מפגינה בביירות מחזיקה בדגל לבנון מול כוחות הביטחון / צילום: Hassan Ammar, Associated Press
שתי אמירות בלטו במיוחד בנאום שנשא ביום ב' ראש הממשלת לבנון המתפטר חסן דיאב. האחת הטלת האשם על מה שהגדיר "מנגנוני השחיתות גדולים מהממשלה". אמירה שבלבנון מיהרו לפרש כהפניית אצבע לחלק ניכר מההנהגה הפוליטית, ראשי מערכת הבנקאות, בעלי ההון, וכמובן ארגון חיזבאללה על הזרועות הכלכליות שלו.
האמירה השניה הייתה "אללה ישמור על לבנון". הביטוי הזה מיטיב לתאר את עומק הכאוס שאליו נכנסת המדינה.
עם התפטרות דיאב והשרים, הממשלה הופכת לממשלת מעבר. החוקה מאפשרת לנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על אדם אחר, כזה שלא נראה באופק. היעד הנדרש, תמיכה של רוב הסיעות בפרלמנט להקמת ממשלה - כלומר אלה שנתמכות על ידי מי שנתפס כאליטה מושחתת. כזאת שגם תטפל במשבר הקשה והמשולש (כלכלי, קורונה ואסון הנמל) וגם תזכה לאמון הציבור ותרגיע את המחאה ברחובות.
החוב החיצוני של לבנון כיום מתקרב ל-100 מיליארד דולר, עוד בטרם דיברנו על הוצאות השיקום האדירות הנדרשות בשל הפיצוץ בנמל. האבטלה מתקרבת ל-40%. שניים מהענפים העיקריים, התיירות והחקלאות, נפגעו קשה מאוד בשל הקורונה והבנקאות בקריסה כבר יותר משנה, בגלל אובדן אמון הציבור בשל השחיתות. הבנקים אסרו על משיכת מט"ח, משכורות שולמו באיחור - אם בכלל, ומקורות המימון וההלוואות הבינלאומיים נסגרו בפני המדינה.
מחפשים סדר פוליטי חדש
ההפגנות האלימות והרחבות המשיכו גם לאחר נאום ההתפטרות, וכוחות הביטחון מצליחים בקושי למנוע פריצה של המפגינים למשרדי הממשלה. הדרישה שמעלים המפגינים היא לסדר פוליטי חדש ולא רק להחלפת ההנהגה הנוכחית.
על שינוי דרמטי כזה דיבר נשיא צרפת עמנואל מקרון, אלא שלא ברור למה התכוון. חוקת לבנון קובעת חלוקה שלטונית בין העדות, הנוצרית, המוסלמית סונית השיעית והדרוזית, בהתאם ליחסי כוחות שנקבעו לפי מפקד עתיק משנות ה-70 של המאה ה-20. מאז מספר השיעים עלה באופן יחסי, ונוצרים רבים עזבו בשל השתלטות חיזבאללה. מנגד, בקרב המוסלמים הסונים והדרוזים גדל מאוד המעמד הבינוני, וביחד עם הנוצרים הם הדלק העיקרי של המחאה נגד השלטון.
אפשרות אחרת היא ביטול החלוקה העדתית, וקביעת כללי משחק חדשים. אלא שמהלכים דרמטיים כאלה נראים בלתי אפשריים בינתיים.
הבעיות המיידיות כואבות מדי, צרפת הצליחה לגייס התחייבויות לסיוע בינלאומי בהיקף של כ-300 מיליון דולר, לסיוע לנפגעי האסון, אלא שמדובר בטיפה בים - לאור הפיכתם של יותר מ-300 אלף תושבי ביירות לחסרי בית, והנזק העצום לתשתיות. לבד מכך, הכסף הותנה בכך שיועבר רק לגופים שקופים ומפוקחים, והמנגנון להעברה הזו טרם נמצא.
בשורה התחתונה, כל עוד חיזבאללה בגיבוי איראן מחזיק בעוצמתו המאיימת, יתקשה על מי מהגופים האחרים לבצע שינוי כלשהו. גם עוצמת המחאה המרשימה, והיציאה המוחצנת והמודגשת נגד חיזבאללה, תתקשה להביא לשינוי הנדרש. אללה ירחם על לבנון.