השופטת רות ביידר גינזבורג ז"ל / צילום: Cliff Owen, Associated Press
שופטת העליון רות ביידר גינסבורג מתה הלילה (שבת) בביתה בוושינגטון והיא בגיל 87 מסיבוכי מחלת הסרטן שממנה סבלה בשנים האחרונות.
גינסבורג, שמונתה לפני 27 שנים ב1993 לכהונה בבית המשפט העליון ונמנית על הצד הליברלי בו, הפכה בשנים האחרון גם לאייקון תרבותי עם שלל סרטים דוקומנטריים ועלילתיים בנוסף לספרי ילדים שנכתבו ונעשו עליה. כחלק מהאהבה והתעניינות הציבורית בה, יהודיה נמוכת קומת בגובה 1.55, היא זכתה לכינוי "Notorious R.B.G". (רפרנס לכינוי של הראפר "Notorious B.I.G").
"זה לגמרי הגיוני שהשופטת גינזבורג הפכה לאייקון לדורות הצעירים יותר", אמרה עוד ב-2014 שופטת העליון אלנה כגן, "ההשפעה שלה על החוק האמריקאי ועל אמריקה בכלל היא יוצאת דופן בהיקפה... כעורכת דין ולאחר מכן כשופטת, היא שינתה את פניה של החקיקה נגד-אפליה".
"היא יכולה לקחת קרדיט על כך שהחוק במדינה הזו עובד עבור נשים", אמרה כגן ושהוסיפה עוד כי בעשותה כך גינסבורג גם סללה את הדרך לקריירה שלה.
מותה מגיע לאחר שבשנתיים האחרונות היא נכנסה ויצאה מבתי חולים בשל בעיות רפואיות שונות. משך כל הזמן הזה היא המשיכה להגיע לבית המשפט.
נשיא בית המשפט העליון האמריקאית, ג'ון רוברטס, ספד לה אמש (ו'): "האומה שלנו איבדה משפטנית בעלת שיעור קומה היסטורית. אנו בבית המשפט העליון איבדנו עמיתה יקרה. היום אנו אבלים, אך אנו גם סמוכים ובטוחים כי הדורות הבאים יזכרו את רות ביידר גינסבורג כפי שהכרנו אותה - מגינת צדק נחושה ובלתי נלאית".
על פי דיווח ב-NPR, גינסבורג אמרה לנכדתה כמה ימים לפני שמתה כי היא מקווה שהיא לא תמות לפני שייבחר נשיא חדש לארה"ב. "המשאלה הכי עזה שלי היא שלא יחליפו אותי בתפקיד עד שיושבע נשיא חדש", היא אמרה לנכדתה על פי הדיווח. ולא בכדי. מותה של גינסבורג מפנה מקום חשוב מאוד בבית המשפט העליון. מותה, ואולי נכון יותר לומר תזמון מותה של השופטת גינסבורג הליברלית כאמור, עשוי לעצב בצורה דרמטית את בית המשפט העליון במדינה לאורך שנים. ההתעסקות במי ימלא את מקומה צפויה לתפוס כותרות ודיונים רבים כאשר יש עוד פחות מחודשיים על לבחירות לנשיאות ארה"ב.
הורים יהודים, מצטיינת בלימודים
גינסבורג נולדה בברוקלין בניו יורק בשנת 1933 למשפחה יהודית. האב היה מהגר מאודסה והאם נולדה להורים עם שורשים אוסטרים. כבר בילדותה הצטיינה רות בלימודיה ואת התיכון היא סיימה כבר בגיל 15. בשנת 1956 החלה גינסבורג את לימודיה בהארוורד - 1 מתוך 9 נשים בלבד בכיתה של 500 סטודנטים בסך הכל.
"איך הייתה ההרגשה להיות אחת מתשע נשים במחזור של יותר מ-500 גברים?", מעלה גינסבורג את השאלה בסרט דוקומנטרי שנעשה עליה לפני שנתיים, "הרגשתי שאני כל הזמן נבחנת. אז אם התבקשתי לדבר בכיתה, חשתי שאם לא אשיב תשובה נכונה, אני נכשלת לא רק אישית, אלא בשביל כל הנשים. גם הייתה לי תחושה לא נוחה שמפקחים עליי. בארוחה של הדיקן לכבוד הנשים שהתקבלו ללימודים בבית הספר למשפטים, הוא ביקש מכל אחת מאיתנו לקום ולהסביר לו למה אנחנו תופסות מקום שיכול היה לשבת בו גבר".
למרות שסיימה במקום הראשון את לימודיה, היא התקשתה למצוא עבודה בתחום. בשנת 1960, לדוגמה, שופט העליון פליקס פרנקפורטר דחה את מועמדותה לסייעת משפטית אך ורק בגלל שהייתה אישה.
בשנת 1963, כשהיא בת 30 בלבד היא קיבלה מינוי של פרופסור בבית הספר למשפטים ראטגרס בניו ג'רזי. על פי פירסומים שונים, באותה שנה היום רק 20 נשים פרופסריות בכל ארה"ב.
ב-1972 הקימה גינסבורג קליניקה לזכויות נשים במסגרת הארגון האמריקאי לזכויות אזרח. גינסבורג עצמה טיפלה בתיקים שהמשמעות של ניצחון בהם ייצור תקדימים בעלי משמעות רחבה מאוד. התיקים האהובים על גינסבורג היו תיקים שבהם התקיימה אפליה מובהקת נגד נשים למשל בתנאי בלה ושכר (היא עצמה קיבלה שכר נמוך מעמיתיה כשמונתה לפרופסרית), הדרת והדחת נשים מתפקידים ומשרות.
עבודת הכנה יסודית
גינסבורג הייתה ידועה גם בזכות עבודת ההכנה המעמיקה שעשתה לפני שהציגה את התיקים בבית המשפט. בחירת התיקים עצמם היתה אחד התפקידים המשמעותיים ביותר בתפקידה כיועצת המשפטית של הקליניקה. היא הפכה לאדריכלית של אסטרטגיה משפטית להבאת תיקים לבתי המשפט שיבטיחו כי התיקון ה-14 לחוקה - זכויות שוות לנשים וגברים - תישמר ותאכף.
לאחר שמונתה ב-1993 על ידי הנשיא ביל קלינטון לבית המשפט העליון של ארה"ב ("אחרי שיחה של רבע שעה", הוא סיפר באחד הראיונות), גינסבורג קידמה פסיקות ליברליות-מתקדמות כולל בסוגיות שנחשבות נפיצות מאד בחברה האמריקאית: זכויות הפלה, נישואים חד מיניים, זכויות הצבעה, הגירה, שירותי בריאות ואפליה מתקנת.
למרות שפסקה בתיקים רבים, אחת מחוות הדעת הידועות ביותר שלה היא בתיק "ארה"ב נגד וירג'יניה", שם כתבה כי מדיניות הקבלה של גברים בלבד במימון המכון הצבאי של וירג'יניה אינה חוקתית שכן היא מדירה נשים מכיוון שאינן יכולות להיות ללמוד במוסד. "ההפרה החוקתית במקרה זה היא ההדרה הקטגורית של נשים מהזדמנות חינוכית יוצאת דופן שניתנה לגברים", כתבה ב-1996. בשנת 2015 הובילה גינסבורג את השופטים הליברליים בעליון בהצבעה בעד נישואים חד מיניים.
"אעבוד כל עוד אני יכולה"
בשנת 2018 ביקרה גינסבורג בישראל לרגל קבלת פרס מפעל חיים של קרן בראשית. בטקס היא אמרה כי היא "שופטת שנולדה, גדלה וגאה בהיותה יהודייה". גינסבורג הוסיפה כי "הדרישה לצדק, לשלום ולהשכלה נמשכת לאורך ההיסטוריה היהודית והמסורת היהודית. אני מקווה שבכל השנים שבהן יהיה לי המזל להמשיך לשבת על כס השיפוט, יהיו לי הכוח והאומץ להישאר חזקה ולשרת מטרה זו". באותו אירוע סיפרה גינסבורג כי בפתח משרדה ישנה תמונה ועליה נכתב בגדול ובשפה העברית: "צדק, צדק תרדוף".
"לא פעם אמרתי שאשאר שופטת בעליון כל עוד אוכל לעשות את העבודה שלי במלוא הקיטור", אמרה בהצהרה ביולי 2020 לאחר שאושפזה. "אני עדיין מסוגלת לעשות את זה".
בשנת 2019 היא סיפרה באירוע עם קהל במועדון ייל, שהיא אוהבת להישאר עסוקה גם כאשר היא נלחמת בסרטן. "גיליתי בכל פעם מחדש שכשאני פעילה, אני הרבה יותר טובה מאשר כשאני מרחמת על עצמי". באותו אירוע היא אמרה לקהל שהיא חושבת שהיא תשרת בתפקיד בעליון עד גיל 90.