לאחר מאבק ארוך של ארגוני בעלי חיים, שר החקלאות אלון שוסטר הכריז על כוונתו לפעול לביטול כלובי הסוללה בענף הלול, ולמעבר ללולי מעוף או חופש הנחשבים להומניים יותר, בהם יכולות המטילות לפרוש את כנפיהן. הכלובים המשמשים חלקים ניכרים בענף הלול הם לולי סוללה, ובהם דחוסות התרנגולות בצפיפות שלא מאפשרת להן לנוע ולפרוש את כנפיהן. ארגוני בעלי החיים ובראשם 'אנימלס' נלחמים לאורך שנים כדי להוציא מכלל שימוש את אותם כלובים, וכעת הם זוכים לגיבוי מוצהר של שר החקלאות הנוכחי, שנכנס לתפקידו לפני חודשים בודדים.
במסגרת הדיונים עם משרד האוצר לקראת הכנת התקציב הקרוב, הגיש שר החקלאות באמצעות המנכ"ל שלו תוכנית האצה לפיתוח החקלאות שכוללת 15 נקודות בתחומים שונים. הראשונה שבהן נוגעת לצורך בתקצוב השקעות ומענקים שיסייעו למגדלים בענף הלול לעבור ללולי מעוף וחופש. לדברי שוסטר, במידה והנושא יתוקצב על ידי האוצר כפי שדורש משרדו, בשנים הקרובות יעבור הענף כולו ללולי חופש ומעוף. זאת, במסגרת המדיניות של השר שוסטר "לחזק את נושא רווחת בעלי החיים במשרד, תוך צמצום פגיעה בחקלאים עצמם".
"מהלכים לצמצום סבלם של בעלי החיים דורשים לעתים השקעה תקציבית משמעותית"
המשרד אומד את ההשקעות הנדרשות ב-500 מיליון שקל, סכום שלטענת משרד החקלאות יאפשר לחקלאים לשדרג את הלולים שלהם בעלות סבירה תוך השתתפות של המדינה, שכן לדבריהם, לחקלאי הממוצע אין את המיליונים הנדרשים כדי להשקיע לבדו בבניית לול חדש. במשרד החקלאות טוענים שמי שחוסם את הרפורמה למעבר ללולים המצמצמים את סבלן של המטילות בלולים, הינו משרד האוצר. לפי משרד החקלאות, בקשתם לאגף התקציבים באוצר לא נענתה ובוטלה במחי יד.
"אני מזכיר שגם ראש הממשלה, לפני שנה בדיוק, התחייב להעביר את הענף ללולי מעוף וחופש. מהלכים לצמצום סבלם של בעלי החיים דורשים לעתים השקעה תקציבית משמעותית, ואני סומך על אנשי משרד האוצר שהם מבינים זאת", אומר שוסטר. "אני פועל כדי להוביל רפורמה מקיפה בענף הלול שגם החקלאים מעוניינים בה. אף אחד לא רוצה להתאכזר לתרנגולות אם יש לנו אפשרות להימנע מכך, אבל לחקלאים לבדם אין את היכולת הכלכלית לבנות לבד לולים חדשים בשווי מליוני שקל ואנחנו לא נפגע בפרנסתם של מתיישבים מסורים על גבול הצפון, אלא נעזור להם לשדרג את הלולים כפי שנדרש. בשלב הנוכחי הגורם היחיד שמעכב אותנו מהעברת הענף ללולי חופש ומעוף הוא משרד האוצר שמסרב לתקצב ולסייע להם לעבור את הרפורמה".
משרד החקלאות מול משרד האוצר
אלא שבעבר הלא רחוק, אך לפני כשנה, כמעט ונחתם הסכם הנוגע בין היתר לנושא בין משרד האוצר למשרד החקלאות וחקלאי הענף. לדברי גורם במשרד האוצר, ברגע האחרון משכו החקלאים את הסכמתם והחליטו שלא לחתום על הסכם שתיקצב גם את המעבר מכלובים המכונים "כלובי זבל", לכלובים משודרגים (לאו דווקא לולי מעוף וחופש, אלא כלובים הכלולים ריצפת בטון וגודל מינימלי למטילה). ההסכם כולו היה כרוך בסכום של 340 מיליון שקל מצד האוצר, ומצד שני - תמורות גם מצד הענף ובהן הורדת המחיר המפוקח ב-5 אגורות והתחייבות לא להגדיל מכסות ללולים ישנים הגורמים לצער בעלי חיים.
נכון לשעה זו, גם הסכום הראשוני שכמעט הוקצה בעבר - 340 מיליון שקל, איננו בנמצא ומלכתחילה לא יועד במלואו אך ורק לשדרוג הלולים, אך לפי גורם באוצר, רק לאחרונה הציע המשרד בעצמו להעניק 100 מיליון שקל לשדרוג התחלתי של הלולים והפיכתם ללולי חופש ומעוף, דווקא משרד החקלאות עצמו בלם את המהלך - לא רק על ידי דרישה להגדלת הסכום, אלא גם על ידי דרישה שהסכום יוקצה ללא התניה, כך שיוכל בסופו של דבר להגיע גם לתמרוץ והגדלת כלובי סוללה מיושנים. למרות שבמשרד האוצר מעדיפים להפנות את הסכום אך ורק למעבר ללולי חופש ומעוף, גם הסכמתם להתפשר על שדרוג מינימלי של הלולים, לא נענתה, שכן לפי משרד החקלאות היא בכלל יוצרת אפליה לטובת המגדלים בלולי חופש ומעוף, על פני המגדלים בכלובי סוללה מיושנים.
כעת, מבקש משרד החקלאות להגדיל את הסכום, ולהקצותו באופן מלא למעבר מלא ללולים הומניים יותר, ולא להסתפק בשדרוג מינימלי של הענף, ומעבר שלו למודל שגם הוא לא מאפשר תנאי מחיה טובים מספיק עבור המטילות. משרדו של שוסטר אמנם הגיש למשרד האוצר מסמך בו דרש תקצוב של 500 מיליון שקל ללא כל התניה - באופן שבו הסכום יכול היה להיות מוקצה גם להמשך פיתוח של כלובי סוללה מיושנים המסבים חיי סבל לתרנגולות, אך כעת השר מצהיר כי הסכום במלואו יוקצה למעבר של הענף כולו לשיטות גידול ההולכות ותופסות נפח גדול יותר בעולם, בשל הפחתת סבלן של המטילות. לפי משרד החקלאות, 100 מיליון השקל הוקצו לרפורמה כוללת בכלל ענפי החקלאות, וגם אילו מדובר בסכום שיוקצה רק לענף הלול - מדובר ב"לעג לרש", שכן אי אפשר לבצע עמו רפורמה אמיתית.
"הזדמנות להקל משמעותית על סבלן של התרנגולות"
כך או כך, בזמן שהמשרדים לא מצליחים להגיע להסכמות - בעלי החיים הם הראשונים להיפגע. בעמותת 'אנימלס' מזהירים מפני קידום של רפורמות חלקיות, שלא מתנות מעבר למודלי גידול מתקדמים, ועלולות לקבע בכייה לדורות וסבל מתמשך של בעלי החיים.
"רפורמה שתחייב מעבר ללולים ללא כלובים היא הזדמנות להקל משמעותית על סבלן של התרנגולות, ולהצעיד את ישראל לתקנים המקובלים במדינות המתקדמות", אומרים בארגון 'אנימלס'. "אם ייבנו לולי כלובים, תהיה זו בכייה לדורות - בעוד מדינות מתקדמות עוברות ללולים מודרניים ללא כלובים, ישראל תישאר מאחור. מיליוני התרנגולות המטילות יידונו להתעללות קשה, מהאכזריות והחמורות ביותר בתעשיית המזון מהחי. בטווח הארוך אף ייגרמו הוצאות כבדות כאשר יהיה צורך לעבור ללולים בתקן סביר - בין אם בעקבות פסיקה משפטית ובין עקב המגמות הצרכניות".
ההצהרה של שר החקלאות על רצונו לפעול לצמצום סבלם של בעלי החיים היא התקדמות משמעותית, אך מכשול נוסף ליישום מעבר לגידול במודל של מעוף או חופש, נעוץ דווקא בהתעקשות של שוסטר עצמו לא להתנות, בין היתר, הקמת תשתית להוצאת לולים מחוץ ליישובים בשדרוג, וכך גם לא להתנות גידול במכסות במעבר ללולי מעוף.
זאת, לפי משרד החקלאות, בכדי לא לייצר אפליה בענף. בעת הזו נדונה בוועדת הכלכלה בקשת המשרד להגדיל ב-4% דווקא את המכסות הניתנות ללולי הסוללה, בזמן שהאוצר ביקש להתנות את המעבר בבניית לולים משודרגים (חשוב להדגיש כי מדובר בלולים בהם אפשרות התנועה של המטילות עדיין מוגבלת מאוד, וכי המשמעות של התוספת הרוחבית במכסות היא הגדלת הצפיפות בכלובים הקיימים).
"אבסורד שהמשרד שאמון על חוק צער בעלי חיים נותן תמריצים ללולי כלובים"
לדברי אנימלס, "תקנות המכסות שמבקש משרד החקלאות להתקין אינן דורשות שינוי תקציבי כך שלא ניתן לשים את האחריות בפתחו של משרד האוצר. טיוטת התקנות הנוכחית מאפשרת הגדלת המכסות גם בלולי כלובים, כלומר - התקנות מעודדות דחיסה של תרנגולות נוספות בכלובים הצפופים להחריד גם ככה. אבסורד שהמשרד שאמון על חוק צער בעלי חיים נותן תמריצים ללולי כלובים, בין צורות ההתאכזרות הקשות ביותר כלפי בעלי חיים בתעשיית המזון מהחי.
"בסופו של יום, מה שקובע הוא מבחן המעשים - האם הממשלה תתעלם מהמגמות העולמיות ומהציבור הישראלי שאכפת לו מבעלי החיים ותמשיך לתת תמריצים ללולי כלובים, או שמשרדי האוצר והחקלאות יקדמו שינוי מהותי כך שככל שכספי המסים שלנו ישמשו לבניית לולים, אלו יהיו לולים ללא כלובים בלבד".
"שפעת העופות תגיע לישראל. השאלה היא מתי"
להעברת ענף הלול לכלובי חופש או מעוף ישנו גם אספקט בריאותי חשוב; רק בחודש אפריל האחרון פנו ד"ר תמיר גושן, מנהל השירותים הווטרינריים, וד"ר רם כץ, רופא ראשי בריאות העוף לד"ר אסף לוי, סמנכ"ל בכיר תכנון גורמי ייצור במשרד החקלאות, בנוגע להגדלת ייצור ביצי מאכל בישראל ושדרוג שלוחת ההטלה, והזהירו מפני דרבון של כלובי הסוללה הישנים.
"נגיפי שפעת העופות נמצאים במדינות מסביב לנו ומגיעים אחת לתקופה לישראל עם עופות נודדים. אין שאלה האם יגיע שוב נגיף כזה לישראל אלא מתי, ומה יהיה היקף הנזק. המבנה הנוכחי של לולי ההטלה ופיזורם במדינת ישראל עלולים לגרום לאסון לבריאות הציבור, שסבירות התרחשותו גבוהה מהסבירות להתפרצות הקורונה המשביתה את העולם וישראל בעת כתיבת שורות אלו", כתבו השניים. "אם תרחיש זה יתגשם יהיה בלתי אפשרי לשלוט בהתפשטות מחלת שפעת העופות בין לולי ההטלה הלא מוסדרים, ועקב מיקומם הסיכון להדבקת אדם יגרום לפינוי ישובים שלמים לתקופה ארוכה. יתר על כן, גם אם התפרצות כזו תהיה תחת שליטה, אספקת הביצים לתושבי ישראל תיפגע באופן משמעותי".
ד"ר כץ וד"ר גשן מבהירים כי באם מחליטה המדינה להגדיל את ייצור הביצים בשטחה, ודאי לאור המחסור שנרשם בסמוך לחג הפסח, עליה להביא בחשבון בתוך כך שיקולים בריאותיים ושיקולי צער בעלי חיים. "הייצור המקומי אינו חזות הכל. הגדלת לולים ו/או שדרוגם במקומם הנוכחי כמו גם בניית לולים חדשים ללא אישור וללא תכנון המאפשר קיום תנאי בטיחות ביולוגית יטרפדו את תהליך הסדרת ענף ההטלה ובכך ימנעו שליטה במחלות ויהוו מקור לסכנה לבריאות הציבור. אכלוס תוספות מכסה במבנים הקיימים מגדיל הסיכון והפגיעה ברווחת המטילות".
ייתכן כי לולי החופש ולולי המעוף המרווחים, שאינם דוחקים את המטילות בצפיפות, מפחיתים התפשטות סלמונלה; ישנם מחקרים המעידים על סיכון מופחת לסלמונלה בלולים ללא כלובים, כשהם גם מאפשרים איתנות בריאותית לתרנגולות, ומערכת חיסונית חזקה יותר.
מממצאים שאספה ד"ר ענת וייסמן, האפדימיולוגית של מערך בריאות העופות של המועצה לענף הלול, עולה כי שיעור הסלמונלה בלולי כלובים גבוה יותר מאשר בלולים ללא כלובים. כך למשל, בשנת 2018 בלולי הכלובים שנבדקו נמצאו 10% חיוביים לסלמונלה, ואילו בלולי החופש רק 4.8%.
נראה גם כי גודל הלול משפיע על שיעור הנגיעות בסלמונלה: בלולים הגדולים שבהם מעל עשרת אלפים תרנגולות נמצא כי התחלואה רבה יותר, אף שמדובר בלולים חדשים יותר. כך ,למשל, בבדיקות של לולים בהם 10,000-50,000 מטילות, כ-24% היו חיוביים לסלמונלה, לעומת עד 9.7% בלולים של פחות מ-10,000 מטילות.
"נכשלו במבחן המציאות"
רק 4% מהלולים בישראל הינם לולי מעוף או חופש. במרבית הענף, התרנגולות מוחזקות ב"כלובי סוללה" (המכונים גם 'לולי זבל'') - כלובי רשת צפופים שנאסרו לשימוש ב-37 מדינות שנדרשו לסוגיה. חלק ממדינות אירופה מתירות כלובים בסטנדרט הנמוך ביותר שנקבע בדירקטיבה של האיחוד האירופי, שנוסחה לפני 21 שנה ונחשבת למיושנת כיום - "כלובים מאובזרים".
זהו למעשה הסטנדרט שמשרד החקלאות והאוצר הציעו לאחרונה ללולים חדשים, שאינם מעוף וחופש: כלובים המותירים לתרנגולת 750 סמ"ר - קצת יותר מדף 4A, שאינם מאפשרים לה לראות אור יום ולבצע התנהגויות טבעיות - לדרוך על קרקע, לנקר באדמה, להתעופף, או להתפלש בחול ולנקות את נוצותיה. הכלובים כוללים מספר אביזרים שנועדו לאפשר לתרנגולת לממש כמה מהצרכים ההתנהגותיים שלה, אך לפי אנימלס, "הניסיון האירופי ומחקרים מדעיים בתחום מלמדים כי הם נכשלו במבחן המציאות".
מאידך, האופציה של לולים ללא כלובים נחשבת הומנית יותר. חלקם הניכר של הלולים באיחוד האירופי לרבות בריטניה (52%) הם לולים ללא כלובים מסוגים שונים: במפלס אחד לול אסם עם חצרות ("חופש"/אורגני) או בלעדיהן, והנפוצים יותר הם לולי מעוף - לולים ללא כלובים בהם התרנגולות נעות הן על שטח הרצפה והן על מפלסים מוגבהים, וזאת כדי לנצל באופן מיטבי שטחי קרקע. אין מדובר בחזרה לחקלאות המסורתית, אלא בלולים צפופים ומתועשים לכל דבר, בהם התרנגולות מטילות בתאים ייעודיים והביצים מתגלגלות לפס נע אוטומטי. איסוף ההפרשות גם כן ממוכן.
ומה קורה בעולם? המגמה הינה מעבר לשיטות גידול הומניות יותר. בקליפורניה, במסצ'וסטס, בוושינגטון, ברוד-איילנד, במישיגן, באורגון, בקולורדו, בשווייץ , בהולנד, בגרמניה, באוסטריה, בבהוטן ובלוקסמבורג נאסרו כל סוגי הכלובים או נקבעו תקנים מחמירים יותר מהדירקטיבה האירופית המינימלית.
במסצ'וסטס, בקליפורניה, בוושינגטון, באורגון, במישיגן ובקולורדו, בנוסף לאיסור על כליאת תרנגולות בכלובים, החוק אוסר על מכירת ביצים מכלובים גם אם מקורן במדינה אחרת (נקבע לוח זמנים ליישום הדרגתי, ועתירות נגד החוק נדחו, כולל בבית המשפט העליון הפדרלי).
בארה"ב ניכרת עלייה חדה בכמות הביצים מלולים ללא כלובים: יותר מרבע מהביצים מגיעות כיום מלולים ללא כלובים (לשם השוואה, ב-2014 הנתון עמד על פחות מ-6%), וההערכה היא שעד 2025 רובה המוחלט של התעשייה באירופה ובארה"ב יתבסס על לולים ללא כלובים.