דנה וישקין / צילום: עדי ארד
לפני שבועות אחדים נבחרה האדריכלית דנה וישקין לתפקיד יו"ר התאחדות האדריכלים. וישקין הצליחה להדיח מהתפקיד את האדריכל הוותיק דוד קנפו, אחרי קדנציה אחת בלבד. קנפו החליף את אלי פירסט, אדריכל ותיק ומורה רב זכויות. בדרך כלל נבחרים לתפקיד הזה אדריכלים שמאחוריהם שלל מכובד של פרויקטים, ונוכחות גם במגזר הציבורי.
וישקין, לעומת זאת, היא בת 45 בלבד, והיא אדריכלית המתמקדת בבנייה למגורים. את המוניטין שלה צברה רק בשלוש השנים האחרונות, בזכות קבוצת הפייסבוק שהקימה, "רישוי שפוי" שבה כ-2,900 חברים, בעיקר אדריכלים.
בראיון עצמו היא שוקלת כל מילה. אחריו, כדי לוודא שאין אי הבנות, היא שלחה טקסטים ארוכים שמבטאים את ה"אני מאמין" שלה. אפשר ללמוד מההתנהלות הזאת עליה: יש לה תפיסת עולם ברורה, היא לא סומכת על אף אחד וחשוב לה שהדברים ייעשו בדיוק כמו שהיא רוצה.
מה גרם לך להתחיל בפעילות ציבורית?
"ב-20 השנה שבהן אני עוסקת בתכנון הייתי שקועה לגמרי בעשייה האדריכלית. ב-2017 התחלתי להרגיש שמתרחשות בענף כל מיני תופעות לא סבירות ושהליך רישוי הבנייה הופך להזוי ומטורלל מרגע לרגע. ראיתי תיקי מידע שהגיעו ריקים, פסילה אוטומטית של בקשות להיתר על ידי הרשויות, החלה רטרואקטיבית של דרישות על בקשות ואין סוף גורמים שסוחטים את הלקוחות. הדברים האלה עיכבו את ההתקדמות של הפרויקטים שלי וגרמו לי לשאול שאלות.
"לפני קצת יותר משנתיים, אחרי רצף של מכות שניחתו עליי מצד הרשויות, ברגע של ייאוש, באישון לילה, פתחתי את קבוצת הפייסבוק ‘רישוי שפוי’. בבוקר כבר היו בקבוצה מאות חברים, כל אחד מהם חשב עד אז שהוא לבד, שאולי הוא לא מבין משהו.
"מי שייצגו את האדריכלים במשך שנים היו אדריכלים ותיקים יותר שעוסקים בבנייה ציבורית. העובדה שאני לא מתפרנסת מפרויקטים של משרדי ממשלה או רשויות מקומיות היא דווקא יתרון במקרה הזה ולא חיסרון - אין לי צורך לייצר קשרים או לשמר אותם, ואני חופשייה לומר את כל האמת, לחשוף את הפופוליזם וההטעיות וגם להילחם לטובת האינטרס הציבורי.
"אני גם פועלת לכך שכל נציגי ההתאחדות מול גורמי הממשל השונים יתחייבו להיעדר ניגוד אינטרסים. זה חלק מהערכים שאני שואפת לקדם, של שקיפות והוגנות, ואת מה שאני דורשת מאחרים אני דורשת קודם כול מעצמנו".
אילו קשיים מיוחדים יש לאדריכלים בתחום הרישוי?
"בשנים האחרונות אנחנו מרגישים שכל ההתנהלות בתחום התכנון והבנייה, במיוחד בעניין הוצאת ההיתרים והרישוי, פועלת נגדנו ונגד הציבור. הדברים האלה גורמים להתארכות של התהליכים, לחוסר ודאות ולסחיטה של הלקוחות. אנחנו האדריכלים מוצאים את עצמנו בתווך, נתונים לגחמות של עשרות גורמים שמשנים את הדרישות תוך כדי תהליך".
מה היה החזון שלך כשהקמת את "רישוי שפוי"?
"המטרה המקורית הייתה בעיקר לחבר בין כולם כדי להבין מה קורה. אחרי שבמשך תקופה כולנו קיטרנו, הבנתי שהקבוצה הזו לא יכולה להפוך לקבוצת תמיכה, ומתוך תחושת אחריות פניתי בעצמי לגורמים הרלוונטיים. בהתחלה הופתעתי לטובה מההיענות של מינהל התכנון ושל מטה הדיור, העברנו ניירות עמדה והוזמנו לדיונים. אחרי עשרות שעות של דיונים שבהם השתתפו עשרות אדריכלים לאורך חודשים, התחלתי להרגיש שהדברים לא מתקדמים לשום מקום, שעושים מאיתנו צחוק: שום שינוי לא נעשה, וכשביקשתי תשובות אף אחד לא הסכים להתחייב, אפילו סיכומי פגישה לא הוציאו. השינוי היחיד שביצעו באותה התקופה בתקנות היה הגדרת חופשת אוגוסט של הרשויות במערכת רישוי זמין - כל הענף בקריסה והם לא מתביישים לדאוג לחופשה השנתית שלהם.
"בלית ברירה הגשנו באפריל 2019 עתירה לבג"ץ נגד תקנות רישוי הבנייה. עברנו מאז כמה שלבים ובקרוב צפוי דיון בעתירה".
מה מקורות המימון של הקבוצה?
"זו לא קבוצה מוגדרת או פורמלית והפעילות היא התנדבותית. אין לנו מימון מסודר. את הבג"ץ מימנו באמצעות מימון המונים. בחודשים האחרונים, לנוכח התקופה הקשה, תמכו במימון הפעילות שלי עשרות משרדי אדריכלים".
מהי בעצם התאחדות האדריכלים? את מי אתם מייצגים?
"כרגע חברים בהתאחדות כ-2,000 אדריכלים ואני מוכרחה לומר שאף אחד לא יודע כמה אדריכלים יש כרגע בארץ, וכמה משרדי אדריכלים פועלים. ההתאחדות היא הגוף היציג של האדריכלים בארץ, ותפקידנו לייצג את האדריכלים מול גורמי הממשל בארץ, להביע דעה מקצועית. בשנים האחרונות ההתאחדות בעיקר ארגנה אירועי תרבות. זה נחמד, אבל זה לא מספיק. הייתה פה הזנחה של שנים שנובעת מזה שהארגון פעל כמו ארגון חברים, בהתנדבות, ולא כמו ארגון מקצועי".
לאורך השנים ניתן להבחין בירידה נמשכת במעמד האדריכלים שהופכים לעוד יועצים בפרויקט. מה בדעתך לעשות בקשר לכך?
"אדריכלים לא ממש מצליחים לתכנן כאן בשנים האחרונות - אנחנו כבולים. במקום שהאדריכל יתכנן את הבניין עם קבוצה קטנה של יועצים מקצועיים, הוא צריך בכל פרויקט להתנהל מול עשרות יועצים, מאכערים, מלווים, מקדמי רישוי, מנהלי רגולציה, יועצי סטטוטוריקה, מסירי חסמים, עורכי דין, שמאים, מנהלי פרויקטים, שכחתי מישהו? ואז הוא צריך לרצות פקידים שבודקים אותו מטעם עשרות גורמים. רוב המאמץ מושקע בבירוקרטיה, בטפל, בלנסות לתאם בין דרישות סותרות וגחמות של אינסוף גורמים.
"השילוב של המערכת המסורבלת והמסואבת הזו עם חוסר הוודאות שהתעצם מאוד בשנים האחרונות הפך את האדריכל מאוטוריטה מקצועית לעוד גורם חסר ערך ואת האדריכלות ללא רלוונטית, אדריכלות היא אפילו לא חלק מהשיח.
"תראה מה קורה בבנייה הציבורית - בחירת מתכננים, קבלנים ותכנון נקבעת כיום לפי קריטריונים של מחיר, במקום לפי איכות. זו פשוט שערורייה שמי שמתכנן ובונה מרחבים ציבוריים ומבני ציבור בארץ הוא מי שנותן את הצעת המחיר האטרקטיבית ביותר - וככה אנחנו נראים.
"ישנם לא מעט שינויים שנדרשים כמו תעריפים קבועים, בחירה לפי איכות, קוד אתי למכרזים ותחרויות, ופתיחת שיעור קבוע מתכנון מבני הציבור לתחרויות פתוחות. אבל כל זה תלוי לפני הכול בהבנה הציבורית של חשיבות האיכות האדריכלית. גם הציבור וגם מקבלי ההחלטות צריכים להבין שתכנון טוב הוא לא מותרות, הוא לגמרי הבסיס".
דנה וישקין
בת 45, אם לשני ילדים ● בעלת תואר באדריכלות מאוניברסיטת ת"א ● בעלת משרד משנת 2007, המתמחה בבנייה למגורים ● ב-2017 הקימה את קבוצת הפייסבוק "רישוי שפוי"