקיד התקשורת, אולם דווקא התלונות שהגיעו על אברושמי עצמו למשטרה - מתבקשות ונכונות מאין כמותן.

דוד ורטהיים הוא עורך מדור נתח שוק וצרכנות ב"גלובס"

עוד כתבות

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"