ד"ר אהוד גלר / צילום: איל יצהר, גלובס
חברת Painreform הישראלית, המפתחת תרופות בשחרור מושהה לטיפול בכאב שנועדו להפחית את השימוש בתרופות על בסיס אופיואידים, השלימה הנפקה בנאסד"ק במסגרתה גייסה החברה 23 מיליון דולר, לפי שווי של כ-70 מיליון דולר אחרי הכסף. ההנפקה בוצעה במחיר של 8 דולר למניה, המחיר הנמוך בטווח המבוקש, שעמד על בין 8-10 דולר. עם כל מניה שנרכשה ניתנה גם אופציה אחת, במחיר של 9.90 דולר למניה, כך שהמחיר האפקטיבי של מניה בהנפקה היה נמוך יותר. ביום המסחר הראשון איבדה המניה כ-15%.
שוק ההנפקות בארה"ב אמנם פתוח לחברות ביומד, אולם בחלק מהמקרים הדרך להנפקה קשה יותר מאשר באחרים, וזהו כנראה אחד מהם.
Painreform הקומה ב-2007 על ידי מוריס לסטר, היום שותף מנהל בקרנות הרפואיות של קבוצת Ourcrowd ובעבר ממיסידי ומנהלי ביוליין, קריקס, XTL וחברות נוספות. החברה נתמכה מימיה הראשונים על ידי קרן XT Ventures של האחים עופר וקרן D Partners מקבוצת ויולה. היום היא מנוהלת על ידי פרופ' אלי חזום, שותף במדיקה, והחברה מנוהלת ממשרדיה של מדיקה. על פי תשקיף החברה, חזום משמש כמנכ"ל בפועל (Acting CEO), ב-60% משרה במקביל לתפקידיו האחרים במדיקה. יו"ר החברה הוא אהוד גלר, השותף המייסד במדיקה. לאחר ההנפקה מדיקה מחזיקה בכ-37% מהחברה, XT מחזיקה בכ-20% ו-D Partners בכ-6.4%.
בתשקיף נכתב כי עם השלמת ההנפקה ימונה למנכ"ל ד"ר דיוויד ויינשטיין, בעבר מנכ"ל של מספר חברות ביומד צעירות בארה"ב, אולם כרגע התוכנית השתנתה והחברה מחפשת מנכ"ל אחר. נכון למועד ההנפקה, לחברה היה מזומן בהיקף של מיליון דולר בקופה, והתחייבויות לבעלי המניות שלה. עם ההנפקה החוב הפך למניות. עד היום גייסה החברה כ-12 מיליון דולר.
לפני כעשור, שנים ספורות לאחר הקמתה, ביקשה Painreform לצאת להנפקה בבורסה בתל אביב, אולם חלון ההנפקות לחברה מסוג זה בבורסה הלך ונסגר. בהמשך הצהירה החברה על כוונתה להנפיק בנאסד"ק, וכעת הגשימה את המטרה. עד היום גייסה החברה 12 מיליון דולר,
חזום סיפר בעבר ל"גלובס" כי החברה ביקשה לפתח פורמולציה לתרופה לא אופיואידית בשם ropivacaine, המשמשת לטיפול בכאבים אחרי ניתוחים. החברה יצאה לדרך לפתח תרופה זו על רקע העליה במודעות לסיכון להתמכרות בעקבות שימוש במינונים גבוהים ותכופים של התרופות האופיואידיות. הסיכון להתמכרות לאופיואידים הוא בעיקר בשימוש בתרופות הללו לכאבים כרוניים, אולם גם בשימוש לאחר ניתוח ישנה סכנה מסויימת. כיום ישנה רק תרופה אחת לא אופיואידית הניתנת בשחרור מושהה לאחר ניתוח, והיא אינה נחשבת ליעילה מספיק בכיסוי הימים שלאחר הניתוח, לעומת התרופה של פיין רפורם אשר על פי הניסויים שנערכו בה עד היום, אמורה לאפשר שיכוך כאב למשל 72 שעות.
חזום אמר בעבר ל"גלובס" כי הניסיונות הראשונים של החברה ליצור פורמולציה בשחרור מושהה לא צלחה, והיא נאלצה להתחיל את תהליך הפיתוח מחדש. ניסוי שלב II שנערך במספר בתי חולים בישראל בגרסה החדשה של התרופה, בטיפול בכאב אחרי ניתוח בקע, הראה הפחתה בכאב לעומת נתונים היסטוריים של שימוש באותה התרופה, ropivacaine, ללא מנגנון השחרור המושהה. הניסוי נערך ב-15 חולים, לא כלל קבוצת ביקורת והיה קטן מכדי להשיג תוצאה מובהקת סטטיסטית. למרות זאת, בהתבסס על העובדה שהרכיב הפעיל בתרופה כבר מאושר לשימוש, אפשרה ה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית, לחברה לצאת לניסוי שלב III במוצר, ניסוי שעשוי להיות האחרון הדרוש לפני קבלת אישור שיווק. החברה כבר הודיעה ב-2018 על כוונתה לצאת לשני ניסויי שלב III, ולצורך כך ביקשה לגייס באותו הזמן כ-15 מיליון דולר, אולם ככל הנראה לא הצליחה לגייס את ההון הדרוש לניסויים הללו באותה העת. באותה העת אמר חזום כי החברה תעדיף להגיע להנפקה אחרי גיוס ההון הפרטי וקבלת תוצאות מסויימות מן הניסויים, אולם בסופו של דבר החליטה לצאת להנפקה בלעדיהם.