גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדרך לסוציאליזם הרסני ומזיק בחסות הקורונה מעולם לא הייתה מוחשית יותר

ההיסטוריה של המערב מלמדת שמשברים מוליכים להעצמת כוחה של המדינה ולהצרה מתמשכת של מנגנון השוק שנשארת איתנו גם לאחר החזרה לשגרה ● זו העת לעמוד על המשמר ולהתנגד למדיניות הכלכלית הפופוליסטית שמקדמים צמד הסוציאליסטים בנימין נתניהו ועמיר פרץ

ישראל כ"ץ, בנימין נתניהו, בני גנץ / צילום: עדינה ולמן-דוברות הכנסת, AP, אוליביה פיטוסי-הארץ
ישראל כ"ץ, בנימין נתניהו, בני גנץ / צילום: עדינה ולמן-דוברות הכנסת, AP, אוליביה פיטוסי-הארץ

בשנת 1900 עמדה ההוצאה הממשלתית של בריטניה על פחות מ-12% מהתמ"ג. מעבר לאוקיינוס, בארצות הברית שבאותה שעה ממש הפכה בשקט למעצמה החזקה (גם אם הרדומה) בעולם, ההוצאה הממשלתית הייתה אף נמוכה מההוצאה הנמוכה הבריטית ועמדה על לא יותר מ-3% מהתמ"ג. השיעורים הנמוכים הללו לא היו חריגים. אדרבה, הם ביטאו נאמנה את ההיגיון המסדר של הליברליזם הקלאסי שמשל בכיפה בעולם דובר האנגלית לאורך המאה ה-19. הן בריטניה והן ארצות הברית התייחדו בכך שממשלותיהן היו קטנות באופן יחסי, מוגבלות בכוחן, צנועות ביומרתן החברתית ושמרניות בהתנהלותן הפיסקלית.

חצי מאה לאחר מכן, ההוצאה הממשלתית של בריטניה כאחוז מהתמ"ג גדלה פי 3 וזו האמריקאית טיפסה פי 5. כיום, ההוצאה הממשלתית כאחוז מהתמ"ג עומדת בשתי המדינות על לא פחות מ-40% בקירוב. כפי ששיעורי ההוצאה הנמוכים לאורך המאה ה-19 לא היו מקריים כי אם ביטוי להיגיון מסדר ליברלי, כך גם שיעורי ההוצאה הגבוהים בחצי השני של המאה העשרים ועד ימינו אינם מקריים אלא תוצאה ישירה של שינוי רעיוני סוציאליסטי עמוק שתפס אחיזה בעולם המערבי.

הייתה זו מלחמת העולם השנייה, יותר מכל חיבור כלכלי סוציאליסטי מבריק, ששכנעה את רוב הציבור כי המדינה צריכה ויכולה לנהל את הכלכלה, להכווין אותה ולפזר את פירותיה על פי מפתחות של צדק, זכאויות והוגנות. כלכלת המלחמה שהנהיגו בריטניה וארצות הברית הוכיחה את עצמה בשדה הקרב ושבתה את הדמיון הציבורי. אם המדינה הצליחה לגייס ולפקד על מיליוני אנשים בצורה כה קפדנית, אם עלה בידה להכווין תעשיות צבאיות מורכבות (שסיפקו עשרות אלפי מקומות עבודה) בצורה כה יעילה, מדוע שלא תוכל לנהל בזמני שלום את מערכות הבריאות, הדיור, החינוך, התעשייה האזרחית ועוד? מדינות המערב לא הפכו אמנם לקומוניסטיות, אך ניתן אור ירוק לתעל הון באמצעות מיסוי מן השוק למדינה ודרכה אל צרכני השירותים החברתיים.

מדינת הרווחה הפכה לעובדה מוגמרת בחסות מלחמת העולם השנייה וההיסטוריה של המערב אכן מלמדת אותנו שמלחמות בפרט ומשברים בכלל מוליכים להעצמתה של המדינה ולהצרה מתמשכת של מנגנון השוק החופשי. הסיבה לכך פשוטה למדי: משברים זורעים חוסר ביטחון וחרדה מהעתיד לבוא שמתורגמים לדרישה ציבורית מהממשלה "לעשות משהו". הדרישה הזו, בתורה, מתורגמת במהרה למדיניות כלכלית פופוליסטית ולנכונות ציבורית לוותר על חירויות, ובפרט על חירויות כלכליות.

משבר הקורונה אינו שונה מכל משבר אחר וגם הוא הוליך להעצמת כוחן של המדינות ברחבי העולם. בדומה למלחמה גדולה, המגפה הפתאומית זורעת חרדה וגובה מאיתנו מחיר כלכלי (ואחר) ממשי. כמו במלחמה גדולה, גם הקורונה מזמנת דרישות חוזרות ונשנות שהממשלה "תעשה משהו" שמתורגמות למדיניות כלכלית פופוליסטית. צאו וראו כיצד פוליטיקאים מימין ומשמאל מתחרים האחד עם השני מי יוציא יותר כספי ציבור על יותר קבוצות לחץ, כיצד אנשי תקשורת שונים מתחרים זה עם זה מי יחבוט חזק יותר בפקידי האוצר "המנותקים" וכיצד הקפיטליזם חזרה להיות מילה גסה בשיח הציבורי. באותה הרוח הציבור, שמעולם לא היה בקיא יותר מידי ברזי הכלכלה, מגלה אדישות יוצאת דופן בכל הנוגע לפזרנות הממשלתית. אין אלא להיווכח כי מערך התמריצים הדמוקרטי בעיצומו של משבר הקורונה יוצר למעשה סחרור סוציאליסטי בעל השלכות כלכליות ארוכות חמורות וכואבות.

בסופו של דבר, משברים חולפים. אבל ההיסטוריה מלמדת אותנו שמעורבות המדינה אינה נמוגה עם המשבר כי אם מתקבעת ואף מתרחבת. לא בכדי קבע הנשיא האמריקאי רונלד רייגן כי תכניות ממשלתיות הן הדבר הכי קרוב שיש בכדור הארץ המתקרב לחיי נצח. למרות כל הדיבורים האקדמיים והציבוריים על העידן "הניאו-ליברלי" שבו אנו חיים, המציאות הינה הפוכה לחלוטין: אנחנו שרויים בעיצומו של עידן סוציאל דמוקרטי שבו מדינות העולם מתבוססות בחובות לאומיים אדירים, מתערבות בכל תחום ותחום בחייו של האזרח, מצירות את פועלו של מנגנון השוק ומתכוונות להמשיך באותו המסלול, רק שהפעם הן עושות זאת בחסות הקורונה.

על מדינת ישראל לסייע בנדיבות למי שבאמת ובתמים נפגעו מן הנגיף. אך עלינו לזכור כי סיוע נדיב הוא רק צד אחד של מטבע המדיניות הציבורית הנבונה והאחראית. הצד השני, סמוי ומושתק, חשוב לא פחות אם לא יותר ועיקרו: קידומם של קיצוצים נרחבים ואמיצים במגזר הציבורי, הפחתתה של הרגולציה המדינתית, מאבק איתן בהשפעתן המשחיתה של קבוצות לחץ ואינטרס צרות כולל ארגוני העובדים ומיסודו של חופש עסקי בישראל. הנהגה אחראית לא תראה במשבר פרצה לקנות קולות על ידי פיזור של כסף כי אם הזדמנות חד-פעמית לחולל רפורמות ליברליות מרחיקות לכת שלא ניתן לקדם בשגרה. זה בדיוק מה שעשתה מרגרט תאצ'ר בבריטניה לנוכח הסטגפלציה שהכתה במדינה.

בנימין נתניהו אוהב להתגנדר בהיותו "מר כלכלה". ואולם התגובה הכלכלית של הממשלה שבראשה הוא עומד חושפת דווקא כי הפער בין "מר כלכלה" לבין עמיר פרץ ואיציק שמולי הוא קטן להחריד וכי למעשה אין ביניהם הבדל. כולם סוציאליסטים בדרכם שלהם. 

הכותב הוא ד"ר להיסטוריה אמריקאית ועומד בראש תוכנית אדם סמית מבית קרן תקווה

עוד כתבות

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"