גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זוכר את נובמבר: טראמפ לוחץ על כפתורי הסנקציות, מכסי-העונשין והצווים המנהליים

פחות מ-90 יום לפני הבחירות, הנשיא משתמש בכל סמכויותיו, ואולי גם בלא־סמכויותיו, כדי לשנות את סדר היום ● הוא מעניש בנשימה אחת את "המפלגה הקומוניסטית של סין" ואת בעלת הברית ההיסטורית קנדה ● הקנדים המנומסים מחליטים הפעם להיות פחות מנומסים ולהשיב עין-תחת-עין

הנשיא טראמפ עומד ברקע פסלי ראשי הנשיאים של ארה"ב, של הר ראשמור המפורסם / צילום: Alex Brandon, Associated Press
הנשיא טראמפ עומד ברקע פסלי ראשי הנשיאים של ארה"ב, של הר ראשמור המפורסם / צילום: Alex Brandon, Associated Press

אין זה מקרה שנשיאים אמריקאים נחשבים לבעלי סיכויים עדיפים, כאשר הם מבקשים לעצמם כהונה שנייה. ב-100 השנה האחרונות רק שלושה נשיאים שנבחרו פעם אחת לא הצליחו לחזור ולהיבחר פעם שנייה.

העגה הפוליטית מייחסת את ההצלחה הזו ל"יתרון הכהונה" (incumbency). היתרון כולל כמובן את הכוח הכרוך בנשיאות, אבל גם את ההילה הנקשרת בה. הסירוב לחזור ולבחור נשיא הוא קצת יותר מדיי רדיקלי בשביל רוב האמריקאים. אולי הם טועמים בו את טעם התזת ראשו של המלך, או לפחות רואים בו ביטוי קיצוני של חוסר נימוס.

אין זה אלא מובן מאליו, שנשיא השוחר בחירה חוזרת מתפתה להשתמש בכוח הנתון לו, כדי לשפר את סיכוייו. למען האמת, כמעט כל מה שמתרחש תחת השגחתו של נשיא שוחר-בחירה מעורר את החשד שהוא מנצל לרעה את סמכותו. זה 50 שנה שהאופוזיציה ממתינה בחיל ורעדה ל"הפתעת אוקטובר", שבה הנשיא ינסה לטרוף את הקלפים ברגע האחרון. זה יחסית קל, מפני שהנשיא הוא זה המחלק את הקלפים.

ב-2012, ג'ק וולץ', הגורו המהולל של התעשייה האמריקאית, אפילו החשיד את ברק אובמה ואת "נערי שיקגו" (עיר מגוריו של הנשיא דאז ומקור היסטורי של שחיתות פוליטית) בזיוף נתוני התעסוקה, כדי לשפר את סיכויי בחירתו החוזרת. זה היה חסר כל שחר, אם כי מאימתי שחר הוא תנאי הכרחי לחיוויים פוליטיים.

"תיאוריית האיש המשוגע"

שלושה חודשים ופחות לפני הבחירות לנשיאות, הנשיא טראמפ מעורר את הרושם הגובר, שהוא מוכן ללחוץ על די הרבה כפתורים כדי להיטיב את סיכוייו.

הסקרים חוזרים ומראים שהוא נמצא בעמדת פיגור (בין 6.4% ל-7.4% בשני מדדי הסקרים המצוטטים ביותר). גם אם הוא מכחיש את הסקרים וגם אם סקרים תמיד ראויים לספקנות, שוררת הסכמה רחבה שמסע הבחירות שלו נקלע לצרות. אם ידוע לו איך להפוך את היוצרות, מוטב לו למהר ולהחיל את נוסחת הפלא ללא דיחוי. יום הבחירות בארה"ב הוא אמנם בנובמבר, אבל ההצבעה, באמצעות דואר ובאמצעות קלפיות מיוחדות, מתחילה כבר באמצע ספטמבר.

נכונותו המשוערת של טראמפ ללחוץ על כפתורים מדווחת באופן דרמטי בספר חדש, "תיאוריית האיש המשוגע: טראמפ נגד העולם", מאת ג'ים שוטו, הכתב לענייני ביטחון של רשת סי.אן.אן. שטוען, כי יועצי הנשיא נמנעים מלהניח אופציות צבאיות על שולחנו מתוך חשש שהוא יתחיל מלחמה.

טראמפ אינו הנשיא היחיד, שהוחשד בנכונות לכופף את הביטחון הלאומי לצורכי בחירתו החוזרת. החשד הזה אפילו העניק השראה לקומדיה הוליוודית, "לכשכש בכלב" (1997), בכיכובם של רוברט דה נירו ודסטין הופמן, על מלחמה מבוימת נגד אלבניה, כדי להבטיח את בחירתו החוזרת של נשיא, ששערוריית מין מעיבה עליו.

השעה עשר בבוקר, איפה ילדיכם?

מלחמה אינה האופציה היחידה הנתונה לנשיא, וכמובן גם אינה האופציה הנוחה ביותר. אם לחיצת הכפתורים נועדה לעורר תשומת לב, או להסיח את הדעת מעניינים חשובים אחרים (קורונה, אבטלת המונים, תסיסה גזעית), דונלד טראמפ כבר עומד בעיצומן של הלחיצות.

בשבוע שעבר הוא אסר מלחמה על אפליקציות סיניות, טיקטוק ו-WeChat. הן לא הפריעו לו עד כה, אבל עכשיו הוא מתאר אותן כפלטפורמות ריגול של "המפלגה הקומוניסטית הסינית".

המפלגה הזו תמיד הייתה ציר המשטר בבייג'ינג, אבל רק בחודשים האחרונים ממשל טראמפ התחיל לנקוב בשמה במקום להשתמש בנוסח הסטנדרטי של "ממשלת סין". המטרה ברורה: לחזק את הרושם שמאבק של אמריקה אינו רק נגד ארץ עוינת אלא גם נגד אידיאולוגיה עוינת.

הנץ האנטי-סיני הבולט ביותר בבית הלבן, היועץ הכלכלי פיטר נבארו, השתמש בשבוע שעבר בשורה מפורסמת מן הרפרטואר החינוכי האמריקאי. הוא צייץ, "עכשיו עשר בבוקר, האם המפלגה הקומוניסטית הסינית יודעת איפה נמצאים ילדיכם?" (השורה המקורית נולדה לפני 60 שנה כתשדיר שירות, "עכשיו 10 בלילה, האם אתם יודעים איפה נמצאים ילדיכם?"). הרמז הוא, שהשימוש באפליקציות מתוצרת סין מסכן את שלומן של משפחות אמריקאיות.

אם זה נכון, לא ברור מדוע היו נחוצות שלוש שנים וחצי כדי לגלות את זה. נבארו, פרופסור לכלכלה, נחשב למוח שמאחורי מלחמת הסחר של טראמפ נגד סין. הוא בילה כמעט את כל הקריירה האקדמית שלו באזהרות נוקבות מפני מזימותיה של בייג'ינג.

רוב הזמן הזה קולו של נבארו קרא במדבר אבל נראה שטראמפ האזין, לפחות במידת מה. הנשיא מעולם לא התעניין בזכויות אדם בסין, או באיזשהו מקום אחר, בוודאי לא בתור שכאלה. הוא השתמש בהן פה ושם כדי להשיג יתרונות פוליטיים או עסקיים.

עד משבר הקורונה, זכויות האדם בסין עניינו רק כמה לבלרים במחלקת המדינה, אלה המופקדים מתוקף חוק על הכנת דוח שנתי על מצב זכויות האדם בעולם. ג'ון בולטון, שהיה במשך שנה ויותר יועצו של טראמפ לביטחון לאומי, כותב בזיכרונותיו (שהתפרסמו ביוני), כי טראמפ חלק מחמאות לנשיא סין שי ג'ינפינג על כליאתם של מאות אלפי אויגורים, מוסלמים דוברי טורקית, בחבל שינג'יאנג. כיוצא בזה, טראמפ גם נמנע במשך חודשים מלגנות את הדיכוי הסיני בהונג קונג.

והנה בסוף השבוע שעבר הוא הטיל סנקציות על שורה של אנשי ממשל סיניים המעורבים ברדיפות האתניות והפוליטיות. אחת הנענשות היא קארי לאם, מושלת הונג קונג, העושה שם את דברה של בייג'ינג.

מדוע עכשיו? מפני שזה הזמן ללחוץ על כל כפתור, כדי לנסות ולשנות את המשוואה הפוליטית הפנימית בארה"ב.

"קנדה מנצלת אותנו"

ביום ה' שעבר, טראמפ הטיל מכסים של 10% על יבוא אלומיניום מקנדה. זה קרה חודש אחד בלבד לאחר שנכנס לתוקפו הסכם סחר חדש עם קנדה ועם מקסיקו. את ההסכם הישן, מ-1994, טראמפ נהג לתאר כ"הסכם הסחר הגרוע ביותר בהיסטוריה".

את ההודעה על מכסי העונשין טראמפ השמיע במדינת אוהיו, במהלך ביקור במפעל של Whirlpool, היצרנית הגדולה ביותר של מכונות כביסה, מדיחי כלים ותנורים בארה"ב. בחירתו של הנשיא הייתה קצת משונה. המכסים החדשים יחייבו את החברה הזו להעלות מחירים או לספוג עלויות. ממילא, תחרותיותה תפחת. נראה שלהיטותו של הנשיא להפגין דאגה למקומות עבודה באזור מסורתי של תעשיה כבדה, שהוא זקוק עד ייאוש לקולותיו, השפיעה לרעה על יכולת ההיסק שלו.

את המכס החדש על קנדה הוא הסביר בלשון ההפלגה האופיינית לו. "קנדה מנצלת אותנו, כרגיל", הוא אמר, "ניצול שלא ייאמן". הוא האשים את קנדה, יצרנית האלומיניום הרביעית בגודלה בעולם, שהיא הורסת את תעשיית האלומיניום האמריקאית.

קנדה מיהרה להגיב. סגנית ראש הממשלה, כריסטיה פרילנד, שייצגה את קנדה במשא-ומתן על הסכם הסחר, הודיעה כי באמצע ספטמבר קנדה תטיל מכסי עין-תחת-עין על יבוא מארה"ב, בהיקף של 2.7 מיליארד דולר אמריקאיים. "אנחנו לא נסלים, אבל גם לא נתקפל", היא אמרה.

זו לשון קצת יותר תקיפה ממה שהעולם החיצון רגיל לשמוע מן הקנדים המנומסים. ראש ממשלת חבל אונטאריו, העשיר ביותר בקנדה, הרחיק לכת עוד יותר. הוא קרא לקנדים להחרים יבוא מארה"ב באשר הוא. כך מתחילות מלחמות סחר, וכך מתרופפות בריתות היסטוריות.

הצרכן האמריקאי הוא שישלם את המחיר, אמרה פרילנד. "כל אמריקאי שיקנה פחית בירה, או סודה, או זוג אופניים, יסבול".

אמריקאים יסכימו איתה. הביקורת על המכסים של טראמפ הייתה כללית ומיידית. היא כללה למרבה העניין גם את הרוב הגדול של יצרני אלומיניום בארה"ב, שעליהם המכסים נועדו להגן.

טראמפ הטיל מכסים על אלומיניום קנדי עוד ב-2018. הוא התפאר אז שהכסף זורם אל האוצר האמריקאי. זה כשלעצמו נכון, אבל מקור הכסף לא היה קנדה, אלא הצרכן המקומי או היצרן המקומי. חברות הבירה, למשל, שילמו חצי מיליארד דולר יותר על פחיות. מחירים של מוצרי חשמל גדולים האמירו.

אין זה אלא עניין טבעי בשביל הנשיא טראמפ להאשים בעלת ברית ותיקה ונאמנה של ארה"ב ב"ניצול" וב"הריסה". מבחינתו אין כל הבדל בין סין לקנדה, ובשתיהן אפשר לטפל באותם האמצעים.

האמריקאים חוזרים ולומדים מה רבת כוח היא כהונת הנשיא, בייחוד אם מנוי וגמור איתו להשתמש בסמכויות הנתונות לו במפורש ולנסות ולהשתמש בסמכויות שאינן נתונות במפורש. האמצעי העיקרי הוא "צו מינהלי", שנשיאים מוציאים כאשר אין להם רוב פרלמנטרי. צו מינהלי הוא בעצם חקיקה בלי חקיקה. אתמול הודיע טראמפ שהוא עוקף את הקונגרס, ומשעה גבייה של מס הכנסה במקור, כדי להקל על נפגעי הקורונה. סביר להניח שהצו המנהלי הזה יגיע לבית המשפט.

כל יום בדרך אל השלושה בנובמבר מעניק לנשיא הזדמנויות להתגרות בגורל, ובסקרי דעת הקהל. חזקה עליו שהוא ישתמש בהן, לטובתו או לרעתו.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

מטוסי F-35 / צילום: Shutterstock, Andreas Zeitler

הישג היסטורי: מטוס F-35 של חיל האוויר הפיל מטוס קרב איראני מעל שמי טהרן

הישג עולמי: מטוס אדיר של חיל האוויר הישראלי הפיל מטוס קרב איראני מסוג YAK-130 מעל בירת איראן ● בפעם האחרונה שבה חיל האוויר הישראלי הפיל מטוס הייתה ב־24 בנובמבר 1985, במהלך קרב אוויר מעל לבנון

יגאל דמרי, יצחק תשובה, יאיר המבורגר / צילום: אייל פישר, גדעון לוין, גבע טלמור

הקבלן המוכר והטייקון שהסתבך: האנשים שהרוויחו מאות מיליונים ביום אחד

הזינוק החד בבורסה בת"א בעקבות המבצע באיראן, הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי שליטה בשורת חברות בעשרות ובמאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: יצחק תשובה, אהרון פרנקל, יעקב אטרקצ'י ושלמה אליהו ● וגם: האם הקפיצה של דמרי תשאיר אותה במדד הדגל?

פטריק דרהי / צילום: Studio Alterego

לאחר התנגדות הרגולטורים: פטריק דרהי מודיע על שני משקיעים בינלאומיים שיצטרפו לעסקת רשת 13

הבעלים של HOT ו-i24News, פטריק דרהי, מודיע על שני משקיעים בינלאומיים בכירים שיצטרפו לעסקה של רשת 13 ● "מדובר בשילוב כוחות עוצמתי של שחקני מפתח בזירה העסקית הבינלאומית", ציין בדבריו ● במקביל להצעת דרהי, קבוצת ההייטקיסטים בראשות אסף רפפורט עדיין בתמונה

פרסומים כוזבים / צילום: צילום מסך מרשת אקס, 02.23.26

האיראנים משקרים, והעולם מהדהד את זה

מאז תחילת מבצע "שאגת הארי", שוטפים את הרשתות החברתיות פרסומים כוזבים שמבקשים להאדיר את הישגי איראן ● אחד מהם אפילו הגיע אלינו ● המשרוקית של גלובס 

המוצרים החדשים של אפל / צילום: אפל

אפל חושפת את הדור הבא של המקבוקים לצד מעבדים חדשים – ויש חיבור לישראל

במוצרים החדשים שהשיקה אפל היום ישנם כמה רכיבים מרכזיים בהם השבבים M5 Pro, M5 Max ו-N1, שפותחו על ידי צוותי הסיליקון בישראל ● כל מה שצריך לדעת על המקבוקים והמעבדים החדשים של אפל

סופרקמרקט בתל אביב, השבוע / צילום: גלית חתן

"שאגת הארי" מול "עם כלביא": הפעם הישראלים קונים פחות

השוואה בין שני המבצעים מול איראן מעלה כי הציבור נותר אדיש למצב עד לרגע התקיפה - כך עולה ממדד הפניקס גמא הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

העולם יכול להתמודד עם הצעד הזה של משמרות המהפכה ל״שבוע, שבועיים״

האיראנים הודיעו אמש על סגירת מיצרי הורמוז, צעד שנחשב קיצוני ובעל השלכות כלכליות רבות ● המשמעות, ההשלכות וממה המומחים מוטרדים? גלובס עושה סדר

פגיעת רסיסי טיל איראני בבית במרכז, השבוע / צילום: מד''א

משרד העבודה: לאסור על מעסיקים לפטר עובדים שפונו מבתיהם במלחמה

תזכיר חוק שהפיץ משרד העבודה אוסר על פיטורים של מפונים למשך שלושה חודשים, בהתאם לאישור על פינוי שיביא העובד מהרשות המקומית ● אחרי ה-7 באוקטובר יושם איסור דומה לפטר מפונים, כמו גם קרובי משפחה של חטופים ונרצחים

טיל בליסטי באיראן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

כמה רחוק יכולים להגיע הטילים האיראניים?

לאיראן יש עשרות טילים שיכולים להגיע למרחק של עד 3,000 ק"מ - עד מדינות מרכז אירופה ● שאלת השעה, מדור חדש

רמי לוי / צילום: יונתן בלום

ביהמ"ש אישר לנהל ייצוגית נגד רמי לוי על טעות בדוחות

התביעה הוגשה ע"י בעל מניות ברמי לוי שיווק השקמה, בשל נזק שספגו המשקיעים לאחר שהחברה דיווחה על טעות שהגדילה את הרווח שלה ב-44 מיליון שקל ● רשות ני"ע הטילה קנס אישי על לוי בפרשה ● החברה: "אוחזים בטענות הגנה טובות"

כלי רכב חדשים בנמל המפרץ / צילום: יח''צ

ההודעה של רשות הספנות שעלולה להוביל לעיכובים כבדים במסירות רכבים

רשות הספנות והנמלים הורתה לנמלים במפרץ חיפה ואשדוד שלא לאכסן כלי רכב חדשים נוספים ולפנות אותם תוך 3 ימים ● המשמעות: אוניות להובלת רכב יופנו לנמלים זרים ועלולים להיווצר עיכובים משמעותיים במסירות כלי הרכב

עשן מיתמר מעל אזור תעשיית הנפט בפוג'יירה שבאיחוד האמירויות / צילום: Reuters, REUTERS

מדינות המפרץ פועלות נגד הזמן במאמץ להדוף את המתקפות של איראן

יש בידי מדינות המפרץ מספר מוגבל של מיירטים להגנה אווירית, לעומת מספר כמעט בלתי מוגבל של כטב"מים איראניים ● המלחמה בין רוסיה לאוקראינה הוכיחה שכטב"מים מסוגלים לגרום נזק קטסטרופלי למתקני אנרגיה דליקים כמו בתי זיקוק, תחנות שאיבה ומסופי נפט

ההרס מהפגיעה של טיל איראני בתל אביב / צילום: אלה לוי וינרייב

יש שיפור, אבל לא מספיק: הערים שמובילות במספר הדירות ללא ממ"דים

למרות שיפור קל במספר הדירות הממוגנות, כשני שלישים מהדירות בערים הגדולות עדיין ללא ממ"ד ● בבת ים ובבני ברק יותר מ־80% מהדירות אינן ממוגנות

תערוכת טכנולוגיה באמירויות, כר פורה לחוות שרתים / צילום: Shutterstock

ביש המזל של אמזון והשאלה: האם חוות השרתים יירדו מתחת לקרקע

ענקיות האינטרנט הימרו על הכסף הגדול של המפרציות והקימו שורת חוות שרתים באזור ● האם פגיעת הכטב"ם תביא אותן לחשב מסלול מחדש ולצאת משם, מהו הנזק שנגרם, האם הדאטה סנטרים יעברו אל מתחת לקרקע, ומי המרוויחים והמפסידים מהאירוע ● גלובס עושה סדר

רקטת אקסטרא של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

חלקן איבדו עשרות אחוזים, עכשיו המניות הללו קופצות בחסות המלחמה

"שאגת הארי" החזיר לקדמת הבמה את המניות הביטחוניות שזינקו בחדות ביום המסחר הראשון לפרוץ המלחמה עם איראן ● אבל לצד השמות המוכרים, קפצו גם שורה של מניות ישראליות בתחום שנסחרות בוול סטריט. עבור חלקן מדובר בהפוגה קלה מירידות של עשרות אחוזים

דיוויד סולומון, מנכ''ל גולדמן זאקס / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מנכ"ל ענקית ההשקעות: מופתע מתגובת השווקים למלחמה

דיוויד סולומון, מנכ"ל גולדמן זאקס, אמר בפסגת עסקים בסידני כי הוא מופתע מתגובת השווקים למלחמה באיראן, וכי בשלב זה לא מדובר בתגובה דרמטית ● יחד עם זאת, לדבריו ייקח לשווקים זמן לעכל את האירועים

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל וויקס / צילום: אלן צצקין

אחרי הירידה במניה: Wix משקיעה ב-AI ומגייסת 250 מיליון דולר

בסיכום שנתי, הכנסות Wix צמחו ב-13% ● חברת ההשקעות Durable Capital Partners תשקיע בחברה 250 מיליון דולר בדיסקאונט של 5% ● Wix: "מצפים לשנה משמעותית" ● ג'פריס: "נשארים בהמלצת 'קנייה' למשקיעים סבלניים"

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

האם החגיגה בבורסת ת"א תימשך גם היום?

האם המשקיעים בת"א הגיבו באופטימיות יתר? תשובה לשאלה הזו צפויה להתקבל עם שובו של המסחר בבורסה היום ● "ת"א נסחרה בבועת אופטימיות, כשהמשקיעים מתמחרים את ההישג האסטרטגי ואת אשרור מעמדה של ישראל כמעצמה אזורית" ● "העליות המקומיות יצרו פער ארביטראז' משמעותי מול המגמה השלילית בעולם"

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'יי.פי מורגן / צילום: ap, Seth Wenig

הוא בדרך כלל נביא זעם, אבל דווקא ביחס להשלכות המלחמה הוא אופטימי

מנכ"ל ג'יי. פי. מורגן, בנק ההשקעות הגדול בעולם, אמר בראיון ל-CNBC כי הוא אופטימי לגבי האפשרות שהמבצע הצבאי נגד איראן יוביל לשלום במזרח התיכון ● לצד זאת, ג'יימי דיימון הזהיר כי "ישנה אדישות רבה בשווקים" וסימן התפרצות מחודשת של האינפלציה בארה"ב כסיכון מרכזי

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת הדירוג S&P: "התרחיש מול איראן חמור, אבל ישראל הוכיחה חוסן היסטורי"

סוכנות הדירוג היא הראשונה שמתייחסת למלחמה עם איראן ● ישראל מקבלת הערכה טובה באופן יחסי לנקודת המוצא של המלחמה: "הכלכלה הישראלית הוכיחה חוסן היסטורי בזכות מגזר הטכנולוגיה העילית שלה"