אנשים יושבים בטיילת בתל אביב ליד חוף הים בזמן גל חום / צילום: Oded Balilty, AP
בין הגולן לאילת - לא משנה היכן אתם מתגוררים, בשבועיים האחרונים קשה לחמוק מהחום העז. לפני ימים אחדים נשבר שיא חום של כל הזמנים בירושלים, ושעות קודם לכן נשבר בעיר הבירה שיא חום של 118 שנים. שיאי חום נוספים נשברו גם בעמק החולה ובגולן, ובכל הארץ דווח על שרב קיצוני וחריג.
מגן דוד אדום סיכם את אירועי החום הכבד: במשך שבוע בלבד הוענק שירות ל-1,871 בני אדם שסבלו מפגיעות חום שונות. שלושה נפגעו באורח קשה ממכת חום: צעיר בן 19 שפונה מנחל פורה, תוך כדי החייאה, לבית החולים סורוקה ושם נקבע מותו; גבר כבן 50 במצב קשה שפונה לבית החולים זיו בצפת, לאחר ששכב כשעתיים ברחוב בקרית שמונה; ואישה בת 58 שהתמוטטה ברחוב באילת, ופונתה לבית החולים יוספטל. גבר נוסף, בן 31, טופל כשהוא במצב בינוני בעין יהב, ופונה במסוק לבית החולים. לאלה התווספו מאות בני אדם שהתעלפו או התייבשו - חלקם הופנו לבית החולים - ו-1,184 בני אדם שסבלו מחולשה, סחרחורות ובלבול .
"גל החום הזה עדיין לא נגמר. אנחנו עם רצף של ימים חמים מאוד, וגם אם השיא מאחורינו, אנחנו נמצאים באחוזון ה-90 של אוגוסט וזה נגרר לתוך ספטמבר", מסביר ניר סתיו, מנהל השירות המטאורולוגי. "זהו אחד מגלי החום הארוכים והמשמעותיים שידענו בישראל. כל המחקרים מראים שגלי החום הולכים ומתרבים, ולא מסתכמים רק במרכז הקיץ, אלא גולשים גם לספטמבר ומאי.
"באזורים מסוימים בארץ הגענו ל-49 מעלות, ובאילת התקרבנו לכך. זה קשור לכך שהאקלים משתנה, וברור שגלי החום בשנים הקרובות יובילו אותנו לטמפרטורה של יותר מ-50 מעלות. זה לא יהיה מחזה נדיר. אולי הקידומת 5 תוריד את האסימון לחלק מהאנשים, שיבינו שאנחנו לא במצב של עסקים כרגיל".
סתיו מכוון לכך שאם נמשיך בתרחיש 'עסקים כרגיל', שבו לא נוקטים בצעדים משמעותיים לצמצום פליטות הפחמן האנושיות, המצב צפוי להחמיר משמעותית. זה אולי נשמע כמו חזיון רחוק, אך חשבו על הילדים של ימינו. בשנת 2100, כשהם יגיעו לשנות זקנתם ויזדקקו למערכת תומכת, תעלה הטמפרטורה בישראל בעד 4 מעלות, ביחס לשנים 1988-2017. לעומת זאת, בתרחיש הטוב, שלפיו האנושות תנקוט בפעולות להפחתת פליטות גזי החממה, תעלה הטמפרטורה בממוצע ב-1.5 מעלות צלזיוס.
בזמן שהחום בחוץ כבד מנשוא, בשבוע החולף צריכת החשמל שברה שרשרת של שיאים. ביום חמישי ה-3.9 נשבר בפעם השלישית לאותו שבוע שיא הביקוש לחשמל בכל הזמנים, ועמד על 14,662 מגה-וואט. מדובר בעלייה של יותר מ-1,000 מגה-וואט מהשיא אשתקד, בדומה לתוספת של תחנת כוח גדולה, על השלכות זיהום האוויר ופליטות גזי החממה שלה. גם השיא ביחס לסופי השבוע נשבר, כשבשבת ה-5.9 עמדה הצריכה על 13,092 מגה-וואט, גידול של 15% מהשיא הקודם (שהתרחש בחודש ינואר), ואילו ביום שישי עמד הביקוש על 14,138 מגה-וואט.
ואולם למרות שהפחתת השימוש בדלקים מאובנים מזהמים היא הכרחית להתמודדות עם משבר האקלים ובלימת עליית הטמפרטורה, בגל החום הגדול עמד ייצור החשמל ממקורות מתחדשים בשיאו על 12.5% בלבד.
אתגר האספלט
ההשלכות הכלכליות של עליית הטמפרטורה הן רבות. החל מהצורך להשקיע בתשתיות ובהסתגלות לעולם חם יותר, ועד לירידה בפרודוקטיביות עובדים, וחשיפה משמעותית יותר לתופעות קיצון, דוגמת שריפות חמורות. מחקר אמריקאי, שפורסם בכתב העת נייצ'ר, מעריך כי ההתחממות הגלובלית תוריד את ההכנסה העולמית בכ־23% עד שנת 2100. בקרב המדינות העניות ביותר תהיה ההשפעה קיצונית יותר, וכלכלתן תצטמק ב־75%. בארה"ב, למשל, נאמדות העלויות הבריאותיות של גלי חום בשנים 2002-2009 ב-5.3 מיליארד דולר. עד 2016 כבר עמדו ההוצאות הללו על 3.3 טריליון דולר .
מחקר אחר, של אוניברסיטת אוקספורד, חושף את השפעותיו של החום הכבד על בריאות האדם, במיוחד בערים. הערים נמצאות בחזית המאבק במשבר האקלים, שכן הן הפולטות העיקריות, ובהן חיים מרבית התושבים. לכן, הן הראשונות הנדרשות ליישם פתרונות להפחתת פליטות ולהסתגלות לשינויי האקלים. כעת, הן ניצבות בפני אתגר מורכב במיוחד - לפי חוקרי אוקספורד, בימים החמים הופכות פליטות מאספלט למקור משמעותי של זיהום אוויר. כשהוא נחשף לתנאי חום בקיץ, האספלט גורם לעלייה של 300% בפליטות של מזהמים מסוכנים, הפוגעים בבריאות הציבור.
החוקרים אספו דגימות אספלט הנמצא בעיקר בכבישים, גגות ושבילי גישה, ובדקו כיצד הוא מתנהג בעת חימום לטמפרטורות שבין 40 ל-200 מעלות צלסיוס. הם הבחינו כי כמות פליטות הזיהום גדלה פי שניים כשהאספלט מתחמם מ-40 לכ-60 מעלות - חום שאליו מגיע האספלט לעיתים קרובות בקיץ (נזכיר: תחזיות מזג האוויר מודדות את הטמפרטורה כפי שהיא בצל, אך האספלט חשוף לשמש ואוגר בתוכו חום, ולכן מתחמם באופן משמעותי) .
"הממצא העיקרי הוא שמוצרי אספלט שונים פולטים כמות נכבדה של רכיבים מזהמים לאוויר, כתלות חזקה בטמפרטורה וגורמים סביבתיים שונים", כותבים החוקרים. בעוד שלערים רבות בעולם חודר הרכב החשמלי ובכך מפחית את הזיהום, לפי המחקר החדש, השפעת משבר האקלים והתחממות כדור הארץ יגרמו לכמות הזיהום מהאספלט, המשמש את אותן מכוניות, דווקא לעלות.
בטון אפור במקום אספלט
עליית הטמפרטורה דוחקת את הערים לקצה. בערים מסוימות, במיוחד במזרח התיכון, עד סוף המאה תהפוך המחייה לבלתי אפשרית. 'אי החום העירוני', הנוצר בשל היעדר צמחיה ושטחים פתוחים לצד ריבוי אספלט ובטון, גורם לכך שפער הטמפרטורות בין לב העיר לשוליה יכול להגיע עד ל-12 מעלות. הערים, אם כן, חייבות למצוא פתרונות - כדי לאפשר לתושביהן לצאת מפתח ביתם בימי הקיץ.
אם עד היום נבחן רק הצורך להפחתת פליטות מכלי רכב כדי לשפר את איכות האוויר, החוקרים מוסיפים את הכבישים והאספלט לרשימת הדאגות. החשש שלהם הוא כי אספלט תורם משמעותית לזיהום האוויר בערים במהלך חודשי הקיץ, ויכול לייצר יותר פליטות חלקיקים מאשר רכבי בנזין ודיזל יחדיו. "עם עליית הטמפרטורות וכמות כלי הרכב השוחקת את הכבישים, אנו צופים לראות עלייה בכמות הזיהום שמקורו באספלט", אמרו החוקרים מאוקספורד.
מתכנני ערים ברחבי העולם נדרשים כעת לסוגיה. באירופה, חלק מהכבישים עשויים בטון אפור במקום אספלט שחור. פרופ' אורלי רונן, העוסקת בקיימות עירונית בעידן משבר האקלים, מספרת על האתגר: "בלוס אנג'לס עשו פרויקט גדול של צביעת כבישים בחומרים בהירים יותר בגווני אפור-לבן, הפולטים פחות חום. יש ניסיונות למצוא חומרים שעמידים יותר בטמפרטורות גבוהות ושיוצרים אותה מידת חיכוך, אך עדיין אין פתרון מוסכם. בהיערכות לשינויי אקלים, זה נושא שתופס תאוצה".
האם ניתן לצפות לשינוי בישראל כבר בעתיד הקרוב? גורם המבצע פרויקטים של תשתית בארץ מסביר את המורכבות הכלכלית: למרות תרומתו של האספלט לאי החום העירוני ולזיהום האוויר, העלות של פתרונות צביעת האספלט או שימוש באספלט שאיננו שחור "גבוהה בפער מאוד משמעותי, ולכן לא ריאלית. צבע דו רכיבי, למשל, יקר פי שלושה. בישראל יש עשרות אלפי קמ"ר של אספלט, שבכל שנה מחליפים חלקים מהם כחלק מהליך האחזקה".