גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ערב ראש השנה: כמה יהודים באמת יש בעולם?

אלוהים הבטיח שעם ישראל "לא ייספר מרוב", אבל הססטיסטיקאים מתעקשים לנסות • כמו כל שאלה סטטיסטית, התשובה תלויה בהגדרה • קראנו את האומדנים העדכניים בעין ביקורתית והשתדלנו להיזהר ממסקנות כוזבות

שירבו זכויותינו כרימון. כמה יהודים באמת יש בעולם / עיצוב: טלי בוגדנובסקי , גלובס
שירבו זכויותינו כרימון. כמה יהודים באמת יש בעולם / עיצוב: טלי בוגדנובסקי , גלובס

משרוקית יקרה, רציתי לשאול מי זה "אחרים".
סליחה?

זה מידיעה שקראתי באחד העיתונים לחג. "הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעדכנת שבסוף 2019, אוכלוסיית ישראל נאמדה ב-9.14 מיליון נפש, מהם 6.773 מיליון יהודים, 1.919 מיליון ערבים, ו-448 אלף אחרים". מה זה? בהאים? בודהיסטים? עובדים זרים?
אהמממ. שאלה רגישה. לא ולא ולא. אם קוראים את האותיות הקטנות, ההסבר המנומס של למ"ס הוא שהאחרים הם "נוצרים לא-ערבים, בני דתות אחרות וחסרי סיווג דת במשרד הפנים". אבל תכלס, רובם עולות ועולים שהגיעו לישראל לפי חוק השבות, ומשרד הפנים לא רושם אותם כיהודים.

ומה הם?
מבחינת הסטטיסטיקאים, לא פה ולא שם. לכן נתנו להם שם מיוחד: פה סופרים אותם יחד עם היהודים הכשרים, שם מפרידים. כש- ynet כתבו על מספר היהודים לרגל יום השואה האחרון, למשל, הם הקפידו להזכיר שבישראל יש 6.7 מיליון יהודים "ועוד כ-400 אלף ישראלים" - שהם אותם אחרים.

מה זה מוכיח?
שלמספרים החגיגיים והמדויקים יש קצוות פרומים. השאלה כמה יהודים יש תלויה בהגדרה שבוחרים.

אבל אם ככה, התסבוכת הזאת לא נוגעת רק לישראל. הרי ספירת הראשים הזאת היא עניין קבוע בחגים: כמה יהודים יש בחו"ל, וכמה נוספו מאז השואה, וכמה יהודיות ויהודים בדיוק התחתנו, וכמה בדיוק התחתנו עם יהודיות ויהודים, ואיך הדור הולך ופוחת בגלל נישואי תערובת.
"זוגות מעורבים".

מה?
אנחנו מעדיפים לדבר על זוגות מעורבים. אבל זה נכון: העיתונים העבריים בישראל מתים על המשחקים המתמטיים האלה. והמתמטיקה יוצרת אשליה שהכול פשוט. בחו"ל המצב אפילו מסובך יותר מאשר בישראל.

יכול להיות משהו מסובך יותר מישראל?
מסתבר שכן. במקרה הזה. כאן הסטטיסטיקאים יכולים להישען על ציון ברור במרשם האוכלוסין, זאת אומרת על סעיף הלאום. יחסית למספר היהודיות והיהודיות הרשמיים, ה"אחרים" שהזכרנו הם מיעוט קטן. אבל בחוץ לארץ אין סעיף כזה. לספור יהודים שם היא משימה קשה.

איך מגדירים שם מיהו יהודי?
לפני שקובעים הגדרה סטטיסטית צריך לשאול שאלות אידיאולוגיות. האם יהודי הוא עניין של מוצא משפחתי? האם הוא צריך לקיים מנהגים דתיים מסוימים? האם מספיק רקע תרבותי? או שהכול תלוי בהגדרה עצמית? התפיסות של היהודים עצמם משתנות מקהילה לקהילה. בדוח שעומד להתפרסם מטעם JPR, מכון מחקר לונדוני למדיניות יהודית, שאלו יהודיות ויהודים ב-12 מדינות באירופה "מהי המשמעות העיקרית של להיות יהודי?" בבריטניה, 61% מהציבור בחר בפולחן דתי. בהולנד ובפולין, 52% נקבו במוצא אתני. בהונגריה, 54% העדיפו מטען תרבותי.

כשלים סטטיסטיים, כשלים סטטיסטיים בכל מקום

איך אפשר להפוך הגדרות כאלה למספרים?
כאב ראש. כדי להכין סטטיסטיקה על יהודים בעולם, חוקרים צריכים לאסוף מידע מהרבה מקורות - מפקדי אוכלוסין, רישומי הגירה, פנקסים של הקהילות עצמן. אבל מאחר שחלק מההגדרות תלויות בתודעה של היהודים עצמם, מוכרחים להישען גם על סקרים.

המחקר הרציני ביותר שראינו התפרסם בקיץ הזה במסגרת השנתון של יהדות ארצות הברית. זאת במה מכובדת מאוד, ספר שיצא לראשונה בא' בתשרי תר"ס - כלומר 5 בספטמבר 1899! - ומספק כל שנה אומדן של מספר היהודים בעולם. מי שערך את האומדן במהדורה האחרונה הוא הדמוגרף סרג'יו דלה-פרגולה מהאוניברסיטה העברית, שהוא אולי גדול המומחים לקהילות היהודיות בתפוצות.

דלה-פרגולה עשה דבר מעניין: הוא הציג כמה הגדרות אלטרנטיביות, ובדק איך הן משפיעות על המספרים. להגדרה הצרה ביותר הוא קרא "יהודי ליבה" (Core Jews). אלה אנשים שרואים ביהדות את הזהות העיקרית שלהם. במעגל השני נמצאים גם בנים ובנות להורים יהודים שכבר לא רואים ביהדות סממן זהות בלעדי. במעגל שלישי כלולים גם אנשים "בעלי רקע יהודי", ובני בית אחרים של יהודים. במעגל הרביעי - הרחב ביותר - נמצא כל מי שישראל מאפשרת לו לעלות במסגרת חוק השבות.

והמסקנות?
אז ככה. לפי ההגדרה הצרה, "יהודי ליבה", בשנת 2019 חיו ברחבי תבל 14.7 מיליון יהודיות ויהודים. זה הנתון שאנחנו רואים בדרך כלל בתקשורת. 6.6 מיליון בישראל (השנה כבר יותר), 8.1 מיליון בחו"ל.

אבל ככל שמרחיבים את ההגדרה, נוצרים "יהודים" חדשים. יחד עם בנות ובנים של יהודים, מתקרבים ל-18 מיליון נפש. בצירוף שאר בני הבית ו"בעלי רקע יהודי" אנחנו נושקים ל-21 מיליונים. ובאשר לזכאי חוק השבות - 23.7 מיליון איש ואישה בישראל ומחוצה לה עומדים בתנאים.

מי זה, כל החברים החדשים האלה?
רובם אמריקאים. כשמרחיבים את המעגלים, מספר היהודים האמריקאים עולה בעקביות מ-6 מיליון בערך ל-8 מיליון, 10 מיליון, ולבסוף 12 מיליון נפש לפי הגדרת חוק השבות. בישראל, כמו שאמרנו, הגבולות של הקהילה היהודית הרבה פחות מטושטשים. אלה שוב מאות אלפי ה"אחרים" שלנו.

ומה עם הטענה שהעם היהודי מצטמק?
אפילו לפי ההגדרה הכי צרה, מספר היהודים עולה בהתמדה מאז השואה, אם כי לא חזר עדיין למצב שהיה לפניה. ב-1945 נשארו בערך 11 מיליונים; היום יש 3.7 מיליון יותר. התוצאה הסופית היא שמספר היהודים בעולם בכל זאת גדל: לפי האומדנים של דלה-פרגולה, יהדות העולם גדולה היום בשליש משהייתה אחרי השואה.

אז היהודים לא איבדו את מקומם בעולם.
זהירות מכשלים סטטיסטיים. הם אורבים בכל מקום. בזמן שלקח ליהודי העולם להתרבות בכמה עשרות אחוזים, אוכלוסיית העולם כולו יותר משילשה את עצמה: מ-2.3 מיליארד ל-7.6 מיליארד ב-2018. המשמעות היא ששיעור היהודים בתבל ירד מאוד. בסוף המלחמה, כמעט חמישה מכל אלף נפש היו יהודיות ויהודים. היום - פחות משניים. 

והכול באשמת התפוצות.
במובן מתמטי די מוגבל, זה נכון. אם מפרקים את השינוי במספר היהודים לשניים, בתוך ומחוץ לישראל, רואים שהעקומה של ישראל טיפסה בקביעות מחצי מיליון בערך ב-1945 עד יותר משישה מיליון בשנים האחרונות. מספר היהודים בחו"ל, לעומת זאת, היה כמעט קפוא בין 1945 עד שנות ה-70 - 10.5 מיליונים בערך - ומאז יורד בהדרגה.

אבל "תפוצות" היא מילה כללית. במחקר של דלה-פרגולה יש גרף מרתק שמראה כמה יהודים חיו באזורים שונים בעולם בכל תקופה בהיסטוריה. כל אזור קיבל צבע, ואם עוקבים אחרי הצבעים, מתקבל סיפור רב-תהפוכות: בתחילת המאה העשרים, רוב עצום של יהדות העולם נמצא במזרח אירופה. בעשורים הבאים הגיעו מיליוני יהודים לצפון אמריקה, ובתחילת מלחמת העולם השנייה היו שני מרכזים יהודיים גדולים: מזרח אירופה וארצות הברית. בשלב הזה ישראל היא מרכז יהודי די זניח, אבל אחרי המלחמה היא מתחילה לצמוח, ובמקביל "שותה" חלק גדול מהיהודים שנשארו במזרח.

אפשר לומר שהאוכלוסייה היהודית היא באמת "כחול אשר על שפת הים", לא בגלל המספרים, אלא בגלל התנועה. מי שמגיע לחוף לעתים קרובות רואה איך כמות החול נשארת דומה, אבל הוא נודד ממקום למקום לפי מזג האוויר ומשטר הזרמים. רוב עצום של יהודי העולם מתגורר היום בשני מרכזים שהיו זניחים לחלוטין ב-1900. 

נישואים מעורבים מגדילים או מקטינים?

אומרים שהיהדות בחו"ל נעלמת בגלל נישואים עם לא-יהודים.
לא מזמן בדקנו במדור שלנו מספר מעניין שח"כ בצלאל סמוטריץ' אוהב להזכיר. סמוטריץ' טוען שאצל יהודי ארצות הברית ואירופה, שיעור נישואי התערובת - אנחנו מעדיפים לומר "נישואים מעורבים" - מגיע ל-70%, ולכן "בעוד שניים-שלושה דורות העם היהודי שם נכחד לחלוטין". אנחנו ממליצים להתייחס לטיעונים האלה בספקנות.

למה?
קודם כול, המספרים מוגזמים. ביהדות ארצות הברית, שיעור הזוגות המעורבים בקרב מי שנמצאים בקשרי נישואין או זוגיות נע לפי מחקרים בין 50% ל-58%. באירופה, לפי האומדנים של דלה-פרגולה, שיעור הנישואים המעורבים בקהילות הגדולות ביותר - צרפת, בריטניה וגרמניה - הוא 40% ומטה. רק בפולין ובשוודיה השיעור גבוה מ-70%.

כמו כן, בניגוד לאמונה המקובלת, לא תמיד השיעור הולך וגדל. צריך להיזהר מאשליה סטטיסטית: מצבת הזוגות המעורבים כוללת חתונות שהתקיימו לפני עשרות שנים. כשמסתכלים מקרוב מוצאים מדינות שבהן שיעור הזוגות המעורבים אצל צעירים (עד גיל 50) דווקא נמוך מאשר אצל מבוגרים. אצל יהודי הולנד, 63% מהנשים ו-60% מהגברים המבוגרים נשואים ללא-יהודים, אבל רק כמחצית מהצעירים. בשבדיה ובדנמרק, לעומת זאת, המגמה הפוכה.

איוונקה טראמפ וג'ראד קושנר בהדלקת נרות חנוכה בבית הלבן. לפעמים הנישואים מובילים לצירוף יהודים חדשים / צילום: Olivier Douliery, רויטרס

אבל כל קשר כזה פוגע בסטטיסטיקה!
לא בהכרח. לפעמים הנישואים מובילים לצירוף יהודים חדשים. בסקר של JPR, שיעור ניכר של היהודים בכמה מדינות דיווחו שהם לא נולדו כאלה, אלא התגיירו. לא ברור מה טיב הגיורים ואם הם יהיו כשרים בעיני משרד הפנים שלנו, ובכל זאת: בספרד 25% מהיהודים הם גרות וגרים. בפולין - שבה הנישואים המעורבים נפוצים במיוחד - 21%.

לפעמים מה שמשפיע על גודל הקהילה בשנים הבאות הוא בכלל היעדר נישואים. במחקר של המכון למדיניות העם היהודי בארה"ב (JPPI), שהתבסס על נתונים מ-2013, נמצא שרק 21% מהיהודיות והיהודים הלא-חרדים בין גיל 25 ל-54 חיים עם בן או בת זוג יהודים, עם או בלי חתונה רשמית. אבל רוב האחרים לא חיים עם "גויים" - שני-שלישים מהם לא נמצאים בכלל בזוגיות.

אז השאלה היא לא עם מי יתחתנו היהודיות, אלא מה יעשו הגויים?
חלק מהשאלה, אבל לאו דווקא החלק החשוב. אסור לשכוח שחתונה וילדים הם לא הדרך היחידה שבה קהילות שורדות או דועכות. הרבה קהילות מאבדות או מגייסות חברים בעיקר באמצעות הגירה. רוב היהודים שחיים היום בספרד ובגרמניה נולדו במדינה אחרת, וכך גם רבע מיהודי צרפת וחמישית מיהודי בריטניה והולנד. בשורה התחתונה, שתי האחרונות בכל זאת קטנו מאוד ב-40 השנים האחרונות. אבל הקהילה הגרמנית הקטנה צמחה פי 3.5, והקהילות הגדולות ממנה בקנדה ובאוסטרליה גדלו בעשרות אחוזים. 

ומי האנשים הטובים שמחזקים את הקהילות האלה?
לפעמים אלה בדיוק האנשים שנקראים כאן "יורדים". כפי שעלייה לישראל הייתה סיבה חשובה להיחלשות של כמה קהילות באירופה, כך ירידה מישראל היא לפעמים חבל הצלה בשבילן. יהודים-ישראלים שעזבו את ישראל והשתקעו בנכר נספרים כחלק מהקהילה היהודית שם, ולפעמים הם מהווים חלק לא-מבוטל בתוכה. 

כמעט 30% מיהודי ספרד וחמישית מיהודי אוסטריה נולדו בישראל. באיטליה ובפולין אחד מתשעה יהודים הוא ישראלי לשעבר. מטבע הדברים, כשהקהילה קטנה, שיעור הישראלים יכול להיות גבוה במיוחד. בנורבגיה, לפי הספירה של דלה-פרגולה, חיים כ-1,300 יהודים. 58% מהם נולדו בישראל. בפינלנד המספרים כמעט זהים. כנהוג בקרב מהגרים, לא תמיד הם נטמעים מיד בקהילה היהודית המקומית, אבל אחרי זמן מה הם הופכים לחלק ממנה - ולא רק בתור נתון סטטיסטי. 

עוד כתבות

מארק צוקרברג בנאום באוני' ג'ורג'טאון. בניגוד לבחירות הקודמות, כעת הוא מעורב בהחלטות הנוגעות אליהן   / צילום: Nick Wass, Associated Press

איך מארק צוקרברג למד לעשות פוליטיקה

מנהיג פייסבוק לא התעניין בעבר בפוליטיקה, אך בעידן טראמפ הפך להיות יותר מעורב • אחרי שהחברה שייסד הואשמה כמפיצת על של תכנים כוזבים ובעייתיים, הוא החליט לשנות את מדיניות אי ההתערבות, להגביל פרסומות פוליטיות ולחסום פוסטים פוגעניים

קניון MY MALL בלימסול, קפריסין / צילום: מצגת החברה

האם קרן מקטאר תסייע בהחזר עיקר החוב לנושי בסר אירופה?

דווקא בתקופת הקורונה נעשה ניסיון נוסף לממש את קניון MYMALL בקפריסין, שהוא הנכס העיקרי שהותירה חברת הנדל"ן שקרסה, ולהשיב חלק משמעותי מחוב של 100 מיליון שקל למחזיקי האג"ח

זאב רוטשטיין. תומך בהגדלה מסיבית של הבדיקות  / צילום: ליאור מזרחי

רוטשטיין: "באיחוד האמירויות רוצים להעביר את בית החולים הדסה אליהם"

מנכ"ל בית החולים זאב רוטשטיין, שביקר לאחרונה בדובאי, מספר כי באיחוד האמירויות הביעו נכונות לפתוח בית חולים חדש ולקלוט אליו לפחות 1,000 אנשי צוות של בית החולים מירושלים ● ברקע הדברים משא ומתן של רוטשטיין עם משרד האוצר על גירעונות בית החולים

ג'ו ביידן ובנו האנטר / צילום: Jonathan Ernst, רויטרס

מרוסיה באהבה? הדגלים האדומים מעל פרשת המחשב של בנו של ביידן

בתחילת החודש פורסמה כתבה מרעישה ב"ניו יורק פוסט": העיתון השיג עדויות שמוכיחות לכאורה שבעוד שאביו כיהן כסגן נשיא, הוא נפגש איתו ועם ואיש עסקים אוקראיני ● רועי צינמן, לשעבר מפקד באמ"ן אומר כי הפרסום מעלה סימני שאלה באשר למעורבות רוסית בהשגת והפצת החומרים ● האזינו

ד"ר אמיר ירון / צילום: יונתן בלום

אמנות ההליכה בין הטיפות: הנאום האחרון של נגיד בנק ישראל מדאיג מבחינה כלכלית

בשבוע שעבר נשא נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון נאום על מצב המשק ● בשפתו הדיפלומטית הוא לא חסך ביקורת מהממשלה והפוליטיקאים שלנו, והציע לקדם מהלכים כלכליים - לפני שיהיה מאוחר מדי ● הנגיד התהלך על החבל הדק שבין קריאה לפעולה לבין פגיעה בדירוג האשראי של ישראל

ראש המנהל האזרחי, תת אלוף רסאן עליאן / צילום: דובר צה"ל

ראש המנהל האזרחי חתם על רישיון הפעלה של חברת בזק באזור יהודה ושומרון

בזק סיפקה שירות מלא ביהודה ושומרון אבל רישיונה באזור מעולם לא הוסדר

פרופ' איתמר גרוטו / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

סערה בוועדת הכלכלה על סוגיית פתיחת הצימרים: פרופ' גרוטו נטש את הישיבה

חבר הכנסת כעס שהצימרים נשארים סגורים ואיתמר גרוטו נטש את הישיבה אחרי שהטיח בו כי הוא "חוצפן" ● הצימרים שבעליהם חיכו לדיון שיכריע את גורלם יישארו סגורים

מסעדנים ובעלי ברים במרסיי יוצאים בהמוניהם בתהלוכת הפגנה נגד הממשלה שהכריזה לסגור את עסקיהם / צילום: Daniel Cole, Associated Press

הקורונה שוב משתוללת באירופה: אם לא יצליחו לבלום השבוע את המגפה, הסגר השני בלתי נמנע

מספר המאומתים ביבשת ממשיך לעלות, ובניגוד לגל הראשון שהיה ממוקד במספר אזורים מצומצם - הפעם הנגיף מתפרץ באלפי מוקדים ביבשת ● בינתיים הממשלות עושות כל שביכולתן כדי למנוע סגר נוסף, אך לא בטוח שיוכלו לעמוד בכך לאורך זמן

חיסון נגד שפעת.  / צילום: רויטרס

מבקר המדינה: הקופות ומשרד הבריאות לא נערכו כראוי לחלוקת החיסונים לשפעת

דוח מבקר המדינה לעניין "רפואת קהילה בעת מגפה" קובע כי אף שישראל הזמינה 3.4 מיליון חיסונים נגד שפעת, משרד הבריאות לא נערך כמו שצריך לחלוקתם ● בין הכשלים: מחסור בכוח אדם, אי קביעת קריטריונים לאוכלוסיות מעודפות לקבלת החיסון וחוסר בהסדרת התנאים הפיזיים לשמירת בטיחות המטפלים והמטופלים

מירי רגב / צילום: אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות

רגב: "אתנגד לתוכנית המטרו. עדיף להשקיע את הכסף בחיבור רכבות בין הפריפריה למרכז"

שרת התחבורה מירי רגב אמרה בוועידת ישראל לנדל"ן של גלובס כי בגוש דן יש כבר שלוש תוכניות רכבת קלה ותוכנית שבילי אופניים ו"אי אפשר לשים את כל הכסף במטרופולין דן" ● בהתייחסה לתחרות חברות התעופה מול האמירויות אמרה רגב: "יצטרכו ללכת למיזוג"

עו"ד אילנה סקר / צילום: איל יצהר, גלובס

מקורבת לאפי נוה מתמודדת לבד על קדנציה נוספת בוועדה לבחירת שופטים מטעם לשכת עוה"ד

יממה לפני שמסתיים שלב הגשת המועמדויות לתפקיד נציגת לשכת עוה"ד בוועדה לבחירת שופטים, והמועמדת היחידה שהגישה עד כה את מועמדותה לתפקיד החשוב היא עו"ד אילנה סקר, הנציגה הנוכחית של הלשכה בוועדה ● סקר נחשבת מקורבת מאוד לאפי נוה וסייעה לבחירתה של אתי כרייף לשופטת

רמי שבירו / צילום: אביב חופי

הפרקליטות הגישה כתב אישום, בכפוף לשימוע, נגד חברת רמי שבירו בחשד לגרימת מותו ברשלנות של פועל

זאת בגין מותו של פועל הבניין יונג קסו ז"ל באתר בניה בגליל ים בהרצליה, ב-4 בספטמבר אשתקד ● התאונה אירעה בשעה שהפועל טיפס לקומה 9 לצורך פירוק תבניות ליציקת בטון ● בפרקליטות מציינים כי הוא היה ללא קסדה ולא קשר את עצמו לרתמת בטיחות

ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני המשפט האזרחי / צילום: איל יצהר, גלובס

המשנה ליועמ"ש: "אם לא יהיה רצון ממשלתי לקדם את המטרו אין סיכוי שהפרויקט יקרום עור וגידים"

"בינתיים אנחנו ממשיכים בהליכי התכנון ואז התכנון מתקדם ואני מניח שיהיה דיון ממשלתי מה הלאה", כך אמר ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, בוועידת ישראל לנדל"ן, בהתייחסות להתנגדותה של השרה מירי רגב לתוכנית המטרו

טראמפ בעצרת בחירות באוהיו ביום שבת / צילום: Tom Brenner, רויטרס

השבוע האחרון: כולם מחפשים את המט על לוח השחמט

שבעה ימים עד סוף עונת ההצבעה בארה"ב, ולפחות מועמד אחד, דונלד טראמפ, מתרוצץ לאורכה של ארה"ב בחיפוש אחר ניצחון בחירות דחוק, אולי דחוק מאוד ● הסקרים ונתוני הקורונה מוסיפים שלא להאיר לו פנים, אבל הוא מוסיף להאמין שיכה אותם

מארגן קבוצות הרכישה אלדד פרי  / צילום: איל יצהר, גלובס

איגוד חברות האשראי מבקש להצטרף להליך חדלות הפירעון של אלדד פרי

זאת לאור החשש שלו, כי באם בית המשפט יכריע שקרן אקספו, שליוותה את הפרויקטים של פרי בסכום כולל של כ-200 מיליון שקל, אינה נושה מובטח - הדבר עלול להשפיע על כלל הענף

תחנה לבדיקת קורונה בישראל / צילום: Oded Balilty, Associated Press

משרד הבריאות רכש בדיקות ב-98 מיליון שקל, אך לא גיבש תוכנית לשימושן

לפי ממצאי ביניים של דוח מבקר המדינה, משרד הבריאות טרם גיבש תוכנית לשימוש ב-2.1 מיליון ערכות בדיקה - הרוב הגורף של הבדיקות הסרולוגיות שנרכשו

אורי רוזן/ צילום: שלומי יוסף

דרמה בענף: קשת מפרידה כוחות מארטימדיה ומחזירה הביתה את השליטה בשיווק הפרסום הדיגיטלי

ל"גלובס" נודע כי קבוצת קשת הודיעה לרשת הפרסום הפרוגרמטית ששיווקה עבורה בחמש השנים האחרונות את תוכן הווידיאו באינטרנט של האתרים מאקו ו-N12 על רצונה לצאת מהעסקה ● בחברה לא מוכנים לוותר על המאחז החשוב, ובשבועות האחרונים מתנהלת בין הצדדים התכתבות משפטית

מתקנים סולאריים של משק אנרגיה / צילום: מצגת החברה

משק אנרגיה גייסה 220 מיליון שקל בהנפקת אג"ח ייעודי למימון פרויקטים סולאריים

משק אנרגיה, בה גרעין השליטה מורכב מהארגונים הכלכליים של הקיבוצים, הבטיחה גיוס ממוסדיים בהנפקת סדרת אג"ח חדשה ● חן מלמד, מנכ"ל משק אנרגיה: "הביקושים הגבוהים שנרשמו כבר בשלב המוסדי, מעידים על הצלחת המודל שיביא ערך רב לחברה ולבעלי המניות"

ארדואן נואם בכנס מפלגתי כאשר מאחוריו תמונת ענק של אטאטורק / צילום: רויטרס, Umit Bektas

ארדואן קורא לטורקים להחרים סחורה צרפתית בגלל מקרון "העוין לאיסלאם"

הקריאה לחרם היא חלק מהסכסוך שהתלהט בימים האחרונים בין המדינות, לאחר שמקרון הבהיר כי צרפת "לא תגנה" את הקריקטורות של הנביא מוחמד שהתפרסמו בעבר בשבועון הסטירי "שארלי האבדו", ושהפכו שוב לעילה לאירוע טרור ● בעקבות המתחים, צנחה הלירה הטורקית לשפל של כל הזמנים מול הדולר - שער של שמונה לירות לדולר

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

בורסות וול סטריט ננעלו בירידות חדות בצל העלייה בתחלואה לשיא יומי

מדד הנאסד"ק איבד 1.6%, מדד דאו ג'ונס ירד ב-2.3%, ומדד S&P 500 נפל ב-1.9% ● מדד הפחד זינק ב-20%; הנפט צנח ב-3.6% ● מניות התעופה והקרוזים בלטו בירידות ● אנט גרופ, זרוע הפינטק של עליבאבא הסינית, תגייס 34.5 מיליארד דולר (מחוץ לארה"ב) בהנפקה הגדולה בהיסטוריה