אדוארדו אלשטיין / צילום: כפיר זיו
כדור השלג של אדוארדו אלשטיין וקבוצת אי.די.בי שבשליטתו מתגלגל במהירות לעבר ביהמ"ש המחוזי בת"א. לאחר שיום ב' בשבוע שעבר החליטו מחזיקי אג"ח ט' של החברה על העמדת החוב כלפיהם לפירעון מיידי, קיבלו ביום ה' האחרון גם מחזיקי אג"ח י"ד של אי.די.בי החלטה דומה.
סדרות ט' ו-י"ד מהוות כ-88% מסך החוב של אי.די.בי למחזיקי האג"ח שלה, והחלטת המחזיקים בשתי הסדרות לפעול משפטית נגד החברה ובעל השליטה מקטינה מאוד את סיכוייו של אלשטיין לשמור על השליטה בה. מנתונים שפרסם הבוקר נאמן סדרת אג"ח י"ד עולה, כי 76% מהסדרה תמכו בהצעת ההחלטה להעמיד את מלוא היתרה הבלתי מסולקת של איגרות החוב לפירעון מיידי.
לאי.די.בי חוב (במונחי פארי) של כ-2.04 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח שלה משלוש הסדרות. מתוכו 911 מיליון שקל למחזיקי אג"ח ט', 890 מיליון שקל למחזיקי אג"ח י"ד ו-239 מיליון שקל למחזיקי אג"ח ט"ו. למחזיקי אג"ח ט' אין ביטחונות מהותיים, בעוד שלמחזיקי אג"ח י"ד שעבוד על כ-70% ממניות דיסקונט השקעות (דסק"ש) בשווי של כ-480 מיליון שקל, ולמחזיקי אג"ח ט"ו שעבוד על מזומנים ומניות בשווי של כ-183 מיליון שקל.
בעקבות החלטת המחזיקים, הפסיקה היום הבורסה בת"א את המסחר באג"ח י"ד, ואילו המחזיקים עצמם יידרשו להצביע כבר מחר על החלטה נוספת "להורות לנאמן לנקוט הליכים למימוש כל הבטוחות שניתנו לנאמן, מכוח שעבודים ראשונים בדרגה הרשומים לטובת הנאמן, להבטחת התחייבויות החברה".
הצעה זו תכלול גם בקשה למינויו של בא כוח הנאמן ככונס נכסים על נכסים אלו, ובראשם כ-70% ממניות דסק"ש שמחזיקה חברת דולפין, שבשליטת אלשטיין. לדברי נאמן האג"ח, הוא עשוי להגיש את הבקשה עוד לפני קבלת החלטת המחזיקים, ולמשוך אותה לאחר מכן במקרה שלא תאושר על-ידיהם.
עוד קודם לכן, החליטו כאמור מחזיקי אג"ח ט' כמעט פה אחד (רוב של יותר מ-99%), שלא לאשר לנאמן לפתוח במו"מ עם אלשטיין על בסיס הצעת הסדר החוב שהגיש. אותו רוב גם החליט להסמיך את הנאמן לפעול באופן מיידי בהליכים משפטיים נגד החברה, ובכלל זאת הליכים לשם מימוש בטוחות נגד החברה, נושאי משרה בחברה, בעל השליטה וכל צד שלישי רלוונטי, לשם הבטחת פירעון החוב.
בעקבות אותה החלטה פנה ביום ה' האחרון נאמן אג"ח ט' לביהמ"ש המחוזי בת"א בבקשה שייתן צו לפתיחת הליכים לאי.די.בי פתוח, לפי סעיף 18 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. בנוסף, ביקש נאמן האג"ח מביהמ"ש להורות על מינוי נאמן לאי.די.בי, תוך הפקעת הסמכויות מידי נושאי המשרה בחברה והעברתן לידי הנאמן, לצד כל סמכות אחרת שיידרש לו לצורך ביצוע תפקידו.
בעקבות הבקשה קבע השופט חגי ברנר, כי תשובתה של אי.די.בי וכן התנגדויות לבקשה יוגשו לביהמ"ש עד יום ג' בצהריים, וכי דיון בבקשה במעמד הצדדים יתקיים ביום ה' השבוע ב-10:00. על רקע ההחלטה, יצביעו ביום ג' גם מחזיקי הסדרה השלישית של אי.די.בי, אג"ח ט"ו, על הצעת החלטה להורות לנאמן לנקוט הליכים למימוש כל הבטוחות שניתנו לנאמן להבטחת התחייבויות החברה בגין איגרות החוב, ובכלל זה להגיש בקשה למינויו של בא כוח הנאמן ככונס נכסים על נכסים אלו.
גם במקרה זה מציין הנאמן, כי הוא עשוי להגיש בקשה למימוש בטוחות ומינוי כונס נכסים כאמור עוד לפני ההצבעה, ולמשוך את הבקשה לאחר מכן במקרה שלא תאושר. לטובת נאמן אג"ח ט"ו משועבדים 77 מיליון שקל במזומן וכן 5% ממניות חברת כלל ביטוח.
הצבעה מקבילה של מחזיקי אג"ח ט"ו
במקביל יצביעו מחזיקי אג"ח ט"ו על הצעת החלטה נוספת והפוכה, שלפיה הם מסכימים לבקשת החברה לדחות 31.3% מתשלום הקרן שאמורים המחזיקים לקבל ב-30 בספטמבר. בתאריך זה אמורים המחזיקים לקבל תשלום קרן של כ-118.4 מיליון שקל, וכן תשלום ריבית של כ-6 מיליון שקל.
לדברי אי.די.בי, אין בידיה לבצע את התשלום במלואו, ומשכך מציעה החברה למחזיקי אג"ח ט"ו לקבל כעת תשלום קרן של 74.4 מיליון שקל ולהסכים לדחיית יתרת הקרן (כ-44 מיליון שקל) ל-28 באוקטובר. ההחלטה תמנע גריעה מהמסחר בבורסה של איגרות החוב שלא נפרעו במועדן.
בשבועות האחרונים הגיש אלשטיין שלוש הצעות שונות להסדר חוב באי.די.בי, שכללו פירעון חלקי למחזיקי סדרות י"ד ו-ט"ו, לצד דחייה ארוכה של יתרת החוב. עם זאת, ההצעות גזרו על מחזיקי אג"ח ט' תספורת בשיעור של 70%-80%, וזכו לכן להתנגדות חריפה מצדם.
אלשטיין מצדו ביקש לקבל לפחות את הסכמת שתי הסדרות המובטחות, כדי לשמור על השליטה בדסק"ש (ששולטת בחברות נכסים ובניין, סלקום, מהדרין ואלרון). עם זאת, גם מחזיקי אג"ח י"ד החליטו כאמור להעמיד את החוב כלפיהם לפירעון מיידי, ויצביעו כעת על מימוש השעבוד על מניות דסק"ש, כאשר החלטה ברוח זו עלולה להוריד לטמיון השקעה של כ-3 מיליארד שקל שביצע אלשטיין לאורך השנים למימוש שליטתו בקבוצת אי.די.בי.
וכך, כשש שנים וחצי לאחר שהשתלט על אי.די.בי במסגרת הסדר חוב בחסות ביהמ"ש, מוצא עצמו אלשטיין בסיטואציה דומה לזו של קודמו - נוחי דנקנר.