גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המגן לא התרוממה: מה הכשיל את אפליקציית הקורונה הישראלית

עם תקציב שיווק אפסי, חוסר אמון כללי וכשלים טכנולוגיים - אין פלא ששיעור ההורדות של האפליקציה מגן 2 עומד על כ־22 אלף בלבד ● בהתחשב בסירוב של הממשלה לאמץ את הכלי שמציעות גוגל ואפל - לא ברור איזה כלי לניטור הדבקות יחכה לנו בתום הסגר

המגן צילום: מסך
המגן צילום: מסך

תגיד דוד איך יודעים מתי להיכנס לבידוד?
מה זאת אומרת, אם נחשפת לחולה מאומת תקבל התראה דרך היישומון החדש המגן.
מה, ואיך הוא יודע?
המגן זוכר את המסלול שעברת ומצליב אותו עם מסלולים של חולים מאומתים, והיה ומתגלה שנחשפת לחולה מאומת תקבל התראה להיכנס לבידוד.
מה וזה עוקב אחריי?
מה פתאום המידע נשאר רק במכשיר שלך. רק אם אתה חולה מאומת, יבקשו ממך לשתף היסטוריית מיקומים ורק באישורך.
וזה עובד על ווייפי?
זה עובד גם עם ג’י פי אס וגם עם בלוטות’ ומדויק ברמת המטרים גם בתוך מבנים.
איפה משיגים את המגן הזה?
גוגל פליי, אפסטור מה שמתאים לך
.

הטקסט הזה, בקיצורים הנדרשים, לקוח מקמפיין באינטרנט שעלה בתחילת השבוע לקידום אפליקציית המגן 2 - אפליקציית הניטור לחולי קורונה של משרד הבריאות. המגן 2 היא הגרסה השנייה של אפליקציית המגן שהושקה כבר בתחילת משבר הקורונה כאלטרנטיבה אזרחית לאיכוני השב"כ, ועל רקע הביקורת הציבורית על השימוש בכלים של גוף ביטחוני מול אוכלוסייה אזרחית.

הגרסה השנייה נדרשה לאחר שהגרסה הראשונה זכתה למספר שיא של הורדות (1.6 מיליון!) רק כדי להיזנח תוך ימים ספורים על ידי מרבית משתמשיו, על רקע שלל כשלים והתראות שווא.

כישלון הגרסה הראשונה היה עוד מובן, אלא ששבועות ספורים לאחר שהושקה הגרסה השנייה, המגן 2, כארבעה חודשים לאחר השקת הגרסה הראשונה, אימוץ האפליקציה האזרחית, שאמורה הייתה להיות אלטרנטיבה לאיכוני השב"כ, רחוק מלהיות משביע רצון.

יתרה מזאת, הגרסה השנייה, שהושקה זמן קצר לאחר אישור החוק שהכשיר את ניטור הקורונה באמצעות איכוני השב"כ, רחוקה מלהוות לו אלטרנטיבה. ככל שהזמן עובר, מתבססים איכוני השב"כ כאמצעי ניטור הקורונה השליט בישראל וכלי העזר המרכזי בחקירות האפידמיולוגיות של משרד הבריאות.

 איך עובדת האפליקציה האזרחית בישראל

בלי אפליקציות ובלי מעורבות של המשתמש, איכוני השב"כ מנטרים את חולי הקורונה דרך האוויר. זהו כלי פסיבי, שלא דורש התקנה או מעורבות של המשתמש, ומבוסס על היכולת של חברות הסלולר לאתר את מרחק המכשירים המשדרים אל האנטנות שלהן, על פי עוצמת אות השידור, בשילוב אלגוריתמים שמטייבים אותם.

ככל שנוקף הזמן, הציבור מתרגל לשימוש בכלי של שירות הביטחון בפעילות אזרחית ויוצא בקושי מאדישותו רק לנוכח המקרים הרבים של בידודי שווא. אפשר היה לגלות לכך יותר סובלנות, לו לפחות הייתה נראית באופק אפליקציה אזרחית ראויה.

אלא שעל פי תמונת המצב המסתמנת, סיכויי ההצלחה של אפליקציית המגן 2 בנסיבות שנוצרו, לא נראים מבטיחים הרבה יותר מאשר קודמתה הכושלת.

יו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, ח"כ צבי האוזר, מביע סקפטיות לגביי היעילות של האפליקציה האזרחית במתכונתה הנוכחית: "לא ראיתי למרבה הצער נתון מעודכן אחד שמצביע על כך שסוג האפליקציות הזה עובד ביעילות בעולם. זה נראה יותר כמשאלת לב, גם שלי, משום שכל המרכיבים המהותיים באפליקציה הם וולונטריים", הוא טוען בשיחה עם "גלובס".

צבי האוזר / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"להוריד את האפליקציה - זו בחירה, גם עצם העדכון שאתה חולה הוא וולונטרי, גם לשדר אזהרה לכל מי שבא איתך במגע - וולונטרי; ובעיקר, כשמשתמש מקבל הודעה שהוא בא במגע עם חולה - הוא זה שמחליט וולונטרית אם להיכנס לבידוד או למשוך עוד יום יומיים, שהם הימים הקריטיים בהדבקה, כדי לסיים סידורים נחוצים. אף אחד לא באמת מחייב כניסה, ואין אכיפה וסנקציה עם מי שבא במגע לא נכנס", טוען ח"כ האוזר.

באופן אבסודרי, חלק מהסיבות שמציינים ח"כ האוזר ורבים כחסמים לאימוץ האפליקציה, הן אלה שמזכות אותה במחמאות של ארגוני הפרטיות. דוח של ארגון "פרטיות ישראל" בשיתוף עם פירמת BDO, וכן דוח של רשות הגנת הפרטיות - שבדקו ובחנו את האפליקציה, מציינים את המגן 2 לשבח בין השאר בשל אותה וולונטריות שמעניקה למשתמש בחירה בכל צעד ושעל בשימוש באפליקציה.

למה ויתרו על הכלי של גוגל ואפל

אלא שדווקא במקרה הנוכחי, חסידי הפרטיות בישראל ושובל מסכי ההסכמה והאישור באפליקציה שנשרך אחריהם (8 מסכים להתקנה באנדרואיד, ו-12 מסכים באיפון), רחוקים מלהיות האחראים היחידים לחוסר הפופולריות של האלטרנטיבה האזרחית לאיכון השב"כ.

סיבה חשובה נוספת היא ההתעקשות שלא לאמץ כלי יוצא דופן שפיתחו גוגל ואפל בשיתוף פעולה נדיר ביניהן. הכלי, שעל השקתו הכריזו שתי החברות במשותף כבר ב-10 באפריל, מאפשר למדינות, ולמדינות בלבד, ולאפליקציה אחת בכל מדינה, לגשת את מערכת הבלוטות’ בסמארטפונים, כך שניתן יהיה להפעיל את תקשורת הבלוטות’ במכשיר בדרך שונה מהרגיל.

הבחירה להפוך את הבלוטות’ לטכנולוגיה שבה נעשה השימוש המרכזי באיתור נדבקים, נזכיר, נובעת מהעובדה שהיא מאפשרת לאתר מגע מדויק יותר בין אזרחים לחשודים כנשאים. היא פועלת בטווחים קצרים, מאפשרת להפריד מגעים ממושכים ממגעים אקראיים, ופועלת גם באזורים הומי אדם וצפופים, בניינים ומרתפים.

ללא הכלי החדש, מערכות ההפעלה של גוגל ואפל מטילות כל מיני מגבלות טכניות על השימוש שעושות האפליקציות השונות שמותקנות במכשיר בבלוטות. בנוסף, שימוש תדיר בבלוטות' נחשב בעל תיאבון אנרגטי רב, ושימוש ממושך בו מביא להתרוקנות מהירה של הסוללה.

הכלי של גוגל ואפל נועד לעקוף בדיוק את המגבלות הללו, ומעניק אפשרות לאפליקציית קורונה ממשלתית יחידה להפעיל את תקשורת הבלוטות’ בעצימות נמוכה, כך שהיא תוכל גם לפעול באופן רציף ואמין ותהיה חסכונית מאוד באנרגיה בהשוואה לשימוש הרגיל בבלוטות’.

אלא שבמהלך סופר כוחני, שתיים מהחברות הגדולות והמשפיעות בעולם, עשו שרירים והראו לכל ממשלות בעולם מי הבוס. הבוס שאוסף פרטי מידע אינטימיים מהאזרחים על כל צעד ושעל שלהם, מבוקר עד ערב, למטרות רווח, מגביל את הממשלות מלאסוף את פרטי המיקום שלהם בטענות של שמירה על פרטיות.

בישראל, הפתעה הפתעה, החליטו לוותר על התענוג ולא לשחק לפי הכללים של גוגל ואפל. הסיבה - גוגל ואפל התנו את השימוש בכלי החדש בכך שלא יתבצע במקביל שימוש ב־GPS. בישראל, לא הסכימו להישאר בלי היכולת להצליב את נתוני הבלוטות’ עם נתוני ה-GPS. אלה, יש שטוענים, נדרשים כדי למנוע מניפולציות זדוניות ובתור קו הגנה נוסף מפני זיהוי שגוי.

אם כך, בישראל המשיכו להשקיע כאמור באפליקציית המגן, רק בלי הכלי של גוגל. המשתמשים משלמים את המחיר של שימוש רגיל ובזבזני בבלוטות’, מה שמביא בפועל לוויתור על הפעלת האפליקציה.

מהו סף האימוץ האפקטיבי

גורם נוסף שייתכן שהביא לגרירת רגליים, היה התפיסה כי קיים סף אימוץ גבוה של האפליקציה כדי שהיא תהיה אפקטיבית. בדיון שנערך בוועדת חוץ וביטחון שאל יו"ר הוועדה ח"כ האוזר, "האם בהינתן הנחת העבודה שהכלי יהיה אפקטיבי, הוא צריך להיות בשימוש של כ-60% מהאוכלוסייה, האם יש מדינה בעולם שבה עושים שימוש פעיל בהיקפים הרצויים הללו?"

ועל כך השיב אמר מ"מ מנכ"ל המשרד לענייני מודיעין, רונן הרלינג, כי "השיאנית מבחינת האחוזים היא איסלנד, מדינה קטנטונת שהגיעה רק לכ-38 אחוזי אימוץ ומדינות כמו סינגפור עם 31%, נורבגיה עם 30%, אוסטרליה עם 25-24% אחוזים וישראל עם 16% או 17% בשיא של אפליקציית מגן".

לפי נתונים שהעבירה היועצת המשפטית של משרד הבריאות ב־10 בספטמבר לוועדת חוץ וביטחון, ההתקנות החדשות נטו, אחרי התקנות והסרות, עמדו על 22,301 התקנות.
בהמשך פרסמו החוקרים שעל בסיסם המחקר שביצעו דובר על 60% אימוץ כסף האפקטיביות - כי מחקרם הובן שלא כהלכה, וכי כל אימוץ שהוא של אפליקציית איתור על פי מגע (contact tracing) הוא אפקטיבי.

בשיחה עם "גלובס" תמך יו"ר ועדת החוץ והביטחון האוזר בהמשך האיכון לצד האפליקציה האזרחית אך הביע ספק בהצלחת המהלך. "במדינות שבהן האפליקציה עובדת קיימת רמת ציות ציבורי נאותה שאפשר לכנות ‘התנהגות עדרית למופת’, ואילו בישראל, ההקשר התרבותי הכולל הוא ציביליזציה יהודית שאלפיים שנה נרדפה תחת רגולציה וכל מהותה היתה להתחמק מרגולציה. זהו עם קשה עורף בכל הקשור לציות בהקשר תרבותי-היסטורי ולכן רמת הציות היא לא באותו קונטקסט", אמר.

סכום שהושקע בקמפיין - "בדיחה"

מהעבר השני, קמפיין השיווק של האפליקציה רק שיקף את האיטיות וחוסר ההחלטיות שבצד הטכני-משפטי. קמפיין הפרסום שליווה את ההשקה של המגן 2 הופסק זמן קצר לאחר תחילתו, לאחר שהתגלה שקצב הסרות האפליקציה גבוה מדי. עד אותו שלב, דיווח משרד הבריאות, הושקעו בהפקת ופרסום קמפיין בן יומיים בטלוויזיה כחצי מיליון שקל וכ-1.5 מיליון שקלים על קמפיין בדיגיטל.

הקמפיין נעצר לאחר שהתגלתה שורה של חסמים שהביאו את הציבור לדחות את האפליקציה ובמרכזם, כפי שניתן היה לצפות מראש, צריכה גבוהה של הסוללה. בנוסף, האפליקציה לא תמכה במכשירים ישנים, ובכמה מכשירים חדשים של חברת שיאומי. האפליקציה הציפה את המשתמשים בהתראות, והפריעה לקישוריות עם אביזרי בלוטות’ אחרים שהמכשיר מחובר אליהם.

עברו עוד כחודש ימים עד שכמה מן התקלות תוקנו, ובתחילת השבוע חודש הקמפיין. אלא שגם עתה, היקף ההשקעה נקבע על כחצי מיליון שקלים. סכום מגוחך עבור קמפיין מורכב שכזה. בשיחה עם "גלובס" הגדיר אורן יוניוב, מנכ"ל חברת המדיה יוניון, את העובדה שהושקעו כחצי מיליון שקלים בהפקה ופרסום של קמפיין בטלוויזיה - בדיחה, וטען שקמפיין מסוג זה מורכב ויקר מכל קמפיין רגיל.

לדברי יוניוב, "קמפיין חינוך, כמו קמפיין המגן 2, שמתיימר לשנות התנהגות של אוכלוסייה שמגלה התנגדות ורתיעה, יקר בהרבה מ"קמפיין תודעה" רגיל. העלות הייתה צריכה לעמוד להערכתו על כ-3-4 מיליון שקלים לחודש ההשקה הראשון.

לדבריו, יוניוב טוען כי לנוכח תקציב הקמפיין שהושק השבוע, קשה לראות כיצד הוא יוכל לזכות באמון מצד קהל רחב של אנשים. "במקרה הזה מדובר במשימה קשה במיוחד. מילא הקמפיין היה צריך לחנך את הציבור מ-2 ל-10, אבל כאן הוא מתחיל בעצם ב’מינוס אחד’, בגלל הרתיעה וההתנגדות הציבורית לאפליקציה הזו, שנתפסת ככלי הזדוני שיכניס אותך לבידוד".

אז איך נערכים ליום שאחרי הסגר בנושא של קטיעת שרשראות הדבקה? ח"כ האוזר, שלמרות הספקות תומך בהמשך האיכון של השב"כ לצד האפליקציה האזרחית, סבור ש"קודם כול יש להגדיל את מספר החוקרים האפידמיולוגים. לגבי איכון השב"כ - הוא אפקטיבי ואני חולק על כך שזו פגיעה בפרטיות, רוב הציבור דעתו היא שהשב"כ עובד בשבילך ולא נגדך. לגביי המגן 2 - אני חושש שהוא לא יהיה רלוונטי. אני בעד הגנה עם מגן 2, אבל רק אם הוא יפעל בצורה אופטימלית".

כך, נראה שבעולם הטכנולוגי שבו אנו חיים היום, עולם שבו כדי לשווק בהצלחה לציבור הרחב אפליקציות בשוק האזרחי, חברות משקיעות עשרות ומאות מיליוני דולרים בפיתוח ושיווק - אפליקציה ישראלית אחת נאבקת בקהל עוין, תחרות מצד גוגל אפל ושירות הביטחון הכללי, כמעט ללא תקציבי פרסום ושיווק, תקשורת ביקורתית וכמובן אינספור מומחים ושחקנים שמושכים בחוטים.

איזה כלי לניטור הדבקות יחכה לנו בתום הסגר כדי לעשות קצת סדר במגפה, והאם הממשלה תיכנע בסוף ותטמיע בכל זאת את הכלי של גוגל ואפל - כנראה שניאלץ לחיות ולראות. 

עוד כתבות

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד