גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תקדים: מרכז העיר נתניה יחולק ל-120 מתחמי התחדשות עירונית

בעירייה טוענים שהמתווה העירוני שצפוי לעלות לאישור מועצת העיר בימים הקרובים יגביר את הוודאות עבור כל הגורמים בתחום ● מנגד טוען אדריכל מקומי: "העירייה רוצה שיזמים יפתחו את נתניה במחירי הפסד. הם לא רוצה בנייה למגורים, אלא רק לתעסוקה"

נתניה / צילום: שאטרסטוק
נתניה / צילום: שאטרסטוק

סוגיית התחדשות מרכזי הערים מעסיקה את כל הערים הוותיקות. בתל אביב למשל המציאו את תוכנית הרובעים, שקובעת מדיניות זכויות בנייה ותמורות קבועות לרובעים 3 ו-4. בעיר רמת גן, פרסמו לפני כשנה מסמך מדיניות תמ"א 38 שמתייחס לכל העיר כולה.

לעומת זאת, בעיר נתניה, ידונו בשבוע הבא במסמך מדיניות התחדשות עירונית, ראשון מסוגו, שיחלק את מרכז העיר נתניה ל-120 מתחמים, שבכל אחד מהם תהיה מדיניות התחדשות עירונית שונה ומותאמת למיקום, לתשתיות הקיימות (בתי ספר, בתי כנסת, פארקים, תחבורה), לאדריכלות, למצב המבנה, למצב החברתי של הדיירים ולהערכת שמאי. על פניו, המסמך אמור לייצר ודאות בנוגע להליכי התחדשות עירונית.

עם זאת, יזמים, אדריכלים ועורכי דין, טוענים שמדובר במדיניות שנועדה לצמצם את היקף פרויקטי ההתחדשות העירונית.כך, למשל, מתחם מס' 63, שגבולותיו הם הרחובות משה שרת, גולומב, משה שפירא ובר אילן ובמרכזו גן הגיבורים. מתחם זה מאופיין בבנייה צמודת קרקע. המסמך קובע שלא תתקיים במתחם זה התחדשות עירונית ע"פ תמ"א 38 וגם לא פינוי-בינוי. לעומת זאת, מתחם 83, התחום ברחובות פרישמן, גליקסון, פרוג וצייטלין, ומאופיין במבני H בגובה 4-5 קומות, מיועד להריסה ובנייה מחדש ולא תותר בו תמ"א 38, כלומר חיזוק כולל תוספת.

גבולותיו של מתחם 53 הם הרחובות סוקולוב, שרת וגולומב והוא אקלקטי למדי. מתחם 53 כולל בנייה ותיקה וחדשה, גבוהה וגם נמוכה. כך או כך, ההנחיות קובעות כי כל המתחם מיועד לפינוי בינוי ולא תותר תמ"א 38 אלא במקרים בודדים וגודל הדירה הממוצעת יהיה בו 115 מ"ר.

"מרכז העיר מאוד מורכב מבחינת טיפוסי הבנייה"

האדריכל ארז טל, מהנדס העיר נתניה, מסביר שעיריית נתניה מבקשת לייצר אצל היזמים ובעלי הדירות ודאות: "המניע המרכזי להשתמש בטכניקה הזאת הוא שמרכז העיר נתניה מאוד מורכב מבחינת טיפוסי הבנייה. יש בו בנייה רוויה, בנייה של צמודי קרקע, מבנים משנות ה-50 וה-90, דירות מאוד גדולות וגם מאוד קטנות. השוני של מחירי הדירות במזרח ומערב העיר גדול. אנחנו לא יכולים לקבוע מדיניות גורפת ולכן החלטנו לעשות את זה באמצעות מסמך מדיניות שיקבע מסגרת תכנונית שמייצרת ודאות ויהיה קל לעשות אותה ולעדכן אותה".

טל מסביר שהאינטרס של העיריה היה לייצר מכפיל צפיפות נמוך ככל האפשר: "במרכז העיר יש כעת כ-30 אלף יח"ד, כשמספר היחידות הפוטנציאלי הוא 34 אלף, ואנחנו מעריכים שבפועל לא יתממשו יותר מ-15 אלף יח"ד. רוב מרכזי הערים לא יודעים לשאת תוספת כזאת. אנחנו הבנו שכדי שהתוספת הזאת תתממש יש לפזר אותה בכל מרחב ההתחדשות. יש לעשות את זה כך שכל אחד מהפרויקטים המקודמים יוסיף כמה שפחות יח"ד".

אנשי נדל"ן מסוימים טוענים שהתוכנית שלכם יצרה מצב שהרווח שהתוכנית העירונית תייצר עבור היזמים נמוך מדי. מה יאפשר את התממשות ההתחדשות?
"מה שקורה נכון להיום בארץ זה שיש חוסר ודאות תכנוני גדול. כשאתה מתחיל את הדרך ומשקיע מיליון שקלים בתכנון אתה לא יודע אם אחרי שנה תגלה פתאום שתכננת תמ"א, אבל יש תב"ע שמונעת את זה, או להפך. כל אחד היה מקבל משהו אחר. ברגע שאתה לא יודע איזה תמורות אתה יכול לתת לדיירים, מה תקן החניה, אתה מקשה מאוד על היזם. כשאתה מבין שיש מדיניות שקופה ואחידה ויכולת שלנו לקדם תכנון מפורט מהיר יחסית והיתר, זה מאוד כלכלי עבור היזם".

"לא יכול להיות שמקדמים מסמך מדיניות שאי אפשר להתנגד אליו"

עו"ד שלמה רוזנווסר, לשעבר חבר מועצת העיר נתניה: "כעו"ד המייצג עשרות יזמים ובעלי דירות רבים בפרויקטים של התחדשות עירונית ראיתי לאחר עיון במסמכי המדיניות, כשלים בהנחות תכנוניות וטעויות תכנוניות ועסקיות שיגרמו לכך שהמדיניות תיכשל. כדוגמה ניתן לקחת את אופי העיר נתניה, שבה בעלי דירות אינם מסכימים לחזית מסחרית או שילוב משרדים בבניין. דרישה של העירייה לעשות כך תגרום לביטול היתכנות של התחדשות עירונית. מה שקורה זה שפרויקטים שתוכננו והוצאו בגינם מאות אלפי שקלים לאחר קבלת אישור עקרוני מגורמי התכנון בעירייה ייזרקו לפח אם תתקבל המדיניות כלשונה - דבר שיוליד תביעות כספיות כנגד העירייה".

אדריכל מקומי שפועל בעיר ושלא רוצה להיחשף, הסביר ל"גלובס" כי הוא מוצא בעייתיות בקידום המתווה העירוני. "הליך ציבור הוא נדרש ולא יכול להיות שמקדמים מסמך מדיניות שאי אפשר להתנגד אליו, ללא הערות של הציבור. היה צריך לדאוג לזה שאדריכלים, עורכי דין ויוכלו לתת את הביקורת שלהם, ולו גם למראית עין. אין ספק שזו עבודה מקיפה, אבל הבסיס שלה הוא דוח שמאי. המכפילים ואחוזי הרווחיות שעיריית נתניה מציגה לא תאפשר לקדם פרויקטים. עיריית נתניה רוצה שיזמים יפתחו את נתניה במחירי הפסד. בסופו של דבר, עיריית נתניה לא רוצה באמת בנייה למגורים, אלא רק בנייה לתעסוקה. הם לא רוצים שהפינוי בינוי הזה יצא לפועל".

יו"ר ארגון הקבלנים בנתניה, רפי זנזורי, מסר ל"גלובס" כי "העיר זקוקה נואשות להתחדשות כדי להישאר עיר מטרופולינית חזקה עם לב פועם ותוסס. זאת אף על פי המדיניות המוצהרת של ראש העיר והוועדה המקומית. לצערי המדיניות המוצעת לא הוצגה תוך שיתוף ציבור ראוי ואמיתי. אנו כארגון הכנו עבודה שמאית רחבת היקף ע"י טל אלדרוטי, השמאי הממשלתי לשעבר, שמראה פערים משמעותיים מהמודל החלקי שהוצג באתר העירייה, דבר שיגרום לכך שהמדיניות לא תוכל להתממש וימנע מתושבים רבים את הסיכוי לשיפור משמעותי באיכות החיים ובזכות לחיות בבית בטוח. נפעל בכל האמצעים שעמדתנו תישמע לטובת העיר, לטובת התושבים ולטובת כל העוסקים בענף".

אורנה אביקזר, פעילה חברתית ובעלת אתר חדשות מקומי בנתניה: "מדובר בשערוריה! אנחנו נתקלים שוב ושוב במצבים בהם אין שיתופי ציבור לתושבים ב'זמן אמת' ותוכניות עוברות ומאושרות מתחת לראדאר וללא ידיעת הציבור. המקרה הזה חמור כפליים היות ומהנדס העיר לא טרח ולא טורח להציג את מלוא החומר אפילו בפני חברי המועצה. אפילו לא מידע בסיסי כמו הרווחיות שמנוגדת לתקן 21? זה הרי לא יקבל אף מימון בנקאי. פשוט הזוי ומקומם".

עוד כתבות

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

מאחורי הציפייה לאירועים שליליים / צילום: Shutterstock

מדעי האימה: מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מחכים לטיל איראני, או אפילו לזריקה

לא נרדמתם בציפייה לטילים האיראניים? מחקרים שעוסקים בציפייה לאירועים שליליים מגלים מה מתרחש במוח בזמן המתנה מורטת עצבים, מה הקשר בין ציפייה לזריקה להתנהגות כלכלית לא רציונלית, וגם איך מתמודדים עם תחושת האימה וחוסר השליטה

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

מיכאל כגן / צילום: כדיה לוי

הדרך של מיכאל כגן ממשרד ישן ביקנעם לצמרת החברה הלוהטת בעולם

מיכאל כגן, סמנכ"ל טכנולוגיות עולמי באנבידיה, סיכם 25 שנה במלאנוקס עד שהחברה נמכרה לענקית השבבים ● "מצד אחד, רצינו לבנות חברה ישראלית, אך מצד שני הבאנו לארץ השפעה בינלאומית" ● בראיון בלעדי לגלובס, הוא מדבר על תחילת דרכו במלאנוקס, מתייחס לחשש מהיעדר תחרות בשוק שבבי ה־AI ונותן טיפ ליזמים צעירים בישראל: "אל תהיו כבולים לעבר"

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת בוול סטריט; נאסד"ק מאבד 2.2%, נטפליקס יורדת בכ-9%

הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן שלחו את בורסות אסיה לירידות: הניקיי ננעל בירידה של כ-2.5% ושנזן ננעל בירידה של אחוז ● הזינוק במחירי הנפט התמתן ● בורסות אירופה ננעלו במגמה מעורבת

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו

השקל נחלש אל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדיווחים על תקיפה באיראן הביאו לצלילת השקל, אך לא לאורך זמן

שני אירועים שהתרחשו הלילה הובילו לפיחות בשער השקל מול הדולר: הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת S&P ודיווחים על תקיפה ישראלית באיראן ● אלא שלאורך שעות הבוקר השקל החל להתייצב ● מה הוביל לשינוי ומה ניתן ללמוד מהעבר?

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

לקסוס LBX / צילום: יח''צ

ב-200 אלף שקל תקבלו רכב עם סטטוס יוקרתי. ומה לגבי הביצועים?

לקרוס–אובר הקומפקטי ביותר שהשיקה לקסוס יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי. השאלה אם מיתוג הפרימיום יחפה על הפשרות בשימושיות

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

עגלת קפה הקבינה בכפר הס / צילום: שני בריל

ארבע הצעות לטיולי יום שרק המקומיים מכירים - ומשהו טעים ליד: מדור מיוחד לפסח

תצפית מרהיבה אל המדבר בשקיעה, פארק שמרגיש כמו ההיי ליין בניו יורק, האחות הקטנה של מקדש הבשרים משוק הכרמל וקרם לימון ומסקרפונה לקינוח ● יצאנו לארבעה מקומות שונים בארץ כדי לשמוע מהתושבים מהי פינת החמד שרק הם מכירים ומה יש לאכול שם, שגם כשר לפסח

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע