בנק ישראל / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
גורמים באוצר מתחו ביקורת חריפה במיוחד על קביעה המופיעה בדוח היציבות הפיננסית של בנק ישראל, שלפיה חבילת הסיוע של ממשלת ישראל נמוכה ביחס למדינות אחרות. לפי הדוח, היקף חבילת הסיוע של ממשלת ישראל למשק היה מהנמוכים במערב והגיע ל-3.7% תוצר בלבד לעומת 9.8% בארה"ב, למשל. בכירי האוצר טענו כי הנתונים אינם משקפים את ההיקף האמיתי של תכניות הסיוע שעמדו לטענתם במקור על 7.1% תוצר וגדלו בעקבות תכניות הסיוע האחרונות ל-13.9% תוצר.
על-פניו נראה כי הנתון שפורסם בדוח אכן אינו מעודכן. אפשר גם להניח זאת מהעובדה שהדוח הוכן בתחילת חודש יולי, כפי שמצויין בדוח עצמו.
ואולם, גם אם מקבלים את טענת האוצר כי הנתון המופיע בטבלה אינו מעודכן קשה לטעון כי מדובר בלא יותר מטעות תמימה. בדוח עצמו לא נמתחת ביקורת על מדיניות הממשלה בהקשר של היקף תוכניות הסיוע לחילוץ המשק, ולא נטען למשל כי הסיוע הממשלתי לךמשק היה קמצני או חסכני מדי. בהחלט ייתכן כי ההתקפה החריפה של בכירי האוצר נגד בנק ישראל מעידה על יחסים עכורים בצמרת הכלכלית בין שר האוצר ישראל כ"ץ והנגיד פרופ' אמיר ירון.
כ"ץ לא הסתיר את כעסו על-כך שירון הגיש לנתניהו תכנית כלכלית במקביל לתכנית הסיוע שהגיש האוצר ולצד התכנית שהגיש ח"כ ניר ברקת יריבו של כ"ץ. בנק ישראל גנז את התוכנית על רקע תגובתו החריפה של כ"ץ.
את הטענות הענייניות של האוצר - שלא זכו לתגובה מבנק ישראל נכון למועד כתיבת הידיעה - "תיבלו" בכירי האוצר בהשמצות והאשמות כלפי בנק ישראל, וטענו בין היתר כי מדובר בטעות מקצועית קשה, "עבודה חובבנית", כי בנק ישראל כבר איננו המבוגר האחראי וכי אחרון המבצרים נפל. "אם עד היום אמרו על בנק ישראל, שהוא המבוגר האחראי, אז הוא לא מבוגר, ולא אחראי", אמר אחד הבכירים והוסיף כי "אם המטרה שמאחורי הפרסום הייתה לעורר כותרות, אז זה חמור".
גורמים באוצר אמרו ל"גלובס" כי "הופתענו מחוסר המקצועיות. הנתונים האלה לא קשורים לשום דבר. ההשוואה לא נכונה משום שנעשה ערבוב בין נתונים על תכנון וביצוע. זה חוסר אחריות ושגיאה מקצועית נוראית. אנחנו מקווים בשביל עם ישראל, שדיוני הריבית שמתנהלים בבנק ישראל נעשים במקצועיות רבה יותר".
מדוברות משרד האוצר נמסר כי "בנק ישראל פרסם נתונים אודות השוואה בינ"ל של תוכניות הסיוע של המדינות השונות, ללא פירוט מה מקור ההשוואה וכנראה שמבוסס על נתונים לא עדכניים של חברת גולדמן סאקס. הנתון המיוחס למדינת ישראל לא היה נכון לגבי חבילת הסיוע הקודמת (7.1% תוצר), ובוודאי שאינו נכון לחבילה הנוכחית (13.9% תוצר). משרד האוצר מבהיר שהיקף הסיוע של מדינת ישראל גבוה מהיקף הסיוע הממוצע של מדינות ה-OECD. אנו משוכנעים כי בעבודה משותפת ניתן יהיה להימנע מטעויות כאלה בעתיד".
מבנק ישראל נמסר כי: "לפני מספר שעות פורסם דוח היציבות הפיננסית של המחצית הראשונה של 2020. בתוך הדוח מופיע איור בו השוואה בינל של תכניות הסיוע של בית ההשקעות הבינ״ל גולדמן זאקס והוא נכון כמו שאר הדוח לסוף יוני. (גם אותו איור אגב מצביע על היותה של ישראל קרובה למרכז).
מצורף גם איור עדכני - שנכון לסוף יולי. גם הוא של בית ההשקעות הבינ״ל גולדמן זאקס וגם שם ניתן לראות שישראל במרכז הטבלה".