גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל עברה את סין בכמות חולי הקורונה, אבל האם זו באמת סיבה לדאגה?

לראשונה מאז פרץ הנגיף לחיינו ישראל משאירה מאחור את "מפיצת המחלה", אבל האם זהו באמת הבסיס הנכון להשוואה? • המומחים מציגים מודלים המראים כי ישראל בדרך לירידה בהיקף החולים הקשים, וכי מדינות אחרות שיצאו מהסגר רושמות גם הן עלייה בתחלואה

בדיקת קורונה בתל אביב / צילום: דוברות מד"א
בדיקת קורונה בתל אביב / צילום: דוברות מד"א

לאורך היממה אחרונה מתפרסמות כותרות המבשרות על כך שישראל עקפה את סין במספר חולי הקורונה המאומתים מאז פרץ הנגיף. מספר החולים שהתגלו עד היום בישראל עומד על יותר מ-85 אלף בני אדם לאחר שטיפסה למקום ה-30 בעולם במספר החולים הכולל, בעוד שאצל סין מספר החולים עומד על כ-84 אלף בני אדם, ועולה בהתמדה אך במתינות מדי יום.

הכותרות הללו אמורות לצייר תמונה שלילית: בעוד שאצל "מפיצת המחלה" סין החיים חזרו לקדמותם פחות או יותר, אצלנו הנתונים מצביעים על רגרסיה וחשש מעומס על מערכת הבריאות והשלכות חמורות נוספות על הכלכלה.

אבל האם ההשוואה בין המדינות אכן צריכה להדאיג אותנו? על מה באמת צריך להסתכל לפני שנשאבים להסתכל על כותרת לפיה "עברנו את סין בתחלואה".

כמות-החולים-בקורונה---ישראל-עוקפת-את-סין

להיזהר מהשוואות: האם הנתונים של סין הם מהימנים?

סין הצליחה לפי הדיווחים אמנם לבלום את ההתפשטות במהירות, אך בניגוד לישראל - צברה את מרבית החולים במהלך שלושת החודשים הראשונים להתפרצות הנגיף, בעוד שבישראל מדובר במספר חולים העולה לאורך חצי שנה.

יתר על כן, לאורך החודשים האחרונים עלו בעולם שאלות וספקות באשר לדיווחי הממשל הסיני בנוגע למספר החולים.

בין אם ישנו קושי באיתור או דיווח מדויק של מספר החולים במדינה כה גדולה, ההשוואה בין המדינות בעייתית ומורכבת.

"לאור ההבדלים העצומים במבנה מערכת הבריאות, שיטת משטר, גודל עצום של המדינה ושיטות דיווח, אין בהשוואה הזאת יותר מדי טעם", מסביר פרופ' נדב דווידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון. "השוואה למדינות אירופיות בגודל אוכלוסייה ומערכות בריאות יחסית יותר דומות (עם כל ההבדלים כמו גיל, השקעה בבריאות) יש בה יותר טעם".

האם ניתן ללמוד משהו מנתוני המתים בהשוואה בין שתי המדינות? לפי הנתונים המפורסמים על ידי המדינות, בסין מתו אמנם כתוצאה מנגיף הקורונה עד כה 4,640 בני אדם - פי 7.5 יותר מאשר בישראל, אך בסין מתים 3 בני אדם על כל מיליון תושבים לעומת 66 בישראל - פי 22.

בהשוואה כללית, שאיננה מתמקדת בין שתי המדינות שכאמור שונות זו מזו בתכלית, ישראל נמצאת במקום טוב יחסית; שיעורי התמותה נמוכים יחסית, ובטבלת ההשוואה העולמית, היא ממוקמת במקום ה-61 - הרחק ממדינות מערביות הדומות לנו בהיקף האוכלוסייה.

"שיעורי ההדבקה בישראל אכן מהגבוהים בעולם ומאידך שיעורי התמותה הם מהנמוכים", מסביר דווידוביץ'. "יש לכך סיבות מגוונות הקשורות לגיל הנדבקים, הגנה טובה יותר על האוכלוסיות בסיכון בדגש על המבוגרים, שיפור בטיפול קליני ובנוסף אין לשכוח את מערכת הבריאות הקהילתית בישראל שהיא מהטובות בעולם, ואשר מטפלת כיום בכ-98% מהנדבקים בקורונה".

סוג המשטר: מה שעובד בסין לא יעבור בישראל

חשוב לזכור הבדל נוסף וחשוב ביתר כשניגשים להשוות בין ישראל וסין: סין איננה מדינה דמוקרטית. בעוד שבישראל החשיבה על צעדי סגר או הגבלה במשק נתקלה בהתנגדות ציבורית רמה ואף בהתנגדויות של ועדת הקורונה בכנסת, המשטר הסיני לא זקוק לניהול שיח עם אזרחיו כשהוא ניגש ליישום צעדים מרחיקי לכת דוגמת סגר. בכוחו להחליט בכל עת על הטלת מגבלות גורפות ולדרוש מהאזרחים "ליישר קו" מבלי לשאול שאלות.

בישראל, כמו במדינות דמוקרטיות אחרות, הממשל נדרש ליצר מערכות של איזונים ובלמים, וללמוד לחיות לצד המחלה גם אם רמת התחלואה עולה, באין חיסון באופק.
בעניין הזה אפשר היה גם לראות את משך הסגר שנכפה בסין על תושבים במחוזות מסויימים, שהגיע עד כדי חודשים ארוכים. האם סגר ממושך כזה יכול לקרות בישראל בהחלטת ממשלה כזאת או אחרת? קשה להאמין.

אנחנו והמערב: מה קרה למדינות שיצאו מסגר?

השוואה בין מדינות, ביסודה, הינה מורכבת ודורשת הסתכלות רב ממדית. מספר הנדבקים החדשים תלוי בין היתר במדיניות הבדיקות; בזמן שבישראל למשל בדקו שיעורים גדולים של אסימפטומטיים ושינו לאורך הזמן את מדיניות הבדיקות, גם במדינות שונות ישנה מתודולוגיה אחרת ומקומית לביצוע הבדיקות.

לפי הדברים הללו, רצוי לבחון מדינות הדומות יותר לישראל, גם בהיקף האוכלוסייה וגם במגבלות הסגל שהוטלו בהן. ובהשוואה הזאת, המספרים נראים דומים - עלייה במספרי הנדבקים אחרי הסרת הסגר נרשמה ברוב מדינות אירופה בשבועות האחרונים.

למרות ההבדלים בין גודל אוכלוסייה, שטח המדינה, וההשקעה במערכות בריאות, דווידוביץ' מציע להשוות בין ישראל, בלגיה, דנמרק ואוסטריה הדומות יותר במאפיינים שלהן. בדנמרק, לאחר התמודדות הנחשבת לטובה מאוד עם גל התחלואה הראשון, כעת ישנם סימנים של עליה במספר החולים. "אם משווים מדינות בעלות גודל אוכלוסייה ושטח דומים יחסית לישראל כמו בלגיה ודנמרק (אם כי בעלות אוכלוסייה מבוגרת יותר), ניתן לראות שבעוד שבגל הראשון ישראל הייתה במצב טוב באופן משמעותי, היציאה מהסגר בישראל נעשתה בצורה לא מספיק מאורגנת ולתושבים הייתה תחושה של מסיבת סוף קורונה, דבר שגובה מאיתנו עכשיו שעורי הדבקה קהילתית גבוהה", מסביר דווידוביץ'.

"בבלגיה ובדנמרק השליטה בתחלואה וההיענות של האוכלוסייה טובים יותר, אם כי גם שם ישנה עלייה מסוימת במספר המקרים בשבועות האחרונים. כל זה מראה את הדינמיות הרבה של ההתפרצות והצורך באורך רוח והתאמה של ההתמודדות. לצערנו, שיעורי התמותה בישראל שהיו מהטובים בעולם, משתנים עם עליית מקרי המוות והמשך העלייה במספר המקרים הקשים. זאת נקודה שעל כולנו להפנים מתוך תפיסה סולידרית שרק יישום מלא של מדיניות הן ברמת הפרט והן ברמה של הרשויות המקומיות והממשלתיות יוכל להביא לשינוי במגמה".

נתוני החולים קשים: בדרך להיפוך מגמה תוך כשבוע?

למרות מספר החולים ההולך וגדל, ישנו פרמטר מובהק אחד המעיד על חומרת התפתחות המגפה: מספר החולים במצב קשה. בזמן שבעולם ניהלו המדינות מרוץ אחר מכונות הנשמה והזהירו מפני שצף חולים שאיתם לא יצליחו בתי החולים להתמודד, התבקש הציבור להסתגר בבית ולאפשר למערכת הבריאות להיערך לקליטת חולים.

בדרך-לירידה-בכמות-החולים-הקשים

לאורך השבועות האחרונים, עלה מספר החולים במצב קשה בישראל, והוא עומד כעת על 381 בני אדם, בהם 110 מונשמים. פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן למדע פיתח מדד הבוחן את העלייה במספר החולים במצב קשה, ומנבא בראייה קדימה את מספר החולים, לצורך התמודדות בתי החולים עם חולי הקורונה שחייהם נמצאים בסיכון, בזמן שהטיפול בהם דורש כוח אדם רב ומשאבים.

"זהו הפרמטר החשוב, מפני שנדבקים אפשר לפספס - לא כולם מגיעים לבתי החולים. מדד החולים באורח קשה לא נעלם מן העין ובסופו של דבר מכריע את העומס על בתי החולים", מסביר סגל. השבוע, עלה מספר החולים במצב קשה ב-50 בני אדם.

"זה לכאורה מדאיג, אך בניתוח שלנו של המצב, גילינו שסך החולים באורח קשה החדשים, נותר יציב. לא ראינו עלייה בקצב הגידול; יש אפילו ירידה קלה במספר החולים באורח קשה החדשים שהתווספו לעומת שבוע שעבר. אנחנו לא מזהים עלייה בתחלואה, והעלייה שקיימת במספר החולים באורח קשה נובעת להערכתנו משינוי בפרמטרים של האישפוז ושחרור איטי יותר של החולים. כלומר, אם יציבות כניסת החולים החדשים תמשך לאורך זמן, נתחיל לראות ירידה בסף החולים במצב קשה בבתי החולים".

לפי המודל שבנה סגל, ככל שתמשך המגמה, בשבוע הקרוב נראה ירידה בכמות החולים החדשים באורח קשה. "אם שבוע לאחר מכן תהיה ירידה נוספת, העומס על המערכת יתמתן משמעותית. כרגע, בתי החולים מצליחים להכיל את גל התחלואה, ואנחנו לא צופים שהעומס יגדל אם מגמת הירידה הנוכחית תימשך", אומר סגל. "עם זאת, חשוב לציין: אנחנו לא יודעים מה יהיה בעתיד הרחוק יותר. אם, למשל, יתקיימו אירועים המוניים דוגמת חתונות בניגוד להנחיות, עלולה להתרחש הדבקה רחבה שיהיו לה תוצאות ברורות. אין כאן קסמים. מדובר במצב נזיל שעלול להשתנות".

גיל החולים: ירידה בחולים המבוגרים משחקת לטובתנו

האוכלוסיה המבוגרת, היא הרגישה ביותר לנזקי מחלת הקורונה. לא בכדי, הצהירו מנהיגים ברחבי העולם כי הצעירים נדרשים לשמור על המבוגרים, על ידי שמירת מרחק ועטיית מסכות. ליל הסדר האחרון צרוב בזכרונם של רבים כחג בודד, שבו נדרשו לשמור על חיי יקירהם ולהסתפק במפגשים דרך הזום. אפקט הגיל מורגש היטב בקרב החולים במצב קשה: מרבית החולים הם מעל גיל 65.

פחות חולים בגילאי הסיכון הגבוהים

"מתחילת פיתוח המודלים שלנו, הבנו שהסיכוי להפוך לחולה קשה הוא תלוי גיל. הסיכוי של אדם בן 20 להגיע למצב קשה מתקרב ל-0, והסיכוי של מי שגילו מעל 75 הוא כ-30%. זהו עניין דרמטי, והוא ניכר בנתונים", אומר סגל. "אנשים בקבוצות סיכון, הבינו את זה אחרי הגל הראשון, ואנחנו רואים שהם נזהרים יותר. בגל הראשון כמות הנדבקים בגילאים מבוגרים הייתה דומה לחלקם באוכלוסיה, ובגל השני התמהיל השתנה דרמטית: התחלואה גבוהה בהרבה בקרב צעירים. בשל התובנה הזו, אנחנו לוקחים בחשבון במודל את גילאי הנדבקים". במלים אחרות, העובדה שישנם יותר צעירים חולים משחקת לטובתנו במובן של הפחתת העומס הפוטנציאלי על בתי החולים. 

עוד כתבות

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

הפגנת תמיכה בעם האיראני במינכן, אתמול / צילום: ap, Ebrahim Noroozi

בנו של השאה קרא: "להתערב צבאית"; הפגנות ענק באירופה ובצפון אמריקה

הפגנות ענק לתמיכה בעם האיראני גם בצפון אמריקה: עשרות אלפים בלוס אנג'לס, סן דייגו וטורונטו ● מוקדם יותר נערכה הפגנת ענק במינכן ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● צה"ל תקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת