שי ניצן / צילום: איל יצהר
1. רפ"ק אבי רוטנברג
בואו נתחיל מהעובדות. רפ"ק (בדימוס) אבי רוטנברג השתתף בצוות החקירה שחקר את הבן של ג’ודי ניר-מוזס בתיק שחיתות בעיריית ר"ג, והוא בעצמו גבה ממנה עדות בפרשה. התיק נסגר מחוסר אשמה. בהמשך, רוטנברג החל לנהל איתה קשר אינטימי ודיסקרטי. תוך כדי הקשר הזוגי ביניהם - רוטנברג הופקד על חקירת "תיק המעונות" נגד רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, בעיצומה של מערכת הבחירות לכנסת ה-20. ב-2016, הוא היה "שותף סוד" לתיק 2000 - פרשת רה"מ בנימין נתניהו ומו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, אחיה של ניר-מוזס.
מפקדו של רוטנברג שמע רינונים על קשריו של רוטנברג עם ניר-מוזס ושאל אותו על כך. רוטנברג הסתיר את קשריו עם ניר-מוזס ממפקדו, ואמר כי מתגורר עם אשתו וכי אין לו מניעה לטפל בתיק של נתניהו. נזכיר כי לניר-מוזס אינטרס ישיר ומובהק בתיק 2000 כבעלת מניות ב"ידיעות אחרונות". זאת, בנוסף לעובדה כי אחיה הוא חשוד מרכזי.
מהר מאוד רוטנברג מנע את עצמו מעיסוק בתיק, ובנימוק שקרי ודי מוזר. רוטנברג אמר שלא נכון שיחקור עוד תיק של רה"מ, אחרי שניהל את חקירת תיק המעונות. זמן רב לאחר מכן, מפקדיו של רוטנברג גילו את האמת, והוא נאלץ להודות בקשר הרומנטי. רוטנברג קיבל הערה פיקודית שנשמרה בחשאיות, ושלא מנעה ממנו להתקדם. בהמשך רוטנברג פרש, לכאורה ללא קשר, מהמשטרה. כך נחשף על ידי כתב "חדשות 12" עמית סגל.
קשה להיות מופתע מהשערוריות של מערכת אכיפת החוק, ובכל זאת נדמה שנשבר כאן שיא. קצין לא זוטר ביחידת העילית של המשטרה, מנהל מערכת יחסים אינטימית עם אישה, שאך לפני זמן קצר הוא חקר את בנה וגבה ממנה עדות. הוא מנהל את חקירת תיק המעונות, ללא שום גילוי נאות.
האם זה פלילי? לא יודע, יכול באמת להיות שלא. ראש מח"ש אורי כרמל חשב שכן, המשנה לפרקליט המדינה שלמה (מומי) למברגר, חשב שלא. אבל לא הכל בחיים זה שאלה של פלילי או לא פלילי. כמה היבריס יש לחוקרי העילית של משטרת ישראל, זה פשוט לא ייאמן. אם לא די בכך, רוטנברג נחשף לחשדות בתיק 2000, הרגיש ביותר במדינת ישראל באותו זמן, כאשר הוא נשאל לפני כן אם יש לו מניעה, על רקע החשד של מפקדו. הוא משקר, ונחשף למידע בתיק 2000 למרות ניגוד העניינים הברור. אם זו לא הפרת אמונים בעלת פן מחמיר המצדיק העמדה לדין, אינני יודע הפרת אמונים מהי.
2. צמרת המשטרה
בואו שוב נתחיל מהעובדות. כאשר ההתנהלות הפגומה נחשפת למפקדיו, ראש יאח"ה, כורש בר נור, קורא לרוטנברג. במזכר שהוא כותב לאחר מכן, הוא מציין כי קרא "היום לנדון למשרדי. שאלתי אותו אם יש לו היכרות וקשר לניר-מוזס, והנדון השיב בחיוב. בהמשך שוחחתי עימו ארוכות על ההיבטים הפסולים בהתנהגותו ועל הנורמות המצופות מקצין משטרה".
מפקד יחידת להב במשטרה, ניצב רוני ריטמן, סוגר, לדברי עמית סגל, בתוך יממה את הפרשה בלי לדווח למח"ש. "סיכמתי שכורש ישוחח בדיסקרטיות עם רוטנברג ויציע לו לעבור בהסכמתו לתפקיד אחר. בנוסף, תירשם לנדון הערת מפקד". רק לאחר שצמרת המשטרה מקבלת "התראה" מאשתו של רוטנברג שהפרשה עומדת להיחשף, שנה וחצי לאחר שהתיק כבר הסתיים בהערה פיקודית, מחליט ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה (אח"מ), ניצב מני יצחקי, להעביר את הפרשה לבדיקת מח"ש.
ההתרשמות שלי היא טיוח ברור. קשה להכיל שהתנהלות כל כך פסולה מסתיימת בתוך 24 שעות, בלי שום חקירה, בלי שום קבלת חוות דעת של גורם חיצוני, בלי עדכון של פרקליט המדינה. ואפילו בלי שום סנקציה של ממש. להערה הפיקודית אין שום משמעות, שהרי רגע אחר כך מוצע לרוטנברג (בהסכמתו האדיבה) לעבור לתפקיד נחשב אף יותר.
ואם באמת הכל היה כדת וכדין, מדוע אחרי שנה וחצי לפתע התיק כן מועבר לבדיקת מח"ש? מה בדיוק התחדש? ריח הטיוח וציפוף השורות מתפזר ומיתמר. איני חושב שיש אזרח מן השורה, וכל שכן לא נבחר ציבור שהיה מקבל את "הנחת הסלב" המופלגת הזו. אבל המערכת גוננה על עצמה, והעדיפה לא לכבס את הכביסה בחוץ. בעצם היא החליטה לא לכבס את הכביסה בכלל, אלא להעביר אותה לחדר אחר בבית, ללא חלונות ואוורור.
3. הפרקליטות
התיק בעניינו של רוטנברג מועבר למח"ש בשלהי 2017, שמערבת בעניין את פרקליט המדינה דאז, שי ניצן, ואת המשנה לפרקליט המדינה מומי למברגר. ראש מח"ש דאז, אורי כרמל, מחזיק בדעה כי יש חשדות לפלילים מצד רוטנברג, ואף חשד ראשוני לשיבוש מהלכי משפט מצד הניצבים רוני ריטמן ומני יצחקי.
למברגר סבר להיפך. לדעתו, החשד נגד ריטמן ויצחקי הוא מופרך. גם בנוגע לרוטנברג, לא השתכנע כי מדובר ב"קייס" שיחזיק כתב אישום בבימ"ש. זאת, מאחר שרוטנברג לא ביצע פעולות של ממש בתיק 2000. למברגר שולח את כרמל לעשות שיעורי בית על טיב זיקתו של רוטנברג לתיק 2000. אולם גם מציין בפניו בשולי המכתב, שנכתב על דעת ניצן, כי "אני לא רואה מצב בו בעת הזאת מח"ש נכנסים לבדיקת חומרים בתיק 2000. מסיבות מובנות".
עמית סגל פירש כי "מסיבות מובנות הכוונה לרה"מ נתניהו, ושהמשנה לפרקליט המדינה לא רצה "להעניק נשק רב עוצמה בידיו של נתניהו", בכך שיורה למח"ש לחקור את החשדות.
לדעתי, זו פרשנות שגויה, וכל שכן איננה הכרחית. האמירה על "מסיבות מובנות", להערכתי, וכך טוען גם עו"ד למברגר עצמו, היא חוסר רצון של המשנה לפרקליט המדינה לנהל חקירה נגד החוקרים במקביל, דבר שיצריך כניסה לבדיקת החומרים בתיק 2000 עצמו. למברגר הדגיש בדבריו כי הסייג הוא "בעת הזו". הוא לא התנגד שהנושא ייבדק בהמשך על ידי מח"ש, אך לא תוך כדי החקירה עצמה. זאת לטענתו, כדי שבפרשה כה רגישה לא יהיו מעורבים שני גופי חקירה, והדבר יגדיל את חשש זליגת החומרים.
לא מדובר בהחלטה מופרכת מיסודה או מושחתת במהותה. מאחר שהגורם החשוד (רוטנברג) הורחק מהתיק, רמת הדחיפות יורדת, ואפשר לטפל בעניין לאחר מיצוי חקירת המשטרה. אולם כוכבי הפרשה הרוויחו מההחלטה, עד שהנושא הועבר שוב לטיפול למברגר - רוטנברג, ריטמן ויצחקי כבר פשטו את המדים. פרט זה היה בין שיקולי מח"ש לגנוז את התיק, החלטה שאומצה שוב על ידי למברגר.
לדעתי, הקישור שעשה סגל בין הטיוח לבין חקירות נתניהו, היה שגוי. ייתכן מאוד שזה מה שעמד בסוד הטיוח של ריטמן ויצחקי, אך הדבר לא הוכח. הטענה ל"נשק רב עוצמה" לא גובתה בהוכחה, לטעמי. סגל התעקש לעשות את האקסטרה-מייל עם הקישור הלא מוכרח לחקירות נתניהו, ובכך שימש את יריביו להגחיך את הסיפור המדהים ולהציגו שלא בצדק כסיפורי מעשיות.
4. תגובת הפרקליטות
בחצות הליל הגיבה הפרקליטות לחשיפה של סגל. אלא שהיא העלתה טענה שבכלל לא נטענה, ואז הפריכה אותה בבוז. "בניגוד גמור לנטען בכתבה, רוטנברג כלל לא היה מעורב בחקירת תיק 2000. למעשה, הוא עזב את היחידה החוקרת ביוני 2016, כחצי שנה טרם החלה חקירת הפרשה... יצוין, כי עניינו של רוטנברג פורסם עוד ב-2017 על ידי רביב דרוקר".
אלא מה? סגל לא טען לרגע כי רוטנברג היה חלק מהחקירה. גם ציון העובדה שעניינו של רוטנברג פורסם עוד ב-2017 ע"י דרוקר, לחלוטין איננו רלוונטי לחשיפה של סגל (סגל בפירוש התייחס לפרסום מ-2017). נראה כי הפרקליטות התאמצה לפגוע באמינות של סגל ולעקוץ אותו, במקום להתמקד בביקורת עניינית על חשיפתו. חבל.
חזקת חפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב אישום נגד רה"מ בנימין נתניהו וארנון (נוני) מוזס הם בגדר נאשמים, לא הורשעו בביצוע עבירה ועומדת להם חזקת החפות. אבי רוטנברג אינו חשוד בדבר.