עו”ד רז נזרי ועו”ד ד”ר גור בליי / צילום: ליאב פלד, עדינה ולמן - דוברות הכנסת
"משרת היועץ המשפטי לכנסת אינה משרת אמון של יושב ראש הכנסת, ולא ראוי שתהיה. האמון הרב ששרר ביני לבין חברי הכנסת אפשר לי למלא את התפקיד בזמנים מתוחים ורגישים וגם בעיתות של מחלוקות". כך כתב היועמ"ש הקודם של הכנסת, עו"ד איל ינון, במכתב פרידה מחברי הכנסת ביום פרישתו מהתפקיד, ב-1 באפריל 2020.
כעת, רגע לפני שהיא אולי מודיעה על התפזרותה ועל הליכה לבחירות נוספות, מחפשת הכנסת יועמ"ש חדש. יועמ"ש הכנסת, מחליפו של ינון, ייבחר ע"י יו"ר הכנסת, יריב לוין, מבין כמה מועמדים שיומלצו לו על ידי ועדת איתור.
לאחרונה הושלם הליך הקמת ועדת האיתור. הוועדה תורכב, על פי חוק, משבעה חברים. בראשה יעמוד נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) השופט אשר גרוניס. שישה חברי הוועדה הנוספים הם: יו"ר ועדת הכנסת ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן); יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה); יו"ר הועדה לביקורת המדינה של הכנסת ח"כ עפר שלח (יש עתיד); נציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ; נציגו של ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד מימון טולדנו; וכן נציג דיקני הפקולטות למשפטים, פרופ' מוחמד ותד. על פי חוק, הוועדה ממליצה על שניים עד ארבעה מועמדים, שמתוכם לוין ימנה את יועמ"ש הכנסת.
רוב לאקטיבסטים
מאז נכנס לתפקידו, מתאמץ לוין לשנות את עמדות הייעוץ המשפטי של הכנסת ולהתאימן להשקפתו השמרנית מאוד. אולם הרכב הוועדה יקשה על לוין למנות יועץ משפטי שמרן כפי שהיה רוצה. מתוך שבעת חברי הוועדה, יש רוב לתומכים באקטיביזם השיפוטי: נציג האקדמיה פרופ' ותד, חברי הכנסת גינזבורג ושלח וכן הנשיא בדימוס גרוניס שחתום על פסקי דין המבטלים חקיקה ראשית של הכנסת. על פי החוק, מועמד לא יוכל לקבל את המלצת הוועדה אם לא תמכו בו לפחות ארבעה חברים מתוכה.
פרופ' ותד התבטא בעבר בחריפות רבה נגד חוק הלאום, וטען כי מדובר בסטירת לחי לאזרחי המדינה הערבים. פרופ' ותד אף עתר לבג"ץ בעניינים שונים בעלי אופי פוליטי. כך פנה ליו"ר ועדת הבחירות כדי לפסול את השריון שהעניק ראש הממשלה בנימין נתניהו לנציג מפלגת בית היהודי ברשימת הליכוד. פרופ' ותד אף שלח מכתב ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, בטענה כי עליו לחוות דעה כי נתניהו איננו כשיר לכהן כראש ממשלה. זאת, בשל כתב האישום נגדו בגין עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים.
מנגד עומד יו"ר ועדת חוקה יעקב אשר, שמגיע ממפלגה שנשאה בעבר את דגל המאבק בבג"ץ, והוא עצמו בעל עמדות שמרניות באופן כללי, ובפרט בנוגע לקיצוץ סמכויות בג"ץ. נציב שירות המדינה הרשקוביץ שהיה בעברו יו"ר הבית היהודי צפוי גם הוא למתן קמעא את הגוון הליברלי של הוועדה.
ה"אס" מבחינת לוין הוא נציג לשכת עוה"ד. גורם בלשכה אומר ל"גלובס" כי ראש הלשכה, אבי חימי, הגיע עם לוין להסכמות, שלפיהן נציגו בוועדת האיתור יהיה עו"ד טולדנו המכהן כיו"ר ועדת קשרי כנסת וממשל בלשכה. עו"ד טולדנו הוא ממלא מקום ראש עיריית קרית אתא מטעם הליכוד, חבר מרכז הליכוד מזה שני עשורים ואף התמודד בשני הפריימריז האחרונים של הליכוד, אולם הפסיד ולא נבחר לכנסת. בינואר 2019 אמר עו"ד טולדנו כי אם ייבחר ברצונו לעסוק בנושא "המשילות". לדבריו, "יש לאפשר לרשויות הנבחרות על ידי העם בבחירות דמוקרטיות למנות אנשים ראויים לתפקידים ציבוריים חשובים".
1. עו"ד רז נזרי
לתפקיד היועץ המשפטי של הכנסת רשאי להתמודד כל אדם שכשיר לכהן כשופט בבית המשפט העליון, כלומר: בעל ותק של 10 שנים כעורך דין. לתפקיד צפויים להתמודד מועמדים רבים מתוך השירות הציבורי ואף מהמגזר הפרטי. נציג את שלושת הבולטים.
המועמד המוביל לתפקיד הוא המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד רז נזרי (48). בימים אלה שוקל נזרי להודיע על התמודדות לתפקיד, שצפויה להפתיע רבים לאור היותו אחד המועמדים הבולטים להחליף את היועמ"ש מנדלבליט לאחר סיום כהונתו בפברואר 2022. נזרי נחשב לסמן השמרני בצמרת משרד המשפטים והוא מאמין בצורך לאפשר לדרג המדיני והפוליטי למשול, ולצמצם את היקף הביקורת השיפוטית על החלטות הכנסת והממשלה בעילות של סבירות. הוא אף ממעט מחוות דעת הקובעות כי קיימת מניעה משפטית לביצוע החלטה כלשהי.
עו"ד נזרי לקח חלק בצוות שעסק בגיבוש כתב האישום נגד נתניהו והיה מבין התומכים בהעמדתו לדין של רה"מ בעבירות מופחתות. עו"ד נזרי סבר כי יש להעמיד לדין את רה"מ בתיק 1,000 (פרשת המתנות) בגין מרמה והפרת אמונים ולא בגין העבירה שוחד, כפי שסברו חלק מהגורמים בצוות (נתניהו עומד לדין בפרשה זו בגין מרמה והפרת אמונים); באשר לתיק 2000 (פרשת נתניהו-מוזס), סבר עו"ד נזרי כי יש לסגור אותו (בפרשה זו עומד נתניהו לדין בגין מרמה והפרת אמונים); ובתיק 4,000 סבר לאחר השימוע כי יש להוריד את סעיף השוחד מכתב האישום. זאת, בניגוד למה שהוחלט.
נזרי, בוגר ישיבות ההסדר בחיספין, הוא בעל תואר ראשון ושני במשפטים בהצטיינות יתרה מאוניברסיטת בר-אילן. משנת 2011 הוא מכהן כמשנה ליועמ"ש. בתחילה כמשנה לעניינים פליליים, וכיום כמשנה לניהול ותפקידים מיוחדים לצד היותו משנה ליועמ"ש בתחום הציבורי-חוקתי.
2. ד"ר גור בליי
מועמד נוסף לתפקיד יועמ"ש הכנסת הוא עו"ד ד"ר גור בליי, היועץ המשפטי של ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת. ב-2010 מונה עו"ד בליי לכהן כעוזר המשפטי של יועמ"ש הכנסת דאז, עו"ד איל ינון. במסגרת זו הועסק כממונה על ייצוג הכנסת בערכאות. לפני כארבע שנים, בסיועו של עו"ד ינון, זכה ד"ר בליי במכרז פנימי לתפקיד היועץ המשפטי של ועדת חוקה. בתפקידו זה הוביל את חקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
ד"ר בליי הינו ירושלמי וגדל במעלה אדומים. הוא סיים את התואר הראשון והשני במשפטים בהצטיינות יתרה באוניברסיטה העברית, והשלים את לימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטת קולמביה בנושא משפט חוקתי. לפני שנכנס לשירות הציבורי, עבד במחלקת הלטיגציה של משרד עוה"ד דנציגר-קלגסבלד. לאחר מכן עבד שנתיים במחלקת הלטיצגיה של אחד ממשרדי עוה"ד הגדולים בניו יורק.
ד"ר בליי נחשב כשומר סף מוערך ובעל גישה ממלכתית. בספקטרום שמרנות-אקטיביזם הוא נמצא "במקום טוב באמצע".
3. עו"ד שגית אפיק
מועמדת נוספת לתפקיד היועצת המשפטית של הכנסת היא עו"ד שגית אפיק. סמוך למועד פרישתו של איל ינון מתפקידו באפריל 2020, החליט יו"ר הכנסת דאז יולי אדלשטיין למנות את היועצת המשפטית של ועדת הכספים של הכנסת עו"ד שגית אפיק (47) לתפקיד ממלאת מקום יועמ"ש הכנסת.
עו"ד אפיק, בוגרת תואר שני במשפטים בהצטיינות, עובדת בייעוץ המשפטי של ועדת הכספים כ-19 שנה ברציפות, תחילה כעוזרת משפטית וב-15 השנים האחרונות כיועצת המשפטית של הוועדה. בקדנציה שלה פעלה עו"ד אפיק לצמצם את מימדי חוק ההסדרים ונקלעה למספר עימותים בשל כך עם פקידי משרד האוצר. עו"ד אפיק הייתה מועמדת לתפקיד הממונה על שוק ההון ב-2018, אולם לבסוף נבחר לתפקיד משה ברקת.
למרות היותה ממלאת מקום של יועמ"ש הכנסת מזה מספר חודשים, נראה כי סיכוייה של אפיק להתמנות לתפקיד נמוכים. עו"ד אפיק אמנם בעלת ניסיון עשיר במשכן הכנסת אולם כל כולו מתמצה בעבודה בוועדת הכספים. אין לה כל ניסיון משפטי בתחום המשפט החוקתי, דבר שצפוי להיות לה לרועץ בוועדת האיתור.
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגדו, רה"מ בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.
עו"ד רז נזרי
המשנה ליועמ"ש לניהול ותפקידים מיוחדים ובתחום הציבורי-חוקתי ● בוגר ישיבות ההסדר בחיספין ● בעל תואר ראשון ושני במשפטים בהצטיינות יתרה מאוני' בר אילן ● משנת 2011 מכהן כמשנה ליועמ"ש, בתחילה כמשנה לעניינים פליליים
עו"ד ד"ר גור בליי
היועץ המשפטי של ועדת חוקה ● כיהן כעוזר המשפטי של יועמ"ש הכנסת ● סיים את התואר הראשון והשני במשפטים באוני' העברית בהצטיינות יתרה ולימודי דוקטורט באוני' קולמביה ● עבד במחלקת הלטיגציה של משרד עוה"ד דנציגר-קלגסבלד
היועץ שפרש: איל ינון
שומר סף פרגמטי שפעל לבצר את מעמד הכנסת
עו"ד איל ינון (53) שימש כיועץ המשפטי לכנסת במשך עשור, מ-2010 עד אפריל 2020. בכהונתו ניסה עו"ד ינון לבצר את מעמד הכנסת ואת מעמד הייעוץ המשפטי של הכנסת, מול הממשלה ומול היועץ המשפטי לממשלה. עו"ד ינון קבע כנורמה כי הכנסת תייצג את עצמה בכל עתירה שתוגש נגדה ולא תיוצג כפי שהיה מקובל עד ימיו על ידי מחלקת בג"צים של הפרקליטות.
לרוב נחשב עו"ד ינון לשומר סף פרגמטי, כפי שנהגו קודמיו בתפקיד זה בניגוד למקובל בייעוץ המשפטי לממשלה. כך, לדוגמה, בנוגע לחוק ההסדרה (החוק שנועד להסדיר את מעמדם של בתים בהתנחלויות בגדה שנבנו על קרקעות בבעלות פרטית של פלסטינים) , הגן עו"ד ינון על החוק חרף הקשיים המשפטיים הטמונים בו, זאת, בניגוד ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שהתייצב בבג"ץ כדי לשכנע את השופטים לפסול את החוק. מצד שני, בשנת 2011 קבע עו"ד ינון באופן חריג כי "חוק החרם" (מאפשר נקיטת סנקציות כלפי מי שקרא לחרם על ישראל) איננו חוקתי ועתיד להיפסל בבג"ץ.
בכנסת ה-20 דרש עו"ד ינון מבג"ץ לראשונה להתערב בהליכי חקיקה של הכנסת בשל טעמים פרוצדורליים. המדובר בחוק מס דירה שלישית שקידם שר האוצר דאז משה כחלון בניגוד לנוהל התקין של עבודת הכנסת. בעקבות כך, הורה בג"ץ על ביטול החוק. למהלך זה זכה עו"ד ינון לתמיכה של מספר רב של חברי כנסת מסיעות הבית השונות, חלקם בחדרי חדרים בלבד.
החודשים האחרונים של עו"ד ינון בתפקיד יועמ"ש הכנסת היו בלב הסערה הציבורית. הוא קבע כי אין ליו"ר הכנסת סמכות למנוע מחברי הכנסת להקים את ועדת הכנסת בממשלת מעבר כדי לדון בחסינות רה"מ בנימין נתניהו. הליכוד ניהל נגד עו"ד ינון קמפיין אגרסיבי וטען כי הוא מצוי בניגוד עניינים בשל העובדה כי בת זוגו, עו"ד עמית מררי, המשנה ליועמ"ש, הייתה מעורבת בקבלת ההחלטות בתיקי נתניהו. ינון דחה את הטענות והסביר מדוע, לטענתו, הוא איננו מצוי בניגוד עניינים.
לאחר הבחירות לכנסת ה-23, קבע ינון כי על יו"ר הכנסת דאז יולי אדלשטיין לאפשר לפי בקשת רוב של חברי הכנסת להעלות להצבעה מינוי יו"ר כנסת במקומו. זאת, בניגוד לעמדת נתניהו והליכוד. אדלשטיין סירב, והנושא הגיע לפתחו של בג"ץ, שקיבל את עמדת ינון. אדלשטייין לא ציית לפסק דינו של בג"ץ, והודיע במחאה על התפטרותו. ינון תיאר זאת לאחר מכן בדיון בבג"ץ כי מדובר בנקודת שפל של הקריירה המשפטית והוא רואה זאת ככישלון אישי שלו בכך שלא הצליח לשכנע את יו"ר הכנסת לציית לפסק הדין של בג"ץ. בצעד שנוי במחלוקת, ביקש ינון ונענה כי השופטים יקבעו כי הסמכות תועבר מאדלשטיין לזקן חברי הכנסת, עמיר פרץ, כדי לאפשר למליאת הכנסת להתכנס ולבחור יו"ר כנסת חדש.