אזרח קניה נושא שק של פלסטיק למחזור בשכונת העוני דנדורה בניירובי / צילום: Ben Curtis, Associated Press
המאבק במשבר האקלים איננו חדשות טובות עבור חברות הדלקים המאובנים; בין אם מדובר בהתחייבויות גלובליות להסכם פריז להפחתת גזי החממה, או באיסור הכנסת מכוניות עם מנועי בעירה פנימיים למדינות באירופה בעשור הבא, או במחירי האנרגיה הסולרית ההולכים ויורדים בזמן שהטכנולוגיות משתכללות. אבל בשנים האחרונות, הקרקע רועדת גם תחת אפיק הצמיחה האחר של חברות הנפט: הפלסטיק.
ברחבי העולם בתי מחוקקים נדרשים לבעיית הפלסטיק המזהם, צרכנים הופכים מודעים יותר לנזקיו, ובנוסף - מדינות דוגמת סין סגרו את שעריהן לייבוא פסולת הפלסטיק הנצחית, ומפסיקות להיות החצר האחורית של האשפה העולמית. אלא שייתכן כי בזמן הקורונה, תעשיית הנפט הצליחה למצוא פתרון לבעיותיה באפריקה.
לפי מסמכים שהגיעו לידי הניו יורק טיימס, לוביסטים המייצגים את חברות הכימיקלים והדלקים הגדולות בעולם, ובהן אקסון מובייל, של, טוטאל, דאו ודופונט, פועלים כדי להשפיע על המשא ומתן בנושא סחר המתנהל בין ארה"ב וקניה - אחת הכלכלה הגדולה באפריקה - כך שבמסגרת ההסכם יבוטלו המגבלות שהטילה קניה על שימוש בפלסטיק, לרבות ביטול איסור השימוש בשקיות פלסטיק במדינה. עוד פועלים הלוביסטים כדי ללחוץ על ממשל טראמפ לעגן בהסכם את המשך יבוא פסולת הפלסטיק לשטחה של קניה, נוהג אותו התחייבה להגביל בשל הפגיעה בתושביה ובשטחי הטבע שלה.
נשיא קניה להוט לסגור עסקה
יצרני הפלסטיק, מסתכלים מעבר לגבולות קניה. "עם דריסת הרגל הזו, ארה"ב יכולה למלא תפקיד משפיע בעיצוב מדיניות הסחר ברחבי אפריקה. אנו צופים כי קניה תוכל לשמש בעתיד כמרכז לאספקת כימיקלים ופלסטיק מתוצרת ארה"ב לשווקים אחרים באפריקה, בעקבות הסכם הסחר הזה", כתב אד ברזיטווה, מנהל הסחר הבינלאומי של המועצה האמריקאית לכימיה באפריל, למשרד נציג הסחר של ארצות הברית. למרבה האירוניה, חלק מהחברות השותפות באיגוד הכימיה, ובהן של ואקסון מובייל, היו מייסדי יוזמה בסך מיליארד דולר המתחייבת ליצור "עולם נטול פסולת פלסטיק".
ארצות הברית וקניה נמצאות בעיצומו של משא ומתן, ונשיא קניה, אוהורו קניאטה, הבהיר כי הוא להוט 'לסגור עסקה'. אך שתדלנותן של חברות הנפט מאחורי הקלעים גרמה לדאגה רבה בקרב קבוצות סביבתיות בקניה. קניה, כמו מדינות רבות, נאבקת בהתרחבות השימוש בפלסטיק, אלא שהיא אחת המדינות המובילות בעולם בחקיקה בתחום. היא העבירה חוק מחמיר נגד שקיות פלסטיק בשנת 2017 (כל מי שנתפס על הפרת החוק עלול להתמודד עם מאסר); השנה המדינה אסרה הכנסת כלים חד פעמיים, בקבוקי פלסטיק, קשיות ועוד לפארקים לאומיים ואזורים מוגנים; ובשנה שעברה הייתה אחת ממדינות רבות ברחבי העולם שחתמו על הסכם להפסקת יבוא פסולת פלסטיק - ברית שאליה התנגדה בתוקף התעשייה הכימית.
פעילות הלוביסטים להשפעה על ההסכם בין המדינות, משקפת את מצבה של תעשיית הנפט, המחשבת את דעיכתה הבלתי נמנעת בזמן שהעולם נאבק בשינויי האקלים. רווחי התעשייה צנחו בחדות בזמן משבר הקורונה, וראשיה מודאגים ששינויי האקלים יאלצו את העולם לסגת מהמוצר אותו הם מוכרים, ולכך הם רוצים להיערך באמצעות שימושים חדשים להיצע היתר של הנפט והגז.
אקסון מובייל צופה כי הביקוש העולמי לפטרוכימיה עשוי לעלות בכמעט 45% בעשור הקרוב, ובכך יעלה משמעותית על הצמיחה הכלכלית העולמית והביקוש לאנרגיה. רוב הגידול, אגב כך, יגיע משווקים מתפתחים. כחלק מהגדלת נתחו של הפלסטיק, השקיעה התעשייה בעשור האחרון 200 מיליארד דולר על מפעלי כימיה בארה"ב, אבל ארצות הברית כבר צורכת פי 16 יותר פלסטיק מאשר מדינות עניות רבות, ותגובת הנגד הציבורית לשימוש בכלים החד פעמיים המזיקים, מקשה למכור יותר מהם בבית.
הפלסטיק מגיע לנהרות והימים
בשנת 2019, יצואנים אמריקאים העבירו יותר ממיליארד פאונד של פסולת פלסטיק ל-96 מדינות ובהן קניה, לכאורה למיחזור. אך חלק גדול מאוד מהפסולת, המכילה לעתים קרובות את הפלסטיק הקשה ביותר למיחזור, מסיים את חייו בנהרות ובאוקיאנוסים, כשהוא מזהם את הסביבה ומהווה איום על חיי בעלי החיים במערכות האקולוגיות השונות.
ארגון גרינפיס, שנחשף לסיפור בעקבות בקשת חופש מידע שהגישו חבריו, הגיב בחריפות לדברים. "זה מביש אך לא מפתיע שענקיות דלק מאובנים נאבקות להרחיב את טביעת הרגל המזהמת שלהם ליבשת אפריקה, כדי לשמור על רווחיות", אמרה קייט מלגס, מנהלת קמפיין הפלסטיק של הארגון בארה"ב.
"חברות אלו מקוות להמשיך ולהשליך פלסטיק לשימוש חד פעמי על קהילות ברחבי העולם, למרות השפעותיה הידועות על הסביבה ובריאות הציבור. הן מצהירות פומבית על סיום זיהום הפלסטיק לצרכנים, תוך כדי שתדלנות שקטה שתאפשר להן להשתמש באפריקה כשטח השלכת פלסטיק. זוהי צביעות וגרינוושינג ברמה גבוהה".