סת’ רוגן ואסף ליברמן / צילום: shutterstock, גיא קרן
אז מה יחסו של השחקן סת' רוגן לישראל? האם הוא שינה דעתו וחושב שהיא יכולה להתקיים? כנראה שלעיתונאי אסף ליברמן הפתרונים, כמי שניהל השבוע בטוויטר שיחה פרטית עם רוגן, ונראה שגם די נעימה. ראשיתה של הסאגה בשיחה שניהל השחקן היהודי-קנדי סת' רוגן במסגרת הפודקאסט של הסטנדאפיסט מארק מרון. רוגן הזכיר במהלכה אמירות שנויות במחלוקת אודות ישראל, שבהן בין היתר תהה האם עליה בכלל להתקיים. על דברים אלה לא שתק יו"ר הסוכנות היהודית יצחק (בוז'י) הרצוג, שפנה אל רוגן עצמו, אם כי לא ישירות - אלא דרך אמו של השחקן. מה עלה בשיחה? על כך הדעות חלוקות. על פי הרצוג, רוגן חזר בו מהדברים והתנצל, ואילו על פי רוגן הוא כלל לא אישר לפרסם את תוכן השיחה.
השבוע התראיין הרצוג בתוכנית של ליברמן וקלמן בכאן ב', בנוגע לדוח של הסוכנות היהודית הצופה גל עלייה לישראל. בסוף הראיון שאלו המראיינים את הרצוג על ענייניו מול רוגן, והוא המשיך והתעקש על הגרסה המקורית, לפיה רוגן התנצל. בתום השידור צייץ ליברמן בטוויטר את הטענה של הרצוג ואת הדברים שנאמרו בתוכנית, ואף הוסיף שורה באנגלית שבה הוא תייג את רוגן עצמו. "בקש ממישהו שיתרגם את הדברים", כתב ליברמן באנגלית, "לדעתי תמצא בהם עניין". בהמשך היום הבחין ליברמן כי רוגן, שהתעורר בינתיים וראה את הציוץ, עקב אחריו חזרה.
"הוא שלח לי הודעת תגובה, אבל ביקש שלא אצטט אותה", אומר ליברמן שבינתיים מחק את רובו של הציוץ המקורי, למעט השורה באנגלית שבה פנה אל רוגן. הוא אף העלה סטורי באינסטגרם (תחת השם: "חבר שלי סת' רוגן") כדי להוכיח שאכן התנהל דיון פרטי בינו לבין רוגן, אולם הוא דאג למחוק את הדברים, משום שרוגן ביקש מפורשות שלא יצטט אותו. "בשיחה עם "גלובס" סיכם ליברמן: "מצאתי יהודי חם שאכפת לו מה אומרים עליו בכאן ב' בישראל".
מלשכתו של יו"ר הסוכנות היהודית נמסר: "הדברים שכתב הרצוג על השיחה היו מדויקים, אך חדלנו לשמש חלק במסע יחסי הציבור של סת׳ רוגן לסרט החדש שלו".
מצנח הזהב
יבנה את התפקיד מחדש: יוסי חזאי מונה לתפקיד יו"ר תאגיד אקומיוניטי למחזור פסולת אלקטרונית. לצד פעילות זו, חזאי הוא מייסד ובעלים של חברת ג'נרו סייבר סיקיוריטי. בעברו שימש חזאי כיועץ בכיר לשר גלעד ארדן במשרד להגנת הסביבה והתקשורת. בין היתר הוא עסק בתקופה זו בחוק למחזור פסולת אלקטרונית וקידום סעיף 25 לחוק הדן בתיעדוף ושילוב אנשים עם מוגבלויות בתחום מחזור פסולת אלקטרונית.
-----
ישפיע מברזיל: חברת המשפיענים יומנז מתרחבת וחונכת פעילות ומשרדים חדשים בברזיל, שבראשם יעמוד מעתה לואיז טוזי, שסיים באחרונה כהונה של שבע שנים כדירקטור בפובליסיס ברזיל. את הסטארט-אפ יומנז הקימו בשנת 2017 חמישה מתכנתים יוצאי 8200. החברה פיתחה מערכת מבוססת אינטיליגנציה מלאכותית לניהול קמפיינים באמצעות משפיענים.
אזור התעשייה
שיתוף פעולה של מיקרוסופט ישראל מו"פ וקרן החינוך והמלגות פולברייט ישראל, מבקש למנוע בריחת מוחות: במסגרת השת"פ תוענק לחוקרות וחוקרים מתאימים מלגה בסך 90 אלף דולר. עוד יקבלו החוקרים מגורים, שכר לימוד, דמיי מחיה בכל אוניברסיטה בארה"ב, ובתום שנה - קבלה לעבודה במיקרוסופט ללא צורך בתהליכי מיון.
הפרדס של אמיר ירון
המשבר הכלכלי והאפשרות למערכת בחירות מחודשת, העסיקו השבוע את חברי המועדון העסקי-אקדמי של אגודת ידידי אוניברסיטת תל אביב. הפעם עמדו במרכזו של המפגש המקוון - נגידים: פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל (ובוגר האוניברסיטה) והנגיד לשעבר פרופ' יעקב פרנקל, יו"ר חבר הנאמנים של האוניברסיטה, שבין היתר טען כי "הליכה לבחירות היא בבחינת טרוף מערכות ושגעון". שיחה זו, יש לציין, הוקלטה מראש, ולא התקיימה במהלך המפגש עצמו. פרנקל מיהר לזהות נקודות השקה בקריירה של שניהם, והזכיר כי "הייתה לנו קריירה אקדמית דומה, שנינו מוננו לתפקיד הנגיד בתקופות כהונתו של ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, שנינו לא תכננו להיות נגידים ובכל זאת מצאנו את עצמינו בכרכרה הזו".
בחיפושו אחר האופק שאחרי הקורונה, אמר ירון כי "על המדינה לטפל בשלוש חזיתות: המגזר ציבורי, שחשוב שיעבור תהליכי התייעלות, דיגיטציה והפחתת רגולציה; עידוד השקעות, בין היתר תוך התאמה של חוק עידוד השקעות הון; ושינויים במערכת החינוך. "ילדים הם כמו ספוג", הזכיר ירון בהתייחסו לכישורי הלמידה. לדבריו, עלינו להקנות לגיל הרך את היכולת "ללמוד ללמוד". עוד הסביר ירון כי הוא רואה עצמו "כמו פרדסן שיושב על שיבר ורוצה להגיע עם המים לכל העצים, כולל בנקודות הקצה בפרדס. נקטנו בכלים מגוונים בעוצמה ובנחישות. כך למשל ההתערבות באג"ח הממשלה הייתה בעוצמה של פי שלושה ממשבר 2008".
חדשות טובות
הפקולטה לניהול והאגודה הסטודנטיאלית באוניברסיטת בן-גוריון מקדמים מהלך להוספת סעיף גמישות לחוזי השכירות. כך, סטודנטים יוכלו לצאת מהחוזה בכל רבעון במקרה של סגר מלא או מעבר ללימודים מקוונים.