אנשים שוחים ברקע בירת איסלנד, ברייקיאוויק, אוגוסט. "הפוליטיקאים לא התערבו ולא הצליחו לקלקל" / צילום: ?rni Torfason, Associated Press
לאיסלנד היו את כל הסיבות להצליח במאבק נגד מגפת הקורונה. מדובר באי מבודד, מיושב בדלילות, עשיר יחסית ובעל מקורות אנרגיה בלתי נדלים, שבנוסף לכל הפך בשנים האחרונות לסוג של מעבדה גלובלית רפואית בגלל הקרבה הגנטית של תושביו ומחקרים עליהם.
מדובר במדינת רווחה הומוגנית, שחושלה יחדיו אחרי הקריסה הכלכלית של 2008, ושהצליחה להיחלץ מפשיטת הרגל אליה הובילו אותה אז כמה אנשי עסקים ופוליטיקאים. אבל בימים הראשונים של מגפת הקורונה באירופה, בתחילת מרץ, זה לא היה נראה טוב.
כמו יתר מדינות אירופה, ולמרות הריחוק הגאוגרפי, גם איסלנד חוותה התפרצות קורונה משמעותית בתחילת האביב, שמקורה היה בתיירים מהיבשת או באיסלנדים ששבו הביתה אחרי חופשת סקי באיטליה ובאוסטריה. הממשלה הודיעה על שתי המדינות כאזורי סיכון, ועל סגירת הגבולות לתושבים מחוץ לאיחוד (המדינה חתומה על אמנת שנגן) - אבל לא מספיק מהר.
ב-1 במרץ נרשמו באיסלנד שני המקרים הראשונים, ומשם המספר הלך והאמיר. תיירים ומבקרים אחרים הביאו את הנגיף ממערב ארה"ב, שם הוא התפשט באותה תקופה מתחת לרדאר, וגם מבריטניה, שלה קשרי תעופה וסחר ענפים עם האי. החולים החלו להפיץ את הקורונה באיסלנד וגרמו להידבקויות בתוך הקהילה.
שבועיים לאחר שני המקרים הראשונים כבר נרשמו 30 מקרים ביום, חודש לאחר מכן 85, והמספר עלה עד ל-100 חולים ביום, מה שהפך את איסלנד למדינה הסקנדינבית עם שיעור התחלואה הגדול דאז ביותר ביחס לגודל האוכלוסייה (באיסלנד חיים כ-350 אלף בני אדם בלבד).
הרשויות נאלצו להתעשת במהירות
אבל שיעור העלייה והחשש מהקורונה הביאו לכך שגם הרשויות התעשתו במהירות, ונקטו שורת צעדים שהפכו את איסלנד לסיפור הצלחה עד כה במלחמה בנגיף. כמו ניו זילנד בצד השני של הכדור הארץ, איסלנד שמה לה למטרה לא רק לשטח את עקומת התחלואה בקורונה, אלא לרסק אותה. גרמניה או איטליה אינן יכולות לקוות לתוצאה כזו, בגלל הגבולות היבשתיים והפתוחים יחסית שלהן. איסלנד וניו זילנד, ובמידה רבה גם ישראל של הגל הראשון - מדינות שניתן לסגור בבת-אחת את הכניסה אליהן - יכולות לנסות.
איסלנד התנהלה על פי תוכנית סדורה של מערכת הבריאות שלה. היא לא התפתתה לאמץ את המודל השבדי, ואף שנמנעה מהכרזה על סגר כולל - הממשלה נקטה צעדים שקולים לו. היא סגרה בהדרגה את מועדוני הלילה ואז את המספרות. היא אסרה על התקהלויות של יותר מ-20 בני אדם, השעתה את הלימודים בבתי הספר התיכוניים והאוניברסיטאות וצמצמה את הלימודים בבתי הספר היסודיים ובגנים.
במקביל, המדינה הפעילה מערך חקירות אפידמיולוגיות ובידודים שהסתייע בשפע היחסי של בדיקות שניתן היה לבצע מבחינה טכנית. איסלנד השקיעה רבות בתחום הרפואה בשנים האחרונות, וחברות שונות מבצעות מחקרים גנטיים על תושביה, במיוחד בגלל ההיסטוריה הייחודית שלהם כצאצאי ויקינגים ואירופים שחיפשו מקום חדש להתיישב בו, ונשארו מבודדים יחסית במשך מאות שנים. אחת החברות הגדולות, DeCode שמה, חברה לממשלה והחלה לבצע בדיקות מטעמה בתחילת המשבר.
וכך, כבר בסוף חודש מרץ בדקו הרשויות ביחד עם החברה הפרטית כ-3.5% מאוכלוסיית האי, שהיה אז השיעור הגבוה ביותר בעולם. בנוסף לחקירות, הממשלה הציעה לתושבים בדיקות קורונה חינמיות גם אם אינם מפגינים תסמינים חשודים, ואפילו אם לא היו בקרבת חולים מאומתים. באותה תקופה, מתוך כ-1,000 מקרים שנרשמו במדינה, 30% היו כתוצאה מהדבקה מחוץ למדינה, ו-70% כתוצאה מהדבקה מקומית.
הצעדים האפידמיולוגיים עבדו, ולוו גם בקמפיינים ציבוריים לגבי שמירת מרחק. באחת המודעות, שהפכה לוויראלית באירופה, המחישה הממשלה כי המרחק הדרוש בין שני אנשים הוא שתי כבשים העומדות אחת אחרי השנייה - בערך שני מטר. "הפוליטיקאים לא התערבו ולא הצליחו לקלקל את התגובה הרפואית האיסלנדית", סיפר מומחה ל"ניו יורקר", שהקדיש כתבה בקיץ לסיפור ההצלחה האיסלנדי.
גל שני צנוע ביחס למדינות אחרות
מאז אוגוסט חווה גם איסלנד "גל שני", אך צנוע מאוד בהשוואה למקומות אחרים. בדומה לנעשה בניו זילנד, חלק גדול מהמקרים הן שרשראות הדבקה מקומיות הנובעות ממקרי קורונה המגיעים מחו"ל.
הממשלה מנסה ככל יכולתה להילחם בתופעה, שמשותפת למדינות שהצליחו לרסק את העקומה, כמו סין למשל, ודורשת כעת ממי שמגיעים אליה מחו"ל לבצע שתי בדיקות קורונה - אחת עם הנחיתה, והשנייה לאחר בידוד של חמישה ימים - ואת האפשרות להסתובב באופן חופשי במדינה רק לאחר תוצאה שלילית.
העלות (בערך 150 דולר לשתי הבדיקות) מוטלת על המבקר. לחילופין, הרשויות מאפשרות בחירה בבידוד של 14 יום כאמצעי זהירות. הקורונה עדיין קיימת באיסלנד, אבל המגפה נשמרת על אש קטנה מאוד. אתמול נרשמו בה שלושה מקרים חדשים.
הנתונים מספקים הצצה להיקף המאמץ באיסלנד. עד כה, בוצעו במדינה כ-250 אלף בדיקות קורונה, שאיתרו כ-2,200 מקרים של המחלה. 25 אלף בני אדם הושמו בבידוד מאז התפרצותה. מספר המתים הכולל באיסלנד עומד על 10. בשבועיים האחרונים עמד שיעור ההדבקה בתוך הקהילה על 11 מקרים ל-100 אלף תושבים, ועל חמישה מקרים ל-100 אלף בקרב מי שנכנסים למדינה. גבולותיה פתוחים אך ורק לתושבי האיחוד ואזור שנגן. ישנם אפס חולים מאושפזים.
נתוני התחלואה, אגב, עשויים להיות הקרובים ביותר ל"אמיתיים", משום שלפי ההנחות כמעט כל החולים - כולל חסרי סימפטומים - מאובחנים באיסלנד. לפי הנתונים, שיעור התמותה הכללי מנגיף הקורונה עומד על כ-0.45%, אבל יש לקחת בחשבון כי האוכלוסייה באיסלנד צעירה יחסית (גיל ממוצע 38, לעומת 43 באירופה) והשפעות אחרות כמו מקורות ההדבקה.
המלחמה בקורונה דרשה צעדים דרסטיים
השאלה החשובה כעת עמה מתמודדת המדינה היא לגבי עתידה הכלכלי. ריסוק העקומה האיסלנדי דרש צעדים דרסטיים, ולפי הערכות יורוסטאט (המקבילה האירופית ללמ"ס), התמ"ג האיסלנדי נפגע ברבעון השני ב-9.1% לעומת הרבעון שלפניו - הצניחה הגבוהה ביותר בכל המדינות הסקנדינביות.
מומחים מסבירים את הפגיעה בעיקר בקריסת התיירות למדינה, שהפכה למקור לקרוב ל-25% מהתמ"ג האיסלנדי בשנים האחרונות. הם מזהירים כי הקיץ אמור היה להיות תקופת התיירות המכניסה ביותר וכי בגלל איסור הכניסה על תיירים מארה"ב (איסלנד מרוחקת רק כמה שעות טיסה מהחוף המזרחי) - המגמה עלולה להירשם גם ברבעון השלישי, ואחריו.
לכן, לצד ההנחיות הציבוריות לגבי שמירת מרחק (אך לא שימוש במסכות, שאינו מקובל במדינה) הממשלה יצאה בקמפיינים לעודד את תיירות הפנים, וגם לנסות ולמשוך תיירים אירופיים שאינם נרתעים מהצורך לבצע שתי בדיקות קורונה ולהתחיל את חופשתם בשבוע של בידוד.
הממשלה ברייקיאוויק מקווה כי האיסלנדים יעדיפו השנה אתרי סקי בתוך המדינה, גם מחשש להידבקות בקורונה באירופה. לאכזבת מגזר התיירות, הממשלה לא הקלה בחודש האחרון את תנאי הכניסה לתיירים, והבהירה כי העלויות של ריסוק-מחדש של העקומה יהיו גבוהות יותר מאלה של צמצום התיירות על ידי בדיקות קפדניות ותנאים מחמירים לכניסה למדינה.
איסלנד
רק 350 אלף תושבים מתגוררים באי הצפוני • מחציתם ממוקמים בעיר הבירה רייקאוויק • שטח: 100 קמ"ר (פי 5 מישראל) • תמ"ג: 18.2 מיליארד דולר (153 בעולם) • תמ"ג לנפש: 53.3 אלף דולר (21 בעולם) • עוד משהו: אלת'ינגי, הפרלמנט של איסלנד, הוא הקדום ביותר בעולם