בניין קרית עתידים בתל אביב, בעל תקן בנייה ירוקה / צילום : אלון רון
שר הפנים אריה דרעי והשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל סיכמו הבוקר שתקנות הבנייה הירוקה יכנסו לתוקף בכל הארץ החל מחודש מרץ 2021 ובהדרגה לכל סוגי הבניינים. התקנות קודמו על ידי מינהל התכנון והמשרד להגנת הסביבה, בהתייעצות עם השלטון המקומי, התאחדות בוני הארץ, המועצה לבנייה ירוקה וגורמים רבים נוספים. יש חשיבות רבה להחלטה שהתקבלה היום, משום שכל יזם שהפרוייקט שלו יצא לפועל החל ממרץ 2022 יחוייב בבנייה ירוקה
התקן הישראלי לבנייה ירוקה, ת"י 5281, הוא תקן מתכלל העוסק בכל תחומי הבנייה ומתייחס למגוון שיטות תהליכים, חומרים ומוצרים וכן לכל מהלך חיי הבניין - תכנון, פיתוח השטח, ביצוע הבנייה, תמיכה ותחזוקה. השיטה שלפיה פועל התקן היא שניתן לצבור נקודות בנושאים שונים לקבלת תו על ידי מכון התקנים. בניין יכול לקבל דירוג מכוכב אחד (הבסיסי ביותר) ועד חמישה כוכבים (דירוג מצטיין). עד עתה התקן היה וולונטרי, ולמרות שעברו 15 שנים מאז שהגו אותו, נבנו לפיו רק כ-1,000 בנייני מגורים, משרדים ומבני ציבור בכל הארץ.
מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר: "תקן הבנייה הירוקה החתום שהיה וולונטרי הופך למחייב ויעשה צדק חברתי. מי שלא נהנה עד היום מהתקן היו בעיקר תושבי הפריפריה ואנחנו משנים את זה. החובה בתקן בנייה ירוקה הינו צעד אחד משורה של מהלכים שמינהל התכנון מקדם לאור שינויי האקלים. אימוץ תקנים וסטנדרטים לבנייה ירוקה עשוי להוביל לחיסכון של כ־20%-30% בצריכת האנרגיה במבנים, להפחית את פליטות גזי חממה בערים ולצמצם את הצורך בהקמת תשתיות אנרגיה יקרות ומורכבות".
שר הפנים, אריה דרעי: "מדובר בבשורה של ממש לתושבי ישראל. התקנות החדשות יתרמו להעלאת איכות הבנייה בישראל ולצמצום פערים בין ערי המרכז לפריפריה. בנוסף, מעבר לחיסכון באנרגיה, שימוש בחומרי בנייה ידידותיים לסביבה, התקנות יתרמו רבות לצמצום פליטות גזי החממה ובכך להעלאת איכות החיים של התושבים".
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "מדובר במהפכה סביבתית, המצטרפת למאמצים המקומיים והבין-לאומיים להגנת הסביבה. בנייה ירוקה מבטיחה לדיירים איכות חיים בדלת אמותיהם ובסביבת מגוריהם לאורך שנים, ומסייעת לצמצם פליטות גזי חממה, זיהום אוויר, מפגעי פסולת בניין וחשיפה לחומרים מזיקים. בתל אביב וברעננה כבר בונים בניינים חסכוניים ויעילים, ומהיום גם בטירת הכרמל, במעלות ובסכנין. בניין שמוקם היום יעמוד על תילו 50 ו-100 שנים. נבטיח שהוא יהיה הטוב ביותר מיום הקמתו ובעת הזו".
יעל ביגון חן, מנכ"לית המועצה הישראלית לבנייה ירוקה: "אנחנו רואים בהחלטה מחויבות של הממשלה לקדם את התחייבויות ישראל לצמצום פליטות במסגרת הסכם פריז ואנחנו מצפים להמשך העבודה הן בהטמעה נרחבת ואיכותית של התקנה בכל הארץ גם במקומות מרוחקים והן בהצבת יעדים שאפתניים יותר בהמשך בכל הקשור לבנייה ירוקה ובנייה מאופסת אנרגיה וכן בהטמעת קיימות בתכנון העירוני, בפיתוח המרחב הציבורי במציאת חלופות לתכנון מוטה רכב ובעידוד תחבורה חליפית".
מאיה קרבטרי, מנהלת תחום תיכנון וסביבה פורום ה-15: "אנחנו מברכים על אישור התקנות הארציות לבנייה ירוקה, המבוססות על מדיניותו של הפורום. החלטה חשובה זו משלימה את התהליך שהוביל הפורום לאימוץ התקן גם ברשויות, כגון אשקלון ובת-ים, שכבר אימצו (ורשויות נוספות רבות שנמצאות בתהליך) ויאפשר להרחיב אותה לכל הרשויות בארץ. בין השאר סייע הפורום בניסוח וקידום התקנות הארציות. הפורום מתכוון להמשיך ולקדם את נושא הבניה הירוקה בישראל, ולהוביל מדיניות בנייה ירוקה מתקדמת בערים החברות במדיניות המשותפת".
דנה וישקין, יו"ר התאחדות האדריכלים ומובילת קבוצת "רישוי שפוי" מסרה כי "אני מציעה לכל החוגגים והמברכים לקרוא את התקן. אין מחלוקת בנוגע לצורך בבנייה ירוקה, אך יותר משהתקן מעודד קיימות, הוא מקדם את האינטרסים של הגורמים הפועלים להחלתו, אשר יצרו תעשייה ענפה של יועצים ומלווי בנייה ירוקה, 'מכוני התעדה', קורסים, הסמכות ותעודות מטעם עצמם.
"התקן מאגד בתוכו דרישה לעמידה בתקנים מחייבים ממילא, דרישות הנובעות מאינטרסים כלכליים, ובדיקות של נתונים שאינם בשליטת מבקש ההיתר, לרבות נתונים היסטוריים, גאוגרפיים, אקלימיים ואקולוגיים, דירוג המיקום לפי אזורי ביקוש, ונתונים תלויי תכנון עירוני, לרבות תמהיל בנייה ותחבורה ציבורית.
"מדובר בעוד בירוקרטיה מיותרת במקום להשקיע בהנגשת מידע חיוני (לרבות חשיפת התקנים המחייבים לציבור), בתמריצים, ובעדכון דרישות התכנון כך שיאפשרו תכנון ירוק".