רחוב רוטשילד, תל אביב / צילום: כדיה לוי, גלובס
הממשלה אישרה הבוקר (ג') במשאל טלפוני את הארכת התקנות המאפשרות שימוש באיכוני השב"כ לצורך איתור אפשרויות הדבקה ודרישה לכניסה לבידוד. יושב ראש ועדת החוץ והביטחון, ח"כ צבי האוזר, פנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה שיעצור את המשך האיכון על אף האישור שנתנו השרים. לדברי האוזר, בפני השרים לא הוצגו כל המשמעויות של המשך ההפעלה, לרבות ההיבט הכלכלי של הכנסת עשרות אלפי ישראלים לבידוד.
בחדשות כאן דווח השבוע כי 50 אלף ישראלים נדרשו להיכנס לבידוד אך אחר כך התברר כי מדובר בטעות של האיכונים. ומדובר בכשליש מכלל האיכונים.
שר הבריאות יולי אדלשטיין מתח ביקורת על האמירות מצד ועדת החוץ והביטחון - "אני דוגל בפיקוח פרלמנטרי, עדיין לא שמעתי שפיקוח פרלמנטרי שאומר לרופא משפחה איזו תרופה לתת. הייתי מציע עם כל הרצון להשמיע קצת פופוליזם לא להתערב בהחלטות רפואיות מקצועיות".
האיכונים בשלב זה נמשכים.
סגן שר הבריאות יואב קיש דוחה את טענותיו של האוזר. במכתב ליו"ר ועדת החוץ והביטחון אומר קיש: "כמי שהיה שותף לדיון ועדת השרים בנושא, שבה דנו על כל האספקטים של בידודי השב"כ, אני חייב לציין שהנושא הכלכלי נידון והיה משמעותי בהליך קבלת ההחלטות. השרים הסכימו שלאור התחלואה הגבוהה והאפקטיביות הרבה של הכלי, למרות המחיר הכלכלי, נכון לאשר את המשך השימוש בכלי. כל אמירה אחרת היא חסרת אחיזה במציאות".
מנגד, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, אומרת כי "ההסתמכות על השב"כ ככלי עזר להשטחת העקומה הייתה טעות מתחילתה ועד סופה. מאז פרוץ הגל השני, איכוני השב"כ פועלים ללא הפסקה, ורק שלושה מתוך עשרה חולים בלבד מאותרים, ולמעלה ממאה אלף ישראלים נדרשו להיכנס לבידוד לחינם".
לדברי שוורץ אלטשולר, על פרויקטור הקורונה פרופ' גמזו להבין כי המשך השימוש בשב"כ גוזר את החסרונות מהם ביקש להימנע: אובדן ימי עבודה ונזק כלכלי לחינם, קריסה באמון הציבור במערכות הבריאות ושיטה של ציווי וענישה שמתחילת הדרך לא הוכיחה את עצמה. אף לא אחת מהמדינות הדמוקרטיות, גם אלה הסובלות מגל תחלואה נוסף, אינה משתמשת בשירות החשאי למעקב בכפייה אחר אזרחיה.
*** גילוי מלא: ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר חיברה את הקוד האתי של "גלובס"