גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אקדמיה אנלוגית בעידן דיגיטלי: מערכת ההשכלה הגבוהה חייבת להשתנות

כדי להתאים את עצמה לשוק העבודה המשתנה, האקדמיה צריכה לעבור למודל פתוח וגמיש, ולהפסיק להגן על מערכת התארים המסורתית

ZOOM. קשה למצוא ארגון או מוסד לימודים שפסח על השימוש במערכת  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
ZOOM. קשה למצוא ארגון או מוסד לימודים שפסח על השימוש במערכת / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הסטודנטים שיחזרו אחרי החגים ללמוד דרך זום שואלים את עצמם מדוע עליהם לשלם שכר לימוד לאוניברסיטה מקומית תמורת הזכות לצפות במרצה דרך מסך. אם כבר דרך מסך, אפשר לצפות במרצים ובמערכי שיעור מהטובים בעולם בכל תחום. ניתוק הלמידה ממקום פיזי, שהתרחש במשבר הקורונה, הוא הזדמנות מצוינת להגדיר איך צריכה להיראות השכלה גבוהה בעולם החדש - במיוחד לאור העובדה שנצטרך יותר השכלה, לא פחות, כדי להישאר מעודכנים ורלוונטיים לאורך שנים רבות של תעסוקה בעולם של שינויים מהירים.

כבר היום יש להשכלה הגבוהה מגבלות רבות מבחינת התאמתה לשוק התעסוקה ושוויון ההזדמנויות שהיא נותנת. 80% מהסטודנטים אמנם אומרים שנרשמו ללימודים כדי לשפר את הזדמנויות התעסוקה שלהם, אבל רובם אומרים גם שהם מסיימים את התואר בלי המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה. ויש כמובן גם מגבלות של תקציב, גיאוגרפיה ורקע חברתי שמגדירות את יכולתו של אדם לרכוש השכלה איכותית.

הרעיון שניתן ללמוד תואר ולרכוש זהות מקצועית לחיים לא תאם את המציאות עוד לפני המשבר הנוכחי. השינויים המהירים בעולם דורשים עדכון וגיוון של המיומנויות והעיסוקים, וכך נפתח פער יכולות משמעותי בין מה שמציעים התארים לבין מה שדורש עולם העבודה.

ויותר מזה. למרות הטכנולוגיה, התארים נשארו אנלוגיים. זה כמה שנים שאנחנו רואים ניסיונות לחדש בתחום ההשכלה - לדוגמה קורסים פתוחים ברשת (הידועים בשם MOOC) - אבל עדיין לא ראינו מעבר למודל השכלה פתוח, שמאפשר ללמוד בכלים שונים, בתקופות שונות, אצל מומחים שונים. האקדמיה ממשיכה להגן על מערכת התארים המסורתית בקמפוס הפיזי.

משבר הקורונה מסמן לנו הזדמנות לטפל בבעיות הקיימות במערכת ההשכלה הגבוהה. המודל הבינרי של השכלה - פנים אל פנים או ברשת - לא יתפוס בעולם החדש. סטודנטים צריכים לחוות למידה שמותאמת לעתיד שבתוכו הם יחיו ויעבדו. בעולם שבו אין תשובות נכונות, למידה לא יכולה להתבסס על מרצה שמעביר ידע ושורות של תלמידים פסיביים רושמים אותו במחברת או בנייד ואז מוכיחים שהם זוכרים אותו במבחן. בעידן החדש תצטרך מערכת ההשכלה הגבוהה לתת מענה לדרישות חדשות:

לייצר אקו-סיסטם שלם של למידה, שמותאם לעולם משולב למידה פיזית ודיגיטלית אבל כולל לא רק את השיעורים אלא גם את כל מה שנדרש לחוויית הלמידה: חדרי למידה, גישה לחומרים ועזרים, מפגשים אישיים, קבוצתיים וכיתתיים ואפילו התייחסות למערכת החברתית של הקמפוס הפיזי.

ללמוד אחד מהשני וביחד כי בעולם החדש אנחנו כמעט אף פעם לא יודעים כל מה שצריך לדעת ולכן צריך ללמוד גם להגיע אל מי שיודע או אל מי שאיתו אפשר ללמוד. הלמידה החדשה צריכה לעזור לנו לחוות עשייה משותפת מסוגים שונים וגם ללמוד לזהות ולרתום את האנשים שאיתם אנחנו יכולים ללמוד יחד. האקדמיה החדשה צריכה לעזור לנו להבין מתי להפריד בין למידה אישית ללמידה בחברותא ולהכין אותנו לעולם של עשייה בקהילות של אנשים מסוגים שונים.

לנהל את הזמנים ללמידה, כי אנחנו לא יכולים יותר להסתמך על זה שמישהו אחר יגדיר לנו את המסגרת. מערכות השכלה בעולם החדש צריכות לעזור לנו להתנהל בלמידה שהיא גם א-סינכרונית, כל אחד בזמנו, וגם סינכרונית, כולנו ביחד בשעת מפגש. זה אומר בין השאר פיצול של הלמידה לאישית ועצמאית, עצמאית בקבוצות קטנות וכיתתית מונחית. וזה כנראה אומר גם פיתוח של כלי למידה חדשים שיעזרו לנו לנהל את הלמידה על כל צורותיה.

לגוון את מקורות הלמידה, שכן עבר הזמן שבו כל הידע ישב אצל המרצה ובספרים. ההשכלה הגבוהה של העידן החדש צריכה לאפשר ללומד ללמוד ממגוון מקורות, גורמים, צורות וגם על פני תקופות ארוכות. מקורות כאלה יכולים להיות קורסים ברשת, תוך כדי עבודה, בלוגים, פודקאסטים, קבוצות דיון, מפגשים עם אנשים. במקום להכתיב את המקור ללמידה, נרצה אקדמיה שאוצרת עבורנו את איכות הלמידה, עוזרת לנו להבחין בין מידע, ידע ודעה, לבדוק, לחקור וללמוד מהמקורות הנכונים ביותר לכל זמן ונושא.

להכיר במסלולים פתוחים . אנחנו מסתמכים היום על תארים פורמליים ותעודות הסמכה כדי לסמן למידה. אבל זה לא תואם את העובדה שהלמידה לא נובעת רק מהקורסים באוניברסיטה. יותר מכך, אפילו אם אנחנו לומדים לתואר פורמלי, אין סיבה שהלמידה תוגבל למרצים בפקולטה שבה אנחנו רשומים. צריך לפתוח את ההגדרות של מסלולי ההכשרה, הלמידה וגם ההסמכה. וכן, אפשר לצפות שהשכלה גבוהה תתפתח מבעלות לאוצרות של למידה ברמה גבוהה, שתדע לספק לנו את חותמת האיכות בדמות תואר או אקרדיטציה ואפילו תעזור לנו לסמן את איכות החומרים בלי להגביל אותנו למוסד יחיד. אבל אנחנו צריכים ללמוד להכיר בהסמכה שנובעת מאוצרות למידה מסוג אחר.

בוגרי היחידות הטכנולוגיות של צה"ל הם דוגמה לכך. שוק התעסוקה מכיר באיכות ההכשרה והניסיון של המשרתים ומקביל אותם למדרגים מסוימים של תעודות אקדמיות. וכך אנחנו רואים בוגרי יחידות טכנולוגיות נקלטים בתעשיית ההייטק בלא דרישה לתואר בהנדסה. דוגמאות דומות אנחנו רואים בחלק מהמערכות שמסיבות אקדמאים במקצועות לא הנדסיים ומסיבות אותם לתפקידים בהייטק או במערכות שמסיבות אנשי צבא והייטק להוראה.

למדוד אחרת, לא דרך בחינות, אלא כמו שהשוק מתגמל - על היכולת להתקדם, להתפתח, להשיג מטרות אישיות וקבוצתיות. הדרך לעולם העבודה לא עוברת ביכולת לשחזר משהו שמישהו לימד אותנו אלא ביכולת לעשות משהו עם מה שלמדנו. זה אתגר מורכב אבל הכרחי במיוחד מאחר שהוא משולב במוטיבציה ללמידה. המוטיבציה הזאת כבר לא יכולה להישען על קבלת 100 במבחן, אלא על התפתחות מתמדת ביחס ליעדים אישיים.

לעצב השכלה הוליסטית, בעולם שבו הידע מתיישן, ומקצועות ותעשיות משתנים, החיבור בין השכלה לעולמות העבודה עובר במיומנויות, בהיכרות ובהבנה של עולמות רחבים, בתכנים מעודכנים שמתאימים לקצב המהיר. היברידזציה של מקצועות, כך מכונה התופעה שבמסגרתה שוק העבודה דורש אנשים "עגולים" יותר, עם אוסף יכולות וניסיון במגוון דיסציפלינות. בחלק מהאוניברסיטאות כבר רואים את זה במסלולי לימוד חדשים שנוצרו לרוחב כמה פקולטות. אבל זה לא מספיק ולא עונה על הצורך להגמיש את הלמידה כך שנוכל לייצר בסיסים חדשים של "קרוא וכתוב" לעולם החדש והשכלה חוצת פקולטות מסורתיות.

ללמוד כיצד ללמוד ככלי לחיים - זאת כנראה המטרה העליונה של השכלה גבוהה בעולם החדש. זה כולל את היכולת לאתר מקורות, מובילי דעה, לפנות זמן ותשומת לב להתפתחות בחזית הידע, ליזום ולשאול - והכל בקצב, במקום ובכלים המתאימים, כל הזמן, כדי להישאר רלוונטיים.

בשנים הקרובות נגלה עוד צרכים של השכלה בעולם משתנה. ואם להיות הוגנים, התהליך הזה לא תלוי רק באקדמיה. התעשייה משתמשת כבר שנים רבות בתארים כמערכת של הסמכה וסינון, כזו שמגדירה את הזהות המקצועית, עולמות התוכן ואפילו האיכות של המועמדים. אנחנו יודעים כבר תקופה שכיום יש הרבה יותר השפעה לפוטנציאל המתקבל מניסיון ויכולות מוכחים מאשר לתואר. הבעיה היא שאנחנו לא יודעים למדוד ולהסמיך יכולות ואין לנו דרך למיין באמצעותן, ולכן אנחנו עדיין נסמכים על קורות החיים הקלאסיים של השכלה. עד שנפצח את זה, כדאי לכל מי שלומד עכשיו דרך הזום להרחיב את הלמידה בכלים עצמאיים למה שבאמת חשוב, כדי להיות רלוונטיים לשוק התעסוקה ביום שאחרי הקורונה.

הכותבת היא יועצת אסטרטגית, חוקרת ומרצה בעולם העבודה העתידי 

עוד כתבות

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: AP

תחקיר של "ניו יורק טיימס": לפי רישומי מס, טראמפ מחזיק חשבון בנק בסין

העיתון חשף כי נשיא ארה"ב מחזיק בסין חשבון בנק שלא דווח בעבר, משום שהוא נרשם בשם אחת מהחברות שלו ● נציגו של טראמפ טען כי חשבון הבנק שימש רק לחיפוש עסקאות מלונאות בסין, ואינו בשימוש מאז 2015

פנינה עין מור, בעלת "אגדת עין כרם" / צילום: תמונה פרטית

"היום ההכנסה העיקרית שלי היא התגובות שאני מקבלת מאנשים"

פנינה עין מור, 70 בחודש הבא, בעלת 'אגדת עין כרם', שעושה אירועים אישיים וימי גיבוש לחברות ● "בשמונת החודשים האחרונים גם אין פעילות, וגם נאלצנו לשלם הרבה שכירות על המשרדים" ● "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

מתקן התפלה אשקלון, הפועל בשיטת האוסמוזה ההפוכה / צילום: שאטרסטוק

דלק רכב מחליפה שותפה ומבססת את החזקתה במתקן ההתפלה באשקלון

דלק רכב השלימה את רכישת חלקה של שותפתה באשקלון, IDE טכנולוגיות, בחברת התיפעול והתחזוקה של מתקן ההתפלה (חברת אדום), תמורת כ-106 מיליון שקל

השרה לשיוויון חברתי גילה גמליאל./ צילום: יצחק הררי

משרד הבריאות: הבאג בתוכנה לא השפיע על חקירת גמליאל

לפני מספר ימים, טענו במשרד המשפטים שבאג בתוכנה של משרד הבריאות הוביל לשינוי אוטומטי של מיקומה של גמליאל מטבריה, המקום בו שהתה, לתל אביב, עיר מגוריה ● במשרד הבריאות בדקו את הדברים וגילו כי הבאג אינו רלוונטי לחקירה עצמה ואין לו השפעה על המערך האפידמיולוגי

ג'ו ביידן ודונלד טראמפ / צילום: Patrick Semansky, Associated Press

לקראת קו הסיום: אלה הנתיבים לניצחון במירוץ לבית הלבן

האם ג'ו ביידן יכול להיכנס לחדר הסגלגל מבלי לנצח בפלורידה? ● אילו מדינות הפכו למכריעות במיוחד ● והאם ישנו סיכוי למהפך בדרום? ● יפתח דיין, בעל הבלוג 'על פילים וחמורים', מתארח ב'מדריך לטראמפיסט' כדי לפענח את הנתיבים לניצחון במירוץ לנשיאות ארה"ב ● האזינו

יאיר אבידן / צילום: רמי זרניגר, יח"צ

הפיקוח בבנק ישראל לבנקים: תפעלו בזהירות מול הבנקים הפועלים באיחוד האמירויות הערביות

מבחינת הפיקוח מדובר כאן בצעד מאוד לא טריוויאלי ● המפקח על הבנקים יאיר אבידן: "אנו שמחים להיות שותפים למהלך ההיסטורי של קידום יחסי השלום והכלכלה בין המדינות. יחסים אלו הם בעלי יתרונות כלכליים לשתי המדינות" אך "יש לזכור כי לצד ההזדמנויות יש להקפיד על ניהול הסיכונים"

שכונה בבנייה / צילום: דיאגו מיטלברג

מחירי הדירות צפויים לעלות, אבל זה לא מעניין את הממשלה

חוסר התפקוד הממשלתי הביא בכירים בענף הנדל"ן לנבא כי עליית מחירי הדירות תחזור ● כעת גם במשרד השיכון מאשרים שאנחנו בדרך לשם

אלון מאסק / צילום: John Raoux, AP

טסלה היכתה את התחזיות: המניה מזנקת כ-4% במסחר המאוחר

בשורה העליונה הציגה טסלה הכנסות של 8.77 מיליארד דולר ברבעון, ובשורה התחתונה רווח מתואם של 76 סנט למניה

איתי בן זאב, מנכ"ל בורסת ת"א  / צילום: תמר מצפי

לקראת עימות משפטי נוסף? הבורסה שוקלת לעתור לבג"ץ נגד החשכ"ל

הבורסה מתנגדת לפסילת ברק קפיטל מעשיית שוק באג"ח ממשלתיות, לאחר שתבעה מוקדם יותר השנה את האוצר • החשכ"ל: "עולה השאלה לגבי האינטרס לערער על ההחלטה העניינית של האגף"

בחירות בארה"ב - הספירה לאחור

טראמפ נגד ביידן: סופרים את הימים עד לבחירות בארה"ב

ב-3 בנובמבר 2020 תצעד אמריקה לבחירות ● מה אומרים הסקרים? איזה קלפים מפתעים שלפו המועמדים מהשרוול? ולאיזו מציאות תתעורר ארה"ב ביום שאחרי? ● "גלובס" עם כל מה שצריך לדעת

בית ישראכרט, תל אביב / צילום: איל יצהר

בגלל הפרידה מהפועלים: הדירקטור שהיה בישראכרט 41 שנים פורש

אלדד כהנא היה דירקטור מטעם בנק הפועלים בחברת כרטיסי האשראי שהפכה אשתקד לעצמאית ● הוא החל לכהן בדירקטוריון ישראכרט כשהיה בן 35 ופורש ממנו בגיל 76 משום שלא יעמיד עצמו לבחירה מחדש

שר הבריאות הגרמני יינס שפאן / צילום: Markus Schreiber, רויטרס

שר הבריאות הגרמני השתתף בישיבת ממשלה כשהוא חולה בקורונה

בישיבת הקבינט, שבה נכחה בין היתר הקאנצלרית אנגלה מרקל, לבשו הנוכחים מסיכות ושמרו מרחק, כך שהנוכחים לא יצטרכו להיכנס לבידוד ● בצ'כיה הורחב הסגר החלקי ● הרשויות בשבדיה הטילו הגבלות על אזור העיר אופסלה

אימאן ח’טיב יאסין, הרשימה המשותפת / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

תעלומת השיטור: האם תחנות חדשות ביישובים ערביים מגבירות פשיעה?

השיטור בחברה הערבית גבר, וגם האלימות. האם זה קשור? חסרים נתונים ● "המשרוקית של גלובס"

גגות החווה הסולארית, בעיגול: הדר גולדמן / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"כמו בטקסס": הדר גולדמן רכש חווה סולארית בכפר הירוק ב-20 מיליון דולר

וגם: חדוה בר הצטרפה לדירקטוריון חברת האשראי החוץ בנקאי מימון ישיר ● השיחה

מהומה בכנסת על אישור הקמת ועדת חקירה לצוללות שהעלתה ח"כ תמר זנדברג / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

מהומה בכנסת: הקמת ועדת חקירה לנושא הצוללות אושרה בהצבעה, וישר בוטלה

רגעים ספורים לאחר ההצבעה הודיע יו"ר הכנסת יריב לוין כי הוא מבטל את תוצאותיה מאחר שלא הוכרזה ההצבעה כנדרש, וחברי הליכוד שנכחו במליאה לא הצביעו נגד ● הייעוץ המשפטי של הכנסת בודק את הנושא

דונלד טראמפ נגד ג'ו ביידן / צילום: Associated Press

ביידן או טראמפ? המשקיעים בוחרים אסיה

בזמן שהבחירות לנשיאות בארה"ב מתקרבות, כלכלנים רבים סבורים כי השווקים באסיה מגלמים פוטנציאל השקעה מעניין ● הערכות אלה באות בעיקר על רקע ההתאוששות הכלכלית שמפגינה סין, והרגיעה הצפויה במלחמת הסחר במקרה שג'ו ביידן ינצח בבחירות

הקו הכחול הרכבת הקלה בעמק רפאים / הדמיה: תוכנית אב לתחבורה

שפיר לקראת חתימה על הסכם מימון ענק: 3.5 מיליארד שקל להרחבת הרכבת הקלה בירושלים

את קונסורציום המלווים מוביל בנק הפועלים, כשלצדו יהיו בו הבינלאומי, מגדל ואלטשולר שחם ● סגירה פיננסית כשנה לאחר זכייה במכרז נחשבת לפרק זמן קצר יחסית להסכם מימון בהיקף ובמורכבות כאלה ● גורמים בשוק: "תמיד אחד הפתרונות במשברים כלכליים הוא השקעה בתשתיות"

TIKTOK / צילום: שאטרסטוק

טיקטוק תגביל פרסומים על "תכנים השוללים את השואה וטרגדיות עולמיות אחרות"

שבוע וחצי לאחר שפייסבוק הודיעה על שינוי מדיניות חופש הביטוי שלה בהקשר הכחשת השואה, הודיעה גם טיקטוק כי תפעל להסרת מידע מוטעה בנושא ● "הוחלט לנקוט בפעולות נוספות להסרת מידע מוטעה וסטריאוטיפים הפוגעים בקהילות יהודיות, מוסלמיות ואחרות, ותכנים שפוגעים בקהילת הלהט"ב"

בניין רשות המסים בירושלים / צילום: איל יצהר

תשעה מבכירי רשות המסים פורשים עד סוף השנה מתפקידם

הרקע לפרישה הנה תכנית פרישה מרצון שפורסמה ביולי השנה לסגל הבכיר בשירות המדינה, ופונה גם לעובדי רשות המסים

הנתיב המהיר / צילום: רוני שיצר

השרה רגב מבקשת לאשר הקלות לנסיעת רכבים פרטיים בנתיב המהיר

כיום, יכולים משתמשי הנתיב המהיר לנסוע ללא תשלום כאשר ברכב פחות מארבעה בני אדם רק בשעות השפל, אך כעת יוכלו לנסוע 3 אנשים ברכב לאורך כל שעות היום ● קיים חשש כי מהירות הנסיעה בנתיב תואט, וכי נוסעים רבים יותר ידורבנו להשתמש בו