יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ יעקב מרגי / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
סדקים בכוח פוליטי של הבנקים קיימים כבר זה תקופה, בעיקר מאז מחאת "יוקר המחיה". רפורמות חשובות בגיבוי ציבורי נערכו מאז; והבנקים חשו את עוצמת המתקפה עליהם. עם זאת, היום בצל המשבר הכלכלי, מציגה "מציאות הקורונה" הזדמנות לבנקים להשיב לעצמם כוח פוליטי. זאת, משום שהם מחזיקים את המוצר החשוב ביותר בתקופה הזו שבמחסור - הכסף.
מחקר שפורסם ב"דוח היציבות הפיננסית" למחצית הראשונה של 2020, שערך בנק ישראל, מראה שבכל תרחיש קיצון, גם זה שעוצמתו חמורה ביותר, המערכת הבנקאית תישאר יציבה. אך למרות מעמדם היציב, כדי להגן על עצמם, ולהשיא תשואה הפוליטית, הבנקים יוצרים מצב תמידי של אווירה משברית, כלומר, של מחנק אשראי.
כך, בנק ישראל מציין שבקבוצת התרחישים של חומרת הפסדי האשראי שנבחנו, עולה חשיבות מגזרי משקי-הבית והעסקים הקטנים והבינוניים ליציבות הבנקים. כלומר, זעזוע למגזרים אלה עלול להוביל לפגיעה שנעה בין כ-%0.3 ל-1.5% בהלימות ההון. בהתאם, דורש בנק ישראל מהבנקים לבצע הפרשות להפסדי אשראי גדולות משמעותית מתחשיביהם המקוריים. הפרשות, שאף עלולות לאפשר לבנקים להימנע מדחיית תשלומים שונים שהוענקו למשקי-בית (ובראשם תשלומי משכנתאות). צעד, שצפוי ליצור מחנק אשראי.
נוסף למשקי-הבית, מחנק אשראי קיים גם במגזר העסקים הקטנים והבינוניים. מנתוני האוצר עולה, שמתחילת משבר הקורונה קיבל המגזר הלוואות בכ-17 מיליארד שקל, בערבות המדינה. אולם מהסכומים שמבקשים העסקים כהלוואה - ושבקשותיהם מאושרות - הסכום המאושר הוא כמחצית. לדוגמה, בענף סוכנויות נסיעות אושרו 62% מהבקשות, ושיעור של 43% מסכום הבקשות. לפי האוצר, בסך-הכול אושרו רק 64% מהבקשות; כשהשיעור שאושר הוא רק 53% מהסכום המבוקש.
כאשר מביאים בחשבון, שההלוואות בערבות המדינה הן נדבך עיקרי בתוכנית הכלכלית של הממשלה ביחס למשבר, מחנק האשראי במגזר העסקים הקטנים והבינוניים מעורר דאגה. כאשר רק כמחצית מהסכום הנדרש ניתן כהלוואה (למרות ערבות המדינה), המשמעות היא שהכסף שהמדינה מעוניינת שיגיע לעסקים, דרך הבנקים, אינו מגיע ליעדו. כלומר, הבנקים קיבלו מהמדינה מעמד מונופוליסטי ביחס לחלוקת אשראי בערבות ממשלתית, וכמו מונופול, הם מווסתים את היקף התפוקה, ויוצרים חסר מלאכותי של המוצר בשוק, ובכך המחירים מוטים לטובתם.
בנוסף, הבנקים משתמשים במחנק האשראי גם להשאת רווחים ארוכי-טווח. כך, אחת הרפורמות החשובות שליוותה "התנועה לאיכות השלטון" בתחום הבנקאות הייתה קידום החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), תשע"ז-2017.
בהתאם לסעיף 9(ג) לחוק, כבר בתחילת שנת 2021 אמורים היו הבנקים להפחית את מסגרות האשראי של לקוחותיהם (עד למחצית מסגרת האשראי שלהם). ההיגיון ביסוד הוראה זו הוא לעודד תחרות בשוק האשראי הריכוזי והחריג בישראל, כשעד לאחרונה עמד חלקם של הבנקים בשוק האשראי על כ-90%(!).
גם בימים קשים אלו מנסים הבנקים לעכב את כניסת הרפורמה החשובה הזו לתוקף. על-אף שניתנו להם לא פחות מארבע שנים(!) להשלים את צמצום מסגרת האשראי, הם נתלים בעת הזו במשבר הקורונה ובמחנק האשראי, כדי להזהיר שצמצום מסגרות האשראי יביא לקריסת משקי-בית ועסקים.
הדיווחים האחרונים שלפיהם התקיימו דיונים בין נציגי הבנקים, משרד האוצר ובנק ישראל, ובמסגרתו גובש מתווה שלפיו היישום המלא של הצמצום ביתרת המסגרות על ידי הבנקים יידחה בחצי שנה עד שנה מהמועד המקורי שנקבע; הצמצום במסגרות יקטן לכ-35%; וכן יועלה סכום ההחרגה המותרת, במקום 5,000 שקל בחוק כיום - רק מדגים את היחלשות המאסדרים והפוליטיקאים בעת הזו להתמודד עם טענות הבנקים; ורק מדגיש את הצורך בעמידה קפדנית על עקרונות הרפורמה החשובה הזו.
על-פניו, נשמעים טיעוני הבנקים המבקשים לעכב את הרפורמה בעת הזו, כהגיוניים. אך אסור לשכוח - הבנקים השולטים באופן ריכוזי בשוק האשראי, הם אלה שיוצרים מלכתחילה את מחנק האשראי המלאכותי.
חובתנו היא, לא להקריב אינטרסים ארוכי-טווח, משום שנדמה לנו שנוכל להשיג כך הקלה כלכלית מסוימת קצרת-טווח. דווקא בעת הזו, הכנסת תחרות לשוק האשראי היא צו השעה. התחרות עתידה לשחרר את מחנק האשראי המלאכותי יציר הבנקים, בטווח הארוך והקצר.
ומעבר לכך, משבר הקורונה יוצר גם הזדמנות למשק. על הממשלה להשתמש במשבר כדי לחזק את גופי האשראי החוץ-בנקאי; עליה לנצל הזדמנות חד-פעמית זו, כדי לחזק את התחרות לטווח הארוך, באמצעות ניתוב חלק מכספי ההלוואות בערבות המדינה, דרך גופים חוץ-בנקאיים.
הכותב הוא ראש האגף הכלכלי בתנועה לאיכות השלטון