לירן אבישר-בן חורין / צילום: רפי קוץ, גלובס
האירועים האחרונים בשוק התקשורת אינם תואמים את הדיכאון הכללי השורר בארץ בעקבות הסגר השני. אלמלא הנגיף והחתימה על הסכמי השלום עם איחוד האמירויות הערביות ועם בחריין, ייתכן שהם היו מקבלים את ההתייחסות הראויה. באיחור משווע מצטרפת ישראל למשפחת העמים, שהבינו שתשתיות התקשורת קריטיות לעתיד המשק, ופרצה סכר שכולנו נרגיש את השפעתו עד מהרה.
השבוע נפל דבר בישראל: המכרז לדור חמש בסלולר הושלם, ומתווה הסיבים אושר בממשלה. האישור איפשר לדירקטוריון בזק לשחרר השקעה של מיליארדי שקלים לפרויקט, שיהווה למעשה את תשתית התקשורת הנייחת של מדינת ישראל בעשורים הבאים.
מבקריו של שר התקשורת יועז הנדל אומרים שהתמזל מזלם שלו ושל מנכ"לית המשרד, לירן אבישר-בן חורין, להיות אלו ש"גוזרים את הסרט" בשני האירועים הדרמטיים הללו. אולם הם טועים. במקורות אומרים כי "אין המלאכה נקרית אלא על שם גומרה", ואכן אי אפשר ליטול מהנדל את ההישג של השלמת המכרז לדור חמש בסלולר ושל אישור מתווה הסיבים בממשלה. זה יהיה כמו לזקוף את הישגי הרפורמה בסלולר לזכותו של שר התקשורת לשעבר, אריאל אטיאס, שהחל להניע את המכרזים בסלולר ואת הפחתת תעריפי הקישוריות, ולא ליורשו בתפקיד, משה כחלון, שבזמנו התרחשה הרפורמה והוא יישם אותה.
אבישר-בן חורין היא המנכ"לית הראשונה בתולדות משרד התקשורת. היא לא מגיעה מתחום התקשורת, אולם נראה שבתוך זמן מאוד קצר הצליחה להשתלט על התחום. אמנם היא נהנית מרוח גבית בשל העבודה הרבה שנעשתה על ידי משרד התקשרות. אולם אבישר-בן חורין היא שהביאה לכלל סיום את המכרז לדור חמש בסלולר ואת מתווה הסיבים בצורה מרשימה.
אבישר-בן חורין יודעת לנהל ומצויה היטב במסדרונות הפקידות. מכיוון שגם היא יודעת שימיה של ממשלת האחדות כנראה קצרים, היא והנדל פועלים כשהם ממוקדי מטרה, והתנהלותם מוכיחה את עצמה. מובן שלפועלו של השר הנדל במשרד התקשורת יש קשר לרצונו להציג כמה שיותר הישגים בזמן קצר לטובת הקריירה הפוליטית שלו. אולם עניין זה פחות חשוב לנוכח ההישג הכל-כך חשוב ברמה הלאומית של הכנסת הדור החמישי בסלולר ושל יציאת בזק לפרויקט הסיבים.
עוצמה ועצמאות דיגיטליות
יום אחרי שדירקטוריון בזק אישר את הכניסה לפרויקט הסיבים והוט הודיעה שהיא נכנסת כשותפה במיזם הסיבים האופטיים IBC, במשרד התקשורת יוצאים מגדרם אחרי שנים של תסכול. "כל השוק בוער עכשיו", אומרת אבישר-בן חורין בראיון ל"גלובס". "יצרנו סדק בסכר, ואנחנו חושבים שזה הולך לשטוף את המדינה בסיבים. בשבילנו זה יום חג. כל השחקניות הגדולות ייכנסו למשחק. הדבר הזה יבטיח פריסה מהירה עד לאזרח האחרון ויבטיח מחירים תחרותיים, כי יהיה יותר משחקן אחד בזירה. זה המפתח לעצמאות ולעוצמה דיגיטלית שיבטיח שאומת הסטארט-אפ לא תלך יחפה. אנחנו מצפים בכיליון עיניים להתפתחויות".
זה לקח יותר מדי זמן.
"בתי הקברות מלאים בדוחות שנכתבו על ידי טובי הצוותים המקצועיים. ללא מלחמה מצידנו ומצד השר לקדם את האירועים הללו, זה לא היה קורה. אתם לא מבינים באיזה כוחות נלחמנו כדי להעביר את מתווה הסיבים. הצלחנו להביא את זה לידי מימוש, ועכשיו רואים את העסק פורח. בסוף יש לנו מטרה שתהיה פה יותר מרשת סיבים אחת, ואין לנו שום עניין לתת הטבות לאף אחד. יש לנו עניין לתת הטבות לעם ישראל".
מה המטרה המרכזית ששמת לנגד עינייך כשנכנסת למשרד התקשורת?
"אני מרגישה שאנחנו נוגעים בדברים שלא נגעו בהם שנים. קצב העבודה שלנו טוב, אנחנו לא חוששים לגעת בדברים מורכבים ולקבל החלטות. המוטיבציה שלי היא לטפל ב'אבנים הגדולות'. שני הצירים המרכזיים שעומדים לפניי הם: העוצמה הדיגיטלית והעצמאות הדיגיטלית של ישראל. בסופו של דבר זה עובר דרך 'גי'גה בקיר' ודרך 'ג'יגה באוויר'. זהו. אני קמה בבוקר ואלה שני הווקטורים שאני פועלת לפיהם: עצמאות דיגיטלית ועוצמה דיגיטלית.
"אחר כך אנחנו מסתכלים על 'האבנים הגדולות' בשוק התקשורת שלא נגעו בהן ב-15 השנים האחרונות והן צריכות עדכון ומבט קדימה לעשור הקרוב. זאת, בהינתן שהשוק מאוד השתנה".
מתווה חכם ויצירתי
למתווה הסיבים שאושר בממשלה, שלושה עקרונות מרכזיים: א. ביטול חובת הפריסה האוניברסלית של סיבים, החלה על בזק והוט; ב. בזק תפרוס סיבים רק היכן שכדאי לה כלכלית; ג. במקומות שבהם בזק לא תפרוס סיבים, יפרסו אותם המתחרים באמצעות הקמת קרן השקעות במימון המפעילים. זאת, כאשר בזק עצמה לא תוכל להתמודד במכרזים על מקומות שבהם ויתרה על חובת הפריסה.
יכול להיות שאם לא הייתם בלחץ מכך שהממשלה עלולה ליפול ושהבחירות יוקדמו, הייתם פועלים לאישור מתווה אחר?
"המתווה לא שלי, אז אני יכולה להגיד אותו ישירות: המתווה חכם, יצירתי ונותן מענה למרבית האתגרים בסוגיית פריסת תשתית בהיקף כזה. דבר ראשון שיש לך הוא שאתה נותן מענה לאזורים הלא-כדאיים באמצעות הקמת קרן תשתיות. אנחנו פעם ראשונה מקימים קרן תשתיות, שאומרת שהסיפור הוא לא רק כדאיות כלכלית בשוק תחרותי".
מה היתרונות של קרן תשתיות במימון המפעילים?
"המודל של קרן תשתיות שבה החברות משקיעות, הוא מודל טוב שנותן מענה לצורך לפרוס תשתיות בכל המדינה, וכן לכך שלחברה עסקית לא בהכרח יש כדאיות כלכלית לפרוס סיבים בכל מקום. המודל של קרן תשתיות נותן פתרון לכך שתהיה תחרות גם באזורים הלא-כדאיים, שבהם אין לאף אחד מוטיבציה לפרוס סיבים. גם לאזורים אלו, כולל אזורי הספר, מגיע לקבל מענה, לא פחות מלאזורים אחרים".
אם זה כל כך חשוב מדוע המדינה לא משתתפת בקרן? המדינה שופכת מיליארדים כדי לעזור לחברות מסחריות רווחיות, את לא חושבת ששווה לה להשקיע כמה מאות מיליוני שקלים כדי לפתור את הבעיה?
"אני לא פוסלת אפשרות שבשלב מסוים של הפריסה תידרש התערבות יותר משמעותית של הממשלה, אבל אנחנו לא שם. אנחנו בשלב של לצאת לדרך בריצה, ואנחנו מאמינים שאחרי שהמהלך ייצא לדרך, אנחנו נראה כאן שינויים גדולים בקצב אדיר.
"אם בשלב מסוים נראה שהעסק טעון חשיבה מחדש לגבי הצורך של התערבות ממשלתית בשוק שהוא שוק תשתיות קריטי פרטי, נשקול את הדבר מחדש. אבל אני לא חושבת שאנחנו שם בשלב הזה".
המדינה נתנה 150 מיליון שקל ל-IBC (מיזם הסיבים האופטיים)?
"כן, וכמו שאתה יודע למהלך הזה היו הרבה מאוד מורכבויות שדרשו תיקון ולקחו הרבה שנים, ולא בהכרח הניבו את התוצאות הרצויות".
בסוף את אומרת שאת לא רוצה להכריח חברות שיפרסו היכן שלא כדאי להם כלכלית. אולם הניסיון מלמד שזו תפיסה בעייתית, כאשר את רואה את חילוקי הדעות סביב הפריסה של הוט גם ביהודה ושומרון וגם באזורים רבים בארץ שהיא לא מגיעה אליהם. לוותר לבזק על חובת פריסה אוניברסלית זה בעייתי.
"כל חברה צריכה לעשות את השיקולים שלה. המשמעות של הדרישה לחייב את בזק בפריסה אוניברסלית היא להישאר עוד 10 שנים בלי תשתית סיבים. בזק היא חברה שהופרטה, היא לא חברה ממשלתית יותר, ויש פה רגולציה שקובעת שמרגע שהיא הכניסה סיב אופטי, היא צריכה להכניס סיב ממטולה ועד אילת. אנחנו חושבים שהרגולציה הזו, כשאתה משית אותה על שוק עסקי, אתה תוקע את השוק והוא פשוט לא זז.
"צריך להסתכל על החברות בצורה פרגמטית. אילו כלים רגולטוריים אנחנו מפעילים כדי לשחרר את הפקק. הצלחנו בעשור האחרון להישאר מאחורי העולם בפערים גדולים, להיות בכל מדדי התקשורת האפשריים בצד הלא נכון של העקומה; ואתה מציע לי להישאר על התקיעות הזו, ואני אומרת 'לא'. אנחנו צריכים להביא בחשבון את השיקולים העסקיים הרלוונטיים.
"גם צריך לזכור - לפי המתווה, בזק לא אומרת היכן היא פורסת סיבים והולכת לדרכה. בזק צריכה לממן אחוז מסוים בקרן התשתיות, כאשר היא לא יכולה לפרוס באזורים מסוימים. כלומר, שאף על פי שבזק לא לא יכולה להתמודד במכרזים על מקומות שבהם היא ויתרה על חובת הפריסה, היא חייבת לקחת חלק במימון הקרן".
לייצר בידול תחרותי
את אומרת שאת רוצה להתעסק בדברים הגדולים, אבל בסוף הצרכנים מתלוננים על הדברים הקטנים.
"מיקרו-רגולציה היא 'פטיש 5 קילו' על התחרות. שוק של מיקרו-רגולציה מייצר שווקים מאוד גנריים. זאת, משום שכולם מתיישרים על המכנה המשותף הנמוך ביותר או הבינוני, כי הרגולטור לוקח משהו סביר באמצע ומפעיל אותו לגבי כולם. האינטרס שלי הוא לייצר יתרון ובידול תחרותי שמביא למצוינות. רגולטור צריך להתעסק ב'אבנים הגדולות' של השוק, ולא במיקרו-רגולציה.
"אני רוצה שיהיה בידול תחרותי בין המפעילים. האחריות שלנו, וזו המהפכה הצרכנית האמיתית, היא לכוון את הזרקור על הבידול התחרותי. אני רוצה שהצרכן הישראלי יידע אילו שירותי תקשורת הוא יכול לקבל ואילו ביצועים בדירה שהוא עובר אליה. ושם זה המקום שלי, ולא במיקרו-רגולציה שקשה לאכיפה.
"אחת המחלות של השוק היא שהכל מוטה מחיר. אני רוצה שהציבור יוכל לבחור בגלל שהמפעילים ייכנסו לתחרות, וזה יגרום במידה רבה לציבור לרכוש שירותי תקשורת לא רק על בסיס מחיר.
הבטחתם שייפסק הפיצול באינטרנט בין ספק לתשתית. בינתיים החברות יוצאות להשקעות במיליארדים, אבל הרגולציה מפגרת ב-30 שנה?
"אנחנו יוצאים לשימוע בעוד שבועיים. הפיצול מייצר עלויות מיותרות. מי שנפגע מההפרדה הזו הוא הצרכן - גם בעלויות שמתגלגלות אליו, ובעיקר במורכבות תפעולית. הצרכן לא יודע למי להתקשר כשיש לו תקלה. זה אירוע צרכני שטעון טיפול וצריך לבחון מחדש את התועלות שלו".
לבזק אסור להיות ספקית אינטרנט (ISP) לפי הרגולציה הקיימת. האם עלתה אפשרות שבזק בינלאומי תמוזג לתוך בזק?
"אלו יהיו החלטות של בזק, אבל ההפרדה המבנית תעמוד על כנה לעת הקרובה, ובזק תעשה את ההחלטות שלה".
שאלה של רווחיות סבירה
בואי נדבר על השוק שאתם כל הזמן אומרים בניתוחים שהגזמתם והתוצאות לא טובות, מחירים נמוכים מדי, חוסר חדשנות, מה את חושבת?
"אני חושבת שהשוק מוטה מחיר באופן שהוא לא בריא בהיבט של ההשקעות. אני חושבת ששוק בריא הוא שוק שיש בו גם רווחיות סבירה. השוק מוטה מחיר היום באופן קיצוני באופן שמשליך על מצב התשתיות ועל האיכויות ועל השירות. לכן אני חושבת שהתהליכים האחרונים, כמו המיזוג (סלקום-גולן טלקום. ג"פ) והדור החמישי ומנועי הצמיחה שהוא יביא איתו, לוקחים את השוק לאיזון חדש. התהליך הזה דורש חינוך של הלקוח הישראלי. לכוון אותו לצריכה של איכות. האחריות שלנו היא לשים פנס על הבידולים התחרותיים. כל הדברים האלה יעשו הבדל ויביאו את השוק לנקודת איזון יותר טובה".
איך זה מסתדר בשוק שהולך ויורד בהכנסות שלו והמחירים הנמוכים הם בעיה לשיטתכם? כיצד ימומנו ההשקעות והחדשנות?
"הדור החמישי מייצר הזדמנויות לחברות. זה עניין של מה המודל העסקי שכל חברה תרצה לבנות סביב הדור החמישי. אנחנו מסתכלים על מודלים מעניינים ואני רואה ניצנים של זה ומקווה שהחברות יראו בדור החמישי הזדמנות. התהליכים מתכנסים לאורך זמן. בסוף האתגר שלנו הוא לא כמה כל חברה מרוויחה, אלא איכות התשתיות ואנחנו צריכים לדאוג לכך שהבידולים יקרו.
שוק השידורים בישראל, סובל מרגולציה בעייתית שאתם בעצמכם סבורים שאבד עליה הכלח. ומה אתה עושים? מקימים עוד ועדה.
"הקמנו ועדה שהיא בעיקרה צוות מקצועי בינמשרדי, לא התחלנו מהתחלה. אני לא רואה שום צורך להתחיל הכול מהתחלה. הייעוד של הצוות הוא להסתכל על כל העבודה שנעשתה, לעדכן אותה ולהפוך אותה לתזכיר חוק. והכול בשלושה חודשים. קבועי הזמן שלה קצרים כי זו המשימה שלה. לנו אין את הפריבילגיה להתייאש. זו המשימה שלנו להתקדם, הצוות יבחן את הוועדות כי השוק הזה מתקדם במהירות. אנחנו לא יכולים לקחת תזכיר חוק ישן ולהעביר אותו. נעדכן את החומרים ונייצר רגולציה הרבה יותר עדכנית כי השוק הזה לא יהיה אותו דבר בעוד שנתיים".
לירן אבישר-בן חורין
בת 43, גרה בכפר סירקין, נשואה ואם לשניים ● כיהנה בעבר כעוזרת משפטית ליועץ המשפטי לממשלה במשרד המשפטים; כיועצת מנכ"ל משרד ראש הממשלה וכראש המטה למנכ"ל המשרד וניהלה את ארגון "מסע", שמעודד צעירים יהודים להגיע לישראל ● סיימה בהצטיינות תואר ראשון במשפטים ובמינהל עסקים מאוניברסיטת ת"א, תואר שני במשפטים מאוניברסיטת NYU, ניו יורק ● בוגרת תוכנית מעוז להכשרת מנהיגות ציבורית (כולל קורס מנהלים ב-Harvard business school)