גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ערב ראש השנה: כמה יהודים באמת יש בעולם?

אלוהים הבטיח שעם ישראל "לא ייספר מרוב", אבל הססטיסטיקאים מתעקשים לנסות • כמו כל שאלה סטטיסטית, התשובה תלויה בהגדרה • קראנו את האומדנים העדכניים בעין ביקורתית והשתדלנו להיזהר ממסקנות כוזבות

שירבו זכויותינו כרימון. כמה יהודים באמת יש בעולם / עיצוב: טלי בוגדנובסקי , גלובס
שירבו זכויותינו כרימון. כמה יהודים באמת יש בעולם / עיצוב: טלי בוגדנובסקי , גלובס

משרוקית יקרה, רציתי לשאול מי זה "אחרים".
סליחה?

זה מידיעה שקראתי באחד העיתונים לחג. "הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעדכנת שבסוף 2019, אוכלוסיית ישראל נאמדה ב-9.14 מיליון נפש, מהם 6.773 מיליון יהודים, 1.919 מיליון ערבים, ו-448 אלף אחרים". מה זה? בהאים? בודהיסטים? עובדים זרים?
אהמממ. שאלה רגישה. לא ולא ולא. אם קוראים את האותיות הקטנות, ההסבר המנומס של למ"ס הוא שהאחרים הם "נוצרים לא-ערבים, בני דתות אחרות וחסרי סיווג דת במשרד הפנים". אבל תכלס, רובם עולות ועולים שהגיעו לישראל לפי חוק השבות, ומשרד הפנים לא רושם אותם כיהודים.

ומה הם?
מבחינת הסטטיסטיקאים, לא פה ולא שם. לכן נתנו להם שם מיוחד: פה סופרים אותם יחד עם היהודים הכשרים, שם מפרידים. כש- ynet כתבו על מספר היהודים לרגל יום השואה האחרון, למשל, הם הקפידו להזכיר שבישראל יש 6.7 מיליון יהודים "ועוד כ-400 אלף ישראלים" - שהם אותם אחרים.

מה זה מוכיח?
שלמספרים החגיגיים והמדויקים יש קצוות פרומים. השאלה כמה יהודים יש תלויה בהגדרה שבוחרים.

אבל אם ככה, התסבוכת הזאת לא נוגעת רק לישראל. הרי ספירת הראשים הזאת היא עניין קבוע בחגים: כמה יהודים יש בחו"ל, וכמה נוספו מאז השואה, וכמה יהודיות ויהודים בדיוק התחתנו, וכמה בדיוק התחתנו עם יהודיות ויהודים, ואיך הדור הולך ופוחת בגלל נישואי תערובת.
"זוגות מעורבים".

מה?
אנחנו מעדיפים לדבר על זוגות מעורבים. אבל זה נכון: העיתונים העבריים בישראל מתים על המשחקים המתמטיים האלה. והמתמטיקה יוצרת אשליה שהכול פשוט. בחו"ל המצב אפילו מסובך יותר מאשר בישראל.

יכול להיות משהו מסובך יותר מישראל?
מסתבר שכן. במקרה הזה. כאן הסטטיסטיקאים יכולים להישען על ציון ברור במרשם האוכלוסין, זאת אומרת על סעיף הלאום. יחסית למספר היהודיות והיהודיות הרשמיים, ה"אחרים" שהזכרנו הם מיעוט קטן. אבל בחוץ לארץ אין סעיף כזה. לספור יהודים שם היא משימה קשה.

איך מגדירים שם מיהו יהודי?
לפני שקובעים הגדרה סטטיסטית צריך לשאול שאלות אידיאולוגיות. האם יהודי הוא עניין של מוצא משפחתי? האם הוא צריך לקיים מנהגים דתיים מסוימים? האם מספיק רקע תרבותי? או שהכול תלוי בהגדרה עצמית? התפיסות של היהודים עצמם משתנות מקהילה לקהילה. בדוח שעומד להתפרסם מטעם JPR, מכון מחקר לונדוני למדיניות יהודית, שאלו יהודיות ויהודים ב-12 מדינות באירופה "מהי המשמעות העיקרית של להיות יהודי?" בבריטניה, 61% מהציבור בחר בפולחן דתי. בהולנד ובפולין, 52% נקבו במוצא אתני. בהונגריה, 54% העדיפו מטען תרבותי.

כשלים סטטיסטיים, כשלים סטטיסטיים בכל מקום

איך אפשר להפוך הגדרות כאלה למספרים?
כאב ראש. כדי להכין סטטיסטיקה על יהודים בעולם, חוקרים צריכים לאסוף מידע מהרבה מקורות - מפקדי אוכלוסין, רישומי הגירה, פנקסים של הקהילות עצמן. אבל מאחר שחלק מההגדרות תלויות בתודעה של היהודים עצמם, מוכרחים להישען גם על סקרים.

המחקר הרציני ביותר שראינו התפרסם בקיץ הזה במסגרת השנתון של יהדות ארצות הברית. זאת במה מכובדת מאוד, ספר שיצא לראשונה בא' בתשרי תר"ס - כלומר 5 בספטמבר 1899! - ומספק כל שנה אומדן של מספר היהודים בעולם. מי שערך את האומדן במהדורה האחרונה הוא הדמוגרף סרג'יו דלה-פרגולה מהאוניברסיטה העברית, שהוא אולי גדול המומחים לקהילות היהודיות בתפוצות.

דלה-פרגולה עשה דבר מעניין: הוא הציג כמה הגדרות אלטרנטיביות, ובדק איך הן משפיעות על המספרים. להגדרה הצרה ביותר הוא קרא "יהודי ליבה" (Core Jews). אלה אנשים שרואים ביהדות את הזהות העיקרית שלהם. במעגל השני נמצאים גם בנים ובנות להורים יהודים שכבר לא רואים ביהדות סממן זהות בלעדי. במעגל שלישי כלולים גם אנשים "בעלי רקע יהודי", ובני בית אחרים של יהודים. במעגל הרביעי - הרחב ביותר - נמצא כל מי שישראל מאפשרת לו לעלות במסגרת חוק השבות.

והמסקנות?
אז ככה. לפי ההגדרה הצרה, "יהודי ליבה", בשנת 2019 חיו ברחבי תבל 14.7 מיליון יהודיות ויהודים. זה הנתון שאנחנו רואים בדרך כלל בתקשורת. 6.6 מיליון בישראל (השנה כבר יותר), 8.1 מיליון בחו"ל.

אבל ככל שמרחיבים את ההגדרה, נוצרים "יהודים" חדשים. יחד עם בנות ובנים של יהודים, מתקרבים ל-18 מיליון נפש. בצירוף שאר בני הבית ו"בעלי רקע יהודי" אנחנו נושקים ל-21 מיליונים. ובאשר לזכאי חוק השבות - 23.7 מיליון איש ואישה בישראל ומחוצה לה עומדים בתנאים.

מי זה, כל החברים החדשים האלה?
רובם אמריקאים. כשמרחיבים את המעגלים, מספר היהודים האמריקאים עולה בעקביות מ-6 מיליון בערך ל-8 מיליון, 10 מיליון, ולבסוף 12 מיליון נפש לפי הגדרת חוק השבות. בישראל, כמו שאמרנו, הגבולות של הקהילה היהודית הרבה פחות מטושטשים. אלה שוב מאות אלפי ה"אחרים" שלנו.

ומה עם הטענה שהעם היהודי מצטמק?
אפילו לפי ההגדרה הכי צרה, מספר היהודים עולה בהתמדה מאז השואה, אם כי לא חזר עדיין למצב שהיה לפניה. ב-1945 נשארו בערך 11 מיליונים; היום יש 3.7 מיליון יותר. התוצאה הסופית היא שמספר היהודים בעולם בכל זאת גדל: לפי האומדנים של דלה-פרגולה, יהדות העולם גדולה היום בשליש משהייתה אחרי השואה.

אז היהודים לא איבדו את מקומם בעולם.
זהירות מכשלים סטטיסטיים. הם אורבים בכל מקום. בזמן שלקח ליהודי העולם להתרבות בכמה עשרות אחוזים, אוכלוסיית העולם כולו יותר משילשה את עצמה: מ-2.3 מיליארד ל-7.6 מיליארד ב-2018. המשמעות היא ששיעור היהודים בתבל ירד מאוד. בסוף המלחמה, כמעט חמישה מכל אלף נפש היו יהודיות ויהודים. היום - פחות משניים. 

והכול באשמת התפוצות.
במובן מתמטי די מוגבל, זה נכון. אם מפרקים את השינוי במספר היהודים לשניים, בתוך ומחוץ לישראל, רואים שהעקומה של ישראל טיפסה בקביעות מחצי מיליון בערך ב-1945 עד יותר משישה מיליון בשנים האחרונות. מספר היהודים בחו"ל, לעומת זאת, היה כמעט קפוא בין 1945 עד שנות ה-70 - 10.5 מיליונים בערך - ומאז יורד בהדרגה.

אבל "תפוצות" היא מילה כללית. במחקר של דלה-פרגולה יש גרף מרתק שמראה כמה יהודים חיו באזורים שונים בעולם בכל תקופה בהיסטוריה. כל אזור קיבל צבע, ואם עוקבים אחרי הצבעים, מתקבל סיפור רב-תהפוכות: בתחילת המאה העשרים, רוב עצום של יהדות העולם נמצא במזרח אירופה. בעשורים הבאים הגיעו מיליוני יהודים לצפון אמריקה, ובתחילת מלחמת העולם השנייה היו שני מרכזים יהודיים גדולים: מזרח אירופה וארצות הברית. בשלב הזה ישראל היא מרכז יהודי די זניח, אבל אחרי המלחמה היא מתחילה לצמוח, ובמקביל "שותה" חלק גדול מהיהודים שנשארו במזרח.

אפשר לומר שהאוכלוסייה היהודית היא באמת "כחול אשר על שפת הים", לא בגלל המספרים, אלא בגלל התנועה. מי שמגיע לחוף לעתים קרובות רואה איך כמות החול נשארת דומה, אבל הוא נודד ממקום למקום לפי מזג האוויר ומשטר הזרמים. רוב עצום של יהודי העולם מתגורר היום בשני מרכזים שהיו זניחים לחלוטין ב-1900. 

נישואים מעורבים מגדילים או מקטינים?

אומרים שהיהדות בחו"ל נעלמת בגלל נישואים עם לא-יהודים.
לא מזמן בדקנו במדור שלנו מספר מעניין שח"כ בצלאל סמוטריץ' אוהב להזכיר. סמוטריץ' טוען שאצל יהודי ארצות הברית ואירופה, שיעור נישואי התערובת - אנחנו מעדיפים לומר "נישואים מעורבים" - מגיע ל-70%, ולכן "בעוד שניים-שלושה דורות העם היהודי שם נכחד לחלוטין". אנחנו ממליצים להתייחס לטיעונים האלה בספקנות.

למה?
קודם כול, המספרים מוגזמים. ביהדות ארצות הברית, שיעור הזוגות המעורבים בקרב מי שנמצאים בקשרי נישואין או זוגיות נע לפי מחקרים בין 50% ל-58%. באירופה, לפי האומדנים של דלה-פרגולה, שיעור הנישואים המעורבים בקהילות הגדולות ביותר - צרפת, בריטניה וגרמניה - הוא 40% ומטה. רק בפולין ובשוודיה השיעור גבוה מ-70%.

כמו כן, בניגוד לאמונה המקובלת, לא תמיד השיעור הולך וגדל. צריך להיזהר מאשליה סטטיסטית: מצבת הזוגות המעורבים כוללת חתונות שהתקיימו לפני עשרות שנים. כשמסתכלים מקרוב מוצאים מדינות שבהן שיעור הזוגות המעורבים אצל צעירים (עד גיל 50) דווקא נמוך מאשר אצל מבוגרים. אצל יהודי הולנד, 63% מהנשים ו-60% מהגברים המבוגרים נשואים ללא-יהודים, אבל רק כמחצית מהצעירים. בשבדיה ובדנמרק, לעומת זאת, המגמה הפוכה.

איוונקה טראמפ וג'ראד קושנר בהדלקת נרות חנוכה בבית הלבן. לפעמים הנישואים מובילים לצירוף יהודים חדשים / צילום: Olivier Douliery, רויטרס

אבל כל קשר כזה פוגע בסטטיסטיקה!
לא בהכרח. לפעמים הנישואים מובילים לצירוף יהודים חדשים. בסקר של JPR, שיעור ניכר של היהודים בכמה מדינות דיווחו שהם לא נולדו כאלה, אלא התגיירו. לא ברור מה טיב הגיורים ואם הם יהיו כשרים בעיני משרד הפנים שלנו, ובכל זאת: בספרד 25% מהיהודים הם גרות וגרים. בפולין - שבה הנישואים המעורבים נפוצים במיוחד - 21%.

לפעמים מה שמשפיע על גודל הקהילה בשנים הבאות הוא בכלל היעדר נישואים. במחקר של המכון למדיניות העם היהודי בארה"ב (JPPI), שהתבסס על נתונים מ-2013, נמצא שרק 21% מהיהודיות והיהודים הלא-חרדים בין גיל 25 ל-54 חיים עם בן או בת זוג יהודים, עם או בלי חתונה רשמית. אבל רוב האחרים לא חיים עם "גויים" - שני-שלישים מהם לא נמצאים בכלל בזוגיות.

אז השאלה היא לא עם מי יתחתנו היהודיות, אלא מה יעשו הגויים?
חלק מהשאלה, אבל לאו דווקא החלק החשוב. אסור לשכוח שחתונה וילדים הם לא הדרך היחידה שבה קהילות שורדות או דועכות. הרבה קהילות מאבדות או מגייסות חברים בעיקר באמצעות הגירה. רוב היהודים שחיים היום בספרד ובגרמניה נולדו במדינה אחרת, וכך גם רבע מיהודי צרפת וחמישית מיהודי בריטניה והולנד. בשורה התחתונה, שתי האחרונות בכל זאת קטנו מאוד ב-40 השנים האחרונות. אבל הקהילה הגרמנית הקטנה צמחה פי 3.5, והקהילות הגדולות ממנה בקנדה ובאוסטרליה גדלו בעשרות אחוזים. 

ומי האנשים הטובים שמחזקים את הקהילות האלה?
לפעמים אלה בדיוק האנשים שנקראים כאן "יורדים". כפי שעלייה לישראל הייתה סיבה חשובה להיחלשות של כמה קהילות באירופה, כך ירידה מישראל היא לפעמים חבל הצלה בשבילן. יהודים-ישראלים שעזבו את ישראל והשתקעו בנכר נספרים כחלק מהקהילה היהודית שם, ולפעמים הם מהווים חלק לא-מבוטל בתוכה. 

כמעט 30% מיהודי ספרד וחמישית מיהודי אוסטריה נולדו בישראל. באיטליה ובפולין אחד מתשעה יהודים הוא ישראלי לשעבר. מטבע הדברים, כשהקהילה קטנה, שיעור הישראלים יכול להיות גבוה במיוחד. בנורבגיה, לפי הספירה של דלה-פרגולה, חיים כ-1,300 יהודים. 58% מהם נולדו בישראל. בפינלנד המספרים כמעט זהים. כנהוג בקרב מהגרים, לא תמיד הם נטמעים מיד בקהילה היהודית המקומית, אבל אחרי זמן מה הם הופכים לחלק ממנה - ולא רק בתור נתון סטטיסטי. 

עוד כתבות

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה יחסית מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון